משקה פרי הוי כזיעה, ואין מברכין עליו אלא שהכל נהיה בדברו
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לח עמוד א (פרק ו - כיצד מברכין)
ואמר מר בר רב אשי: האי דובשא דתמרי מברכין עלויה שהכל נהיה בדברו. מאי טעמא? - זיעה בעלמא הוא. כמאן? כי האי תנא, דתנן: דבש תמרים, ויין תפוחים, וחומץ ספוניות, ושאר מי פירות של תרומה - רבי אליעזר מחייב קרן וחומש, ורבי יהושע פוטר.
רש"י מסכת ברכות דף לח עמוד א
ורבי יהושע פוטר - דזיעה בעלמא הוא, ואין שם תרומה חל עליו, ואין לך פרי הניתן למשקה אלא זיתים וענבים בלבד, והיינו כמר בר רב אשי.
יין אשתני לעלויא וסעיד, לכך קבעו לו ברכה בפני עצמו, משא"כ שאר משקין
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד א - עמוד ב (פרק ו - כיצד מברכין)
/משנה/. כיצד מברכין על הפירות? על פירות האילן הוא אומר: בורא פרי העץ חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר: בורא פרי הגפן…חוץ מן היין וכו'. מאי שנא יין? אילימא משום דאשתני לעלויא, אשתני לברכה? והרי שמן, דאשתני לעלויא ולא אשתני לברכה…אלא: חמרא סעיד, ומשחא לא סעיד. - וחמרא מי סעיד? והא רבא הוה שתי חמרא כל מעלי יומא דפסחא כי היכי דנגרריה ללביה וניכול מצה טפי! - טובא גריר, פורתא סעיד…אי הכי נבריך עליה שלש ברכות! לא קבעי אינשי סעודתייהו עלויה.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רב סעיף א
על כל פירות האילן מברך בתחלה: בורא פרי העץ, חוץ מהיין שמברך עליו: בפה"ג, בין חי בין מבושל בין שהוא עשוי קונדיטון דהיינו שנותנין בו דבש ופלפלין. הגה: ואם נתערב יין בשכר, אזלינן אחר הרוב, אם הרוב יין, מברך: בפה"ג, ואם הרוב שכר, מברך: שהכל (ב"י בשם התשב"ץ).
משנה ברורה סימן רב ס״ק ב
חוץ מהיין וכו' - מפני שהוא סועד הלב ומשמחו קבעו לו ברכה בפני עצמה:
מותר לקדש על יין מגתו
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צז עמוד א - עמוד ב (פרק ו - המוכר פירות)
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח. למעוטי מאי? אילימא למעוטי יין מגתו, והא תאני ר' חייא: יין מגתו לא יביא, ואם הביא - כשר; וכיון דאם הביא כשר, אנן אפילו לכתחלה נמי! דאמר רבא: סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום! ואלא למעוטי מפיה ומשוליה, והא תני רבי חייא: מפיה ומשוליה לא יביא, ואם הביא - כשר! ואלא למעוטי יין כושי, בורק, היליסטון, של מרתף, של צמוקים, והא תניא: בכולן לא יביא, ואם הביא - כשר! ואלא למעוטי יין קוסס, מזוג, מגולה, ושל שמרים, ושריחו רע, דתניא: בכולן לא יביא, ואם הביא - פסול.
רמב"ם הלכות שבת פרק כט הלכה יז
יין שריחו ריח החומץ וטעמו טעם יין מקדשין עליו, וכן יין מזוג, ויין צמוקים מקדשין עליו והוא שיהיו צמוקים שיש בהן לחלוחית שאם ידרוך אותן יצא מהן דבשן, וכן יין חדש מגתו מקדשין עליו, וסוחט אדם אשכול של ענבים ומקדש עליו בשעתו, מדינה שרוב יינה שכר אף על פי שהוא פסול לקידוש ד מותר להבדיל עליו הואיל והוא חמר המדינה.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעב סעיף ב
יין מגתו מקדשין עליו; וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום.
