מנהג שלא לשתות יין מראש חודש אב עד ט׳ באב
ראבי"ה חלק ג - הלכות תענית סימן תתפב
נהגו אבותינו שלא לרחוץ מראש חודש ועלינו לקיים משום אל תטוש תורת אמך, וכן נהגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. ולא מכח איסור חכמי התלמודים, דאף על גב דפסקינן הלכה כרבי מאיר דאמר אבל נוהג מראש חודש ועד התענית [והלכה כרבי שמעון בן גמליאל שאינו אסור אלא אותה שבת בלבד] ואוקמינן בתרוייהו לקולא [כרבי מאיר שאינו אסור אלא לפניו וכרבי שמעון בן גמליאל שאינו אסור אלא אותה שבת] ואם כן לכל הפחות שבת שחל תשעה באב בתוכה לפניו נוהג אבילות, ואבל אסור בחמין, כדאמרינן בפרק קמא דמכילתין. נראין הדברים דנוהג אבל דנקט לענין סיפור וכיבוס דוקא, דכי היכי דשרי בנעילת הסנדל ובתשמיש המטה עד תשעה באב הכי נמי ברחיצה וסיכה.
ספר כלבו סימן סב
משנכנס אב ממעטין בשמחה כלומר שאין בונין בנין של שמחה…ויש נמנעין מאכילת בשר משנכנס אב לפי שאין שמחה אלא בבשר ואע"פ כן אין צריכין להמנע מתבשיל שנתבשל בו הבשר דלצעורי נפשיה קא מכוין והא אצטער, ועוד דאמרינן בנדרים הנודר מן הבשר מותר בתבשיל, וכתב ה"ר אשר ז"ל וראיתי נשים יקרות שנמנעות מאכילת בשר ומשתית היין משבעה עשר בתמוז עד עשרה באב ואומרות שכך קבלו מאימותיהן דור אחר דור, ונראה לי משום דאמרינן בתלמוד במשנה בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד וכן בעונותינו בטל נסוך היין ויש מן האנשים שנהגו כן, ונהגו בספרד שאין אוכלין בשר מר"ח אב עד תשעה בו.
שו"ת הרשב"א חלק א סימן שו
אמרת עוד שחולקים במי ששחט בתשעה באב בבוקר. שהאחד אומר מותר לשחוט וטעמו שלא מצינו מי אסרו. וטעם האוסר כיון שנהגו העם שלא לשחוט באותו יום עד חצות או עד לערב עבירה היא ביד מי ששוחט כיון שמבטל המנהג. ודבר שנהגו העם בו איסור אסור לנהוג בו היתר…גדולה מזו נהגו אבותיכם נוחי נפש שלא לאכול בשר משנכנס אב. ואף על פי שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד. שאפילו בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה מותר לאכול בשר ולשתות יין. אפילו כן מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור פורץ גדר של ראשונים. ופורץ גדר ישכנו נחש של דבריהם.
רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה ו
משיכנס אב ממעטין בשמחה, ושבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס וללבוש כלי מגוהץ אפילו כלי פשתן עד שיעבור התענית, ואפילו לכבס ולהניח לאחר התענית אסור, וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית, ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החדש עד התענית.
