פנים חדשות - Panim Chadashos

סוגיית הגמרא
מסכת כתובות דף ח עמוד א-ב
ת"ר מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה אמר רב יהודה והוא שבאו פנים חדשות....רב אשי איקלע לבי רב כהנא יומא קמא בריך כולהו מכאן ואילך אי איכא פנים חדשות בריך כולהו ואי לא אפושי שמחה בעלמא נינהו מברך שהשמחה במעונו ואשר ברא
מסכת סופרים פרק יט הלכה ט
ונהגו רבותינו לומר בבקר ברכת חתנים על הכוס בעשרה, ובפנים חדשות כל שבעה, וכן בערב קודם סעודה

הגדרת פנים חדשות - שיטת הרמבם
רמב"ם הלכות ברכות פרק ב הלכה י
ברכה זו שמוסיפין בבית חתנים היא ברכה אחרונה משבע ברכות של נישואין, במה דברים אמורים כשהיו האוכלין הם שעמדו בברכת נישואין ושמעו הברכות אבל אם היו האוכלין אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין מברכין בשבילם אחר ברכת מזון שבע ברכות כדרך שמברכין בשעת נישואין, והוא שיהיו עשרה וחתנים מן המנין

שלטי גבורים כתובות דף ב עמוד ב בדפי הרי"ף סימן ג

לשון ריא"ז הפנים חדשות הם בני אדם שלא שמעו עדיין לא בשעת נשואין ולא בשעת סעודה

הגדרת פנים חדשות - שאר ראשונים
רא"ש כתובות פרק א סימן יג
ת"ר ברכת חתנים כל שבעה א"ר יהודה והוא שבאו פנים חדשות שלא אכלו עד עתה אפילו היו שם בשעת החופה
רש"י שם
והוא שבאו - אל המשתה
פנים חדשות - בכל יום שלא היו שם אתמול
מאירי בתובות דף ז עמוד ב
ופנים חדשות אלו נחלקו בה המפרשים לכמה דעות ואין בידינו להכריע והוא שגדולי הרבנים מפרשים שלא היו שם אתמול אע"פ שכבר אכל שם באחד מן השבעה הואיל והפסיק יום אחד בנתים שלא אכל ויש מפרשים שלא אכל כלל באותה חפה ויש מפרשים שאפילו אכל שם כל ימות החפה הואיל ואינו רגיל לאכול עמו כל השנה ובשביל כבוד חפה הוא אוכל פנים חדשות הן ויש מפרשים שלא היה שם כלל ולא שמע ברכת הנשואין ומכל מקום כתבו בתוספות שכל שבאו פנים חדשות מברכים בשבילם לא בסעודה אחת לבד אלא בכל סעודות שבאותו היום

רמב"ן כתובות דף ח עמוד א
ופי' פנים חדשות שלא אכל שם כל שבעת ימי המשתה, וכן הוא פי' רש"י ז"לחידושי הרשב"א כתובות דף ח עמוד א
מכאן ואילך אי איכא פנים חדשות בריך כולהו פי' פנים חדשות כל שלא אכל שם כל שבעת ימי המשתה
הגהות מיימוני פרק ב הלכה י
ורבני נרבונא פירשו אי איכא פנים חדשות כלומר אם הפנים חדשות שבאו לחופה עודם שם שלא הלך אחד מהן מברך כולהו ואפילו כל הז' ימים ובלבד שלא הלך אדם מאותן שבאו לכבוד החופה אבל הלכו לא עכ"ל

צריך רבוי שמחה ע"י הפנים חדשות
רא"ש בתובות פרק א סימן יג
ונראה דלא מיקרו פנים חדשות אלא בני אדם שמרבים בישיביתם שמחה יותר
תוספות בתובות דף ז עמוד בוהוא שבאו פנים חדשות - אור"י דפנים חדשות אין קורא אלא בבני אדם שמרבים בשבילם השמחה יותר ר"ן דף ב עמוד ב (בדפי הרי"ף)וכתבו בשם ר"ת ז"ל דהא פנים חדשות היינו ששמחים עליו בני החופה

