Monday, July 30, 2007

אכילת בשר ודגים - Eating Fish and Meat


:פסחים עו
תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא: פת שאפאה עם צלי בתנור - אסור לאכלה בכותחא. ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא - אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא. מר בר רב אשי אמר: אפילו במילחא נמי אסורה, משום דקשיא לריחא
ולדבר אחר
רש"י שם
ביניתא - דג; דאיטוב בהדי בישרא - בתנור אחד; אסרה רבא - שיש בו חלב משום דקסבר ריחא מילתא היא
לדבר אחר - לצרעת
רבנו חננאל שם
מר בר רב אשי אסור לאכלה אפילו במלח משום דסבר דג ובשר להתבשל יחדיו ולהאכל קשו לריחיא ודבר אחר פירוש נגע צרעת הני כלהו כרב הלכך כרב עבדינן דריחא מילתא היא וראינו מי שאמר קיימא לן כלוי ואנן לא סבירא לן כותיה אלא הלכתא כרב

גמרא חולין ט:-י
אמר רב אשי, ת"ש: צלוחית שהניחה מגולה ובא ומצאה מכוסה - טמאה, שאני אומר: אדם טמא נכנס לשם וכיסה; הניחה מכוסה ובא ומצאה מגולה, אם יכולה חולדה לשתות ממנה, או נחש לדברי רבן גמליאל, או שירד בה טל בלילה - פסולה; ואמר רבי יהושע בן לוי: מה טעם? מפני שדרכן של שרצים לגלות ואין דרכן לכסות, ואילו ספק מים מגולים - אסורין, ש"מ: חמירא סכנתא מאיסורא, ש"מ

חשש ריחא
ספר מצוות קטן מצוה ריג
וגם יש אומרים דאפי' צלה בשר עם דג אסור לאכלו משום דקשה לד"א (פירוש צרעת) ודוקא בתנור קטן כעין שלהם אבל בתנורים גדולים כעין שלנו אין להקפיד, ופירשו לי רבותי המחזיק י"ב עשרונים של מצוה זהו תנור גדול (ש"ע ק"ח ונוהגין להחמיר לכתחלה אפילו בתנור גדול והוא פתוח קצת ובדיעבד מותר אפילו בתנור קטן ואם הוא סתום לגמרי מותר בדיעבד במקום הפסד

רמב"ם מאכלות אסורות פרק ט הלכה כג
פת שאפאה עם הצלי ודגים שצלאן עם בשר אסור לאכלן בחלב

ים של שלמה מסכת חולין פרק ז סעיף טו
רמב"ם המ"א פ"ט הכ"ג - צלאו דגים עם בשר אסור לאוכלו בחלב, אלמא אע"ג דקים ליה דבלע ריחא מן הבשר, מ"מ (ריחא) מתיר הדג לבדו, אלמא, בריחא אין שום סכנה, אם לא בממשות, והוא היא אב לכל הרופאים והטבעיים, וממילא שרי אפילו לכתחילה, וליכא למיגזר שמא יאכל נועם החלב, דלא מצינו חומרא זו אלא בפת, הראוי לאכול עם כל דבר, ומשום הכי היה צריך לעשות כעינא דתורא, מה שאין בדג והדומה לו

מרדכי מסכת חולין סימן תשנ
דג ובשר להתבשל יחד ולהאכל קשר לריח הפה ולצרעת עכ"ל ונ"ל היוט דמכאן נזהרין באשכנז וצרפת לאכול דג ובשר זה אחר זה בלא קינוח ומיהו משמע דאין סכנה כי אם דרך בישול ולהאכל יחד

נטילה וקינוח בין בשר לדגים
כל בו סימן כג
הרשב"א ז"ל והר"מ נוטל ידו כשאוכל בשר ורוצה לאכול דגים דחמירא סכנתא מאיסורא

טור סימן קעג
ים אמצעיים רשות א"ר נחמן ל"ש אלא בין תבשיל לתבשיל אבל בין תבשיל לגבינה חובה פירוש בין תבשיל לתבשיל אפילו היה הראשון של בשרוהשני של גבינה אין צריך ליטול כיון שאין הבשר בעין ואין בו אלא טעם וגם הב' אין בו אלא טעם גבינה אבל אם אכל אחר התבשיל של בשר הגבינה בעין חובה הוא ליטול וא"א הרא"ש ז"ל היה רגיל ליטול ידיו בין בשר לדגים דחמירא סכנתא מאיסורא.