טור אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא
כתב אבי העזרי נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר"ח ויש עלינו לקיים משום אל תטוש תורת אמך. ויש פרושים שמתענין מי"ז בתמוז ואילך ויש מתענין מבשר ויין וגרסינן בירושלמי מה יש ביניהם בין י"ז בתמוז לט"ב כ"א יום משהובקעה העיר עד שחרב הבית וי"א כנגד שלשה שבועים שהתענה דניאל ומנהג אשכנז היחידים נמנעים מבשר ויין מי"ז בתמוז ואילך ומראש חודש ואילך נמנעים כולם מבשר ויין זולת שבת שאוכלין ושותין כדרך כל השנה כולה וכן כתב הרמב"ן י"מ שנוהגים שלא לאכול בשר מר"ח עד התענית ונהגו הכל שלא ליכנס לבית המרחץ בשבת זו ואסור לשנות מנהג אבותינו
בית יוסף אורח חיים סימן תקנא
כתב הכל בו (שם כה:) יש נמנעים …ומדברי המרדכי (סו"ס תרלט) שאכתוב בסימן שאחר זה (רעט. ד"ה ומ"ש דבשר עוף) נראה שהנוהגים איסור מראש חדש או משבעה עשר בתמוז בבשר ויין אפילו בשר עוף או בשר מלוח ויין תוסס אסור ומיהו אם כשהתחיל לנהוג התנה שלא יאסר בבשר עוף וכיוצא פשיטא דלא נאסר בהם: וכן כתב הרמב"ן (אבילות ישנה ד"ה מתני' משנכנס) יש מקומות שנוהגין וכו' עד סוף הסימן. בתורת האדם (מהדו' שעוועל עמ' רמה) וזה לשון הרמב"ם בפרק ה' (ה"ו) כבר נהגו….כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' שו) נהגו אבותיכם….עכ"ל:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף ט
יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו; ומותר בחומץ של יין; (אגודה ומהרי"ל) ויש שמוסיפין (מראש חודש עד התענית, ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז. הגה: ומצניעים מראש חודש ואילך הסכין של שחיטה (ר' ירוחם ני"א ח"ג והגהות מיימוני), שאין שוחטים כ"א לצורך מצוה כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו.
אם צריך ליזהר בהבדלה - מח׳ מחבר ורמ״א
שו"ת מהרי"ל סימן טו אות ג
ולשתות יין הבדלה משנכנס אב, לא ראיתי רבותי' נזהרים. וגדולה מזו אמר לי מה"ר שמואל שפירא ז"ל שדן לפני מהר"מ ז"ל שמותר לברך ברכת המזון על כוס יין ולטועמו והודה לו מהר"מ ז"ל. אכן לבי מגמגם בזה כיון דמדמה ליה לנדר כמו שפסק מהר"ם שצריך התרה לפי שנהג איסור גם בספר אגודה התיר לבשל דגים בחומץ משום דהנודר מן היין מותר בחומץ, משמע דלענין יין חשיב נדר
בית יוסף אורח חיים סימן תקנא
מצאתי כתוב בתשובה אשכנזית (מהרי"ל שם) לשתות יין….חשיב נדר עכ"ל:
דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תקנא אות ט
וכן הוא בתשובת מהרי"ל סימן ט"ו (אות ג) ולי נראה דמאחר דכבר כתבתי דמותר לשתות יין בסעודת מצוה א"כ כל שכן יין הבדלה דהוה יין של מצוה ואין לפקפק דליבעי התרה מאחר דהוה כמו נדר דיש לומר דמעיקרא בכהאי גוונא לא נהגו וכמו שכתב מהר"ם בהגהות מיימוניות בפרק א' מהלכות תענית (אות א) לענין תענית שני וחמישי ושני שאירע בהן ברית מילה:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף י
יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס; ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון.
ביאור הגר"א אורח חיים סימן תקנא
ומותר כו'. דבכה"ג לא קיבלו כמ"ש בהג"מ בפ"א מהלכות תענית לענין תענית בה"ב שאירע בהן ברית מילה ע"ש:
משנה ברורה סימן תקנא ס״ק סז
ומותר לשתות וכו' - דבה"ג לא קיבלו עלייהו כמו לענין שאר סעודת מצוה:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף י
יש מי שאומר….הגה: ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה (תשובת מהרי"ל סי' ט"ו), אלא נותנים לתינוק; ובמקום דליכא תינוק, מותר בעצמו לשתות הבדלה.
