הקדמה - חובת הדלקת נרות
רמב"ם הלכות שבת פרק ה הלכה א
הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירובי חצרות או נטילת ידים לאכילה אלא חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת
מגיד משנה הלכות שבת פרק ה הלכה א
הדלקת נר בשבת אינה רשות וכו'. מימרא פ' במה מדליקין (שבת כ"ה:) אמר רב יהודה הדלקת נר בשבת חובה והוא מפני כבוד השבת.
אורח שאין לו חדר מיוחד חייבין בנר שבת וצריכין להשתתף בפרוטה
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד א
אמר רב ששת: אכסנאי חייב בנר חנוכה. אמר רבי זירא: מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא. בתר דנסיבי איתתא אמינא: השתא ודאי לא צריכנא, דקא מדליקי עלי בגו ביתאי.
ראבי"ה חלק א - מסכת שבת סימן קצט
וקרוב הדבר בעיני דאכסנאי משתתף בפריטי לנר של שבת כמו לנר של חנוכה אם לא מדליקין עליו בגו ביתיה.
בית יוסף אורח חיים סימן רסג
ובהגהותיו (רס"י תנו) כתוב הוה משתתפנא בפריטי כתב ראבי"ה (סי' קצט סוף עמוד רס"ו) דהוא הדין לכל נר מצוה נר שבת נר יום טוב עכ"ל ונראה דהיינו למי שאין לו חדר מיוחד שמדליק בו:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף ז
אורח שאין לו חדר מיוחד וגם אין מדליקין עליו בביתו, צריך להשתתף בפרוטה.
ערוך השולחן אורח חיים סימן רסג סעיף ה
בחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם…ואם אין לאיש כזה חדר מיוחד צריך להשתתף בפריטי עם בעה"ב שעומד שם ויצא ידי חובתו ותמיהני שלא נהגו כן.
אורח שיש לו חדר מיוחד חייבין בנר שבת וצריכין להדליק
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף ו
בחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם, צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך עליו, אבל מי שהוא אצל אשתו א"צ להדליק בחדרו ולברך עליו, לפי שאשתו מברכת בשבילו.
משנה ברורה סימן רסג ס״ק לב
שאין לו חדר מיוחד - הא אם היה לו חדר מיוחד צריך להדליק ולברך אפילו אם מדליקין עליו בביתו וכנ"ל בס"ו.
ערוך השולחן אורח חיים סימן רסג סעיף ה
נר שבת כנר חנוכה שהיא מצוה וחובה על כל אחד להדליקה והיינו שכל משפחה חייבת בהדלקת הנר ולכן האיש בביתו כשאשתו מדלקת ומברכת אף שיש לו חדר מיוחד א"צ להדליק בברכה שאשתו מברכת עליו ובברכתה נכללו כל הנרות שבכל החדרים ולהדליק צריך שלא יכשל בהליכתו ואם הוא בדרך באכסניא אם יש לו חדר מיוחד צריך להדליק ולברך שאין הברכה שבביתו פוטרת הנר שבמקום אחר לגמרי.
קובץ הלכות, ר׳ שמואל קמנצקי, שבת, כרך א, דיני הדלקת נרות, סעיף מח, הערה עט
ואם השתתף בפריטי בנר של בעה"ב ושוב אירע שיכול להדליק בחדרו, אמר מו"ר שליט"א שלא יברך על ההדלקה שבחדרו כיון שכבר יצא חובת הגוף דהדלקה ע"י מה שהשתתף בנר של בעה"ב, ואין ההדלקה בחדרו בכדי שלא יכשל נחשב מצוה דהדלקת נר שבת כלל אלא הוא קיום מצוה כללית דתיקון ביתו לכבוד שבת וכמשנ"ת, ולכן אין מברך עלי' כלל.
אורח שסומכין על שלחן בעה״ב
מגן אברהם סימן תרעז
כתו' בתשוב' רש"ל שגם הבחורים צריכים להשתתף ואפשר דדוקא כשאוכל בפ"ע אבל אם סמוך על שלחן בע"ה הוא בכלל בני ביתו ומדינא א"צ להדליק אלא אם רוצ' להיו' ממהדרין וכ"מ בב"י בשם מהרי"א ע"ש, כת' רש"ל מי שלא ידע שהדליקו עליו בביתו ובא באותו ליל' לביתו ומצ' שהדליקו עליו צריך להדליק דכבר חל עליו תקנת חכמים עכ"ל עיין סוף סי' תרע"ב ודבריו אינן מוכרחי' לכן אין לברך:
תוספת שבת (ר׳ רפאל מייזלש, 1696-1777, הורוכוב, אוקראינה) מפריצק סימן רס״ג ס״ק יט
צריך להשתתף - וברסי' תרע"ז הביא המג"א בשם תשובת מהרש"ל שגם הבחורים צריכין להשתתף בפרוטה ומסיק דאפשר דה"ד כשאוכל בפ"ע אבל אם סמוך על שולחן בעה"ב, הרי הוא בכלל ב"ב כו' ע"ש.