חידוש הגר"ח והגרי"ז על הש"ס סימן ק

וביאור שיטת הרמב"ם הוא דדין ברכה בבית חתנים ודין שמחה הם שני דינים נפרדים דדין שמחה היינו מה שחייב לשמחה תלוי בדידה אם היא בתולה או בעולה ודין הברכה אינו תלוני בזה כלל...והנה בפנים חדשות שיטת תוספות דשבת מיקראי גם כן פנים חדשות, משום דהוא אפושי שמחה והיינו לשיטתם דברכות תלוי בשמחה אבל הרמב"ם כתב דהדין של פנים חדשות הוא כל אותם שלא שמעו הברכה ולא התנה כלל הענין שירבה סעודה בשבילו

חלקת מחוקק אבן העזר סימן סב ס"ק יאאע"פ שאין אוכלין - רק שעומד שם בשעת הברכה ומ"מ נראה שצריך שיהיו בני החופה שמחים על ביאתו שם ואף שלא הרבו בשבילם מ"מ ראוי להרבות בשבילם
ערוך השלחן אבן העזר סימן סב סעיף כו
ולכן יש אומרים שאינם נקראים פנים חדשות אא"כ הם בני אדם שמרבים בשבילם מאכל ומשתה...וא"כ אף אם לא הרבו מאכל ומשתה בשבילם מה בכך ולאו בריבוי המאכל תלוי אלא בכבוד האנשים החדשים ששראוי להרבות בשבילן
שבת חשובה כפנים חדשותרא"ש כתובות פרק א סימן יג
ושבת חשובה כפנים חדשות דאמר במדרש מזמור שיר ליום השבת אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן
מאירי בתובות דף ז עמוד ב
ועכשו נהגו לברך בשבת שבתוכה שבע ברכות בסדור על כוס אחד כיום החפה עצמו וממה שאמרו במדרש תהלים מזמור שיר ליום השבת אמרו מלאכי השרת לפני הב"ה פנים חדשות באו לכאן בואו ונאמר שירה אלמא שבת עצמו פנים חדשות הוא ויש סומכין מכאן ליום טוב שחל בתוך השבעה שמברכין בה שבע ברכות ואין מכאן הכרח ולא עוד אלא שאף בשבת הוא סמך בעלמא והיאך אנו מגלגלין בו את היום טוב אלא שיש מפרשים הטעם מפני שאי אפשר שבשבת לא יהו שם פנים חדשות ואין זה כלום שאין דין פנים חדשות של בני אדם נאמר אלא בסעודה ומכל מקום אף המזקיקים כן ביום טוב יום שני מיהא אינו עוד פנים חדשות שכבר בטל חדושן ביום ראשון אלא שאף בשני ראיתי שנוהגים כן וראוי להניח מקום לשלום לכבוד חתן ושהשמחה במעונו מיהא אינו תלוי בעשרה ולא בברכת חתנים ואומרה כל שבעה אף בלא פנים חדשות ואף בשלשה כל שיש שם ברכת זמון וכן כל שלשה לאלמון ואלמנה
תוספות בתובות דף ז עמוד ב
ושבת דחשבינן פנים חדשות דאמרינן באגדה מזמור שיר ליום השבת אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן נאמר שירה התם נמי מרבין לכבוד השבת בשמחה ובסעודה
מהרי"ל הלכות נשואין סימן זבמדינת ריינוס אין מברכין שבע ברכות בסעודת העם עם החתונה רק בליל שבת ובשחריתו, דאין לנו פנים חדשות רק יום השבתקיצור שלחן ערוך סימן קמט סעיף ה
שבת ויום טוב ראשון הוי כפנים חדשות, ודוקא סעודת הלילה וסעודת שחרית, אבל סעודה שלישית לא הוי פנים חדשות אלא אם החתן דורש
ים של שלמה בתובות פרק א סימן יחוה"ה יום טוב ראשון של גליות, מהאי טעמא, דשמחים לקראתו, ומרבים בשבילו שמחה, קרוי פנים חדשות....ומכל מקום נראה, שאין לברך ז' ברכות ביום שני, סוף סוף כבר אזלי ליה פ"ח ביומא קמא, בשלמא שבת ויום טוב ב' קדושות, והוי כפנים חדשות אחרים, ואף שכתב בטור (שם) יום טוב ראשון ושני, נראה לי ט"ס הוא, מדלא כתב ושני יום טוב של גליות, א"נ איירי כשחל יום טוב ראשון בשבת, דאז יום טוב שני הוי כפנים חדשות, וכן מסתברא, אבל אי חל יום ראשון של יום טוב ביום ב', שפיר יש לברך ז' ברכות, אם הוא בתוך ז', כדפרישית

