מבערין לפני שבת ומשיירין כדי לאכול עד ד׳ שעות
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מט עמוד א (פרק ג - אלו עוברין)
משנה. ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: בזמנו.
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף יג עמוד א (פרק א - אור לארבעה עשר)
דתניא: ארבעה עשר שחל להיות בשבת - מבערין את הכל מלפני השבת, ושורפין תרומות טמאות תלויות וטהורות, ומשיירין מן הטהורות מזון שתי סעודות, כדי לאכול עד ארבע שעות, דברי רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא שאמר משום רבי יהושע.
בית יוסף אורח חיים סימן תמד
ונמצא לפי זה דלהרי"ף מבערין חולין מערב שבת ומשיירין מהם מזון שתי סעודות לאכול בשבת וכן דעת הרמב"ם בפרק ג' (ה"ג) וכן נראה שהיה מפרש רבינו דברי הרי"ף שהרי הרא"ש כתב דברי הרי"ף ממש משמע דסבירא ליה כוותיה.
רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה ג
חל ארבעה עשר להיות בשבת בודקין את החמץ בלילי ערב שבת שהוא ליל שלשה עשר ומניח מן החמץ כדי לאכול ממנו עד ארבע שעות ביום השבת, ומניחו במקום מוצנע והשאר מבערו מלפני השבת.
שיטת המרדכי - כשמבערין לפני שבת, טוב לבער בערב שבת קודם חצות
בית יוסף אורח חיים סימן תמד
ומה שכתב וטוב לבער בערב שבת קודם חצות. כן כתב המרדכי בסוף פרק קמא (סי' תקמג) וזה לשונו הנהיג רש"י כשחל ארבעה עשר להיות בשבת לשרוף חמץ בערב שבת קודם חצות גזירה שמא ישהה אותו לשנה הבאה אחר חצות וצריך לשרפו שלא יחליף בשאר השנים דקיימא לן (ה: וש"נ) דאין ביעור חמץ אלא שריפה עכ"ל ורבינו החליף לשון שריפה בלשון ביעור משום דלא ברירא ליה אי הלכתא כרבי יהודה או כחכמים:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמד סעיף ב
טוב לבער בערב שבת קודם חצות, כדי שלא יבואו לטעות בשאר שנים לבער אחר חצות. (וביום השבת, יבטלנו) (טור).
משנה ברורה סימן תמד ס״ק ט
קודם חצות - לאו דוקא ור"ל בתחלת שעה ששית כמו בשאר שנים:
בודקין את החמץ בלילי ערב שבת שהוא ליל שלשה עשר
רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה ג
חל ארבעה עשר להיות בשבת בודקין את החמץ בלילי ערב שבת שהוא ליל שלשה עשר
בית יוסף אורח חיים סימן תמד
ומה שכתב רבינו שבודקין בליל שלשה עשר. כן כתב הרמב"ם בפרק ג' (שם) ופשוט הוא דאפילו מאן דאמר שאין מבערין לפני השבת מכל מקום צריך לבדוק לפני השבת שהרי בליל שבת אינם יכולים לטלטל הנר כדי לבדוק:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמד סעיף א
י"ד שחל להיות בשבת, בודקין ליל שלשה עשר. ומבערים הכל לפני השבת, ומשיירין מזון שתי סעודות לצורך השבת.
סעודה שלישית: מהלך א' (רבנו תם): מצה עשירה
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף לה עמוד א - עמוד ב (פרק ב - כל שעה)
אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש - אין חייבין על חימוצה כרת…איתער בהו רב אידי בר אבין, אמר להו: דרדקי, היינו טעמא דריש לקיש: משום דהוו להו מי פירות, ומי פירות אין מחמיצין.