משנה ברורה סימן רעב ס״ק ה
יין מגתו - ומ"מ מצוה מן המובחר ביין ישן והיינו כשכבר עבר עליו מ' יום:
אם מקדשין על יין מבושל
How Grape Juices are Made on an Industrial Level https://www.genemco.com/blogs/news/how-grape-juices-are-made-on-an-industrial-level
The production of grape juice on an industrial level involves a series of steps that require advanced equipment and expertise. First and foremost, the grapes are harvested…next, the grapes are crushed to extract their juice…Once the juice is extracted, it is pasteurized to kill any unwanted bacteria or pathogens that may be present….Pasteurization is a crucial step in the industrial production of grape juice. It is a process that involves heating the juice to eliminate any harmful microorganisms that may be present in it. One of the main ways heat is applied in this process is through heat exchangers. These are devices that transfer heat from one substance to another. Heat exchangers are used in two main stages of the grape juice pasteurization process. The first is during pre-heating. Here, cold grape juice is heated to a temperature of around 65°C, which destroys any bacteria or enzymes present in the juice. The pasteurized juice is then pumped into the second stage of the process, where it is heated to a higher temperature of around 87°C to 94°C using a plate heat exchanger. The advantage of using a heat exchanger in this process is that it allows for quick and efficient heating of the grape juice without causing any damage to the quality or taste of the juice. Plate heat exchangers are particularly effective as they have a large surface area that ensures maximum heat transfer and minimal product hold-up. Additionally, the use of heat exchangers also means that the process is energy-efficient, which translates to cost savings in the overall production process. The pasteurization of grape juice on an industrial level is an important step towards guaranteeing the safety and quality of the product. Heat exchangers play a key role in this process by providing a fast and efficient way of heating the juice to the required temperatures.
תוספות מסכת בבא בתרא דף צז עמוד א
אילימא למעוטי יין מגתו כו' - אין להוכיח מכאן דיין מבושל כשר לקידוש ומברכין עליו בפ"ה מדלא קאמר למעוטי יין מבושל דלאו ראיה היא דאפילו אין מקדשין עליו לא מצי למימר למעוטי יין מבושל דאם כן הוה ליה למימר אין מברכין עליו בפ"ה אבל יש להביא ראיה מירושלמי דשקלים ודערבי פסחים דיין גמור הוא דאמר התם ארבע כוסות שאמרו יוצאים ביין מבושל אלמא מקדשין איין מבושל ודלא כפרש"י והר"ש שכתבו דיין מבושל מברכין עליו שהכל דאישתני לגריעותא ואין להאריך כאן.
רא"ש מסכת בבא בתרא פרק ו סימן י
ויין מבושל היה אור"ת ז"ל דמברכין עליו בפה"ג וגם מקדשין עליו ק ואע"ג דאמר גבי שלקות הואיל ואישתני אישתני דוקא תומי וכרתי דאישתני לגריעותא כשבשלום דמעיקרא הוה בהו קיוהא והשתא לית בהו קיוהא אבל שאר ירקות הואיל ואישתני לעילויא לא אישתנו מברכתן ראשונה הכי נמי יין מבושל אישתני לעילויא ואין לדקדק מדלא קאמר הכא אי לימא למעוטי יין מבושל אלמא דמקדשין עליו דדלמא לא איצטריך למעוטי דשמא אפילו בפה"ג אין מברכין עליו דאישתני לגריעותא ואי למעוטי יין מבושל אתא הוה ליה למימר שאין מברכין עליו בפה"ג כ"ש שאין מקדשין עליו.