בית יוסף אורח חיים סימן קעג:ב
ומ"ש רבינו ואדוני אבי ז"ל היה רגיל ליטול ידיו בין בשר לדגים דחמירא סכנתא מאיסורא. הכל בו (סי' כג טז.) כתב שגם הר"ם נ"ע היה נוהג כן מזה הטעם ולא פירש מהיכן למד הר"ם כן ונראה שלמדו כן מדגרסינן בפרק כיצד צולין (פסחים עו:) ההיא ביניתא דאיטויא בהדי בישרא אסרה רבא מפרזקיא למיכלה בכותחא מר בר רב אשי אמר אפילו במילחא נמי אסורה משום דקשה לריחא ולדבר אחר. ופירש רש"י דאיטויא בהדי בשרא. בתנור אחד: לדבר אחר. צרעת:

(דרכי משה יורה דעה סימן קטז (על דברי הטור
לא ראיתי אפילו פרושים וצנועים נוהגין בו אלא עושין קינוח הפה לחוד והדחה על ידי שתיה

אליבא דהלכתא
שלחן ערוך אורח חיים סימן קעג
בין בשר לדגים, חובה ליטול משום דקשה לדבר אחר, וחמירא סכנתא מאיסורא [הגה] ועיין י"ד סי' קט"ז
שלחן ערוך יורה דעה סימן קטז:ג
צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד, מפני שקשה לצרעת. הגה: וכן אין לצלות בשר עם דג, משום ריחא.  מיהו בדיעבד אינו אוסר - ארוך כלל ל"ט דין כ"ה
ירחוץ ידיו בין בשר לדג ויאכל פת שרוי בינתים, כדי לרחוץ פיו. הגה: ויש אומרים דאין לחוש לזה רק כשמבשלם יחד ואוכלן, אבל לאכלן זה אחר זה אין לחוש (הגהות מרדכי).וכן נוהגין שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם, ומ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות, דהוי קנוח והדחה (הגהות ש"ד סי' ע"ה ומביאו בגליון או"ה שם).

ריחא מילתא היא
ֿשו"ת באר שבע (רבי יששכר בער בן ישראל לעזער פרנס איילנבורג (1550 - 1623) סימן לה
נשאלתי מפי החבורה קדושה אריות דבי עילאי לחוות דעתי על מעשה שבא לפניהם שנצלו דגים עם בשר בתנור אחד נפרדים זה מזה מה דינן של הדגים וזהו תשובתי. נראה בעיני שהדגים אסורים לאכלן אפילו במלחא כדאמר מר בר רב אשי בפרק כיצד צולין גבי ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא מר בר רב אשי אמר אפילו במילחא נמי אסורה משום דקשיא לריחא ולדבר אחר ע"כ

ש"ך יורה דעה סימן קטז
א וכן כו'. ז"ל ד"מ באו"ה כלל ל"ט כתב דלכתחלה אסור לצלות בשר עם דגים משום ריחא מילתא אבל בדיעבד שרי דלא הוי סכנה רק דרך בישול ואם הם סמוכים שהשומן זב מאחד לחבירו אסורים ואף דיעבד כדאיתא פכ"צ עכ"ל ומהרש"ל באו"ש סימן ל"ה ובספרו פג"ה סי' ט"ו כתב דמותר לצלות דגים עם בשר בתנור אחד אפילו לכתחלה ואין בו משום ריחא מילתא לענין סכנה דדוקא כשצולין אותן מחוברים זה אצל זה אסור וע"ש ובספר באר שבע דף ק"א האריך בזה וחלק עליו ופסק דאפילו בדיעבד אסורים משום ריחא מילתא אפי' נצלו נפרדים זה מזה בתנור אחד כתב דאפילו במקום דנוהגים להתיר לענין איסור בדיעבד ריחא מילתא ולאסור לכתחלה כדלעיל בסימן ק"ח לענין סכנתא אסור אפי' דיעבד וע"ש:

ביאור הגר"א
מיהו - כמ"ש בסי' ק"ח דבדיעבד ריחא לאו מילתא היא

נשתנו הטבעים
מגן אברהם סימן קעג
דקשה לד"א - ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ"כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות

משנה ברורה אורח חיים סימן קעג ס"ק ג
לדבר אחר - צרעת ועיין במ"א שכתב דאפשר דבזמנינו אין סכנה כ"כ דבכמה דברים נשתנו הטבעים