משנה ברורה סימן רסג ס״ק לג
להשתתף - ובריש סימן תרע"ז הביא המג"א בשם תשובת רש"ל דגם הבחורים צריכין להשתתף ומסיק שם דאפשר דהיינו דוקא כשאוכל בפ"ע אבל אם סמוך על שלחן בעה"ב הרי הוא בכלל ב"ב ע"ש:
פסקי תשובות אורח חיים סימן רסג
הרי הוא בכלל ב״ב - ואפילו אוכל שם רק סעודת ליל שבת, ואכסנייתו במקום אחר, נטפל הוא לנרותיו של בעלת הבית, ובחדר אכסנייתו אין צריך להדליק כי יש שם אור החשמל.
קובץ הלכות, ר׳ שמואל קמנצקי, שבת, כרך א, דיני הדלקת נרות, סעיף נא, הערה פה
אכן לענין נר שבת אמר מו"ר שליט"א שהעיקר תלוי במה שאוכל משל בעה"ב בסעודת ליל שבת, דחובת הדלקת נר שבת חלוק הוא מחובת הדלקת נר חנוכה, דהתם עיקר החיוב תלוי בהבית, שלכן צריך להיות מבני הבית הקבועים. אבל בנר שבת שעיקר המחייב הוא העונג דנר במקום סעודתו בשבת, א"כ עיקר הקובע הוא סעודת שבת, וכל שסמוך על שלחן בעה"ב לסעודת ליל שבת, שהוא הסעודה שבו איכא חיוב הדלקת הנר, ה"ה שפיר נחשב מבני הבית לענין הדלקת נר. וכעי"ז כתב הגרשז"א שש"כ תקונים ומילואים פמ"ג הע' קעא ובשו"ת מנח"י ח"י סי' כ סק"א ובספר קצות השלחן סי' עד בדה"ש סקכ"ד
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף ח
ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר. ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד. הגה: אבל אנו אין נוהגין כן.
שו"ת מנחת יצחק חלק י סימן כ
על דבר מנהג העולם, דאורח הסמוך על שולחנו של בעה"ב, אם מדליק באותו חדר שאוכלים שם (ולא בחדר מיוחד) מברך על הדלקת נר ש"ק, ולכאורה כיון דקיי"ל דאורח הסמוך על שולחנו של בעה"ב הוי כב"ב ופטור מלהדליק …כדכתבו בס' תוספות שבת…ולפי"ז אם מדליק האורח פשיטא דל"צ לברך, דאין עליו חובת הדלקה כלל, ומה שבהדלקתו גורם תוספות אור ביררת, דעל תוס' אור גרידא (בלי שיהא איזה חיוב עליו) ל"ש לברך, אבל אין כן מנהג העולם, וכמו שכבר תמה התהל"ד (סק"ז) ע"ז ונשאר בצ"ע עכת"ד…הנה בשו"ע (סי' רס"ג סעי' ח') איתא ב' או ג' בעה"ב אוכלים במקום אחד, י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר, ונכון ליזהר בספק ברכות, ולא יברך אלא אחד, וכתב הרמ"א שם: אבל אנו אין נוהגין כן, עכ"ל….והנראה לענ"ד לפי מש"כ מג"א שם (ס"ק ט"ו) בטעם הי"א דכל אחד צריך לברך, יש ללמוד דגם אורח יכול לברך…ולמעשה נ"ל היכא דא' בעלת הבית, והב' הוא אורח, נכון שהאורח ידליק מקודם, דהרי על בעלת הבית פשוט דחייבת להדליק, ולגבי האורח, אף דלפי המבואר יכול להדליק בברכה, מ"מ נכון שהאורח ידליק מקודם.
קובץ הלכות, ר׳ שמואל קמנצקי, שבת, כרך א, דיני הדלקת נרות, סעיף נג
איש ואשתו שאוכלים הסעודה בליל שבת בבית אחרים וישנים בביתם, מדינא יוצאים בהדלקת בעה"ב כיון שאוכלים משלו, אבל המנהג שהאשה מדלקת בעצמה ואיכא אומדנא שאינה רוצה לצאת בהדלקת בעה"ב.
