תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכו עמוד ב
מתני'. האומר: איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים, איש פלוני בני לא יירש עם אחיו - לא אמר כלום, שהתנה על מה שכתוב בתורה
רמב״ם הלכות נחלות ו:א
אין אדם יכול להוריש למי שאינו ראוי ליורשו ולא לעקור הירושה מן היורש אע"פ שזה ממון הוא, לפי שנאמר בפרשת נחלות והיתה לבני ישראל לחוקת משפט לומר שחוקה זו לא נשתנה ואין התנאי מועיל בה, בין שצוה והוא בריא בין שהיה שכיב מרע בין על פה בין בכתב אינו מועיל
שולחן ערוך חושן משפט הלכות נחלות סימן רפא
אין אדם יכול להוריש מי שאינו ראוי ליורשו, ולא לעקור הירושה מהיורש, בין שצוה והוא בריא בין שהיה שכיב מרע, בין על פה בין בכתב. לפיכך האומר: איש פלוני בכורי לא יטול פי שנים, איש פלוני בני לא יירש עם אחיו, לא אמר כלום. איש פלוני יירשני, במקום שיש לו בת, בתי תירשני, במקום שיש לו בן, לא אמר כלום, וכן כל כיוצא בזה
מתנת שכיב מרע
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קכו עמוד ב
יש כח באדם ליתן ממונו במתנה לכל מי שירצה ואין כאן מתנה על מה שכתוב בתורה שהרי לא נשאר לו אחר מיתתו כלום להוריש לבניו בתורת ירושה שיטלו הפשוטים בשוה והבכור פי שנים
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכו עמוד ב
המחלק נכסיו על פיו, ריבה לאחד ומיעט לאחד, והשוה להן את הבכור - דבריו קיימין, ואם אמר משום ירושה - לא אמר כלום. כתב בין בתחלה בין באמצע בין בסוף משום מתנה - דבריו קיימין.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קכו עמוד ב
המחלק נכסיו על פיו - דצוואת שכיב מרע אינה צריכה קנין ולא שטר ולא משיכה אלא בדבור פיו בעלמא וכגון שמצוה מחמת מיתה כדאמר לקמן בפרק מי שמת
שולחן ערוך חושן משפט הלכות נחלות סימן רפא
אין אדם יכול להוריש מי שאינו ראוי ליורשו...אין כל הדברים הללו אמורים אלא כשאמר לשון ירושה; אבל אם אמר לשון מתנה, דבריו קיימים. לפיכך המחלק נכסיו על פיו כשהוא שכיב מרע, וריבה לאחד ומיעט לאחד, והשוה להם הבכור או שנתן למי שאינו ראוי ליורשו, דבריו קיימים. ואם אמר משום ירושה, לא אמר כלום
קנין סיטומתא
טור חושן משפט הלכות מקח וממכר סימן רא
יש עוד דבר שהמטלטלין נקנין בו והיינו דאמר רב פפא סיטומתא קניא ופירש"י היינו רושם שרושמין החנונים החביות כשלוקחין מבעל היין….וכתב א"א הרא"ש ז"ל וכיוצא בזה באיזה דבר שנהגו לגמור המקח כגון במקום שנותן הלוקח פשוט אחד למוכר ובזה נגמר המקח
שולחן ערוך חושן משפט הלכות מקח וממכר סימן רא
ואם מנהג המדינה הוא שיקנה הרושם קנין גמור, נקנה המקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו, וחייב זה ליתן הדמים. והוא שרשם בפני המוכר, או שאמר ליה המוכר: רשום מקחך. וכן כל דבר שנהגו התגרים לקנות בו, כגון על ידי שנותן הלוקח פרוטה למוכר, או על ידי שתוקע לו כפו, (או במקום שנוהגים הסוחרים שמוסרים לקונה המפתח) (הגהות מיימוני פ"ז דמכירה), וכן כל כיוצא בזה.
