על פי התורה אין קו תאריך
שו"ת רדב"ז חלק א סימן עו
שאלת ממני אודיעך דעתי בענין השבת כי יש חילוק גדול בין השוכנים במזרח לשוכנים במערב ונמצא שמה שהוא לאלו שבת הוי לאלו חול: תשובה דע כי שאלה זו נבוכו בה רבים ונכבדים אבל אודיעך דעתי בה דע כי השבת נמסרה לכל אחד מישראל שנאמר כי אות היא ביני וביניכם וכמו שאות הברית הוא לכל א' וא' כן השבת נמסר לכל א' וא' וכיון שהשבת נמסר לכל א' בכל מקום שהוא מונה ששה ימים ובסוף הששה עושה שבת שהוא זכר למעשה בראשית שנאמר כי ששת ימים עשה ה' וגו' שאם אין אתה אומר כן אפילו בארץ ישראל יש חילוק קצת…וגדולה מזו אמרו המהלך במדבר ולא ידע מתי הוא שבת מונה ו' ימים מיום שטעה ומקדש שביעי…משמע דלכל אחד נמסר לעשות זכר למעשה בראשית כל חד וחד כי אתריה תדע שאח' שהגיע לישוב וידע שטעה ועשה מלאכה בשבת לא חייבוהו להביא קרבן לא חטאת ולא אשם ולא וידוי משמע שקיים מצות שבת. עוד ראיה מהא דאמרינן עכו"ם ששבת חייב מיתה ולאו דוקא יום השבת אלא שקבע לו יום א' לשבות בו משמע שכל מי שעושה מלאכה ששה ושובת יום א' סוף סוף שובת נקרא…ודע כי נפל מחלוקת בין הראשונים מאי זה מקום מתחיל היום וגם מאי זה מקום מתחיל יום השבת עיין במ"ש בספר הכוזרי ובעל יסוד עולם ולדעת כולם השוכנים בקצה המזרח השבת להם קודם השוכנים במערב ונמצאו אלו מותרים במלאכה בזמן שאלו אסורים אלא צריכים אנו לומר כי השבת נתן לכל א' מישראל כפי מקומו שימנה ו' ימים שלמים וישבות בשביעי ובזה יש זכר למעשה בראשית:
ספר הפרדס (הרב צבי פסח פראנק - תשי״ד) שנת כח חוברת ה אות ג
זה למעלה מעשר שנים שעל ידי הפליטים שנתיישבו ביאפאן עלתה על הפרק שאלת קו התאריך של שבת ויוהכ"פ ובזמנו נשאלתי כיצד יתנהגו שם אלה הבאים מאירופא דרך צין ליאפאן ואז השבתי שעליהם לשמור את יום השבת כפי מה שנהוג ביאפאן כפי חשבונם ובחשבון א"י ולא לשנות ח"ו ליום אחר אמנם אלה שבאים לשם מאמעריקא עליהם לשנות חשבון המקום שיצאו משם ולשמור כיום שנהוג ביאפאן והנה במשך הימים עלתה חקירה זו בפני ועד של רבנים בעיה"ק ופסקו ג"כ בשיטה זו. אמנם גדול א' גאון מפורסם פסק שהאנשים הבאים מצין ליאפאן עליהם לאחר את יום השבת וגם את יום הכפורים לא כחשבון אנשי המקום ע"פ טעמו ונימוקו אשר אתו והנה טוב עשה כבוד ידידי הגאון ר' מנחם מענדל כשר שליט"א שנכנס בעומק הענין לברר את הדבר על פי התשובות אשר מצא ידו לאסוף כעמיר גורנה את דברי גדולי הדורות שדברו בזה, וביחוד בירר שיטת הראב"ד והיסוד עולם שחולקים על הכוזרי והרז"ה. כן פסק הרדב"ז בתשובה הלכה למעשה בהיסוד עולם שהשבת בכל מקום בעולם מונה ששה ומשמר שביעי…ובנוגע לקביעת קו תאריך בש"ס ופוסקים ובשו"ע אין רמז לזה מלבד הכוזרי זה רז"ה וזה הוכחה ברורה שעל פי התורה אין קו תאריך לענין קביעת שבת דכיצד יחסר בתורת ה' תמימה עיקר גדול כזה שגופי תורה תלוים בו כמו שביאר יפה הגר"מ כשר שאצלנו יש רק מזרח ומערב וזח מוכיח כשיטת הראשונים הנ"ל שכך הוא מצות השבת על פי התורה שבכל מקום שהוא יעבוד ששה ימים במקום שהוא נמצא ויום השביעי הוא שבת קודש ואם הוא בא לישוב שהיום משתנה צריך להתנהג כאנשי המקום ומזה אין לזרז והשומע יתברך בכל טוב ולנחלה בלי מצרים כעתירת הבעה"ח למען קדושת שבת נאום.
