תחום שבת - הקדמה וגדר איסור - אי דוארייתא או מדברבנן
שמות פרשת בשלח פרק טז פסוקים כז - ל
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ: וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי: רְאוּ כִּי ה׳ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי:
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף מח עמוד א
והני ארבע אמות היכא כתיבא? - כדתניא: אשבו איש תחתיו - כתחתיו. [וכמה תחתיו] - גופו שלש אמות, ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: גופו שלש אמות, ואמה כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו, ומניח תחת מראשותיו
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תחומין סימן שצו סעיף א
שבו איש תחתיו (שמות טז, כט), מכאן שכל אדם יש לו ד' אמות בכל מקום, אפילו יצא חוץ לתחום.
ערוך השולחן אורח חיים סימן שצז סעיף ב
ולדעת הרמב"ם ריש פי"ב יש גם תחום דאורייתא והם ג' פרסאות י"ב מיל וז"ל הרמב"ם היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה שנאמר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי מקום זה הוא תחום העיר ולא נתנה תורה שיעור לתחום זה אבל חכמים העתיקו שתחום זה הוא חוץ לי"ב מיל כנגד מחנה ישראל וכך אמר להם משה רבינו לא תצאו חוץ למחנה ומדברי סופרים שלא יצא אדם חוץ לעיר אלא עד אלפים אמה אבל חוץ לאלפים אמה אסור שאלפים אמה הוא מגרש העיר עכ"ל וזהו דרך הירושלמי בפ"ג הלכה ד' ע"ש ואם גם בכלים יש שיעור זה מן התורה יתבאר בסי' ת"ד מיהו רוב רבותינו הסכימו דבש"ס שלנו מוכח להדיא דאין שום עיקר מן התורה בתחומין ואינו סובר כהירושלמי - וגם הרי"ף ספ"ק שהביא זה הירושלמי האריך הרמב"ן לבאר דאדרבא כוונת הרי"ף הוא דהתלמוד שלנו אינו סובר כן ע"ש וזהו דעת רוב הפוסקים
אם יש תחומין למעלה מעשרה
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף מא עמוד ב דף מג עמוד א
בעי רב חנניא: יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה? עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך - דארעא סמיכתא היא. כי תיבעי לך - בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה. אי נמי - דקאזיל בקפיצה.
רמב"ם הלכות שבת פרק כז הלכה ג
המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים כגון שקפץ על גבי עמודים שגבוהין עשרה ואין בכל אחד מהן ארבעה על ארבעה טפחים הרי זה ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה
מגיד משנה הלכות שבת פרק כז
ולזה כתב רבינו הרי הדבר ספק ולא ביאר ספק זה אם הוא לקולא או לחומרא. ובתשובה ביאר שכל מה שיהיה מן התחומין מן התורה ספיקו להחמיר ומה שהוא מדבריהם ספיקו להקל כמו שאמרו ספיקא דאורייתא לחומרא וספיקא דרבנן לקולא
רא"ש מסכת עירובין פרק ד סימן ב
בעי רבי חנינא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה. עמוד גבוה עשרה ורחב ד' לא תבעי לך דכארעא סמיכתא דמי. כי תיבעי לך גבוה עשרה ואינו רחב ד' אי נמי דאזיל בקפיצה ולא אפשיטא ועבדינן לחומרא
בית יוסף אורח חיים סימן תד