מה הפ"ח צריכים לעשותר"ן דף ב עמוד ב (בדפי הרי"ף)
והוא שבאו פנים חדשות - והרמב"ן כתב דכל שבא פנים חדשות ועומד שם אע"פ שאינו אוכל שם מברכין שבע ברכות וכתבו עוד בתוס' שאם באו פנים חדשות בלילה מברכין עליו לילה ויום והוא שעמד שם בכל שעת ברכהקיצור שלחן ערוך סימן קמט סעיף ה
פנים חדשות מקרי, אם בא לשם אדם מחמת שמחת מריעות ורוצים להרבות בשבילו, ואף על פי שאינו אוכל

סוכת דוד על מסכת כתובות דף ז עמוד ב סימן צ

רש"י ד"ה והוא שבאו אל המשתה משמע דדוקא אם אוכלין, אבל אם בא לשמח ולראות אין זה פנים חדשות...ומלשונו בכל יום משמע דמהני הפנים חדשות לכל היום, ולא רק להסעודה הראשונה שבא הפנים חדשות

ים של שלמה בתובות פרק א סימן יח

ובגמרא לא נאמר עד כמה מברכין בשביל פנים חדשות, אם כל היום, או פעם אחת ביום, ור"ת כתב יום ולילה עמו, ולא מסתברא כלל, ועוד, מסתמא פנים חדשות דז' ימים בחדא מחותא מחינהו, ואותם שבאו ביום אחר, אין מברכין אלא ביומו, ותו לא, אף כל ששה ימים אין מברכין בעבור פנים חדשות אלא יומא, כגון אם בא קודם סעודת ערב, אז סעודת ערב ושחרית מברכין בשבילו, ואם בא ביום אחר סעודת ערב, אז אין מברכין אלא סעודת שחרית, ותו לא, אפילו אם אירע שהיום גדול, שאכלו עוד סעודה קודם מנחה, אפילו הכי אין מברכין ז' ברכות בעבור פנים חדשות (תוס' שם), דלא אמרי' מברכין בעבור פנים חדשות אלא סעודות הקבועות, כגון בוקר וערב, דמסתמא לא עדיף כבוד בשר ודם מכבוד המקום, דהא השבת שקרוי פנים חדשות, על דרך המדרש, דאמרינן באגדה, מזמור שיר ליום השבת, שאמר הקדוש ברוך הוא, פנים חדשות באו לכאן, שהכל שמחו לקראתה, ומרבים שמחה בשבילה, ומברכין ז' ברכות, אפילו בא באמצע ז' ימי המשתה, כשעושה סעודת מריעים, ערבית ושחרית, ומכל מקום סעודת שלישית, אפילו זימן הקרואים, אין מברכין ז' ברכות
ערוך השלחן סימן סב סעיף כזרבינו הרמ"א בסעי' ז' כתב די"א דאם היו שם פנים חדשות אע"פ שאין אוכלין שם מברך בשבילם לילה ויום עכ"ל ונ"ל דדיעה זו נתייסדה ע"ד מס' סופרים שהבאנו דכל שיש פנים חדשות ביום זה שלא היו אתמול נחשבת כשמחה חדשה וצריכין לברך שבע ברכות וכיון דיום זה הוה שמחה חדשה שלא היה אתמול ממילא דכל היום וכל הלילה הקודמת ראוי לברך ז' ברכות דהא יום זה הוי שמחה חדשה ולכן בכל הסעודות מכלליות היום הזה מברכין ז' ברכות הואיל שיש ביום הזה שמחה יתירה מפני הפנים החדשות אף שאין אוכלין שם דלדיעה זו אין השמחה תלויה בסעודה אלא באנשים ורק מנהגינו שלא לומר ז' ברכות בלא סעודה אבל השמחה אינו תלוי בזה כדעת המס' סופרים ואפילו לדיעה זו אין מברכין כל היום וכל הלילה אא"כ הפנים חדשות עמדו שם כל שעת הברכות כיון דעיקר השמחה בשבילם