ערוך השלחן יורה דעה סימן קטז ס"ק י
וי"א דעכשיו נשתנו הטבעים וכמה דברים שאמרו בגמ' משום רוח רעה ואנו אין נזהרין בזה ואין המדינות שוות זל"ז [מג"א סי' רע"ג סק"א] וגם רבותינו בעלי התוס' במועד קטן [י"א א ד"ה כוורא] כתבו על מה שאמרו בגמ' שם דכוורא סמוך למיסרחא מעלי וז"ל ובזמה"ז תופסים סכנה למיכל סמוך לסירחון וגם בשתיית מים אחר דג דאיתא שם דמעלי ועכשיו אינו כן ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס שאינן טובות בזמה"ז עכ"ל

חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן קא
המהרש"ל פג"ה ס"סי ט"ו כתב דמדלא הביא הרמב"ם הך דמר בר רב אשי דפסחי' דביניתא דאטוי בהדי בשרא אסור למכלי אפי' במילחא משום סכנתא ש"מ דהוא ברוב בקיאתו בטבעיות וברפואות ידע דבריחא אינו מזיק והש"ס מיירי שנטוה עם בשר ממש ע"ש ודחוקו מפורסם דמ"מ ה"ל להרמב"ם להביא עכ"פ דאסור לצלות דגי' עם בשר ממש והרי הוא השמיט הכל ועלה ברעיוני תחלה דס"ל לרמב"ם דביניתא הוא דג ידוע שנקרא כן והוא שאסור לאכול עם בשר משום סכנתא ולא דגים אחרים וכה"ג כ' תוס' ספ"ק דמ"ק גבי כוורי ואותו ביניתא אינו מצוי בינינו ומשו"ה השמיטו הרמב"ם ומ"מ נ"ל דוחק דעכ"פ לא יסף זכר המין ההוא ממקומו במדינתו והי' לו לרמב"ם להביאו לאנשי מדינתו ויותר נראה דלפי עוצם חכמתו ידע והבין שנשתנו הטבעיי' בענין זה

ביטול בששים
איסור והיתר שער כג דין ז
וכתב במרדכי בא"ז בע"א פ' א"מ ודבר שיש בו משום סכנה דינו כאיסור לבטלו בס' עכ"ל וכ"ש חתיכה בשר שנפלה ליורה שיש בה דגים או איפכא שיש בה סכנה לד"א שצריך ס' נגדו אבל משום טעם בליעת כלי ליכא למיחש כדאיתא לקמן בתשובת ריחא מילתא היא

טורי זהב יורה דעה קטז ס"ק ב
(ב) מיהו בדיעבד אינו אסור. היינו בריחא לחוד אבל אם נתבשלו יחד אסורין אף דיעבד וכתב או"ה כלל כ"ג וז"ל וכ' המרדכי וא"ז פרק א"מ דבר שיש בו משום סכנה דינו כאיסור לבטלו בס' ויותר חמור דאפילו ביבש במינו צריך ששים עכ"ל וכ"ש חתיכת בשר שנפלה ליורה שיש בו דגים או איפכא שיש שם סכנה שצריך ס' נגדו אבל משום טעם בליעת כלי ליכא למיחש כו' עכ"ל והקשה בד"מ דהא איתא בטור דחיישינן לגילוי אפילו במ' סאה מים וא"א שלא יהא ס' אפילו שתה נחש ממנו עכ"ל וכן כתוב במהרי"ל שלפוחית מדג שנפלה לקדירת בשר ונתבשל שם ואסר מהר"י סג"ל הכל משום סכנה עכ"ל משמע דלא מהני ס' דחמירא סכנתא מאיסורא וכתב רש"ל פרק ג"ה סי' ט"ו דאפילו לכתחלה אין להחמיר בתנור גדול לענין זה אע"פ דלענין איסורבשר בחלב מחמרינן לכתחלה וע"כ נ"ל פשוט דאותן הלחמים שאופין בתנור אחד עם בשר אין סכנה כלל לאכלם עם דגים אע"פ שהתנור היה סתום:

תורה תמימה פרשת וישלח פרק לב פסוק ד
ודע דעל יסוד זה שאסור לעמוד במקום סכנה ולסמוך על הנס, אסרו חז"ל כמה וכמה ענינים שיש בהם משום חשש סכנה, והרבה מהם נפרטו ביו"ד סי' קט"ז ומה שחקר שם הט"ז אם דבר סכנה בטל בששים כמו דבר איסור, נראה להביא ראי' מחולין צ"ז א' הוי עובדא וצלו גדי בחלבו, וא"ר יוחנן, קולף ואוכל עד שמגיע למקומו, ומוקי לה שם בגמרא דצליה זו כלכית באלפס הוי, ופירש"י כלכית שקץ דגים קטנים באלפס של בשר, והנה בשר ודגים ידוע דהוא דבר סכנה, ומבואר דקליפה מהני, ובכ"מ קיי"ל דששים עדיף מקליפה אמנם בירושלמי מבואר דספק סכנתא צריך להחמיר יותר מספק איסור