שיטת החזון איש ע״פ הבעל מאור
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כ עמוד ב (פרק א - ארבעה ראשי שנים)
אמר שמואל: יכילנא לתקוני לכולה גולה. אמר ליה אבא אבוה דרבי שמלאי לשמואל: ידע מר האי מילתא דתניא בסוד העיבור: נולד קודם חצות או נולד אחר חצות? - אמר ליה: לא. - אמר ליה: מדהא לא ידע מר - איכא מילי אחרנייתא דלא ידע מר. כי סליק רבי זירא שלח להו: צריך שיהא לילה ויום מן החדש, וזו שאמר אבא אבוה דרבי שמלאי; מחשבין את תולדתו, נולד קודם חצות - בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה, לא נולד קודם חצות - בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה. למאי נפקא מינה? - אמר רב אשי: לאכחושי סהדי. אמר רבי זירא אמר רב נחמן: עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא. לדידן - שית מעתיקא ותמני סרי מחדתא, לדידהו - שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא.
המאור הקטן מסכת ראש השנה דף ה עמוד א - עמוד ב
וראיתי להקדים לך הקדמות שהן לך כיסודות והעמודים לתמוך בהם הסודות הרמוזים מדרכי החכמה בשמועות הללו דע לך כי אין היום והלילה שוים בזמנם כאחת בכל מקומות היישוב ולא בכל הארץ כולה כי כל עשרים וארבע שעות מן היום ומן הלילה כל שעה מהן היא ערב במקום אחד ובקר במקום אחר על פני אורך הארץ כולה והיא כהקפת הגלגל עליה המקיף ממזרח למערב וזה הוא הפי' בויהי ערב ויהי בקר האמור בימי בראשית…כי סליק רבי זירא אמר צריך שיהא לילה ויום מן החדש כלומר אין אנו קובעין היום ר"ה אא"כ היה בו המולד מתחלת הלילה במקום אחד ממקומות היישוב ואע"פ שאין המולד נתקן אלא עד י"ח שעות ואין לנו מן החדש אלא שש שעות אנו מוצאין מקום אחר שיש בו לילה ויום מן החדש ולבאר הענין הזה אני נותן לך משל ודמיון באחד מן הימים שאנו קובעין בהם ר"ה שהוא ר"ח תשרי כשאנו קובעין אותו ביום שבת אין אנו קובעין אותו עד שיהא המולד בירושלים יום שבת קודם חצות ואותה שעה שהיא המולד היא בקצה המזרח תחלת לילי שבת כמו שביארנו לך כי שוכני ארץ ישראל מקדימין בסדר מנין ימי השבוע ושעותיהם לבני שוכני קצה המזרח י"ח שעות….ולפיכך היה יום שבת יום ראוי לקובעו ר"ח בכל מקום מפני הלבנה שנראית ביום שבת בערב בקצה המזרח קודם שקיעת אור החמה ולא נמלט היום מראיית הלבנה במקום אחד ממקומות הארץ ושם היה להם הלילה והיום מן החדש כולו אחר המולד ואע"פ שלבני ארץ ישראל לא נראתה הלבנה ביום שבת מפני שהיתה שעת תחלת דקות הלבנה והיא שיעור לחדוש הנראה בחצי יום ראשון להם מימי השבוע ואור החמה התוקף עליה מכהה את אורה ומונעו מהראותו עד הערב שהוא סוף יום ראשון ותחלת יום שני זה הוא פי' צריך שיהא לילה ויום מן החדש וגם הוא פי' הברייתא השנויה בסוד העיבור הסמוכה לזו השמועה לפי שדברי שתיהן שוין לכך אמר זה שאמר אבוה דרבי שמלאי לפני רבינו הקדוש מחשבין את תולדתו נולד קודם חצות כלומר אם נולד בירושלים ביום שבת קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה ביום שבת לשוכני קצה המזרח ולא נמלט היום ההוא מראיית הלבנה ולפי' נראה היום ההוא לקובעו ר"ח בכל מקום וה"ה לשאר הימים נולד אחר חצות בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה ביום שבת בשום מקום בעולם כי כשנראה לשוכני קצה המזרח כבר שקע כל אור החמה ויוצא אור שבת לפיכך נדחה היום ההוא מלקבעו ר"ח בכל מקום.