טור אורח חיים הלכות פסח סימן תסב
מי פירות אין מחמיצין ורבו בזה הדיעות לרש"י אין חייבין על חימוצה כרת אבל חמץ נוקשה הוי ואפילו במי פירות לבדן אסור ללוש ולרב אלפס אפילו במי פירות עם מים מותר ללוש מליל ראשון ואילך ויש אוסרים ללוש במי פירות עם המים אף מליל ראשון ואילך אבל קיטוף שמקטף בהן העיסה בשעת עריכה מתירין מליל ראשון ואילך ור"י פירש דמי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל ומותר ללוש בהן מליל ראשון ואילך אבל בליל ראשון ושני אין יוצאין בהם ידי חובת מצה דהוה ליה מצה עשירה.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תסב סעיף א - סעיף ד
מי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל. ומותר לאכול בפסח מצה שנלושה במי פירות אפילו שהתה כל היום,אבל אין יוצא בה ידי חובתו מפני שהיא מצה עשירה וקרא כתיב לחם עוני (דברים טז, ג)....מי בצים ושאר משקים, כולם הוו בכלל מי פירות. הגה:ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות, ואפילו לקטוף המצות אין נוהגין רק לאחר אפייתן בעודן חמין, ואין לשנות אם לא בשעת הדחק לצרכי חולה או זקן הצריך לזה.
תוספות מסכת פסחים דף צט עמוד ב
לא יאכל אדם - פירוש אפילו התפלל ומשום מצה כדאמרינן בגמ' דבלא התפלל תפלת מנחה אפילו בשאר ימות השנה אסור כדתנן בפ"ק דשבת (ד' ט:) וא"ת ומה לא יאכל אי מצה אפילו קודם נמי אסור כדאמרינן בירושלמי כל האוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו ואי במיני תרגימא הא אמר בגמרא (ד' קז:) אבל מטבל הוא במיני תרגימא וי"ל דאיירי במצה עשירה דלא אסר בירושלמי אלא במצה הראויה לצאת בה חובתו ואוכלה קודם זמנה אבל מצה עשירה שריא וכן היה נוהג ר"ת.
רא"ש מסכת פסחים פרק י סימן א
הא דקתני סמוך למנחה לא יאכל…וצ"ל מצה עשירה דמצי אכיל. דהא דאמרינן דאסור לאכול מצה בערב פסח היינו במצה שראויה לצאת בה ידי חובתו בלילה. וכן נוהג ר"ת בערב הפסח שחל להיות בשבת שהיה עושה סעודה שלישית במצה עשירה:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמד סעיף א
י"ד שחל להיות בשבת, בודקין ליל שלשה עשר. ומבערים הכל לפני השבת, ומשיירין מזון שתי סעודות לצורך השבת, דסעודה שלישית זמנה אחר המנחה ואז אינו יכול לעשותה לא במצה ולא בחמץ אלא במצה עשירה, וצריך לעשותה קודם שעה עשירית.
סעודה שלישית: מהלך ב' (טור): פירות או בשר ודגים
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצא סעיף ה
צריך לעשותה בפת, וי"א שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן; וי"א שיכול לעשותה בדברים שמלפתים בהם הפת כבשר ודגים, אבל לא בפירות; וי"א דאפילו בפירות יכול לעשותה. וסברא ראשונה עיקר, שצריך לעשותה בפת אא"כ הוא שבע ביותר. הגה: או במקום שא"א לו לאכול פת, כגון בערב פסח שחל להיות בשבת שאסור לו לאכול פת לאחר מנחה כדלקמן בהלכות פסח (מהרי"ל ה"פ).
טור אורח חיים הלכות פסח סימן תמד
ארבעה עשר שחל להיות בשבת בודקין בליל י"ג ומבערין הכל לפני השבת ומשיירין מזון ב' סעודות לצורך השבת דסעודה זמנה אחר המנחה ואז אינו יכול לעשותה לא במצה ולא בחמץ וטוב לעשותה בפירות.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמד סעיף א
י"ד שחל להיות בשבת…הגה: ובמדינות אלו שאין נוהגין לאכול מצה עשירה, כדלקמן סימן תס"ב סעיף ד' בהגה, יקיים סעודה שלישית במיני פירות או בשר ודגים כדלעיל סימן רצ"א סעיף ו' בהגה.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תסב סעיף א - סעיף ד
מי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל. ומותר לאכול בפסח מצה שנלושה במי פירות אפילו שהתה כל היום,אבל אין יוצא בה ידי חובתו מפני שהיא מצה עשירה וקרא כתיב לחם עוני (דברים טז, ג)....מי בצים ושאר משקים, כולם הוו בכלל מי פירות. הגה:ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות, ואפילו לקטוף המצות אין נוהגין רק לאחר אפייתן בעודן חמין, ואין לשנות אם לא בשעת הדחק לצרכי חולה או זקן הצריך לזה.