כמה פנים חדשות צריכיםשו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם סימן פו
ואולם גדר פנים חדשות לפי מה שנמסר בשם אבא מארי ז"ל בענין זה הוא לא פחות משנים
אליבא דהלכתאטור אבן העזר סימן סב
ומברכין אותם כל ז' אחר אכילה והוא שיהא שם פנים חדשות שלא אכלו בחופה אפילו היו בשעת ברכה ואינו נקרא פנים חדשות אא"כ מרבים בשבילם ויש מקומות שנוהגין שהקהל הולכים עם החתן מב"ה לביתו ביום שבת שחרית אחר התפלה ומברכים שם ז' ברכות ויראה שאינו מנהג טוב שאפי' אם יש שם מי שלא היה בשעת ברכה לא מקרי פנים חדשות כיון שאין מרבים בשבילו וכ"כ רב האיי שאינו מנהג יפה אלא שאין איסור בדבר ושבת וי"ט ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית אבל לא בסעודה שלישית...לא היו שם פנים חדשות אין מברכין ז' ברכות אלא בסעודה הראשונה
בית יוסף אבן העזר סימן סב ס"ק טושבת וי"ט ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודות הלילה ושחרית אבל לא בסעודה שלישית. הטעם מפני שאינה עיקר כ"כ דהא איכא למ"ד דיוצא בה במיני תרגימה. וכתוב בארחות חיים שיש מי שאומר שאין אומרים ז' ברכות בי"ט אפילו ביום ראשון
שולחן ערוך אבן העזר סימן סב סעיף ז, ח
ברכה זו שמוסיפים בבית חתנים היא ברכה אחרונה מז' ברכות, שהיא ברכת אשר ברא. הגה: וי"א דאף אשר ברא אין מברך כל ז' אלא כשמזמנין אחרים, אבל אם אוכל עם בני ביתו אין מברכין, (וכן נוהגין). במד"א, כשהיו האוכלים הם שעמדו בברכת הנשואין ושמעו הברכות; אבל אם היו האוכלים אחרים, שלא שמעו ברכת נשואין בשעת נשואין, מברכין בשבילם אחר ברכת המזון ז' ברכות, כדרך שמברכין בשעת נשואין, והוא שיהיו י', וחתן מן המנין. וי"א שאפילו היו בשעת החופה ושמעו הברכות, אם לא אכלו שם עד עתה, מקרי פנים חדשות ומברכים בשבילם ז' ברכות אחר ברכת המזון, וכן פשט המנהג. הגה: וי"א דאם היו שם פנים חדשות, אע"פ שאין אוכלין שם, מברך בשבילם לילה ויום י"א שאינם נקראים פנים חדשות אלא א"כ הם בני אדם י שמרבים בשבילם; וי"א דשבת וי"ט ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית, אבל לא בסעודה שלישית, וכן פשט המנהג. הגה: ועכשיו נהגו במדינות אלו לברך ז' ברכות בסעודה ג', ואפשר משום דרגילים לבא פנים חדשות; וי"א מטעם דרגילין לדרוש, והדרשה הוי כפנים חדשות

בית שמואל אבן העזר סימן סב ס"ק חוכן פשט המנהג - מהרש"ל פוס כדיעה קמייתא היינו דעת הרמב"ם


אשה אינה חשובה פנים חדשות
פתחי תשובה אבן העזר סימן סב ס"ק יד

ועיין בספר שכור לאברהם שכתב אשה לא חשיבא פנים חדשות דאין פנים חדשות אלא למי שראוי להמנות בעשרה של ברכת חתנים...ולפי זה ה"ה עבדים וקטנים לא חשיבי פנים חדשות