שמונה עשרה שעות, חזון איש סימן א
כאשר יצא לאור ס׳ בשם ״היומם בכדור הארץ״ ובו קובץ שירושלים הוא המרכז. ומירושלים ולמזרח י״ב שעות השתנות היום, וכן מירושלים ולמערב, וכאילו זו דעת כל הראשונים. ובאשר הדבר בהפך גמור, שדעת כל הראשונים שמירושלים ולמערב י״ח שעות ולמזרח שש שעות. נתחייבו לפרש הדברים. תחלת הדברים החובה לפרש דברי הרז"ה...תוכן דבריו ז"ל שנאמרה הלכה בסוד העיבור שאין לקבוע יום ר"ה אלא שיהי' כולו אחר המולד, אבל נאמרה בזה תוספת בהיות שמצות ר״ה נוהגת בארץ ובחו"ל וא"כ קדושת יום זה הוא בכל היקף כדור הארץ ובהיות שהתחלת התאריך הוא בקצה המזרח ונמצא שיש נקודה שהתחלת היום בה באיחור י"ח שעות מירושלים, נאמרה ההלכה דכל שבנקודה המאוחרת יהי' כל היום אחר המולד סגי בזה, ורשות לנו לקבוע יום זה ר"ה אף שבירושלים לא יהי' רק ו' שעות של ר"ה אחר המולד, ובאשר הקו המבדיל בין כל היום [בלבנה החדשה] ובין אין כל היום [בלבנה החדשה] בנקודה היותר מאוחרת מירושלים, הוא במולד חצות היום של ירושלים, שאם המולד אחר חצות לא יהי' כל היום מן החדש בנקודה המאוחרת ואם המולד קדם חצות כל היום מן החדש בנקודה המאוחרת נופל בטבע החשבון שאלה בזמן שהמולד…ואמנם הדברים פשוטים והכל הולך אל מקום אחד, כי קושית היסו"ע על הרז"ה והכוזרי הוא שבלשונם נתנו להקו שטח וכאילו יש עיר בקצה המזרח ששם עושין ב"א ר"ה שלהם י"ח שעות אחר ירושלים, ודבר זה ודאי עושה בלבול דא"כ צריך לומר אחת משתי אלה או שהתאריך מתחלף ירושלים או שיש קו על הישוב המחליף את התאריך, ושני אלה אי אפשר לקיימן, וזה מבואר בכל דברי היסוד עולם, ולפי שהעיקר שקו המחליף את התאריך הוא קו החולק את הישוב מן הים….סיכום הרז״ה והכוזרי מחייבים נקודה היוצאה חוץ לקצה המזרח אשר שמה מתקיים בפועל אשר תתלתו אחר התחלת היום בירושלים י״ח שעות, ואשר על ידה מתקיים לילה ויום מן החדש, ואין שום ממש ליחס להם שלילה אחר י"ב שעות, והם צריכים יום מחויב המציאות ונוהג בו קדושת היום, [וחוץ מזה אין שוס מובן לתורת השלילה שכתב הספר] ואשר הראב"ד הסכים עמהם ביסוד זה וכותב שהוא דבר ידוע אלא שדעתו שאין ראוי לקבוע ר"ה ביום זה כיון דבירושלים אין לילה ויום מן החדש והביא כן גם בשם הנשיא ריבר"ג למדנו שגם דעת ר"י בר"ב כן וזו עדות גמורה על דעת היסו"ע שגם דעתו כן שהרי היסו"ע מביא בשם הנשיא ריב"ב דמקצה המזרח מתחילין ענין הימים