סעודה שלישית: מהלך ג' (משנה ברורה ע״פ הבה״ג): לחלק סעודת שחרים
בית יוסף אורח חיים סימן רצא
וזמנה משיגיע זמן המנחה וכו'. הר"ן כתב בפרק כל כתבי (שם) בשם בעל הלכות (שם) דאפילו מפסיק באמצע סעודה ופורס מפה ומברך והדר שרי המוציא ואוכל כביצה ומברך שפיר דמי, אבל התוספות (קיח. ד"ה במנחה) והרא"ש (סי' ה) והמרדכי (סו"ס שצז) כתבו שם שאין זמנה אלא מן המנחה ולמעלה וכן כתבו הגהות (מיימוניות) בפרק (כ"ט) [ל' אות ו ואות ח]:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצא סעיף ב
זמנה משיגיע זמן המנחה דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה, ואם עשאה קודם לכן לא קיים מצות סעודה שלישית.
משנה ברורה סימן תמד ס״ק ח
יקיים וכו' במיני פירות - עיין לעיל בסימן רצ"א ס"ה דיש דעות בפוסקים אם צריך לעשותה דוקא בפת או דסגי ג"כ בשאר דברים ולזה אמר דבשעת הדחק כזה יכול לסמוך על המקילין וע"ש דיותר טוב בבשר ודגים מבפירות. וה"ה דיכול לקיים [א] בתבשיל (כגון קניידליך) אך יש נ"מ דזה אינו מותר רק קודם שעה עשירית והיכא שמקיים בפירות או בבשר ודגים [ב] יוכל לקיים אפילו אחר שעה עשירית אך בכ"ז יזהר שיאכל רק מעט ולא למלא כריסו כדי שיאכל מצה לתיאבון. ועיין באחרונים שכתבו דטוב ג"כ שיחלק סעודת שחרית של פת לשנים דהא י"א דיוצא בזה ידי סעודה ג' וכ"כ בביאור הגר"א דנכון לעשות כן אך כ"ז אם יש לו שהות לברך בינתים ולהפסיק איזה שהות כדי שלא יהיה בכלל ברכה שאינה צריכה:
סעודה שלישית: מהלך ד׳ - לעשות במצה מבושלת
ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות ערב פסח ס״ק טו
וגם לא יאכל בערב פסח מצה הראויה לצאת בה דהיינו ענייה אבל עשירה רשאי…אמנם לא חזינא רבוותא קשישא דעבדי הכי דקשה לצאת ידי כל רבותינו. שאם ילוש ביין קרוב לודאי שנתערב מעט מים בעת הבציר…ואם היה אדם בעל נפש וראוי ליטול את השם היה לו לעשות מצה מפוררת מבושלת דהוי מעשה קדירה ונימוח וברכת' מיני מזונות ונפיק במיני תרגימא. אבל לא ראיתי נוהגין כן, חוץ מן אחד מן הגדולים שעשה ביין וחברו עליו תלמידיו מטעמא דלעיל. וטוב לעשות בפירות כסמ"ק ומהר"ם, וכדאי רשב"ם [לסמוך עליו] בשעת הדחק וחד לישנא פרק בתרא דיומא. [וכן נהג מהר"י סג"ל שעשה סעודה שלישית בפירות - כשחל ע"פ בשבת -].