שו"ת אחיעזר חלק ג סימן לד
י"ב טבת תרצ"ו ווילנא בדבר מצוה לקיים דברי המת בעניני צדקות לגדול אחד. ע"ד שאלתו בנוגע לצואת חתנו המנוח ז"ל שכתבה בהיותו בריא, וכתב כל נכסיו לאשתו ועשאה אפטרופסית….ואף אם הי' אומר בפירוש שכונתו למתנה גמורה הא ליכא קנין דאין שטר לאחר מיתה. ואפי' אם נימא דהיכא דמהני מצד חוקי המדינה לא גרע מסיטומתא, לא עדיף סיטומתא משאר קנינים דלא מהני לאחר מיתה
מצוה לקיים דברי המת
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף יד עמוד ב
דתניא: הולך מנה לפלוני, והלך ובקשו ולא מצאו - יחזרו למשלח, מת משלח - ר' נתן ור' יעקב אמרו: יחזרו ליורשי משלח, ויש אומרים: ליורשי מי שנשתלחו לו, ר' יהודה הנשיא אמר משום ר' יעקב שאמר משום ר"מ: מצוה לקיים דברי המת, וחכ"א: יחלוקו
תוספות מסכת גיטין דף יג עמוד א
והא לא משך - תימה מאי פריך הא קי"ל (לקמן דף טו.) מצוה לקיים דברי המת אם כן לוקי מתניתין בבריא משום מצוה לקיים דברי המת…. ועוד מפרש ר"ת דלא אמרי' מצוה לקיים דברי המת אלא בדבר שהושלש מתחלה לכך ביד שליש דומיא דהמשליש מעות לבתו (שם דף סט:) ותנו שקל לבני (שם) ובמתני' משמע שלא הושלש לכך מתחלה מדלא קתני תנו מנהזה לפלוני ולא דמי להולך מנה לפלוני דלקמן דאמרי' עלה מצוה לקיים דברי המת
חידושי הרשב"א מסכת גיטין דף יג עמוד א
ר"ת ז"ל כתב דא"א להעמיד משנתינו בטעמא דמצוה לקיים דברי המת דלא אמרי' מצוה לקיים דברי המת אלא בדבר שהוא מוציא מידו ומיד היורשים ונותנו ביד שליש או ביד שליח, כענין המשליש מעות לבתו או האומר תנו שקל לבני בשבת והולך מנה לפלוני דאמרי' בהו מצוה לקיים דברי המת, אבל במה שאינו מניח ביד אחרים לא אמרינן ביה מצוה לקיים דברי המת...וכ"כ שם הראב"ד ז"ל….והרמב"ן נ"ר הכין נמי כתב למתני' ע"כ כמאן דלית ליה מצוה לקיים דברי המת ומהאי טעמא נמי דכתיבנא. אלא שבעיקר דין מצוה לקיים דברי המתכתב דלא נאמרו דברים הללו אלא באומר ליורשיו תנו או עשו כך, כעין פלונית שפחתי עשו לה קורת רוח, או להלה המופקד אצלו כגון המשליש מעותלבתו ותנו שקל לבני בשבת והולך מנה לפלוני דלקמן, אבל במצוה ומוסר דבריו לעדים לא
שולחן ערוך חושן משפט הלכות מתנת שכיב מרע סימן רנב סעיף ב
מצוה לקיים דברי המת, אפילו בריא שצוה ומת, והוא שנתנו עכשיו לשליש לשם כך. הגה: אבל היו בידו קודם ולא לשם כך, או שבאו לידו אחר הצוואה, אין בזה משום מצוה לקיים דברי המת (טור ומרדכי פרק מי שמת). כל דבר שנקנה במתנת שכיב מרע, אם קדמו היורשין ומכרו, המקבל יכול להוציאו מן הלוקח. אבל דבר שלא ניתן במתנה, רק שמצוה לקיים דברי המת, אם קדמו היורשין ומכרו: מה שעשו עשו (הגהות מרדכי דב"ב). מי שנשבע או נדר ליתן לפלוני כך וכך, ומת ולא נתן, יורשיו פטורין ואין בזה משום מצוה לקיים דברי המת (ב"י בשם ריטב"א). ועיין לעיל סוף סימן רי"ב סעיף ז' (ובסימן ר"ט ס"ד). מי שהפקיד מעות אצל חבירו ואומר שאם ימות יעשה בהן המוטב, יתנו ליורשיו(ב"י סי' רנ"ג בשם מרדכי פרק מי שמת) (וכ"כ לקמן סי' רפ"ב ס"א).