ומסכיס עמו, וכל זה מפורש בדברי הראב"ד וביסו"ע ואין שום מקום לנטות מזה ימין ושמאל, ומה שתמה היסו"ע על הרז"ה הוא משום דמקום של י״ח שעות אחר ירושלים אינו אלא כח חשבוני ושכלי ולא שטחי, ובלשון הרז"ה רהיט שנתן לו שטח בקצה סין וא"כ היבשה עצמה מתחלקת, זה מן התימא כמה רחב יהבינן חוץ לקו התאריך ומי יגביל זה ואם ירושלים יהי התאריך גם זה א"א והיינו דשאיל היסו"ע למה לא פירשו מה תורת הארץ מירושלים עד צין ואי פירשו דברי הרז״ה דכונתו חוץ לקצה או חוץ לצ' מעלות אין כאן חסרון פירוש שכבר הדבר מפורש דמירושלים עד צין מקדימין וגם אין ענינם לפרש אלא מה שהוא צורך לפירוש הסוגיא….ואין שום אחר מן הראשונים שיחלוק בזה ואסור לשמוע דברים מדבריהם או פקפוק ח"ו באמתתם וכל דברי הראשונים נאמנים עלינו כנתינתן מסיני.
מכתב ראשון ממרן החזו״א ליאפאן
ולפי״ז במדינת יאפאן יום ראשון של הסכמתם הוא יום השבת כיון שכבר נגמר שטח כדור העליון בתחילת האוקיינוס ומדינת יאפאן חוצה לשטח העליון, אמנם חלק יאפאן הסמוך לסיביר וכן מדינת סין וכל שטח העליון יום השבת משתוה עם הסכמתם...והאיים שבאוקיינוס חוץ משטח כדור העליון לדרום ולצפון לדעת רז״ה נראה דמתחיל היום נגד מעלת ירושלים ומתאחר עד כ״ד שעה וקו המבדיל הוא במעלת ירושלים.
קו ישר מצפון העולם לדרום ומחלק את היבשות
קו התאריך הישראלי, ר׳ מנחם מנדל כשר, פרק פב (עמוד רמ) דעת ארבעה מחברים שהלכה הרז״ה לעשות קו על היבשה, לא כהחז״א
הרב אהרן חיים צימרמן בספרו הגדול ״אגן הסהר״ (ניו יורק תשט"ו) סובר בעיקר להלכה שקו התאריך 90 מעלות למזרח ירושלים כשיטת הרז"ה, וקו התאריך הוא קו ישר מצפון העולם לדרום המחלק את היבשות (כמו שכ' הרב שפירא מטשרטקוב והרב דינקלוס) ולא כשיטת החזו"א שחידש הענין של גרירה וטפל ועיקר והקו הוא בהתחלת היבשה הוא סובר, על יסוד דברי הרדב"ז שהשבת הוא גם חובת גברא וכשעובר את הקו לא תסור השבת ממנו. לא כשיטת החזון אי"ש הסובר שהעובר את הקו בשבת נפסק ממנו השבת (ראה לעיל פע"ג אות ח נתבאר בארוכה שיטת הרדב"ז, כן היסוד ששבת היא גם חובת הגוף מלבד חובת מקום). שנים האחרונים כבר ראו דברי החזו"א והם נגד שיטתו. נמצא שהחזו"א בשיטתו שיש לשנות היום רק ביפן, הוא ממש יחיד נגד כל המחברים הנ"ל, כי הוא התנגד בתוקף נגד השיטה הסוברת שהקו הוא ביבשה ולפ"ז יש לשנות גם באוסטרליה ובקאמצאטקא שברוסיה את השבת ליום ראשון.