רמב"ם הלכות שבת פרק כט הלכה יד
אין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח, לפיכך אם נתערב בו דבש או שאור אפילו כטיפת החרדל בחבית גדולה אין מקדשין עליו, כך אנו מורין בכל המערב, ויש מי שמתיר לקדש עליו ואומר לא נאמר היין הראוי לנסך על גבי המזבח אלא להוציא יין שריחו רע או מגולה או מבושל שאין מקדשין על אחד מהן. +/השגת הראב"ד/ [ויש מי שמתיר וכו'] להוציא יין שריחו רע או מגולה או מבושל שאין מקדשין על אחד מהן. א"א ואמת הוא זה וכן מפורש בירושלמי (פסחים פ"י ה"א) שמקדשין ביין קונדיטון.+
בית יוסף אורח חיים סימן רעב
ועל יין מבושל רבו הדיעות. התוספות בפרק המוכר פירות (צז. ד"ה אילימא) כתבו דיין מבושל כשר לקידוש כדאיתא בירושלמי (פסחים פ"י סוף ה"א) ודלא כפירוש רש"י והר"ש שכתבו דמברכין עליו שהכל דאשתני לגריעותא והרא"ש כתב שם (סי' י) כדברי התוספות משום דכי אשתני למעליותא אשתני וכן דעת הר"ן בפרק ערבי פסחים (כב: ד"ה אין) להכשיר המבושל והמעושן לקידוש משום דאשתנו לעילויא וכן הסכים (בסוף) [בספר] מצות קטן (סי' רפא ע' רעט) וכתב הרב המגיד בפרק כ"ט (הי"ד) שכן דעת הרמב"ן (חי' ב"ב צז: ד"ה למעוטי) והרשב"א (חי' שם ד"ה ויין) אבל הרמב"ם (שם) דעתו כדעת הגאונים שאין מקדשין עליו. כתב האגור (סי' שפא) מנהג אשכנז וכל גדוליה לקדש על יין מבושל אם אין לו אחר ואפילו יש לו אחר שאינו טוב. וכתבו הרמב"ן (שם) והריטב"א (שם ד"ה או) בפרק המוכר פירות והרשב"א בתשובה (ח"א סי' כד) דבהדיא אמרו בירושלמי (שם) שיוצאין ביין מבושל בפסח בד' כוסות דאלמא אומרין עליו קידוש היום ואומר עליו בורא פרי הגפן וכן כתב הריב"ש בתשובה (סי' י):
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעב סעיף ח
מקדשין על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש, וי"א שאין מקדשין עליהם. הגה: והמנהג לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר רק שאינו טוב כמו המבושל או שיש בו דבש (אגור).
משנה ברורה סימן רעב ס״ק כג
שאינו טוב וכו' - דאם הם שוין יש לחוש לדעת היש אומרים שמחמירין בזה שלא לקדש ולענין ברכה כבר נפסק לעיל בפשיטות בסימן ר"ב ס"א דמברכין עליו בפה"ג:
שמירת שבת כהלכתה פרק מז אות יט והערה צא
יש נוהגים לבשל את היין שמקדשים עליו או קונים יין מפוסטר מחשש שמא יגע ביין נכרי או מחלל שבת בפרהסיא ויאסרנו כי יין שנתבשל שוב אינו נאסר במגע ויש אומרים שפיסטור היין אינו מועיל לגבי מגע נכרי או מחלל שבת בפרהסיא (ועיין סי' רעב סע' ח ברמ"א דהמנהג לקדש על יין מבושל וע"ש במ"ב ס"ק כג דכל שהן שוין יש לחוש לדעת המחמירים ובני"ד כדי שמבשל את היין כדי להינצל מחשש איסור ודאי עדיף).