מקום הדלקה - מעיקר הדין צריך שידליק במקום שיכול לעשות ״שום תשמיש״ אצלן
שו"ת מהרי"ל סימן נג
וההוא גופא שכתבת שמדליקין בזויות בבית ואוכלין בחצר, כתב באגודה בפי' שאם הנרות אינן ארוכות שדולקות עד הלילה דהוה ברכה לבטלה. וכמה פעמים שמעתי שקורין תגר על אותו מנהג, ואמרתי דאותו מקום שדולקין שם הוה קצת חושך, שכן דרך בערב שמחשיך קצת בחדרים, ומשתמש שום דבר לאור הנר כדפי' לעיל. אבל בחופות שמשכימי' הרבה ומקצת' דולקות נרות קצרו' ועוד היום גדול, קשה למצוא התירא אם לא שיהיו דולקו' במרתף ובמקום חשיכה. והרי הן בעיני כק"ש בערב שבת דערבית בחופה קודם פלגא דמנחה טובא ואין כח למחות, והמדקדק על עצמו ושם ארחותיו יעשה ארוכות.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף ט
המדליקין בזויות הבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה.
משנה ברורה סימן רסג ס״ק מא
הוי ברכה לבטלה - שכיון שאינו יכול לעשות שום תשמיש אצלן כשחוזר אח"כ לביתו בלילה שלא יכשל בעץ ואבן לית ביה משום שלום בית ואם בבית שהדליק היה קצת חשך ומשתמש שם שום דבר לאור הנרות לצורך סעודה ליכא איסורא אף שאין דולקת עד הלילה ואף שאוכל בחצר:
מגן אברהם סימן רסג ס״ק יז
הוי ברכה לבטלה. ואפשר דאם באותו מקום היה קצת חשך ומשתמש שום דבר לאור הנר ליכא איסורא (מהרי"ל נ"ג):
עיקר מקום הדלקה בבית - נרות שעל השלחן
ספר אור זרוע חלק ב - הלכות ערב שבת סימן יא
ומנהג כשר הוא להדליק תחילה כל נרות שבבית ואח"כ נרות שע"ג השלחן כי אותו נר הוא הבא לכבוד שבת
דרכי משה הקצר אורח חיים סימן רסג
ובאור זרוע (הלכות ערב שבת סי' יא, ד סוע"ב וע"ג) הדלקה הוי קבלת שבת, ונראה שעיקר הנרות של שבת הן אותן שמדליקין על השלחן כי הם באים לכבוד על כן ידליק אותן הנרות באחרונה עכ"ל:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף י
לבה"ג, כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה…הגה: והמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה, אם לא שהתנה תחלה, ואפילו תנאי בלב סגי; אבל שאר בני הבית מותרין במלאכה עד ברכו. ועיקר הדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השלחן, אבל לא בשאר הנרות שבבית (א"ז).
ערוך השולחן אורח חיים סימן רסג סעיף ב
והרמב"ם עצמו בפ"ל [הל' ה'] חשיב הדלקת הנר מכבוד שבת שכתב שם ויהיה נר דלוק ושולחן ערוך ומטה מוצעת שכל אלו לכבוד שבת הן עכ"ל וצ"ל דתרווייהו איתנהו דבמקום שאוכלין הוה מכבוד שבת ובשארי חדרים הוה מעונג שבת שלא יכשל בהליכתו שם
שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן כד
הנה דעת כ"ת שהדלקת נר בשאר חדרים מלבד במקום שאוכלים, הוא ג"כ מעיקר הדין ויכולים לברך עליו, ואם הי' דולק מע"ש צריכין מן הדין לכבותו ולהדליקו שוב…הנה עיקר חיוב זה להדליק גם בשאר חדרים אינו מוזכר לא בטור סי' רס"ג ולא בשו"ע…ומשום הכי נראה מי שיש לו כמה חדרים והולך מן בית לחדר שצריך להיות נר אחד בכל המקומות שיש לחוש שמא יכשל שם, וכן קבלתי מן המדקדקים במצוה…וע"כ מש"כ בתשובת רב פעלים ח"ב סי' נ"א בשם הגאון שם אר"י סי' ט"ו דאם רוצים הבעל והאשה לברך כל אחד בחדרו אין בו חשש ברכה לבטלה, וכן העתיקו בדע"ת סי' רס"ג, לדידי אינו פשוט כלל, ואולי הוא חשש ברכה לבטלה עפ"ד הראשוני' שהזכרתי וגם המג"א אינו חולק מעיקר הדין, ומ"מ אם גם אם יהיבנא להו דאפשר לברך אפשר ליישב דעתם קצת.