מועדים וזמנים (ר׳ משה שטרנבוך) חלק ו סימן יד
והנה דעת הרז"ה בר"ה (כ:) שאם בארץ ישראל המולד אחרי חצות השבת כבר התחיל בקצה סין, שהיום מתחיל שש שעות קודם ארץ ישראל, ואם המולד לפני חצות, אז גם בסין שהיום מתחיל אינו עוד לילה ולכן יכולים לקדש ע"ש…וא"כ לפי התורה התאריך לשנות היום הוא בסוף היבשה בסין, ודלא כחשבון אומות העולם שקבעו מיד אחרי ניו זילנד. ולפי זה הורה רבינו החזון איש זצ"ל הלכה למעשה שביפן השבת ביום א' וכן בניו זילנד, ורק באוסטרליא אף שרובו יותר משש שעות מארץ ישראל, כיון שמקצתו תוך שש שעות איז חולקין יבשה, ועל כן מקדימיו אף שיותר משש שעות באוסטרליא כולה, אף במקומות שיותר משש שעות. ושורש סברתו שאין חולקין יבשה (בשם הספר יסוד עולם) ולכן באוסטרליא אף ביותר משש שעות מארץ ישראל מקדימין צ"ע טובא, שאם דין תורה שתלוי בשש שעות למה לא נחלק לומר שעד כאן שבת ומאז והלאה חול, וכן מצינו לענין זמן לילה שיש מקום שמתחלק, ושם אין לילה כלל, והיאך על סמך סברא כזאת נימא שכולם מקדימין. וביותר צ"ע טובא שאם באמת יש סברא כזאת שאין חולקין יבשה נימא אדרבה שבאוסטרליא כיון שרובו חוץ לשש שעות נימא בכולו שמאחרין ליום א', ולמה נימא שמקדימין דוקא, וכן בסוגיא שתלוי בשש שעות משמע שלא מקדימין כלל בשם מקום וכ"ז צ"ע טובא. (ושמעתי ג"כ על מרן הגרי"ז דבריסק זצ"ל בדרכו לארץ ישראל, עורר לגולים דרך סיביר, שיש שאלה השבת כשיגיע יותר משש שעות מארץ ישראל, והיינו אפילו ביבשה, וכנראה לא סמך להקל על הסברא שאין חולקין יבשה וכן שמעתי על הגאון רבי אהרן קוטלער זצ"ל שחשש כהנ"ל.)
שיטת ר׳ יחיאל מיכל טוקאצינסקי
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לז עמוד א
אמר רבי אחא בר חנינא: דאמר קרא שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וגו' שררך - זו סנהדרין, למה נקרא שמה שררך - שהיא יושבת בטיבורו של עולם
רש"י מסכת סנהדרין דף לז עמוד א
בטיבורו של עולם - שבית המקדש באמצע של עולם.
ספר היומם בכדור הארץ להר׳ יחיאל מיכל בן אהרן טוקאצינסקי סימן ג, סימן כה
סימן ג: המרכז מגיד על מקום קו התאריך שלנו: מכיון שכן שמוכרח להיות גם קו מרכזי, ובלתי אין מזרח ואין מערב ואין התחלה ולא סוף למעגל היומי, ואין מקום קבוע לקו תאריך וממילא אין קביעות לימים, רק קו מרכזי קבוע מסמן קו תאריך קבוע - הרי כל עיקר עלינו לדעת אי׳ מקום המרכז הישראלי, וממנו יתברר מגום קו התאריך שלנו. והיש כל שום ספק למי שהוא על מקום מקום המרכזי הישראלי? הלא פשוט לכל הדעות שלא היה ולא יהיה לישראל שום מרכז אחר בלתי ארץ ישראל…שם מרכז היצירה שממנו נברא העולם (יומא נ״ד) ושלפיכך כינו את אר״י וירושלים גם בשם אמצע העולם וגם בשם טבור העולם (סנהדרין ל״ז), ואדם הראשון שהיה ראשונה בירושלים…(סימן ד): אומות העולם, אחרי שנודעו גם הם מכדורית הארץ, החליפו את מרכזם ואת מקום התאריך - מזמן לזמן במקום הנוח להם. וכל אחת המדינות בחרה לה מרכז הנוח בשבילה…אולם אנחנו בני ישראל המרותקים לקוי התורה אי אפשר לנו יבחור קו ומרכז כפי העולה על רוחנו ועלינו לחפש ולמצוא את המרכז שלנו ואת קו התאריך שלנו הקבוע וקיים מששת ימי בראשית…(סימן יא) פתרון לשטת הרז״ה. ובחתרי למצוא דרך המוציאה את שטת רבנו בעל המאור מאור עינינו (ושטת בעל הכוזרי שדבריו הם המקור לשטת בעה״מ) מן הסבך הגדול, מצאתי אחר יגיעה רבה נתיב המוליך להמטרה, והמורה לנו שבעיקר הדבר לא פליגי על הפוסקים האומרים שקו התאריך הוא ק״פ מעלות מירושלים…כל מה שדברו הכוזרי והרז"ה ושאר כל הראשונים מחשיבות אר״י וירושלים להיותה תחלה וראש לימים, כונתם ברורה: ששם המרכז ל״חשבון (לא לתחלת) הימים״, היינו ששם מתפצל המזרח והמערב, המזרח מכאן והמערב לכאן. וכל מה שדברו ראשונים ואחרונים מנקודת תחלת היום היינו ששם קו התאריך, שם נפגשים הבאים מהמיכו מהנגדיות של ההפרש במעל"ע, ומתחלף היום. שניה שאיו כל ספק שהכוזרי והרז״ה וראשונים עוד לא התחשבו אז - בזמן ההוא - כלל עם חצי כדור התחתון, ודברו הכל רק מחצי כדור העליון…וכשעשו הכוזרי והרז"ה כל חשבונם רק משני קצות הישוב - כינו את ״סין״ בשם קצה מזרח, וכנגדו 90 מעלות למערב טבור הישוב בשם קצה מערב, משום שהם שני קצות הישוב. ולא אמרו כלל שהמערב נמשך גם בחצי כדור התחתון עד לקצה מזרח הישוב. דבר שכזה לא יתכן כמובן גם מצ"ע….