קובץ הלכות, הלכות שבת, פרק עשירי, הערה ז
אמר מו"ר שליט"א דהנה להסוברים דיין מבושל כשר לקידוש ליכא הידור בעצם ביין שאינו מבושל, כיון שהיין המבושל לא נשתנה לגריעותא, ומ"ש הרמ"א סי' רעב סעי' ח להעדיף היין שאינו מבושל הוא לחוש להסוברים דמבושל פסול וצ"ע אי חשיב הידור בעצם מצד מה שהוא כשר לכל הדיעות ולכן קשה לקבוע בזה גדר ״הידור מצוה עד שליש'״ ומ"מ כשהוא קצת ביוקר יש לקנותו כדי לחוש להמחמירים וכמ"ש הרמ"א, עכ"ד. וע' ביה"ל סי' תרנו סעי' א ד"ה אם.
אם היתר יין מבושל שייך אף במיץ ענבים מבושל
כתבי הגאון ר׳ יוסף אליהו הענקין, חלק ב, סימן יח
ע"ד יין של גרייפ דזשוס אם כשר לקידוש ולד' כוסות (תשכ״ב) - כיון שיין מגתו כשר לא גרע זה מיין מגתו ואמנם יש בו קצת בישול ונחלקו בזה הראשונים במבושל ממש ופסקינן דיוצאין במבושל, וכאן לא הגיע לנקודת הרתיחה. ואמנם יש לההמיר שלא ליתן לתוכו מים למזיגה הרבה ורק יין חזק מדינא יכול לתת מים כמזיגה כרבא ויותר מזה כל שיש בו טעם יין אלא שאם נותנים בו צוקער או דבש יש להחמיר גם ביין חזק, כי הטעם בא ע"י הדבש ג"כ שמצטרף ליין בא החוזק והחריפות גם ממנו. ואמנם מצאתי בתשובת כנה"ג סי' א' שפוסק שהיין שמפזרים על הענבים עפר לבן בכדי שלא יהי׳ תוסס ולא יגיע לחוזק - שמברכין עליו שהכל ואינו נאסר במגע א"י, ומביא זה בשם ב"י שכותב בלשון איספאנולי או ערבי. כנראה החילוק הוא בין יין מגתו - שראוי להיות חזק שאז דין יין לו ובין זה שבעיקרו כבר אינו ראוי להיות חזק שאז איו לו דין יין אף שנעשה ממיץ ענבים. ולפי"ז יש להסתפק בגרייפ דזוס כדעת הדרע״ג - כיון שנעשה בו מעשה שלא יגיע לתסיסה אף שכבר הגיע לכלל יין (והא דיין מבושל כשר אפשר דמיירי שכבר הי׳ תוסס).
שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן קנח
להרב י' ש' הורביץ ז"ל, חשון תרפז. מיץ ענבים אם מקדשין עליו ודין ברכתו. כת"ר מאריך בדין הגרייפ - יום, הוא מיץ ענבים, שתיכף לסחיטת הענבים מבשלים אותו ועי"ז נפקע ממנו כח האלכוהול, ויצא לריב על זה שאמר כי מצוה מן המובחר לקדש על הגרייפ - יום, והעלה שם להלכה דאין מברכין עליו בפה"ג וכן אין מקדשין עליו וגרוע משאר מי פירות, ע"כ. הנה בזה שהשיג על ההוא מ"ד שזה מצוה מן המובחר לקדש עליו, בזה ודאי הצדק עם מע"כ, דמי הוא זה שיצא נגד המג"א שפסק דיין ישן מצוה מן המובחר. אבל מה שמע"כ מוסיף דאין לברך ע"ז בפה"ג ואין מקדשין עליו, לכאורה הפריז על המדה, שהרי בשו"ע הכריע כהרא"ש ודעמו דיין מבושל ברכתו בפה"ג ומקדשין עליו…והרי משסוחטין הענבים תיכף יש לו דין יין לברכה ולקדוש, וא"כ מנ"ל דבשול מגרע לפי"מ דקיי"ל כהרא"ש דגם על מבושל מקדשין, ולומר דבשול תיכף לסחיטת הענבים גרע טפי, מנ"ל לחלק בכך, ועוד הרי מבואר בס' חיי אדם (הל' שבת כלל ו סעיף ז) וז"ל: מצוה לקדש על יין או יין צמוקים ובלבד שיהיה בו טעם יין וכו', ומקדשין על יין מבושל, ולכן מותר לבשל הצמוקין ולסנן היין ולקדש עליו, עכ"ל. משמע להדיא דאף בצמוקין שנתבשלו מותר לקדש, מכש"כ בענבים שנסחטו ונתבשלו דראוים הם לקידוש. ולכאורה נסחטו ונתבשלו עדיפא טפי דחל ע"ז שם יין קודם הבישול, משא"כ בענבים שנתבשלו שלא היה לזה שם יין מעולם קודם הבישול.