יש תחומין למעלה מעשרה וכו'. בריש פרק מי שהוציאוהו עלה מ"ג (ע"א) בעי רב חנניה יש תחומין למעלה מי' או אין תחומין למעלה מי' עמוד גבוה י' ורחב ד' לא תיבעי לך דארעא סמיכתא הוא כי תיבעי לך בעמוד גבוה י' ואינו רחב ארבעה אי נמי דאזיל בקפיצה ולא איפשיטא וכתב הרא"ש (סי' ג) דלחומרא נקטינן וכן כתבו הגהות בפרק ל' (מהל' שבת אות מ) בשם הר"מ (פסקי עירובין סי' פז) ויש לתמוה עליהם דהא ספק בשל דבריהם הוא בתוך י"ב מיל ולהרא"ש אפילו חוץ לי"ב מיל וכמ"ש בסימן שצ"ז (קנה. ד"ה ומ"ש ואינו אלא) וגם רבינו ירוחם בחי"ח (ני"ב צו ע"ד) תמה על הרא"ש וכתב דנראה שדעת הרי"ף (שבת ז:) לקולא וכן דעת הרמב"ן (חי' עירובין מג.) והרשב"א (חי' שם ע"ב ד"ה האי תנא) וכן כתבו בהגהות אשיר"י (סי' ג) בשם אור זרוע (ח"ב סי' קמז) ואפשר שטעמא של המחמירים מדאמרינן בגמרא האי תנא ספוקי מספקא ליה אי יש תחומין ולחומרא. והריטב"א (שם ד"ה אמרינן) כתב שמדברי רש"י (ד"ה בחד בשבא) נמי משמע דאזלינן בה לחומרא מהאי טעמא
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תחומין סימן תד סעיף א
המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים, כגון שקפץ על גבי עמודים שגבוהים עשרה ואין בכל אחד מהם ארבעה טפחים על ד' טפחים, הרי זה ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה או לאו; ומה שיהיה בדרבנן, יהיה ספיקו להקל. הגה: מיהו אם היה הולך בדרך זה או על ידי קפיצת שם מתוך י"ב מיל חוץ לי"ב מיל, אזלינן לחומרא למאן דאמר תחומין י"ב מיל הוי דאורייתא (ד"ע ותשובת רמב"ם)
תחומין בימים ובנהרות
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף מא עמוד ב דף מג עמוד א
משנה…מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים, רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה, רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות, שרצו להחמיר על עצמן. פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה, אמרו לו לרבן גמליאל: מה אנו לירד? אמר להם: מותרים אתם, שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה.…בעי רב חנניא: יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה…לישנא אחרינא: בספינה מאי? אמר רב הושעיא: תא שמע, מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים וכו'. אי אמרת בשלמא יש תחומין - משום הכי רצו. אלא אי אמרת אין תחומין אמאי רצו? - כדאמר רבא: במהלכת ברקק, הכי נמי - במהלכת ברקק. תא שמע: פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה וכו'. אי אמרת בשלמא יש תחומין - שפיר, אלא אי אמרת אין תחומין - כי לא היינו בתוך התחום מאי הוי? - אמר רבא: במהלכת ברקק.
מגיד משנה הלכות שבת פרק כז הלכה ג
ולזה כתב רבינו הרי הדבר ספק ולא ביאר ספק זה…ושם כתב שאין תחומין דבר תורה בימים ובנהרות ולא בכרמלית וכל התחומין בהן מדברי סופרים כמו שהאריך שם ולדעת האחרונים שאין תחומין מן התורה כל למעלה מעשרה ספק של דבריהם ולקולא מכלל דבריהם למדנו שכל שהלך בים למעלה מעשרה לכשיגיע לנמל יורד ואינו נמנע ויש לו אלפים אמה מן המקום שפגע תחלה בו למטה מעשרה וזה דעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל. ומכלל זה שההליכה בנהרות ויש ספק אם הם למעלה מעשרה אם לאו מותרת לפי שהוא ספק בשל דבריהם וכן התיר רבינו בתשובה. ומ"מ כתב הרשב"א ז"ל שמי שהוא בין השמשות ביבשה לכתחלה אסור לצאת אפילו למעלה מעשרה לפי שיש לו חזקת ביתו. זהו דעתו ז"ל:
בית יוסף אורח חיים סימן תד