ואחרי שכ"ז ברור מאד הרי בעצם הדבר ע"כ מודים גם הרז:ה והכוזרי שהמרכז שלנו (ה"ה ירושלים) מרכז אליו את כל הכדור כולו, היינו חציו האחד לצדו המזרחי וחציו השני כנגדו לצדו המערבי דבלתי…(סימן כה): להלכה, ואחרי שבררנו בעזה״י באופן ברור, כי ירושלים היא מרכז העולם...נמצא שבכל היבשת (אפילו שאלת יבשת אלאסקא נפתרה) שבכדור הארץ שומרים את היומם כחק התורה, כל המדינה המזרחיות, אסיא ערביא, פרס, חינא, קוריא ויפאן והלאה, וכמו״כ המזרחיות הצפוניות כגון מנגוליה מנג״וריה, רוסיה, סיביר עד לברינג סטר. והדרומיות, אוסטראליא, ונאו זינלנד מתקדם היום...ובכל המדינות המערביות: מצרים, אפריקא הצפונית והדרומית מתאחר היום מירושלים...ואפילו אלאסקא המחוברת לקנאדא ונחשבת כיום לארצ״ה נכלל לגבול המערב.
אליבא דהלכתא
A Traveler’s Guide to the International Dateline, R’ Dovid Heber, star-k.org
One should consult with his Rav prior to crossing the Pacific Ocean, especially if he must stay over Shabbos in Japan, New Zealand, or Hawaii. The halachic ruling of HaRav Moshe Heinemann, shlit”a, Rabbinic Administrator of the Star-K, is as follows: One should follow the majority of opinions (as listed in sections A, B and C above) in determining which day is observed as Shabbos, and also observe dinei d’Oraisa shel Shabbos, Shabbos prohibitions of the Torah, on the day of the minority opinion. However, Rabbinic prohibitions, such as shopping and the handling of muktzah, are permissible on the day which the minority opinion considers Shabbos. In addition, performing even a biblically prescribed violation of Shabbos through a shinui, unusual manner, or through the action of a non-Jew, would be permitted on the day which the minority opinion considers Shabbos. The halachic ramifications of this psak are as follows: In New Zealand and Japan, “Saturday” is Shabbos according to Reb Yechiel Michel Tukatzinsky and the Mid-Pacific Poskim. Therefore, the local Saturday should be fully observed as Shabbos, with tefilos Shabbos and kiddush, etc. However, according to the Chazon Ish, Shabbos is on the local Sunday. Therefore, one should not perform any melacha d’Oraisa on Sunday. Nevertheless, on Sunday, one should daven regular weekday tefillos, donning tefillin during Shacharis. In Hawaii, “Saturday” is Shabbos according to the Chazon Ish and the Mid-Pacific Poskim. Therefore, the local Saturday is fully observed as Shabbos. The day known locally as “Friday” is Shabbos according to Reb Yechiel Michel Tukatzinsky, and one should not perform melacha d’Oraisa on that day. Cooking for Shabbos should be done on Thursday. On Friday, when preparing for “Shabbos”, one may turn on hot water, electricity or fire (e.g. to cook) with a shinui. To light Shabbos candles, using one’s elbow or chin (a shinui), turn on two flashlights that use incandescent bulbs and then recite the brocha.Determining the majority opinion on the Aleutian Islands or South Pacific Islands, including Fiji, American Samoa, and Samoa, is complicated and beyond the scope of our discussion. Consult a Rav. However, in the following locations, Shabbos is observed on the local Saturday, and a “second day” is not necessary: Australia, China, Russia, and Korea. This is also the case in Hong Kong and Taiwan.