מיץ ענבים שהוסרו מים ונוספו מים חדשים ספק דמי ליין לברכה ולקידוש
שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ד
בענין מיץ ענבים משוחזר שממעטים ע"י אידוי את המיץ עד שנשאר תמצית שהוא רק אחד מחמשה ממה שהיה קודם, ולאחר זמן כשזה כבר מיועד למכירה מוסיפים עליהם מים עוד ארבע חמישיות כשיעור שהיה קודם וגם הטעם חוזר להיות כמעט כמו שהיה מקודם, ורבים נוהגים לברך על זה בפה"ג וגם מקדשים ע"ז בשבת, אולם לענ"ד נראה לפקפק בזה דאפשר שבמיץ ענבים רק אותם המשקין שיצאו ממש מהענבים הוא דחשיב יין אבל לא המים שמוסיפים, דאף שגם ארבע החמישיות שהיו קודם בתוך המיץ ונתאדו הם ג"כ ממש כמו מים, מ"מ הואיל והמים האלה היו ממש בתוך הענבים הרי זה חשיב שפיר יין, אבל לאחר שנשאר רק תמצית והוסיפו ע"ז מים יתכן דאף אם הטעם הוא ממש כבתחילה אפשר דאין זה חשיב יין אלא מים שהטעם שלהם הוא כמו של מיץ ענבים, וכ"ש כשהטעם נשתנה קצת ואין הטעם ממש כמו שהיה קודם דאפשר שיש לברך על זה שהכל ולא בפה"ג…ולכן נראה דאף שמיץ ענבים מבושל או מפוסטר אפשר דתו לא חזי לתסוס ולהיות ממש יין, מ"מ כיון דמיד כשנסחט כבר חל עליו שם יין לענין קידוש וברכה וגם כשר בדיעבד אפי' לנסכים לכן שפיר נשאר בברכת הגפן שהיה עליו קודם כיון שגם עכשיו הוא טוב לשתיה…משא"כ במשוחזר שמוסיפים ארבע מדות מים אשר מעולם לא היה עליהם שם יין, נראה דאף שהתמצית עצמו אע"ג דכמו שהוא לא חזי לשתיה וגם אינו ראוי לתסוס ולהיות יין טוב אפי"ה מסתבר דלא פקע ממנו שם יין, אבל מהיכ"ת נימא שגם על הד' מדות מים יכול לחול שם יין בגלל זה שטעמם שוה לטעם של מיץ ענבים רגיל אשר גם הוא עצמו אינו חשוב ומה שמברכין עליו בפה"ג הוא רק מפני שנשאר בחשיבותו שהיתה לו קודם מיד לאחר הסחיטה שהיה אז חשוב בגלל זה דאפשר אח"כ להיות יין…ונמצא לפי"ז שאם עשה תמצית מיין ממש והוסיף עליו אח"כ הרבה מים אפשר דשפיר מברכין ע"ז בפה"ג משום דכמו שמברכין על יין שהוא מזוג שהוא על חד תלת מיא כך מברכין גם על זה אפי' אם המים הם פי מאה מהתמצית אם רק חוזר עכ"פ לאותו הטעם שהיה בתחלה, משא"כ בתמצית של מיץ שהוא רק יין מגיתו וכדאמרן.
