מהדרין מן מהדרין ושיטת הרמב״ם - Neiros Chanukah and Mihadrin Min Hamihadrin

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב

תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך.

תוספות מסכת שבת דף כא עמוד ב

והמהדרין מן המהדרין - נראה לר"י דב"ש וב"ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו שכן יש יותר הידור דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר שהואכנגד ימים הנכנסים או היוצאים אבל אם עושה נר לכל אחד אפי' יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא שיסברו שכך יש בני אדם בבית.

רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד

הלכה א: כמה נרות הוא מדליק בחנוכה, מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד א בין שהיו אנשי הבית מרובין בין שלא היה בו אלא אדם אחד, והמהדר אתהמצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים, והמהדר יתר על זה ועושה מצוה מן המובחר מדליק נר לכל אחד ואחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד. הלכה ב כיצד הרי שהיו אנשי הבית עשרה, בלילה הראשון מדליק עשרה נרות ובליל שני עשרים ובליל שלישי שלשים עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמוניםנרות. הלכה ג: מנהג פשוט בכל ערינו בספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין והולכין נר בכל לילה ולילה עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונה נרות בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד.

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תרעא

וי"א. כ"כ הרמב"ם להלכה נראה שכן הוא דעת הרי"ף מדהביא מימרא דרב ב"ח אר"י שני זקנים כו' כנגד פרי החג כו' דמעלין בקודש ואין כו' דלהאי טעמא לא חיישינן להיכרא דימים הנכנסין או היוצאים שכתב התוספות שם. וכ"מ בגמרא שם חד אמר כו' וחד אמר טעמא כו' דנ"מ בכה"ג כנ"ל ומסקנא דב' זקנים כמ"ד דמעלין בקודש כו':

לחם משנה הלכות מגילה וחנוכה פרק ד

[ג] מנהג פשוט בכל ערינו בספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בכל לילה. וא"ת לדעת רבינו ז"ל שמפרש שמהדרין מן המהדרין עושין מהשמהדרין עושין א"כ הך מנהג כמאן דמהדרין מדליקין נרות כמנין אנשי הבית בכל לילה ולילה בלי הוספה וא"כ אנן דמדליקין נר אחד בלילה הראשוןואנו הולכים ומוסיפין לא אתיא כוותייהו וכמהדרין מן המהדרין נמי לא אתיא ואי מדינא לא בעינן אלא אחד בלילה הראשון וכן בכל לילה ולילה בליהוספה כלל וא"כ מנהג דידן לפי דעת רבינו ז"ל לכאורה נראה מנהג בטעות בשלמא לפירוש המפרשים דמפרשין דמהדרין מן המהדרין אין מדליקיןאלא נר אחד בלילה הראשונה והולכים ומוסיפין ניחא. וי"ל דמ"מ לא הוי מנהג בטעות כיון דעבדינן כדין ואע"ג דמדינא לא בעי הוספה אנן נראה לנולמיעבד האי פשרה ולעשות ההוספה בכה"ג:

ב"ח אורח חיים סימן תרעא

וכמה נרות הם וכו'. שם תניא מצות נר חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך ומדברי הרמב"ם (פ"ד ה"ב) יראה דהמהדרין מן המהדרין עבדי נמי הידור ראשון דהיינו נר לכל אחד ואחד אבל התוספות כתבו דבית שמאי ובית הלל לא קיימי אלא אנר איש וביתו וכך הם דברי רבינו שכתב ואפילו רבים בני הבית לא יעשו יותר כלומר לא יעשו אפילו להידור מצוה וכמו שכתבו התוספות והטעם דאם ידליק כל אחד ואחד לא יהא מינכר הידור מצוה מה שמוסיף והולך דשמא הרבה בני אדם בבית מיהו מנהג שלנו כדעת הרמב"ם ומנהג ספרד כדעת התוספות וכן כתב הרמב"ם (שם ה"ג) שמנהג ערי ספרד אינו כמו שפסק הוא ז"ל ומשמע מדבריו שאין לשנות מנהגם דאם לא כן לא הוה ליה לכתבו בסתם.  ורא"ם (בביאורו לסמ"ג הל' חנוכה כו ע"ד) כתב על מנהג ערי ספרד שקשה עליו דלפי דעת הרמב"ם אינו לא כפי מצותה ולא כפי המהדרין ולא כפי המהדרין מן המהדרין עכ"ל ולא קשה מידי דברור הוא דאותו מנהג הוא על פי דעת התוספות:

ערוך השולחן אורח חיים סימן תרעא סעיף ד

אבל הרמב"ם ז"ל ….ומנהג פשוט בכל ערינו בספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין והולכין נר בכל לילה עד שנמצא בליל ח' מדליק שמנה נרות ביןשהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד עכ"ל ומנהג אנשי ספרד כהתוס':

שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעא

כמה נרות מדליק; * בלילה הראשון מדליק אחד, (ד) מכאן ואילך א [ב] מוסיף והולך (ה) אחד בכל לילה (ו) עד שבליל האחרון (ז) יהיו שמונה, <א>ואפילו אם רבים בני הבית * (ח) לא ידליקו יותר. הגה: * (ט) וי"א דכל אחד מבני הבית (י) ידליק (הרמב"ם), וכן [ג] המנהג פשוט; * ויזהרו ליתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד, * כד ישיהא היכר כמה נרות מדליקין (מהר"א מפראג).