מרדכי מסכת בבא בתרא פרק יש נוחלין אות רמז תקצב
עוד נשאל לר"מ על ראובן שתובע את שמעון ואמר שאמו הפקידה פקדון ביד שמעון וכשמסרתו לידו אמרה לו לתת לראובן בנה לאחר מותה ושמעון השיבו כך אמרה לי אם אצטרך ממנו תנהו לי ואם היא תמות תנהו לראובן בנה והשיב נ"ל דלא זכה ראובן במתנה שהרי כיון שהיתה בריאה באותה שעה (ולא עשתה קנין על מתנתה לא זכה ראובן במתנתה) ומתנת בריא בעי קנין….ליכא למימר דקני משום דמצוה לקיים דברי המת שהרי לא הושלש מתחלה לכך
קנין מהיום ולאחר מיתה
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קלה עמוד ב
אמר אביי, הכי קאמר: איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע דלא קני אלא לאחר מיתה? כל שכתוב בה: מהיום ולאחר מיתה
רשב״ם שם
ואיזו היא מתנת בריא שתקנה כל שכתוב בה מהיום כו' - דמשמע הכי גופה קנוי לך מהיום ופירי לאחר מיתה אבל אי לא הוה כתב בה מהיום אינו קונה דאין מתנה לאחר מיתה שהרי אין כח לאדם ליתן מקודם לכן דבר שלא יוכל להקנות באותו הזמן שהוא רוצה שתתקיים המתנה ואחר מיתה היאך יכול אדם ליתן אחרי שמת ונקבר….ומיהו בהכי עדיפא משכיב מרע דמתנת שכיב מרע יכול לחזור בו וליתן לאחר כדלקמן דייתיקי מבטלת דייתיקי אבל מתנת בריא דמהיום ולאחר מיתה אינו יכול למכור עוד הגוף כל ימי חייו אלא פירות
שולחן ערוך חושן משפט הלכות מתנת שכיב מרע סימן רנז
הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו, הרי הגוף של בן מזמן השטר, והפירות לאב עד שימות, לפיכך האב אינו יכול למכור מפני שהם נתונים לבן, והבן אינו יכול למכור מפני שהם ברשות האב….הגה: ומ"מ צריך קנין במתנת בריא, ולא אמרינן בכה"ג דבריו ככתובין וכמסורין דמי. ולכן בריא שרוצה לחלוק נכסיו אחרי מותו שלא יריבו יורשיו אחריו, ורוצה לעשות סדר צוואה בעודו בריא, צריך להקנות בקנין, ואפילו קנין אינו מהני אם רוצה ליתן להן דבר שאינו בידו אז, דאין אדם מקנה דבר שלא ברשותו, ואין מהני אלא דרך הודאה שמודה שחייב לכל אחד מהן כפי מה שירצה (ב"י סי' ר"נ בשם הרשב"א ומהרי"קשורש צ"ד ומהר"ם פאדוואה סי' נ"ב). וע"ל סימן ס' סעיף ו'.
