תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ עמוד א - עמוד ב
משנה. נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. גמרא. קריאת שמע, פשיטא! מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! - מהו דתימא: הואיל ואית בה מלכות שמים - קמשמע לן….וחייבין בתפלה דרחמי נינהו. - מהו דתימא: הואיל וכתיב בה אערב ובקר וצהרים, כמצות עשה שהזמן גרמא דמי - קמשמע לן
תוספות מסכת ברכות דף כ עמוד ב
בתפלה פשיטא כיון דכתיב ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה כמצות עשה שהזמן גרמא הוי קמ"ל דרחמי נינהו - ורש"י לא גריס ליה שהרי תפלה דרבנן היא ומאי מ"ע שייכי ביה. ומ"מ יש ליישב דהא הלל דרבנן ונשים פטורות מהאי טעמא דמצות עשה שהזמן גרמא הוא כדאמרינן בסוכה (דף לח.) מי שהיה עבד ואשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהם אומרים דאין השומע פטור מקריאתן כיון שהםפטורים
תוספות מסכת פסחים דף קח עמוד ב
שאף הן היו באותו הנס - ואי לאו האי טעמא לא היו חייבות משום דנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא אף ע"ג דארבעה כוסות דרבנן כעין דאורייתא תיקון
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ד עמוד א
ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס
תלמוד בבלי מסכת ערכין דף ד עמוד א
הכל חייבין במקרא מגילה, הכל כשרין לקרות את המגילה לאיתויי מאי? לאתויי נשים, וכדר' יהושע בן לוי, דאמר ר' יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס….הכל חייבים במקרא מגילה, כהנים לוים וישראלים. פשיטא! לא צריכא, ליבטיל עבודתם
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ב הלכה ה
מתני' הכל כשירין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן...בר קפרא אמר צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאף אותם הוו בספק
תוספתא מסכת מגילה (ליברמן) פרק ב
הכל חייבין בקריאת מגלה כהנים לוים וישראל גרים ועבדים משוחררין חללים נתינים וממזרים סריס אדם סריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה כולן חייבין ומוציאין את הרבים ידי חובתן טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן אנדרגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינומינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן
חידושי הריטב"א מסכת מגילה דף ד עמוד א
ונראין דברים שכיון שחייבות במקרא מגילה ה"ה שמוציאות לאחרים, וכדתנן (לק' י"ט ב') הכל כשרים לקרות את המגילה, ולישנא דכשרים משמע לקרוא לאחרים, ואמרינן בערכין (ג' א') הכל לאתויי נשים ודומיא דמתני' מרבי להו, וגבי חנוכה אמרו (שבת כ"ג א') דמדלקת לאחרים כיון דמחייבא וגבי ברכת המזון אמרו בברכות (כ' ב') דאי אמרת דחייבות בברכת המזון דאורייתא מפקי אפילו למי שאכל שעורא דאורייתא, ואי מחייבי מדרבנן בלחוד לפי שלא נטלו חלק בארץ לא מפקי למאן דמחייב מדאורייתא דלא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא, אבל למאן דאכל שיעורא דרבנן כגון כזית מפקי וכדתניא בן מברך לאביו וכו', אלמא במידי דמחייבא מפקא לאחרים, והא דתני תוספתא (פ"ב ה"ד) נשים ועבדים וקטנים פטורים ממקרא מגילה, ההיא משבשתא היא ולית בה טעמא שאף הן היו באותו הנס דהא פטר להו לגמרי, כדמשמע לישנא דקתני לעיל מינה טומטום ואנדרוגינוס חייבים ואין מוציאים את הרבים אלמא שפטורות לגמרי
חידושי הרשב"א מסכת מגילה דף ד עמוד א
ואמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגלה וכו'. יש מפרשים דכיון שהן חייבות אף הן מוציאות את האנשים ידי חובתן דכל המחוייב בדבר מוציא את הרבים ידי חובתן, והכי נמי משמע בשמעתא קמייתא דערכין דאמרי' התם הכל חייבין לקרות את המגלה הכל לאתויי מאי לאתויי נשים ומשמע שהנשים כשאר הכשרין לקרות את המגלה שכשרין אף להוציא את הרבים ידי חובתן וכן פרש"י ז"ל שם
רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק א הלכה א
קריאת המגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים, והדברים ידועים שהיא תקנת נביאים, והכל חייבים בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים, ומחנכין את הקטנים לקרותה
מגיד משנה הלכות מגילה וחנוכה פרק א
והכל חייבין בקריאת מגילה וכו'. משנה פ"ק דערכין (דף ב':) הכל חייבים במגילה ואמרינן לאתויי נשים וכדריב"ל דאמר נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס
רש"י מסכת ערכין דף ג עמוד א
לאתויי נשים - שחייבות במקרא מגילה וכשרות לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתם
ספר אור זרוע חלק ב - הלכות מגילה סימן שסח
אריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה….ופירש רבי' שלמה...וכשירות לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתן וה"ג פסקו שהנשים אינן חייבות אלא בשמיעה….ולענין מגילה כך נ"ב הלכה למעשה שהאשה חייבת במ"מ ומוציאה את הזכרי' י"ח
חידושי הריטב"א מסכת מגילה דף ד עמוד א
וכיון דקי"ל כר' יהושע בן לוי דחייבות, אף מוציאות, אלא שאין זה כבוד לציבור והן בכלל מארה
ספר הלכות גדולות סימן יט - הלכות מגילה - עמוד רלו
תוספתא פ"ב ה"ז הכל חייבין בקריאת מגילה כהנים לוים וישראלים...ומוציאין את הרבים ידי חובתן, אנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו...נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת מגילה אלא שחייבין במשמע, למה, שהכל היו בספק להשמיד להרוג ולאבד והואיל והכל היו בספיקא הכל חייבין במשמע. (ירושלמי פ"ב) רבי יהושע בן לוי מכניס אל כל אנשי ביתו וקורא לפניהם מגילת אסתר. רבי יונה אבוה דרבי מונא היה מתכוין לקרות אותה לפני הנשים שבביתו, שהכל היו בספק, והכל חייבין במשמע, אחד הנשים ואחד העבדים ואחד הקטנים
תוספות מסכת ערכין דף ג עמוד א
לאתויי נשים - שחייבות במקרא מגילה וכשרים לקרות ולהוציא זכרים ידי חובתן ל"ה אבל בה"ג לא פסק הכי ומביאין ראיה מן התוספתא וזהלשונם הכל חייבין במקרא מגילה כו' טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין הרבים ידי חובתן אנדרוגינוס מוציא מינו ואין מוציא את שאינו מינוטומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת מגילה עד כאן לשון התוספתא וההלכות גדולות הוסיפו אלא שחייבין בשמיעה לפי שהכל היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד
רא"ש מסכת מגילה פרק א סימן ד
אמר ריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס. לשון מקרא מגילה משמע שיכולות נשים לקרותה ולהוציא אנשים….ובעל ההלכות פסק שהנשים אינן חייבות אלא בשמיעה אבל קריאתה אינה מוציאה אנשים
טור אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרפט
הכל חייבין בקריאת מגילה כהנים לוים וישראלים עבדים חלל ממזר נתין טומטום ואנדרוגינוס ומחנכין נמי הקטן בה ונשים נמי חייבות בקריאתה ופירש"י שמוציאות לאנשים ידי חובתן ובה"ג כ' אע"ג שחייבות במקרא מגילה אינן מוציאות לאנשים
בית יוסף אורח חיים סימן תרפט
והרא"ש כתב בריש מגילה דברי רש"י ודברי הלכות גדולות ולא הכריע ומכל מקום דבריו נוטים כדעת בעל הלכות גדולות
חידושי הרשב"א מסכת מגילה דף ד עמוד א
אבל בהלכות גדולות פסקו שהן חייבות במשמע מגלה אבל לא במקרא ואינן מוציאות את הרבים בקריאתן, והביאו ראיה מדתניא בתוספתא...והביא עוד ראיה מדגרסי' בירושלמי דמכלתין...ולפי הירושלמי והתוספתא הא דתנן הכל כשרין לקרות את המגלה ואמרי' עלה בגמ' לאתויי נשים ה"ק שאף הנשים כשרות לקרות אותה לפני נשים כמותן אבל לא להוציא אנשים, אלא דקשיא לי הא דתנינא בתוספתא טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין את הרבים טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו אנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים פטורין, דאלמא מדקתני טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין וקתני נשים ועבדים וקטנים פטורין פטורין לגמרי קאמר ומשמע דמשבשתא היא