Summary:
The רדב״ז writes that שבת is ultimately an individual matter. As such, different people experience שבת at different times and that this doesn’t present any conflict/contradiction. Based on this and the lack of explicit sources to support a line, ר׳ צבי פסח פרנק seems to reject the idea of an international dateline. Rather, he says that when one reaches a certain location, he should adopt the practices of that location. (Effectively, this position seems to both accept and reject the notion of an international dateline.)
The גמרא cites the opinion of ר׳ זירא that צריך שיהא לילה ויום מן החדש.
This is explained by the בעל המאור to mean that in order to declare ראש השנה on a given day (when using a fixed calendar), it is necessary that the מוליד (the “birth” of the new moon) occurs before sunset of that day somewhere in the world.
He further states that provided that the מוליד occurs in יורשלים by midday, there will be someplace on the planet that has not yet started שבת, allowing that location to experience a full day with the new moon.
He further states that the new moon is not visible for the first twenty-fours and when it becomes visible, it’s only visible at sunset.
Based on this, ר׳ זירא states that when ירושלים experiences sunset (6pm) at the moment of the מולד (i.e. ירושלים will then be the first to see the new moon 24 hours later), the far east will not be able to see the new moon for an additional 18 hours (לדידן תמני סרי מחדתא). This is because it’s midnight (12am) at the מוליד, so they will need to wait for the next sunset.
What emerges from this analysis is that the far east from ירושלים is 6 hours ahead of ירושלים and that the farthest west is 18 hours behind ירושלים.
Based on this, the חזון איש ruled that the international dateline is placed 90 degrees east of ירושלים. Furthermore, based on a challenge to the בעל המאור from the יסוד העולם, he rejects the possibility that the land would be split. As a result, he drags the 90 degree line east (in Asia) such that all of China and other similarly situated countries are included on one side of the dateline. However, countries/islands off the cost (e.g. Japan) would be across the dateline.
Along these lines, there are those who held (רב אהרן חיים צימרמן) that the 90 degree line is not dragged to the coast. Rather, we would split the land at that spot. It is reported that the Brisker Rav suggested to try to be מחמיר for this view (i.e. requiring being strict on Sunday in western China and western Australia).
Another challenge to the approach of the חזון איש (raised by מועדים וזמנים) is how we conclude to choose the eastern coast over the western coast. The is especially true in the case of Australia, where the majority of the continent is on the eastern side of the 90 degree line.
The view of ר׳ יחיאל מיכל בן אהרן טוקאצינסקי is that the center of the world is located in ירושלים. As such, the international date line in הלכה must be placed at the opposite side of the planet. Accordingly, he places the line 180 degrees east/west of ירושלים. In addition to bringing other supporting sources, he further tries to demonstrate that this view would even align with the explanation of the בעל המאור.
Practically, according to the חזון איש in an area such as Japan, Sunday is שבת, since one crossed the international date line if he traveled from east to west. In contrast, according to ר׳ יחיאל מיכל בן אהרן טוקאצינסקי in an area such as Hawaii, Friday is שבת, since one crossed the international date line when he traveled from west to east.
No comments:
Post a Comment