שיטת ר׳ משה
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן קד
בדבר צואת האשה על כספיה שהיו לה בבאנק ליתן מהם גם לצדקה והבעל אומר שהיו של האשה אך מחמת שהיא נתנה לאותה הצדקה שנדר גם הוא ליתן רוצה לחזור ממה שנדר גם הוא לאותה הצדקה. ונסתפק ידידי כתר"ה אולי לדינא אין צואתה כלום דיורש אותה בעלה וממילא יכול להחשיבה מעותיה שנתנה לצדקה בהצואה לתשלומי נדרו שנתחייב הוא לאותה הצדקה....ועצם הצואה כיון שנמסרה לדינא דמלכותא שודאי יעשו כדבריה אף שהיא מתנה לאחר מיתה ואין קנין לאח"מ שכבר אינו שלה שמסתבר שלא יועיל בכגון זה הא דדינא דמלכותא דינא שתוכל ליתן דבר שאינו שלה. אבל עכ"פ אין להבעל דין הירושה על מה שנתנה דאין לך הברחה גדולה מזו ובהכרח אינו יכול לכוין עליהם ליורשם. אך בעצם מסתבר לע"ד שצואה כזו שודאי יתקיים כדברי המצוה בדינא דמלכותא א"צ קנין שאין לך קנין גדול מזה. וממילא כיון שא"צ קנין מועיל מדינא אף נגד היורשין אף שהוא מתנה לאחר מיתה….משום דיכול אדם ליתן מתנה כזו שיהיה לה דין ירושה היינו שיקנה ברגע המיתה דזה פירש למיתה וזה פירש לחיים ואף שגם היורשין יורשין אז דכיון שלא הופסק אף רגע בין השלו לקנין המקבל ברשות היורשין יכול ליתן שיומסר תיכף משלו לרשות המקבל. אבל הוא רק כשא"צ קנין דבצריך קנין הלא עכ"פ אינו אז בעולם להקנות וממילא נשארו של היורשין שאין צריכין להקנאתו. וא"כ גם בצואה שנמסרה לדינא דמלכותא שיעשו ודאי כדבריה שאין לך גמ"ד גדול מזה וא"צ קנין יקנה המקבל תיכף בלא הפסק רשות אחר, שיכול זה ליתן
R’ Ari Marburger, Estate Planning, Wills and Halacha, page 23
There is a notable opinion that accepts secular Wills as halachically enforceable: Igros Moshe (Even Haezer 104) rules that because a testator relies completely on a secular Will and fully expects that his instructions will be followed, there is no need for any kinyan….This ruling completely obviates the need for any independent halachic will. However, this ruling was not accepted by all poskim.
Tradition, Volume 47. No. 2; R’ J. David Bleich, Do the Deceased Enjoy Property Rights (pg. 73)
R. Moshe Feinstein (Iggerot Moshe, Even ha-Ezer, I, no. 104) is virtually alone among rabbinic authorities in maintaining that a last will and testatment…[drafted solely] in conformity with the laws of the civil jurisdiction are valid and enforceable even according to Jewish law.
חלק חצי זכר
רמ״א חושן משפט הלכות נחלות סימן רפא
הגה...הכותב לבתו שתקח לאחר מותו כחצי חלק זכר, דינו כירושה בעלמא ובעל חוב וכתובה קודמין למתנה זו וכן עשור נכסי הבת; וכל ימי חיי הנותן יכול למכור הנכסים, אף על פי שכתב לה: מהיום ולאחר מיתה, ואין הבת נוטלת אלא בנכסים שהיו לו בשעת נתינה, אבל לא אח"כ, דאין אדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם (מרדכי פ' יש נוחלין). מיהו נ"ל דמה שנוהגין עכשיו לכתוב שטר חוב לבתו ולהתנות שאם יתן לבתו חלק חצי זכר יפטור מן החוב, צריך ליתן לה בכל אשר לו, דעיקר הוא החוב. ולכן צריך לקיים תנאו או ישלמו החוב, וכן המנהג. כתב לבתו שטר חצי זכר, וכתב לה: ויוצאי חלציה, בנותיה ובניה נוטלין בשוה, הואיל ולא כתב: יורשים יוצאי חלציה (פסקי מהרא"י). התנה שלא יהא חלק לבתו בספרים, והלוה על הספרים אין בעל חוב קונה משכון, ולכן יש לבת חלק בהן. אבל אם הוחלטו הספרים בידו, אין לבת חלק בהן (מהרי"ו סי' ק"ט).