מגן אברהם סימן תקנא ס״ק לב
לשתות הבדלה. אבל ב"ה יברך בלא כוס (מהרי"ל) עסי' קפ"ב:
באיזה תינוק נותנים לשתות
מגן אברהם סימן תקנא ס״ק לא
לתינוק. משמע דמותר ליתן לתינוק בשר ויין בשבת זו דמעיקרא לא נהגו איסור להחמי' בתינוק ודוקא בתינוק שאינו יודע להתאבל על ירושלים ועסי' שמ"ג וסי' תקנ"ט ס"ז וסי' תע"א וא"ל דדוקא משום מצוה מותר דהא בסי' רס"ט משמע דאף משום מצוה לא ספינן לתינוק איסורא אלא ע"כ ליכא בזה איסורא ובהג"מ כתב מהרא"ק הניח לבניו הקטנים לאכול בשר בערב (ע"פ) [ת"ב] שחל בשבת אחר חצות עכ"ל משמע דס"ל דלגדולים אסור ולקטנים מותר והא דכתב בשבת משום דמעשה היה בשבת שנשאר להם מסעודת שחרית כנ"ל:
פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תקנא
לתינוק. עיין מגן אברהם. דבשר ויין מדינא רק בסעודה מפסקת אסור, כבסימן תקי"ב ונהגו כו' ולא נהגו רק לגדולים שיודע להתאבל, ועיין סימן רס"ט אות א'. וכשנותן לתינוק שהגיע לחינוך לשתות ישתה רוב הכוס, עיין אליה רבה. עיין מה שאכתוב אי"ה באות ל"ב מזה:
מחצית השקל אורח חיים סימן תקנא ס״ק לא
לתינוק כו' ועיין סימן שמ"ג. דאפילו איסור דרבנן אסור להאכילו בידים:
ערוך השולחן אורח חיים סימן תקנא סעיף כו
וזה שכתבו ליתן לתינוק ויש מי שדקדק מדבריהם דמותר ליתן לתינוק בשר ויין בכל ימים אלו [שם סקל"א] ואין המנהג כן אצלינו ובוודאי תינוק שצריך לזה מפני חלישותו מותר וגם בגדול מותר כשהוא חלוש לאכול בשר עוף כמ"ש וגם המעוברות והמניקות אם קשה עליהן מאכלי חלב וודאי מתירין להן בשר עוף ואם אין בשר עוף יאכלו בשר בהמה דבמקום חשש בריאות הגוף לא גזרו אך בסתם תינוקות בוודאי אין להאכילם מאכלי בשר וכן המנהג ואין לשנות וזה שכתבו ליתן ההבדלה לתינוקות זהו מפני שגם בעצמו מותר לשתות כמ"ש דאם אין תינוק ישתה בעצמו אך כשיש תינוק מוטב שישתה התינוק משישתה הגדול ולא מפני שלתינוקות הותר ליתן להם בשר לכתחלה [וצ"ע על המג"א]:
להבדיל על שכר
ערוך השולחן אורח חיים סימן תקנא סעיף כו
כתבו רבותינו בעלי הש"ע בסעיף י' יש מי שאומר שהנוהג שלא לאכול בשר בימים הנזכרים מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר ואסורים בבשר מלוח ובשר עוף ויין תוסס ומותר לשתות יין הבדלה וברהמ"ז ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין לא בברהמ"ז ולא בהבדלה אלא נותנים לתינוק ובמקום דליכא תינוק מותר בעצמו לשתות ההבדלה עכ"ל…ופשוט הוא דאם יש כוס יהיה של שכר או מי דבש אך בהבדלה יש נוהגין לשתות ואנחנו אין שותים ועושים הבדלה על השכר
מעדני שלמה (ר׳ שלמה זלמן אוירבאך) הל׳ בין המצרים, עמוד נט
שאלתי את מרן בערב תשעה באב תשנ״ב, שאמנם לפני הרבה שנים היתה שתיית בירה שחורה מאר נפוצה בא"י, אבל כעת, משקה זה אינו בשימוש כל כך כיון שכולם שותם משקאות קלים למיניהם, והאם נשארה הבירה חמר מדינה. וענה שודאי היא עדין בגדר חמר מדינה, והוסיף אף שאין בה אלכוהול, וכל שכן בירה רגילה (לבנה) שיש בה אלכוהול חשיב חמר מדינה והיא עדיפה טפי להבדלה, אם לא למי שקשה לו לשתות וכן מעוברת [כגון בתשעה באב] שלא טוב הדבר לעוברה. אבל סודה אינו חשוב חמר מדינה, שאינו אלא מים בעלמא.