שו"ת שבות יעקב (רבי יעקב ריישר - מרבני גליציה - 1661 - 1733) חלק ב סימן קד
שאלה: על שומן אווז שנתערב תוך תבשיל של דגים אם יש חשש סכנה בדבר או לא דאולי יש לומר דאין סכנה רק בבשר בהמה משא"כ עופות שנבראו מהרקק וברגליהם יש להם קשקשים כדגים להכי אין בו משום סכנה וכדאית' בר"פ השוחט יע"ש. תשובה על דבר שנסתפק אם יש בעופות ודגים חשש סכנה לא ידעתי מאי קא מסתפקא ליה הלא סתמא אמרי האי בניתא דאיטוו בהדי בשרא דאסור למיכליה משום סכנה גם בשר עוף בכלל וכי פרוקא לסכנת' וכל הפוסקים ראשונים ואחרונים לא הזכירו א' מהם חילוק זה וכן נ"ל מוכח להדיא דאין חילוק ממ"ש המרדכי פרק כ"ה ובאו"ה כלל י"ג גבי דגים שנמלחו עם עופות דאין לאסרם משום סכנה דאין סכנה במליחה עכ"ל

שו"ת שבות יעקב חלק ג סימן ע
ונשאלתי על הכף שניערו בו הדגי' ועוד אינו מקונח ותחבו אותו תוך קדירה של בשר מה דינו: תשובה הנה כבר מבואר בספרי מנחת יעקב כלל נ"ז ונ"ח ס"ק דאין חשש סכנה בפליטת כלים אע"ג דמבואר שם דיש חולקין ע"ז מ"מ נקטינן עיקר כהמקילין אם הוא נקי ואף אם הכלי אינו נקי מ"מ אם יש ס' נגד המלוכלך אין חשש איסור ….גם המ"א בא"ח סי' קע"ג סעי' כ"א כתב דאפשר בזמן הזה ליכ' סכנה כל כך אע"ג דאין לסמוך עליו בזה בספק סכנ' מ"מ בכה"ג דאיכ' סי' ודעת אחרוני' להק' לבט' בס' אין להחמי' בזמן הזה כלל כנ"ל הק' יעקב

שו"ת יביע אומר חלק א - יורה דעה סימן ז

עמדתי ואתבונן בדין דגים שנפלו לתוך תבשיל של בשר, אם בטלים בששים. (א) מודעת זאת כי מילתא כדנא במחלוקת שנויה. וז"ל הט"ז (סי' קטז סק"ב): כתב האיסור והיתר (כלל כג דין ז) וז"ל: וכ' המרדכי וא"ז פרק אין מעמידין,דבר שיש בו משום סכנה דינו כאיסור לבטלו בס', ויותר חמור שאפי' ביבש במינו צריך ס'. ע"כ. וכ"ש חתיכת בשר שנפלה ליורה שיש בה דגים או איפכאשיש שם סכנה שצריך ס' נגדו. עכ"ל (האו"ה). והקשה בדרכי משה, דהא איתא בטור דחיישינן לגילוי אפילו בק' סאה מים, וא"א שלא יהא שם ס' אפילושתה נחש ממנו. ע"כ. וכ"כ במהרי"ל, גבי שלפוחית מדג שנפלה לקדירת בשר ונתבשלה שם, ואסר מהר"י סג"ל הכל משום סכנה. ע"כ. משמע דלא מהני ס' דחמירא סכנתא מאיסורא. עכ"ל הט"ז. אולם בנקודות הכסף חולק ע"ז, וכתב, מה שהקשה הד"מ לק"מ, דשאני זיהרא דנחש דמקלא קלי טובא, וגם במהרי"ל י"ל שלא היה ס…...אכן לענין דינא נלע"ד שאפשר להקל בזה, וכדברי הש"ך בנקודות הכסף שפסק להתיר בס' כהאו"ה ומרדכי וא"ז…..ובאמת שיש לנו לצרף מ"ש המג"א (סי' קעג), שאפשר שבזה"ז אין סכנה כ"כ, דחזינא כמה דברים הנזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושארדברים, והאידנא אינו מזיק, שנשתנו הטבעים. וגם הכל לפי טבע הארצות. ע"ש. וכן ראיתי בשו"ת מהרשד"ם ח"ד (סי' קכד), שכ' בשם ס' הקנה, שאחר אלף החמישי בטלה הסכנה. ע"ש. וכן בתשו' חת"ס (סי' קא) הסכים לזה, וכ' שכ"ה דעת הרמב"ם שהשמיט ד"ז בכלל, ונאמן עלינו הרמב"ם גדולה רופאים. ונהי שאין לסמוך ע"ז לעשות מעשה לאכלם יחד, דאפשר דהו"ל כדבר הנאסר במנין וכו', מ"מ יצאנו מתורת חמירא סכנתא מאיסורא, דהשתאמיהא אין סכנה, ומאן לימא לן שגזרו אף בבלבול הטעמים. והרי אנו נוהגים להקל להדיא לאכול בשר בכלי דגים בן יומו ע"י הדחה בעלמא, אף באותהסעודה. ובאמת שכן ראיתי נוהגים מגדולי הוראה, ולהקל שומעים….כללא דמילתא דאף במידי דסכנתא כגון בשר ודגים יש להורות שבטל בס', ומכ"ש שיש עוד כמה סניפים להקל, והתורה חסה על ממונם של ישראל,ומה גם שהעידו כמה מגדולי האחרונים שכן פשטה ההוראה להקל. נראה בודאי דהכי נקטינן.