Beth Din of America (R’ Mordechai Willig), Form of Halachic Will
I, the undersigned, hereby obligate myself to _________________________________________ the sum of ______________________________ effective immediately, but not payable until one minute before my death, on the condition that I do not retract this obligation at any time prior to my death. All the property which is mine at that time, both real and personal, should serve as security for the payment of said obligation. I hereby stipulate that my heirs, as defined by the Torah, shall be given the option of paying the above obligation, or, in lieu thereof, of carrying out the terms as specified in my last Will and Testament and, in addition, carrying out all transfers of property upon my death which are considered "non‐testamentary transfers" in accordance with the laws of the State of _____________________. If my Torah heirs abide by the terms of my will and aforementioned state laws, then the above obligation is null and void. The above obligation is undertaken by a kinyan sudar in a beis din chashuv a proper means of transaction in an important Jewish court. The above conditions are made in accordance with the laws of the Torah, as derived from Numbers Chapter 32. Signed/dated.
R’ Ari Marburger, Estate Planning, Wills and Halacha, page 41
Sample Halachic Will
I, Avraham Ploni, the undersigned, do hereby obligate myself that if:
- One or more of my halachic heirs do not take all necessary halachic action to ensure that the provisions regarding the disposition of my property made in my Directives (as defined below) are fully honored, within thirty days of receiving notice of this Addendum and being requested by the executor or Obligee(s) to take such actions, (such heirs shall be referred to as "Contesting heirs"; all other heirs and beneficiaries shall be "Non-Contesting Heirs"), and
- The Additional Requirements (as defined below) are complied with by the Obligee(s), and,
- Neither I nor any of my halachic heirs (excluding any issue of the Obligee(s) who predeceases me) are yoresh this obligation,
then I am hereby immediately indebted to my wife Sarah, and to my daughters Rochel, Rivka, and Leah, and to my sons Shimon, Levy, and Yehuda, in the amount of One million dollars ($1,000,000) each ("Obligation/Obligee(s)"). Said debts shall be payable one hour before my death. To secure the aforesaid debts, I hereby pledge all my present and future real property, as well as all my present and future personal property (excluding the assets described in paragraph "Halachic Exclusions and Disclaimers"), by virtue of a kinyan agav. These Obligations are severable, as defined below. If, however, any of Clauses "A" through "C" above are not satisfied, then, subject to the severability clause below, said Obligation(s) shall be rendered null and void for I never intended to obligate myself under such conditions.
Sample Waiver and Release for the halachic heirs
I, the undersigned, hereby admit (with the same effect as if verified by the testimony of 100 valid witnesses) that I have executed all appropriate Kinyanim and transfers necessary to ensure that all of the Directives of ____________ (as defined in a certain Halachic Will Addendum executed by the same), with respect to any assets that I have halachicaly inherited from the same, are fully honored. In the event the Directives call for a portion of said assets to be in held in trust for another party or class of parties, I have transferred all such assets to the trustee(s) with a kinyan al mnas lhaknos in an effective manner. In the event there are any assets that cannot currently be transferred via a standard kinyan, I have (effective immediately at the time of the kinyan) created a valid debt upon myself to said beneficiaries/trustee(s) in the amount of twice the value of such assets, conditioned on my ultimate compliance with said Directives. In the event I do not fully comply with said Directives, the debt shall vest and be payable immediately. In the event I fully comply with said Directives, the debt shall be null and void.