הר"ן על הרי"ף מסכת מגילה דף ב עמוד ב
נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס... ואיכא מ"ד דכיון שהן חייבות מוציאות את הזכרים ידי חובתן שכל המחויב בדבר מוציא את הרבים ידי חובתן וה"נ משמע בשמעתא קמייתא דערכין...ומשמע שדינם כשאר החייבין להוציא רבים ידי חובתן וכן דעת רש"י ז"ל שם אבל בשם ה"ג כתבו שהן חייבות לשמוע את המגילה...ולפיכך אין מוציאות הרבים ידי חובתן...ואין זה מחוור אלא שראוי לחוש לדבריו להחמיר
מרדכי מסכת מגילה פרק מגילה נקראת - רמז תשעט
נשים חייבות במקרא מגילה דנקיט משמע שהן יכולות לקרות ולהוציא אחרים אף זכרים י"ח וכן משמע בריש ערכין….בה"ג פי' דאין הנשים מוציאות אנשים וכ"פ ראבי"ה וראיה מתוספתא דמגילה….ונראה לראבי"ה דנשים מברכות על משמע מגילה ואפי' אי קרו לעצמן ומספקא ליה לראבי"ה אי קטן מצי לאפוקי נשים דשמא אע"ג דתרוייהו פטורים מקריאה וחייבים בשמיעה דלמא אין חייבין בשוה כדאיתא פרק מי שהחשיך גבי חרש שוטה קטן הי מנייהו עדיף
בית יוסף אורח חיים סימן תרפט
ונראה לראבי"ה דנשים מברכות על מישמע מגילה ואפילו אי קרו לעצמן
ספר כלבו סימן מה
דין הלכות מגילה ופורים וסדר התפלה...הכל חייבין בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררין...אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא והוא שישמע מן הקורא שנתחייב לקרות….נשים כיון שהן חייבות שאף הן היו באותו הנס י"ל שמוציאות אף האנשים ואעפ"כ אין ראוי להשלים בהן עשרה דכל מקום שהצריכו עשרה אנשים בעינן, והבעל עשרת הדברות כתב שאין נשים מוציאות אנשים בקריאתם והטעם משום דקול באשה ערוה, ואע"ג דמדליקות נר חנוכה ומברכות לא דמי לפי שאין צורך שיהיו שם האנשים בעת ההדלקה
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח
ומה שהעיר המחבר בביאורים, במ"ש מרן הש"ע (סי' רפב ס"ג), הכל עולים למנין שבעה אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכים, אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור….ולכן כתב מרן ההלכה שאם עלתה וקראה בס"ת, עלתה למנין שבעה. ושמע מינה שאין בזה משום קול באשה ערוה. אע"פ שהיא קוראת בטעמי המקרא. (שהרי בזמן חכמי התלמוד כל מי שהיה עולה לס"ת היה קורא בתורה בעצמו). ודלא כמי שכתב למנוע קריאת מגילה ע"י אשה מטעם קול באשה ערוה. דליתא.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרפט סעיף א-ב
הכל חייבים בקריאתה, אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים; ומחנכים את הקטנים לקרותה. אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא, יצא ידי חובתו; והוא שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה. לפיכך אם היה הקורא חרש או דקטן או שוטה, השומע ממנו לא יצא; וי"א שהנשים אינם מוציאות את האנשים. הגה: וי"א אם האשה קוראה לעצמה מברכת: לשמוע מגילה, שאינה חייבת בקריאה - מרדכי פ"ק דמגילה
משנה ברורה סימן תרפט ס״ק ז
וי"א שהנשים אינם מוציאות וכו' - ולא דמי לנר חנוכה דשאני מגילה דהוי כמו קריאת התורה ופסולה מפני כבוד הצבור ולכן אפילו ליחיד אינה מוציאה משום לא פלוג וגם דאפשר דאשה אינה חייבת בקריאה רק לשמוע וכדלקמיה ומקרי שאינה מחוייבת בדבר לגבי איש אבל אשה מוציאה את חברתה
תוספות מסכת סוכה דף לח עמוד א
ובתוספתא קתני גבי ברכת המזון דאין אשה ועבד וקטן מוציאין את הרבים ידי חובתן….דלמא לא הוי דאורייתא כיון דאין מצטרפות לזימון כדתנן פרק שלשה שאכלו (שם דף מה.) אין מוציאות אע"פ שהאיש מוציאן שאני איש דחשיב טפי אי נמי משום דרבים זילא בהו מלתא דהרי מגילה דנשים חייבות בה ופירש בה"ג דאין נשים מוציאות את הרבים ידי חובתן במגילה
קרבן נתנאל (רבי נתנאל וַיְיל, 1687 – 1769, מפראג) מסכת מגילה פרק א ס״ק ס