Summary: The גמרא records that מר בר רב אשי prohibited eating fish which had been cooked in the same oven as meat. The גמרא provides two reasons: it is קשיא לריחא (bad breath) and דבר אחר. The second is explained by רש"י to mean צרעת, a type of skin disease which could result from consuming fish and meat.

[Though possibly coincidental, it is quite intriguing that רב אשי is the opinion which is the source for the principle of חמירא סכנתא מאיסורא in חולין and it is his son which is cited in פסחים for the obligation to keep fish and meat separate. This could potentially explain how the ראשונים concluded that 'דבר אחר' meant a סכנה existed, given רב אשי's ardent convictions regarding the severity of avoiding possible life threatening activities.]

The סמ״ק, the מרדכי and the רמב”ם (as understood by the ים של שלמה) all assume that the fish is not a problem when cooked in the oven with meat (only an issue when actual fished is cooked or mixed together with meat).

The טור asserts that his father the רא"ש always washed his hands between meat and fish (The בית יוסף assumes that this is based on the גמרא in פסחים.) The reason provided for this washing is the potential סכנה which would result from a failure to wash (the כל בו quotes the same position from the רשב"א). This requirement to wash is apparently an extension of the גמרא's mandate not to eat fish and meat together.  The דרכי משה feels that this stringency is too extreme.

The מגן אברהם rules that the concern of the גמ׳ is no longer applicable today.  This position is cited by the מ״ב and ערוך השלחן.  The חתם סופר also argues on the ים של שלמה and says that the רמב״ם takes the same position.  

The שלחן ערוך rules stringently and requires washing between fish and meat in addition to not eating the two together. The רמ"א (in his gloss on the מחבר similar to his comments in the דרכי משה) rejects the requirement to wash between fish and meat.

The רמ״א does say one should לכתחילה avoid ריחא when fish and meat are roasted together but it’s not an issue בדיעבד.  The ש״ך rules more strictly based on the שו״ת באר שבע.

The ט״ז rules based on the מרדכי that fish would not even be בטל בששים.  However, שו״ת שבות יעקב and the יביע אומר both rule leniently, in part relying on the מגן אברהם.

The שבות יעקב draws no distinction between meat and chicken with regards to this prohibition.

4 comments:

  1. It's interesting to note a potential modern day problem arising out of this sugya. Tropicana has recently announced that they will be including omega-3s to their orange juice. http://phx.corporate-ir.net/phoenix.zhtml?c=78265&p=irol-newsArticle&ID=947164&highlight=

    As it turns out, Omega-3s is made from fish oil http://en.wikipedia.org/wiki/Omega-3s

    This would put into question the ability to drink tropicana with a meat meal. I would assume this poses more of a problem for those Jews who follow the opinion of the Shulchan Aruch, but even the Ram'a suggested eating or drinking something between milk and fish. The problem starts when that "drink" turns out to have fish in it as well! Tell us what you think Mike.

    ReplyDelete
  2. Lyme disease is a condition that is created by a specific bacterium that is referred to as Borrelia Burgdorferi.
    [url=http://www.what-is-lyme-disease.com/]lyme disease pictures[/url]

    ReplyDelete
  3. The skin disease is characterized by multi-colored fiber-like (filamentous) strands extruding from the skin!
    [url=http://www.morgellons-disease-research.com/]morgellons syndrome[/url]

    ReplyDelete
  4. פוסט מאוד טובה.

    ReplyDelete