~~~ This Waiver and Release Agreement (“Agreement”) was effected and finalized concurrently herewith according to Jewish Law by formal Kinyan Agav Sudar, and were stated and intended to be effective immediately (at the time of the Kinyan), all in full accordance with all requisite procedures set out in the Code of Jewish Law (the "Code") and with use of an object valid to effect a Kinyan sudar. The kinyan was made in a duly constituted Jewish Court of Law (Bais Din Chashuv) in accordance with each of the varying procedures required by all of the various Jewish Halachic authorities, so that all Jewish Halachic authorities deem the covenants, waivers, and acquisitions valid, without any Asmachta (as defined in the Code) claim of invalidation and without any other claim of invalidation. In addition, the conditions referred to in this Agreement are and were all set in the manner used by Bnei Gad and Bnei Reuven and in accordance with all other requirements that are set out in the Code for the valid and binding setting of conditions. I accept as conclusive and binding the position of any Jewish Halachic authority, even if in the minority or otherwise not generally accepted, that most broadly supports the validity and enforceability of this Agreement and its implied intent.~~~ A separate Kinyan was made for each asset, and for each of the beneficiaries of said Directives, and in the event a part of this Agreement is void or unenforceable, the remainder of this Agreement shall remain in full effect.~~~ I have executed all provisions of this Agreement knowingly and willingly and without duress or pressure. I, irrevocably and without time limit, void any declaration of disclaimer (including any declaration of disclaimer that purports to disclaim the voiding effect of this paragraph, ad infinitum) that they may ever have made regarding this Agreement, and I represent and warrant that I did not make or purport to make any such declaration of disclaimer. I hereby irrevocably void and waive any defense or counterclaim that could void or impair or in any way limit the validity and enforceability of this Agreement.~~~ All disputes that may arise regarding or associated with this Agreement, shall be resolved and established exclusively by binding arbitration at the Bais Din Maysharim of Lakewood, (or their designee) as per the Bais Din’s standard arbitration agreement. Judgment rendered by the aforesaid authority may be entered in any court having jurisdiction thereof.~~~ This Agreement is intended to be, and is, binding, consistent with the binding nature of all agreements, documents, obligations, and acquisitions that are properly effected in a Jewish Court of Law in accordance with the laws and rules established by Rabbinical authorities. My signature signifies that I have read and accepted each and every clause in this agreement. THIS IS ALL VALID AND IN GOOD STANDING. I hereby affix my signature….
Summary:
The גמרא states that one who attempts to verbally modify the סדר הירושה, any such attempt is halachically ignored. The שלחן ערוך rules that this applies to both verbal and written statements.
The גמרא does allow one to gift away money during his life, even including a special dispensation for a deathly ill individual (שכיב מרע) to gift away assets without a traditional קנין and the transaction is only completed after death. [The שכיב מרע would likely not work to allow a secular Will to be respected under Halacha, as the Testator was likely not deathly ill.] However, this is often not a practical form of estate planning.
Though there is a general concept of קנין סיטומתא, which respects the general business practices of a given locale, the שו״ת אחיעזר points out that this would likely not apply to a Will, as it still cannot permit a קנין לאחר מיתה.
The גמרא does provide for a requirement to respect and follow the wishes of a decedent, מצוה לקיים דברי המת. However, based on the רשב״א, as ruled by שלחן ערוך, this rule is limited to circumstances where the property is turned over to a third party during one’s life. Accordingly, a secular Will would likely not conform to this requirement (though certain types of irrevocable trusts may qualify).
The גמרא acknowledges that there is a type of קנין a non-ill person can enter into that will only take effect after death - קנין מהיום ולאחר מיתה. However, this is not an ideal method of halachic estate planning, as the רמ״א rules that it cannot be used to transfer assets that are not yet in the possession of the donor. In addition, the רשב״ם rules that this type of transfer is irrevocable and the donor only retains the right to the פרות.
There is a minority opinion of Rav Moshe that permits a Will to transfer assets under Halacha.
The Rama records a common custom to create conditional חוב in favor of daughters, such that if the sons respect the wishes of the father to leave assets to the daughter, the חוב will be nullified, essentially forcing the sons to respect the wishes of the father. This is often referred to as a Halachic Will.