אליבא דהלכתא
אמרי סופר, ר׳ יוחנן סופר (1923-2016, דור חמישי לחתם סופר), עמוד קפב
הבדלה במוצ״ש חזון - היה מייחד קטן שישמע ויצא ידי חובת בורא פרי הגפן וישתה היין, והיה מזהיר ומעורר את הקטן שיכוין היטב לשמוע ולצאת ידי חובת הברכה. לאחר הבדלה טעם מעט בעצמו והשאר נתן לקטן שישתה. הידר שהילד השותה היין יהיה סמוך לגיל בר מצוה, שאז ניתן יותר לסמוך שיאזין ויצא יד״ח הברכה. לפעמים הבדיל על מיץ ענבים בלבד, ולא מזגו ביין של קידוש כמידי שבוע, כדי שיוכל הקטן לשתותו. מי שלא מצוי אצלו קטן יבדיל על היין וישתה בעצמו, ולא יבדיל על שכר אף במקום שהוא חמר מדינה.
הלכות הבין המצרים (ר׳ אהרון רייזנר, ממודיעין עילית) - עמוד 33
הבדלה מותר לשתות, ועדיף לעשותה במיץ ענבים, ואם יש שם קטן שהגיע לחינוך [ועדיין אינו מבין ענין אבילות ירושלים] יתן לו לשתותו והוא שהקטן יוצא ידי חובה בהבדלה זו. ואי״צ לחפש אחר קטן.
הליכות בין המצרים (ר׳ יחיאל מיכל טוקצינסקי) - פרק ו סעיף כג (עמוד סב)
נוהגין להחמיר שלא לשתות יין של הבדלה אלא נותנים לתינוק שהגיע לחינוך ברכה [ואכן שמע הברכה], ולא הגיע לחינוך לאבילות על ירושלים [לערך גיל כבן שש עד כבן תשע], וישתה רוב הכוס. ואם אין קטן ישתה בעצמו
ארחות רבינו הקהלות יעקב חלק ב - תשעת הימים - אות כה (עמוד קסז)
לפני שנת תשכ״ח - ראיתי שמו"ר שליט"א זצוק"ל הבדיל ונתן לשתות לנכדו שהי' בגיל שש ומו"ר בעצמו לא טעם. תשכ"ח - מו"ר אמר לי שטעם מכוס הבדלה ואח"כ נתן לנכדו לשתות, ואמר לי שלילד עד גיל שלוש עשרה שנה אפשר לתת לשתות כוס הבדלה וכן נוהגים. בתש"ל - ראיתי שמו"ר הבדיל ולא טעם מהכוס ונתן לשתות לנכדו בגיל עשר - אחת עשרה, ושתה רוב הכוס ונכד שני באותו הגיל שתה את הנשאר בכוס. ואמר לי מו"ר היות שלכתחילה צריך לשתות כל הרביעית. ויש פוסקים שצרוף של שנים ששותים מהכוס מהני א"כ אפשר להקל שישתה השני, אמנם לאחר זמן קצר מהבדלה כבר לא הרשה לו לשתות מהנשאר בכוס. תשל"א - ראיתי שמו"ר הבדיל ונתן לנכדו בגיל עשר ומו"ר בעצמו לא טעם והבדיל על כוס שמחזיק בדיוק רביעית ושתה הקטן רוב ולא הרשה מו"ר לשאר הילדים לגמור את השיריים שבכוס רק שפכם בחזרה לבקבוק. תשל"ב - ראיתי שמו"ר הבדיל וטעם ונתן לנכדו בגיל עשר לשתות את הכוס ונכדו גמר את כל
נטעי גבריאל, הלכות בין המצרים, חלק ב, פרק לט, אות ט
יעשה הבדלה על יין, וא״צ להדר להבדיל על שכר אף במקום דהוי חמר מדינה. מותר לשתות יין מכוס הבדלה, וי"א דלכתחלה יש ליתן לתינוק שאין בו דעת להתאבל לשתות, ואם אין לו תינוק כזה יתננו לקטן אף שהגיע לחינוך, וסגי שישתה הקטן רוב רביעית דהיינו מלא לוגמיו של התינוק, וכשחל ר"ח אב בערב שבת, לכו"ע מותר לשתות בעצמו. כשעושה הבדלה על יין מגתו, לכו"ע יכול לשתות בעצמו.