ט"ז אורח חיים סימן תרעא

(א) (פמ"ג) ואפי' אם רבים. דבגמ' איתא מהדרין מן המהדרין בה"א מוסיף והולך ופי' התו' דזה קאי אנר איש וביתו דהיינו שכל הבית אין להם אלאנר א' בליל הראשון ממילא כשרואין בבית שני נרות בליל ב' ירגישו בתוס' הנס אבל לאותן שמדליקים בלילה הראשונה נר לכל א' מבני הבית אז אםידליקו בליל שני ב' לכל א' אין כאן הכרה לתוס' הנס כי יאמרו שיש הרבה בני בית ולכל א' אין שם רק נר אחת וזהו דעת הטור והש"ע אבל הרמב"ם פי'שאף לאותן שמדליקין נר לכל אחד יעשו לכל א' ב' נרות בליל שני וכן עד ח' וזהו הי"א של רמ"א ובכאן יש חידוש במנהג שהספרדים נוהגין כתוס' כמ"ש [ב"י] והאשכנזים כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות:

שו״ת גליא מסכתא (רבי דוד מנובהרדוק) סימן ו

ונתתי אל לבי לעיין בסוגיא הנ״ל וראיתי שדברי הרמ״א תמוהין מאוד ואין לו מקום סמיכה לדבריו מדעת הרבמ״ם בזה והרמ״א סיים וכן המנהג פשוט כו׳.  ובאמת שעל סמיכות דברי רמ״א כן עמא דבר לנהוג כך.  וסמיכות רמ״א הוא על שיטות הרמב״ם.  אבן עיינתי על אמיתות הדבר שמעולם לא כיון הרמב״ם לזה הסברא שהעלה רמ״א בשמו….הרמ״א אין לו מקום לא לדעת תוספות ולא על פי רמב״ם.  ולפי הנתבאר יש לחוש לברכה לבטלה מה שכל אחד מבני בית מברך בפני עצמו.

שו״ת בית אבי (הרב יצחק אייזיק ליבס)

ובפשטות היה נראה לומר דמש״כ הרמב״ם דהמנהג בערי הספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר רחד בלילה הראשון ומוסיפין והולכין נר בכל לילה, ר״ל כמהדרין מן המהדרין לשיטת, רק לדינא הבה״ב מדליק בשבית כל ב״ב והמנהג שכ״א מבני ביתו ידליקו בעצמן וזהו כשיטת הרמ״א, וראיה לדברי ממש״ב הבאה״ג על דברי הרמ״א וז״ל כמו שמפרש הרמב״ם סוגיא דגמרא שם, דהרי כתב דהמנהג הפשוט בספרד שיהו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הא׳ ומוסיפין נר בכל לילה ואפילו אם רבים בני הבית, הרי שכתב ג״כ שהרמ״א הוא לפי המנהג שהביא הרבמ״ם, ואם כה תאמר יתורץ קושיית הלח״מ הנ״ל כמובן כן י״ל, אבל הב״ח וכל הנוהין אחריו הבינו אחרת בדברי הרמב״ם שמנהג ספרד הוא כתוס׳ כמבואר לעיל.

רבבות אפרים סימן תעו

כתב הרמב״ם לפי מנהג ספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין וכו׳ עד שנמצא מדליק.  משמע דכל אחד מדליק כפי שפסק הרמ״א.

Summary: In explaining the מהדרין מן המהדרין position, תוספות take the position that regardless of how many people are living in the home, one candle is lit the first night, culminating in eight candles on the final night.  In other words, the מהדרין מן המהדרין does not incorporate the מהדרין level.  However, the רמב״ם argues that מהדרין מן המהדרין results in a combination of the number of people multiplied by the number of the night.  The שלחן ערוך rules in accordance with the opinion of תוספות while the רמ״א rules in accordance with the רמב״ם.  The ט״ז notes that this is a reversal of the standard approach for אשכנזים and ספרדים,  The ב״ך and ערוך השלחן note that the רמב״ם himself acknowledges that the custom of his community is to follow the 1-8 opinion of תוספות.  (The לחם משנה addresses the difficulty of the רמב״ם quoting a מנהג against his own ruling.)  The גליא מסכתא challenges the רמ״א for basing his position that all members of the home light on the רמב״ם, as it is clear that the רמב״ם does not make any reference to all parties lighting, simply an increased number of candles.  (In essence, one could suggest that the ספרדים really follow the מנהג quoted by the רמב״ם and אשכנזים don't truly follow the opinion of the רמב״ם.)

The בית אבי and רבבות אפרים suggest a completely different understanding of the רמ״א's indication that he is ruling in accordance with the רמב״ם.  Rather than the traditional view that the רמ״א was following the ruling of the רמב״ם in הל׳ א, he assumes that the רמב״ם in הל׳ ג is ruling that all parties in the home light.

It is interesting to note that the language of the רמ״א stating "וכן המנהג הפשוט" is quite similar to the רמב״ם's opening line in הל׳ ג stating "מנהג פשוט" - seemingly supporting the בית אבי and resolving the challenge of the גליא מסכא.