מגן אברהם סימן תמד ס״ק ב
או בבשר ודגים….וכ' מהרי"ל והי' ראוי לעשות במצה מבושלת אך לא ראיתי נוהגין כן עכ"ל:
סעודה שלישית: מהלך ה' (מגן אברהם ע״פ הזוהר): עוסק בתורה במקום סעודה שלישית
מגן אברהם סימן תמד ס״ק ב
או בבשר ודגים. פי' אם יש לו בשר ודגים הוא עדיף ממיני פירו' כמ"ש סי' רצ"א ובשל"ה כ' בשם הזוהר שרשב"י הי' עוסק בתורה במקום סעודה שלישית וכ' מהרי"ל והי' ראוי לעשות במצה מבושלת אך לא ראיתי נוהגין כן עכ"ל:
ערוך השולחן אורח חיים סימן תמד סעיף ו
ובזוהר כתב שרשב"י היה עוסק בתורה במקום סעודה שלישית ויש להבין אטו רשב"י לא היה יכול לקיים סעודה שלישית באיזה מהדברים שנתבארו ונלע"ד ברור דכל זה הוא מילתא יתירתא שהרי בשבת זו בע"כ לא נצטוינו כלל על ג' סעודות כיון שאי אפשר מידי דהוה ליוה"כ שחל בשבת וה"ה שבת ערב פסח לעניין סעודה שלישית דאפילו אם נאמר דאיסור אכילת מצה בערב פסח הוא מדרבנן מ"מ הא מצינו במצות עשה גמורות שנדחו בשב ואל תעשה מפני גזירות דרבנן כמו שופר ולולב בשבת וכ"ש שנדחה מצוה דסעודה שלישית וכיון שכן בטלה לה בשבת זו מצוה דסעודה שלישית וכיון דסעודה גמורה אי אפשר ממילא דאין שייך למלאותה בפירות או בבשר ודגים שאין צורך כלל בזה ועוד דוודאי גם מן התורה מצוה לאכול הכזית מצה לתיאבון וזהו טעמו של רשב"י שעסק בתורה מפני שאין מצוה כלל בשבת זו לאכול סעודה שלישית:
כף החיים אורח חיים סימן תמד ס״ק י״ח
עיין בזוהר הקדוש פרשת אמור דף צ"ה ע"א ששם כתב שרשב"י ע"ה היה עוסק במעשה מרכבה במקום סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת יעו"ש וכן כתב השל"ה והביאו מגן אברהם ס"ק ב' ונראה דהיינו דוקא לרשב"י ע"ה דהוה נהירא ליה שבילי דשמייא כשבילי דארעא ויודע הלימוד שעושה תיקון במקום סעודה אבל אנחנו צריכין דוקא לעשות סעודה.
מצה עשירה בליל שבת ובשחרית – קיום הסעודות ללא צורך בשימור חמץ
Guide to Erev Pesach on Shabbos, 5781, R’ Yaakov Robinson (Reviewed by R’ Shmuel Fuerst)
Leil Shabbos - Lechem Mishnah and Seudah Procedure: Step 1 - Decide which food to use to fulfill the mitzvah of lechem mishna, both options are acceptable. OPTION #1- Use small challah rolls. They should be fresh to minimize the amount of crumbs created. The following are some factors to bear in mind - The upside of using challah rolls is that they are for sure hamotzie, and they are for sure not matzah. The downside is that it is challenging and sometimes unnerving having real chametz in the house over Shabbos. • OPTION #2- Use certified Kosher L’Pesach egg matzah (Note: Even though it is certified for Pesach, it should only be consumed on Pesach itself by the sick, elderly, and young children.) The following are some factors to bear in mind - The upside of using egg matzah is that there is less of a chametz concern. One more factor is that individuals with braces or that will have a hard time cleaning their teeth after the seudah without being able to brush, may find it beneficial to use egg matzah instead of challah rolls. The downside is that some poskim question if a hamotzie can be said on egg matzah. Halacha l’maaseh, if one does use egg matzah, a hamotzie may be said because the seudah was established on it.
החמץ הנותר בשבת מתבטל ונשמר עד לביעורו לאחר החג
בית יוסף אורח חיים סימן תמד
תשובה לאדוני אבי ז"ל ששאלת ארבעה עשר שחל וכו'. בכלל כ"ד (סי' א) ונראה דביש במפה פירורי לחם דקים מיירי ומשום הכי קאמר שינער המפה ושוב אינו עובר עליהם שאין בהם שיעור וגם הם נדרסים ברגלים והם מתבערים מאליהן ואינו צריך להוציא המפה מרשותו ומטעם זה גם כן אינו צריך להוציא הקערות מרשותו אלא מקנחן יפה באצבעו ואותו קינוח נדרס ברגלים והוא מתבער מאליו:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמד סעיף ד - סעיף ו
אחר שאכל בשבת זה סעודת שחרית, ינער המפה שאכלו בה ויקנח הקערות באצבעו ויטמנם מן העין עם שאר כלי החמץ, ואם נשאר פת יכול ליתנו לא"י על מנת שלא לצאת בו לר"ה, דרך הערמה, ודבר מועט. אם נשאר חמץ אחר שאכלו, מבטלו וכופה עליו כלי עד מוצאי יום טוב, ומבערו. אעפ"י שלא ישאר החמץ בבית אחר סעודת שחרית, צריך לבטל החמץ כדרך שהוא מבטל בשאר שנים.