והרמב"ם בפרק כ"ז (ה"ג) כתב שהוא ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה וכתב שם הרב המגיד…שיש לו חזקת ביתו עכ"ל….ובתשובה אחרת ביאר הרמב"ם שהטעם שאין בימים ובנהרות איסור תחומין דאורייתא לפי שהם כרמלית והטלטול בהם אינו אסור אלא מדרבנן ולא יתכן שיהיה המעביר על פני המים אסור מדרבנן והמהלך לוקה מן התורה וכל שכן שלא יעלה על הדעת שיהיה בהליכת המים איסור תחומין דאורייתא ממחנה ישראל שהוא רשות הרבים והלא ידוע שאיסור הטלטול שיש בו חיוב סקילה אמרו בו שבת (צח.) המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי המדבר כן בלי ספק המהלך י"ב מיל על פני המים המועטים פטור לפי שאינו דומה למחנה ישראל….ונפקא מינה שאם לא קנה שביתה בין השמשות אלא למעלה מעשרה דאי אמרת אין תחומין למעלה מעשרה יכול לילך בקפיצה או בספינה כמו שירצה וכשיעמוד בשום מקום לקנות שביתה יש לו אלפים אמה לכל רוח והוא הדין שאפילו קנה שביתה בין השמשות או לאחר כן למטה מעשרה אם בא לצאת מתחומו שהוא בתוכו וללכת בקפיצה כמו שירצה הרשות בידו
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תחומין סימן תד סעיף א
המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים…והואיל ואין בימים ובנהרות איסור תחומין דאורייתא לד"ה, לפי שאינם דומין לדגלי מדבר. מי שבא בספינה בשבת והגיע לנמל, אם משנכנס השבת עד שהגיע לנמל לעולם היתה למעלה מי' מקרקע הים או הנהר, ואינו נמנע ויש לו אלפים אמה ממקום שפגע בו למטה מי'. הגה: ואם הוא ספק אם הוא למעלה מעשרה או לא', אזלינן לקולא (המגיד פכ"ז). ואם כבר יצא אלפים ממקום שפגע למטה מעשרה, דאין לו רק ד' אמות, מכל מקום אם צריך לצאת מן הספינה מכח גשמים שיורדים עליו או שחמה זורחת עליו או שצריך לנקביו וצריך מכח זה ליכנס בעיר, הוה ליה כל העיר כארבע אמותיו, וכיון דעל על. (א"ז ומרדכי והגהות אשירי פ' מי שהוציאוהו). וע"ל סי' ת"ו וע"ל סי' רס"ו מי שרוכב בדרך וחשכה לו בע"ש כיצד יעשה.
משנה ברורה סימן תד ס״ק ח
והואיל ואין בימים ובנהרות וכו' - ר"ל אפילו חוץ לי"ב מיל אינן דאורייתא לפי שאין דומין וכו' דלמ"ד דאורייתא ממדבר ילפינן כנ"ל והליכתן במדבר היה ביבשה ולא במים ולכן מקילינן בהו למעלה מעשרה:
משנה ברורה סימן תד ס״ק יב
ממקום שפגע - ר"ל אם פגע במקום שהוא למטה מיו"ד רחוק מן הנמל מודדין לו האלפים אמה משם:
Star-K.Org - Halachic Guidelines of Kosher Cruises - R’ Zvi Goldberg
https://www.star-k.org/articles/kashrus-kurrents/5804/dont-miss-the-boat-halachic-guidelines-of-kosher-cruises-2/
Chazal forbade a person from traveling more than 2,000 amos (approx. 7/10 mile) on Shabbos. However, at sea this restriction does not apply. Nevertheless, if one is aboard a ship sailing at sunset on Friday and subsequently docks at a port on Shabbos, the 2,000 amos begin at the port. It is difficult for most people to measure this distance precisely; they risk violating the techum if they get off the ship. Moreover, consider the challenge a passenger faces when a world-renowned tourist attraction is outside the techum in a vacation spot he may never again visit! Because of the potential Shabbos violations, it would not be wise for a kosher cruise to dock on Shabbos itself.
R’ Efrem Goldberg - Torah Musings
Q: If the cruise docks on Shabbos, can I disembark? A: There is no prohibition in disembarking on Shabbos, but there are a few halachik considerations you must be careful about. Since there is no eruv binding the ship to the dock and its adjacent area, carrying is forbidden. You must check your pockets, etc. before disembarking. Furthermore, there is a limitation in how far you can travel on shabbos outside of a residential area. The techum (boundary) begins at the dock and extends approximately 7/10 of a mile. Care must be taken not to walk too far.