מסורה חלק יב (תשע״ה) עמוד עה, ר׳ ישראל בעלסקי - בענין מיץ ענבים משוחזר
בענין מיץ הנה באשר כבר הונהג במדינה ע"פ חכמי תורה שנשענו עליהם כל ב"י ובתוכם רשכבה"ג מרן ר' משה פיינשטיין זצוק"ל לברך בפה"ג ולקדש על מיץ ענבים משוחזר ועל היין הנעשה ממנו ולא ערער אדם בדבר, אלא שבזמן האחרון הופיע ספרו של הגאון האריר שר התורה מוהר"ר שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל ס' מנחת שלמה ובסימן ד' שם הביא דיון ארוך ובסופו מסיק דאכן מברכים עליו בפה"ג אבל אין לקדש עליו….היוצא מדברינו שבאמת נעלם מקור מספיק להטיל אף ספק כלשהו בכשרותו של המיץ המשוחזר לקידוש, והרי במדינתנו כבר הוחזק להשתמש בו המהדרין ע"פ גאוני ישראל, וטעמם מוכח, ועל מי שמשנה מן הנהוג עליו להביא ראי' ובפרט בעניננו שפשוטו של סוגית הגמ' משמע כן אין להסתפק בזה, אלא דנ"ל דמה שלפנינו יכשר אף לדעת המחמיר חכימא דיהודאי רבנן דמערבא מרן ר' שלמה זלמן זצוקלל"ה דלא פסל אלא מה שנגרע ונפגם כרמוכח מרבריו שהבאתי לעיל, וכעין מאמרם ז"ל בתחילה כשהיו מביאים יין מיהודה וכו' אבל עכשיו וכו' לקיים מה שנאמר ״אמלאה החרבה״, ובעזהי"ת נזכה לנסך יין טוב ע"ג מזבח ר' צבאו' בשמחה ובכלי שיר בקול תורה והמון חוגג בב"א. וע"ז בעה"ח ששה ימים לחדש אדר תשנ״ו לפ"ק פה ברוקלין נ״י.
Light Grape Juice
OU Kosher (https://oukosher.org/halacha-yomis/previous-halachah-yomis-wrote-home-one-add-minimal-amount-water-grape-juice-will-used-kiddush-might-change-taste-light-grap/)
Rav Belsky, zt”l held that one may use light grape juice for Kiddush. Regular grape juice loses much of its taste when diluted with water. Therefore, one should be careful not to overly water down their grape juice, such that it will cause a substantial change in taste. If one adds only 20-25% water, it seems that this should be fine. However, light grape juice is not made from regular grapes. Rather, it is produced from specially selected grapes that have a strong flavor, and the juice has a very intense taste. This juice can be watered down more effectively without losing its taste. Since many people actually prefer the taste of the less sugary light grape juice, this is considered an acceptable meziga (dilution), and therefore, it is acceptable for Kiddush.
Summary:
Fruit juice is considered like “sweat” (an inferior extract) and therefore its blessing is only Shehakol. Wine, by contrast, has been elevated and sustains, so it was given its own distinct blessing, unlike other beverages.
The gemara rules that one may use wine fresh from the press for Kiddush, otherwise known as grape juice. This is the ruling of the Shulchan Aruch as well, though the Magen Avraham cites that is would be preferable to wait at least forty days for there to be some fermentation.
There is discussion whether cooked wine may be used for Kiddush. This is relevant for grape juice nowadays, which is pasteurized. Though the matter is the subject, we ultimately conclude that cooked wine may be used. Some suggest that it may be preferable to avoid cooked wine, though there may be advantages to cooked wine as well.
Some questioned whether cooked grape juice may be worse than cooked wine, as it no longer even has the potential to ferment. Ultimately, the accepted opinion is that pasteurized grape juice has the status of wine and may be used for Kiddush.
No comments:
Post a Comment