Summary: רב יהודה ruled that as long as פנים חדשות (lit. a new face) is present at a meal during the seven days subsequent to a חתונה, the ברכת חתנים (colloquially referred to as שבע ברכות) are recited. [According to מסכת סופרים there was a custom to recite the ברכת חתנים in the morning even absent any formal סעודה, provided פנים חדשות were present, clearly demonstrating the powerful role of פנים חדשות.] However, without פנים חדשות, the ברכת חתנים may not be recited in their entirety.
The definition of פנים חדשות and what prior experiences/activities preclude one from being including in this category is a matter of debate. According to the רמב"ם, one who heard the ברכות נשואין is disqualified from constituting a פנים חדשות. The ריא"ז has a slightly varied approach, he rules that if the individual heard the ברכות at the נשואין or at the סעודה, he is disqualified from being a פנים חדשות. According to the רא"ש and the רשב"א, even if one were at the חופה, as long as the individual has not yet joined in a סעודה during the שבעת ימי המשתה, the individual may be considered פנים חדשות. According to רש"י, as explained by מאירי, as long as an individual did not join in the previous day's meal, he may be considered the פנים חדשות even if he has participated in previous meals with the חתן וכלה (however, the רמב"ן understands רש"י to rule like the רא"ש). The most novel interpretation of the גמרא is advanced by רבינו נרבונא, he suggests that פנים חדשות means that the people who were new faces at the חופה have still remained in attendance at a later meal during the seven days following the wedding, then ברכת חתנים may be recited.
In addition to this most fundamental requirement, רבינו תם as well as the רא"ש and the ר"י, all require that the פנים חדשות be someone whose presence would enhance the שמחה of the סעודה. Accordingly, רב האי גאון was critical of the custom that the חתן וכלה are escorted by the congregation (random individuals who clearly do not satisfy the פנים חדשות requirement) to their home, where the ברכת חתנים are recited. The חלקת מחוקק clarifies that it is not crucial that any additional food is served to enhance the שמחה, merely that the פנים חדשות are people who are "ראוי" for such special treatment. The ערוך השלחן elaborates on this point as well. The רבמ"ם has no such requirement, and רב חיים explains that this is because he holds that פנים חדשות is not a דין in שמחה. (This also explains why the רמב"ם doesn't allow שבת to count as פנים חדשות.)
The רמב"ם rules that in order to be considered פנים חדשות, the individual must actually eat at the meal (the רא"ש's formulation implies this ruling as well). However, the רמב"ן explicitly rules that the mere presence of פנים חדשות at the meal is sufficient to allow the recitation of the ברכת חתנים. The קצור שלחן ערוך also rules that this is sufficient. While רש"י also is silent on any such requirement, the סוכת דוד argues that רש"י does mandate that the פ"ח actually eat at the meal.
The רא"ש maintains that even if the פ"ח arrived at night, and the meal is ביום, as long as the פ"ח are still present, there is no problem reciting the ברכת חתנים. The סוכת דוד maintains that רש"י would concede this point as well. The ערוך השלחן explains that this is based on מסכת סופרים which demonstrates the role that פנים חדשות can play even absent a formal סעודה. However, the ים של שלמה argues that this loophole can only work if it is a סעודה קבועה. However, if the פ"ח arrive at night, they can only work for the lunch meal, however, at another סעודה prior to מנחה which is out of the ordinary structure of the day, the ברכת חתנים may not be recited (comparable to שבת, where סעודה שלישית is no longer פ"ח).
According to תוספות, the שבת meals are exempt from the פנים חדשות requirement, because we assume that שבת itself is "פנים חדשות" based on the מדרש. While the טור extends this to include all meals of יו"ט as well, however, he limits שבת meals to include only the main meals and not סעודה שלישית. The בית יוסף explains, because one can fulfill his חיוב at סעודה שלישית with מזונות, it does not count as a true סעודת שבת for this purpose. The אורחות חיים objects to the טור's extension to the days of יו"ט. The מאירי distinguishes between the first day of יו"ט and the second. He maintains that it would be inappropriate to consider the second day of יו"ט to be פנים חדשות when it is merely an extension of the previous day. The ים של שלמה also objects, he evens goes so far to suggest that there was a טעות סופר in the טור, and in reality he would agree that only the first day of יו"ט serves as פנים חדשות. The מהרי"ל writes that in Germany the only פנים חדשות which remained was that of שבת.
According to רבי אברהם בן הרמב"ם, the רמב"ם actually required two פנים חדשות. This is a minority position.
The שלחן ערוך first cites the position of the רמב"ם and then cites the רא"ש, he concludes that the מנהג is to follow the latter. (The בית שמואל cites the מהרש"ל who rules according to the רמב"ם.) The רמ"א rules that the mere presence of פ"ח (even without them partaking of the סעודה) is sufficient for the ברכת חתנים to be recited. The מחבר also cites the requirement that the פ"ח must be people which enhance the שמחה. He then also rules that שבת and יו"ט do count as פנים חדשות with the exception of סעודה שלישית. The רמ"א adds that סעודה שלישית can count as פ"ח when a דבר תורה is said at the meal.
The פתחי תשובה rules that the פ"ח must be one who can be counted to the מנין, and hence a woman cannot count as פנים חדשות.