מקום הדלקה כישנים במקום א׳ ואוכלין במקום אחר
קובץ הלכות, ר׳ שמואל קמנצקי, שבת, כרך א, דיני הדלקת נרות, סעיף נג
איש ואשתו שאוכלים הסעודה בליל שבת בבית אחרים וישנים בביתם….ובכה"ג עדיף שתדליק במקום הסעודה, ואמנם אם רוצה להדליק בביתה רשאית, וצריך ליזהר בכה"ג ליהנות מן הנרות ע"י שיעשו נרות ארוכים שידלקו עד מאוחר בלילה או שתשתמש שם איזה דבר מיד אחר ההדלקה.
Shabbat Candles When Eating Out, R’ Ari Enkin - OU Torah
What should one do when eating out on Friday night? One option is to remain home with the candles until nightfall, approximately twenty minutes after sunset (in Israel), and to benefit from their light at that time, such as by reading or playing a game by their light. One can then leave one’s home and proceed to the place where one will be eating the Shabbat meal…According to some authorities, one can fulfill the mitzva of Shabbat candles with the electric lighting in one's home….In this way, even if the actual Shabbat candles are no longer burning upon one's return home, one will be able to benefit from the electric lights that were turned on in honor of Shabbat and discharge the mitzvah of Shabbat “candles” in this way. In a variation of this approach, one can turn off the electric lights in one's home and then turn them back on in honor of Shabbat and then light the "official" Shabbat candles at the place where one is eating….One who is eating the Shabbat meal away from home but expects to return home while the candles are still burning should light the candles at home as normal. One can then read a book or do another similar activity by their light upon returning home.
אם צריך לקדש לאור הנר
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קא עמוד א
ואף רבה סבר: אין קידוש אלא במקום סעודה. דאמר אביי: כי הוינא בי מר כי הוה מקדש אמר לן: טעימו מידי, דילמא אדאזליתו לאושפיזא מתעקרא לכו שרגא, ולא מקדש לכו בבית אכילה, ובקידושא דהכא לא נפקיתו דאין קידוש אלא במקום סעודה
רא"ש מסכת פסחים פרק י
יש רוצים להביא ראיה מכאן שאין מקדשין אלא לאור הנר ומפרשי מתעקרא לכון שרגא ולא תוכלו לקדש בלא נר. וליתא דה"פ ולא תאכלו בלא נר אבל אם היו רוצים לאכול בלא נר היו יכולים לקדש ועל מה שלא היו אוכלים לא היה מקפיד לפי שיכולין לקיים שלש סעודות למחר.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעג סעיף ז
י"א שאין מקדשים אלא לאור הנר, וי"א שאין הקידוש תלוי בנר ואם הוא נהנה בחצר יותר מפני האויר או מפני הזבובים, מקדש בחצר ואוכל שם אע"פ שאינו רואה הנר, שהנרות לעונג נצטוו ולא לצער, והכי מסתברא
Summary:
As an extension of the הלכה relating to נרות חנוכה, the ראבי״ה rules that a guest is still obligated in נר חנוכה but can fulfill his obligation through a de minimus financial contribution to the homeowner. Accordingly, if the guest doesn’t have his own room (i.e. he can’t light himself), the שלחן ערוך rules that he should contribute a פרוטה and satisfy his obligation that way. However, if he has his own room (i.e. he can light himself), then he should just light his own נרות שבת.
However, the משנה ברורה extends a ruling of the מגן אברהם regarding חנוכה such that if the guest is סומך על שלחן בעל הבית, then he is not obligated to light נרות שבת. When it comes to נר שבת this would seem to be understood as including a case where one is eating at someone else’s house for Friday night dinner.
The מנחת יצחק notes that the custom seems to be that even guests light on their own, reciting their own ברכה. He seeks to defend the practice, noting a comment of the רמ״א who is generally more accepting regarding multiple parties in the house lighting נרות שבת. A similar comment is noted in קובץ הלכות.
In terms of the placement for lighting, the bare minimum requirement is that the lighting be in a place where the light will be used. Accordingly, the שלחן ערוך cautions against lighting in a place where there is no function, as that will be a ברכה לבטלה. Ideally, based on an אור זרוע, the רמ״א notes that the candles should be lit on/by the שבת table. Accordingly, where one is sleeping and eating in different locations, ideally the lighting should occur by the dining area.
There is a separate discussion regarding whether one needs to be make קידוש next to the שבת candles.
No comments:
Post a Comment