שהאשה מוציאה חברתה. אבל נשים רבות אין אשה מוציאן דזילא בהו מלתא וכמו שכתבו תוס' בסוכה דף ל"ח ע"ש וכדפירשתי
שער הציון סימן תרפט ס״ק טו
אבל לנשים רבות אין האשה מוציאן, דזילא בהו מלתא - קרבן נתנאל בשם התוספות
תוספות הרא"ש מסכת סוכה דף לח עמוד א
אי נמי זילא בהו מלתא באנשים שיוציאום נשים מידי דהוה אמגילה דנשים חייבות בה וקאמר בהלכות גדולות דאין נשים מוציאות את הרבים ידי חובתן במגילה
מגן אברהם סימן תרפט
אם האשה קורא'. ובמדרש הנעלם רות כ' דלא תקרא לעצמ' רק תשמע מהאנשים
משנה ברורה סימן תרפט ס״ק ח
אם האשה קראה וכו' - ועיין במ"א שמצדד דלא תקרא לעצמה כלל רק תשמע מהאנשים. וכ"ז ביש לה ממי לשמוע אבל אם אין לה מישיקרא לפניה תקרא היא לעצמה במגילה כשרה ומברכת אקב"ו לשמוע מקרא מגילה
שער הציון סימן תרפט ס״ק טז
והדין עמו, אחד, דלהדעה ראשונה דהיא העיקרית הנשים חייבות בקריאה, ואף אם נפסק שאינן מוציאות לאנשים, על כל פנים בקריאה חייבות, וכמו שפסק הפרי חדש, ואף אם נפסק כהיש אומרים הלא גם כן מוכח שתוכל לקרוא לעצמה ואך שמברכת לשמוע מגילה. ומה שהביא המגן אברהם ממדרש הנעלם רות דלא תקרא לעצמה, עיין בחיי אדם דלא נמצא זה הלשון שם, רק הלשון שהובא בהגר"א בשם הזוהר חדש, ואינו מוכרח דלא תוכל לקרוא בעצמה, ובפרט אם אין לה מי שיקרא לפניה בודאי תוכל לקרוא בעצמה, וכן מוכח בפרי מגדים והגר"א
ביאור הגר"א אורח חיים סימן תרפט
אין מוציאות. תוספתא הנ"ל ואין מוציאות כו' כנ"ל ומ"ש בערכין הכל כשרין כו' לאתויי נשים ר"ל להוציא נשים. וכ"כ בז"ח רות ס"ח ב' וא"ר אבא נשים חייבות במקרא מגילה אבל הן אינן קוראות לאחרים אבל חייבות לשמוע מפי המברך כו'
Summary
It is generally understood that women are exempt from מצוות עשה שהזמן גרמא, even by מצוות מדרבנן. As a result, in these instances a woman not be allowed to discharge the obligation of a man, based on the principle of יצא מוציא.
The גמרא in several places indicates that women are חייב in מגילה because of אף הן היו באותו הנס. In contrast, the תוספותא appears to rule that women are exempt from the מצוה.
In reconciling these sources, the ריטב״א and others assume that the תוספתא contains errors, ruling that woman have a full obligation. As a result, the ריטב״א, רשב״א, רמב״ם and רש״י all appear (or directly state) that women may be מוציא men in the מצוה of מקרא מגילה.
The ריטב״א does add that women should avoid doing so out of כבוד הציבור concerns.
The בה״ג attempts to reconcile the מקורות from חז״ל, ruling that while women are exempt from קריאה, they are obligated in שמיעה. While some appear to approve of the בה”ג (e.g. רא״ש), others reject his analysis (e.g. רשב״א), while some disagree but feel one should still be חושש for his position (ר״ן). The most supportive position is cited by the ראביה in the מרדכי, ruling that the ברכה should be modified to reflect the different nature of the מצוה.
There is what appears to be a minority view that a woman reading מגילה for a man would be a problem of קול אשה.
The שלחן ערוך quotes the opinion of רש״י but then quotes a יש אומרים that they should not be מוציא men. Interestingly, the מ״ב assumes this is primarily based on the concern of כבוד הציבור and secondarily based on the בה״ג. The רמ״א appears to clearly rule in accordance with the בה״ג and the extension of the ראביה regarding the modified ברכה.
While there is no apparent concerns from the traditional מקורות to have a woman read for a woman, the קרבן נתנאל and מגן אברהם raise certain concerns with adopting such a practice.
UPDATED 2/29/2020
No comments:
Post a Comment