לא יכנס להיות כבני העיר אא״כ קידש היום בתוך העיר
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תחומין סימן תה סעיף ג
מי שקידש עליו היום והוא חוץ לתחום העיר אפילו אמה אחת, לא יכנס להיות כבני העיר ואינו מהלך אלא אלפים אמה לכל רוח ממקום שקידש עליו היום
משנה ברורה סימן תה ס״ק ד-ה
והוא חוץ לתחום העיר - דאלו היה בתוך תחום העיר חשוב כבני העיר כיון שדעתו לכנוס לעיר ויש לו כל העיר ואלפים אמה סביבה לכל צד אבל כיון שהחשיך לו אמה אחת חוץ לתחום אין לו אלא אלפים אמה סביב מקומו ששבת שם:
להיות כבני העיר - ר"ל אף דמותר לו לכנוס לתוך העיר במקצת דכיון ששבת רק אמה אחת חוץ לאלפים הסמוכים לעיר יש לו לכנוס ג' אמות בתוך העיר דשיעור אלפים מודדין חוץ מארבע אמות ששבת בהן כדלעיל בסי' שצ"ז מ"מ [ט] אינו נחשב עי"ז להיות כבני העיר שיהיה מותר לו לילך בתוכה ואלפים סביבה כיון דעכ"פ בעת שקידש היום היה חוץ לתחום העיר [הגר"א]:
אם היתה פעם אחת למטה מעשרה
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תחומין סימן תד סעיף א
המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים…אם משנכנס השבת עד שהגיע לנמל לעולם היתה למעלה מי' מקרקע הים או הנהר
משנה ברורה סימן תד ס״ק י
לעולם וכו' - דאם היתה אפילו פ"א למטה מעשרה אף בתוך השבת קנה שם שביתה ואם ממקום ההוא עד הנמל הוא יותר מאלפים שוב אינו רשאי לירד מהספינה להנמל דאין לו אלא ד"א דהיינו מקום ישיבתו בספינה שחשיבא כולה כארבע אמות וכשמפליג בשבת בספינה העומדת למעלה מעשרה טפחים ע"מ לירד ממנה בשבת זה במקום אחר מעבר השני שהוא חוץ לאלפים אמה צריך ליזהר שמיד שקנה שם שביתה בספינה בבין השמשות כשהיא עומדת למעלה מעשרה טפחים לא יצא ליבשה דאם יצא ליבשה שעה אחת קנה שם שביתה ושוב יהיה אסור לו לירד ממנה לנמל שהוא חוץ לאלפים ממקום שביתתו על הארץ וכמש"כ בסימן רמ"ח ע"ש:
חידושי הרמב"ן מסכת עירובין דף מג עמוד א
וכשבאין בשבת ליבשה אינן יכולין לקנות שביתה שאין אדם קונה שביתה בשבת…והילכך המהלך בספינה שלא קנה שביתה כלל דין הוא שלא ירד לפי שאין לו אלא ד"א במקום שמגיע שם למטה מי', ואם היה בתוך התחום כשחשיכה מותר ליכנס לעיר שהרי הוא כבני העיר, וליכא למימר דכיון דאין תחומין למעלה מי' ואינו קונה שביתה במקומו אפילו בתוך התחום נמי…עוד י"ל דכיון שהם מהלכין ודעתן ליבשה הוה ליה כהחזיק בדרך (נ"ב א') וקנה עירוב באותו מקום שיצאו ביבשה על שפת הים, ואע"ג דלא אמר, דקי"ל החזיק לא בעי לומר, ואפילו למ"ד בעי לומר ה"מ במוחזר אבל זה שמהלך ודעתו ליבשה ומצפה לה כמאן דאמר דמי, וכי רהיט מטי (נ"א א') הוא ברוח שאינה מצויה דים כיון דאין תחומין בים קונה שביתה מעכשיו ביבשה, ואם יש תחומין למעלה אין אדם מערב חוץ לאלפים אמה שלו והאי נמי כיון דאיהו לא מצי אזיל לא קני שביתה חוץ לתחומו ואף על פי שהספינה מהלכת לנמל בשבת.
Summary:
As noted by the ערוך השלחן, most opinions reject the view of the רמב״ם, adopting the position that תחום שבת is a דין דרבנן.
The גמרא raises the question as to whether תחום שבת applies when one is traveling above ten טפחים, citing two possible scenarios, walking from narrow peg to narrow peg or קפיצה. The גמרא seems to leave this question unresolved. Accordingly, those that assume that תחום is מדרבנן should allow for one to travel למעלה מעשרה. (As the בית יוסף raises, it is curious that the רא״ש is מחמיר, given that it should be ספק דרבנן לקולא.)
As the בית יוסף explains and as the שלחן ערוך rules, when it comes to traveling in a boat (which is above ten טפחים from the ground), everyone would agree that this is a case of תחומין מדרבנן and as such, we would be lenient. Accordingly, the מחבר rules that if a boat was traveling at the start of שבת and docked on שבת, one would be allowed to travel 2000 אמות from the place where it docked.
Furthermore, since when one docks, one is not within the תחום of the city, one can only travel 2000 אמות from the spot where it docks and not within the entirety of the city. This is in accord with the ruling of the מחבר that one does not become part of the city unless he first establishes his תחום within the city.
No comments:
Post a Comment