משנה ברורה סימן תמד ס״ק י
וביום השבת יבטלנו - וכדלקמן בס"ו ואינו צריך לבטל בע"ש בשעת ביעורו דסוף סוף יהיה צריך לבטל ביום מחר שהרי חוזר וזוכה בפת שמשייר לצורך השבת ויש לחוש שמא ישאר מהם מעט:
תענית בכורות
תרומת הדשן סימן קכו
שאלה: ערב פסח שחל להיות בשבת מתענין הבכורות או לאו, ואם מתענין באיזה יום מתענין? תשובה: יראה דמתענין ביום חמישי שלפני השבת, וכן ראיתי בימי חורפי בספר רוקח. וכן שמעתי דחד מרבוותא רצה להוכיח דלא מתענין כלל, מהא דמייתי מרדכי פ' מקום שנהגו דפליגי אמוראי בירושלמי איתא דרבי לא אכל בערב פסח. חד סבר משום דבוכרא הוא, וחד סבר דהוה מתענה משום דאיסטניס הוה….ונראה לדחות, דאיכא למימר דלא ידעי אמוראי היאך עביד בשבת, ואין זה דוחק דכה"ג אשכחן פ' אלו דברים /פסחים סו ע"א/ בבני בתירה שהיו נשיאים ונתעלמה מהן כשחל ע"פ בשבת, אם קרבן פסח דוחה שבת או לאו, והיאך שכחו מה עשו בשנים הראשונים? אע"כ בשנים מרובות לא חל להם ע"פ בשבת, ונשתכח מהן הדבר אע"פ שהיתה מילתא דצבור כו', כ"ש שנוכל לומר מילתא דיחידאי דנשתכח גם בימיו לא חל כ"כ בשנים מרובות.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תע סעיף ב
אם חל ערב פסח בשבת, יש אומרים שמתענים הבכורות ביום ה', ויש אומרים שאינם מתענים כלל. הגה: אבל יש לנהוג כסברא הראשונה.
משנה ברורה סימן תע ס״ק ו
ביום ה' - ולא ביום וי"ו כיון שאינו זמנו טוב יותר לדחות על יום ה'. ואם קשה להם התענית ביום ה' משום דצריך לבדוק החמץ בלילה ולפעמים יש לו הרבה חדרים לבדוק ואינו רשאי לסעוד קודם הבדיקה יטעום מעט קודם הבדיקה או יצוה לאחר לבדוק והם יאכלו.
שו"ת יחוה דעת חלק א סימן צא
תענית בכורים ג' ערב פסח שחל להיות בשבת, יש פוסקים שמצריכים את הבכורים להקדים התענית ליום חמישי. ויש חולקים ואומרים שהואיל ונדחה התענית ממקומו, שאי אפשר להתענות בשבת, ידחה לגמרי, ואין צורך להתענות כלל. ואף על פי שמרן השלחן ערוך פסק כדעה אחרונה להקל, מכל מקום אם אפשר לבכורות להשתתף בסיום מסכת או בשאר סעודות מצוה, כגון ברית מילה, ופדיון הבן, וסעודת חתן וכלה, טוב לעשות כן.
Summary:
Before Shabbat, chametz is burned but enough is left to eat until the fourth hour; according to the Mordechai, it is best to burn it Friday morning before midday. The search for chametz is done on Friday night, which is the night of the thirteenth. For the third Shabbat meal, there are several approaches: Rabbeinu Tam suggests using egg matzah; the Tur permits fruit, meat, or fish; the Mishnah Berurah (following the Behag) advises splitting the morning meal; another view is to use cooked matzah; and the Magen Avraham (based on the Zohar) allows learning Torah instead of eating. Egg matzah may be used on Friday night and Shabbat morning to fulfill the meals without needing to keep chametz. Any chametz left on Shabbat is nullified and kept until it is burned after the festival
No comments:
Post a Comment