The Lakewood Scoop, R’ Yehuda Spitz https://thelakewoodscoop.com/news/havdalah-during-the-9-days/
So now that we explained that there is a three-way machlokes, what’s the bottom line? Generally speaking, Sefardim follow the ruling of the Shulchan Aruch and the adult who makes the Havdalah should drink the wine. Most mainstream Ashkenazim follow the Rema’s psak and try to find a child in the proper age range (approx. 6 - 9). If one cannot be found, then an adult should drink the wine. Yet, surprisingly, several contemporary Ashkenazic poskim, including Rav Yosef Chaim Zonnenfeld, the Chazon Ish, and Rav Shlomo Zalman Auerbach, held that it is preferable to follow the ruling of the Shulchan Aruch and an adult should rather drink the wine than a child. But what of the Aruch Hashulchan’s beer solution? Certainly the authorities mentioned previously who allow beer’s use for Havdalah year-round would permit one to do so Motzai Shabbos Chazon as well. Rav Dovid Feinstein shlit”a is quoted as maintaining beer’s actual preference for Havdalah on Motzai Shabbos Chazon. Indeed, this author has likewise heard from Rav Efraim Greenblatt zt”l (the renowned Rivevos Efraim) that one may make Havdalah with beer on Motzai Shabbos Chazon with no compunction. In somewhat of a contrast, mv”r Rav Yaakov Blau zt”l told this author that although he personally held that it was preferable for an adult to drink the Havdalah wine, nonetheless, he gave dispensation to one who was accustomed to making Havdalah on beer, or one whose minhag was to do so on Motzai Shabbos Chazon, to continue doing so, even in Eretz Yisrael. Rav Shlomo Zalman Auerbach zt”l held similarly.
Nine Days 5784, Originally Compiled by R’ Kelemer, ZT”L, Adapted by R’ Goller
At Havdala, the wine is given to a child (under age 7) to drink. If unavailable, the adult may drink the wine. If the wine is given to a child from age 7-12, he must be present at the recitation of Havdalah and have the intention at that time to fulfill the mitzvah with the recitation of the adult.
Summary:
Though not cited by the גמרא, various sources discuss the custom to not eat meat during the nine days. In that context, many of these sources also incorporate the practice to not drink wine as well during this time. Ultimately, this custom is codified in שלחן ערוך.
From the מהרי״ל to the דרכי משה to the ruling in שלחן ערוך, the assumption is that the custom to not drink wine did not extend to הבדלה (perhaps not ברכת המזון על הכוס). As such, normal הבדלה could be recited.
Though it is in contrast to his ruling in דרכי משה, the רמ״א argues, saying that really one should give the wine to a child to drink. The מגן אברהם assumes that it must be a קטן that doesn’t know how to be מתאבל on ירושלים.
If a child isn’t available, the ערוך השלחן rules that beer is preferable.
Practically, though some Ashkenazic authorities rule like the שלחן ערוך, it seems that it is common practice to have a קטן drink the wine among Ashkenazim. In terms of the logistics, multiple variations are cited by the פוסקים.
