Thursday, February 24, 2022

וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ - Reciting the Names of Avodah Zarah


שמות פרשת משפטים פרק כג פסוק יג

וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ


מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דכספא פרשה כ

ושם אלהים אחרים לא תזכירו. שלא תעשנו בית ועד, לא יאמר לו, היכן אתה שרוי, במקום עבודה זרה פלונית, אתה ממתין לי אצל עבודה זרה פלונית. - רבי נתן אומר הרי הוא אומר ויאמרו הבה נבנה לנו עיר וגו' [שם זה אין אנו יודעים מה הוא] נאמר כאן שם, ונאמר להלן שם, מה כאן עבודה זרה, אף להלן עבודה זרה - רבי אומר, ושם אלהים אחרים לא תזכירו, לשבח, אבל לגנאי, תלמוד לומר שקץ תשקצנו; עבודה זרה נקראת בלשון פגימה, חרם, שקץ, תועבה, פסל, מסכה, אלילים תרפים, עצבים, גילולים, שיקוצים, חמנים, אבל המקום קרוי לשון שבח, אל, אלהים, שדי, צבאות, אהיה אשר אהיה, חנון ורחום, ארך אפים ורב חסד ואמת, חסין יה, ואומר +תהלים צב טז+ להגיד כי ישר יי צורי ולא עולתה בו


תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סג עמוד ב

הנודר בשמו והמקיים בשמו הרי זה בלא תעשה. הנודר בשמו והמקיים בשמו מנלן? דתניא: ושם אלהים אחרים לא תזכירו - שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית. לא ישמע על פיך - שלא ידור בשמו, ולא יקיים בשמו, ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ויקיימו בשמו. דבר אחר: לא ישמע על פיך - אזהרה למסית ולמדיח. מסית - בהדיא כתיב ביה, גוכל ישראל ישמעו ויראו וגו'! - אלא: אזהרה למדיח. ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ושיקיימו בשמו - מסייעא ליה לאבוה דשמואל, דאמר אבוה דשמואל: אסור לאדם שיעשה שותפות עם הנכרי, שמא יתחייב לו שבועה, ונשבע בעבודה זרה שלו, והתורה אמרה לא ישמע על פיך. כי אתא עולא בת בקלנבו. אמר ליה רבא: והיכא בת מר? - אמר ליה: בקלנבו. - אמר ליה: והכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו! - 


רא"ש מסכת סנהדרין פרק ז סימן ג

הנודר בשמו והמקיים…לכאורה משמע דוקא בכה"ג אסור להזכיר כשמזכיר ע"ז לצורך וכן [בגמרא] לקמן כמגדון לשילה שצריך להזכיר לסימן. ומיהו נראה דבכל ענין אסור. דקרא סתמא כתיב. והאי דנקט שמור לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט שאין דרך להזכירה כלל שלא לצורך. וקמ"ל דאפילו לצורך אסור


בית יוסף יורה דעה סימן קמז

הנודר או נשבע בשם עבודה זרה לוקה. בפרק ארבע מיתות (סנהדרין ס:) תנן הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בלא תעשה פירוש לאו דושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך (שמות כג יג) ומה שכתב רבינו שלוקה על זה כן כתב הרמב"ם בפ"ה מהלכות עבודה זרה (ה"י - יא) ובביאורי לספר המדע (כסף משנה שם) כתבתי טעמו: ואסור אפילו להזכירה בשמה בחנם שלא לצורך. שם (סג:) שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית. וכתב הרא"ש (סי' ג) לכאורה משמע….עכ"ל. ורבינו כתב דאסור להזכירה אפילו שלא לצורך וכל שכן לצורך ואין לשונו מכוון דכיון שנתכוין לכך הוה ליה לכתוב כלשון הזה אסור להזכירה בשמה אפילו בחנם שלא לצורך ועוד דאע"ג דהרא"ש פשיטא ליה דלצורך אסור טפי משלא לצורך היינו משום דברייתא קתני שמור לי בצד עבודה זרה פלונית וסד"א דדוקא נקט אבל למאן דלא ידע ברייתא לא פשיטא ליה לצורך טפי משלא לצורך ואם כן כך היה לו לרבינו לכתוב אסור להזכירה בשמה בחנם בין לצורך בין שלא לצורך


שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמז

הנודר או נשבע בשם עבודת כוכבים, הרי זה לוקה. להזכירה בשמה, בין לצורך בין שלא לצורך. שם חגים שלהם שהם כשמות בני אדם, אין חשש להזכירם. והוא שלא יקראם כמו שמזכירים אותם העובדי כוכבים, בלשון חשיבות. (מרדכי ספ"ק דעבודת כוכבים בשם ראבי"ה והגהות מיימוני ורבינו ירוחם)....


תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סג עמוד ב

אמר רב נחמן: כל ליצנותא אסירא, חוץ מליצנותא דעבודה זרה


שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמז

מותר להתלוצץ בעובדי כוכבים. הגה: מותר לומר לעובד כוכבים: אלהיך יהיה בעזרך, או יצליח מעשיך - רמב"ם בפי' המשנה


תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נ עמוד א

ומרקוליס כה"ג מי הוי? והא תניא, אלו הן אבני בית קוליס: אחת מכאן ואחת מכאן ואחת על גביהן! אמר רבא: כי תניא ההיא - בעיקר מרקוליס


תוספות מסכת עבודה זרה דף נ עמוד א

אבני בית קוליס - הקשה ר"ת היאך מזכירין שמה כיון שאינה כתובה בתורה דבפרק ד' מיתות (סנהדרין דף סג:) משמע דעבר ושם אלהים אחרים לא תזכירו ואור"ת דקילוס לשון שבח שמה וחכמים כנו אותה קוליס לשון לעג וקלס (תהלים מד פסוק יד) וזהו מרקוליס חילוף קילוס לשון מר דשחוטה פרק גיד הנשה (חולין דף צד.) מר דכנתא


שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכד סעיף א

הרואה מרקוליס או שאר עכו"ם, אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן ארך אפים לעוברי רצונו; ואם רואה אותה בתוך ל' יום, אינו חוזר ומברך. הגה: והאידנא אין מברכים זאת הברכה, שהרי אנו מגודלים ביניהם ורואים אותם תמיד


מגן אברהם סימן רכד ס״ק א

מרקוליס. פי' חילוף קילוס דאסור להזכיר ע"א בשמה - ע"א רפ"ד


משנה ברורה סימן רכד ס״ק א

מרקוליס - היא ע"ג שעובדין אותה עי"ז שזורקין לה אבנים. ושמה העצמה קילוס ומפני שאסור להזכיר ע"ג בשמה לכך כינו אותה בשם קוליס ומר הוא חילוף בלשון ארמי ופירושו הוא חילוף קילוס



תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סג עמוד ב

אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: כל עבודה זרה הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה. - והא היכא כתיבא? - דכתיב דכרע בל קרס נבו. ואי לא כתיבא - לא? מתיב רב משרשיא: ראה אחת מרובה כשלש, שהיא כמגדיון לשילה, שהן שתי טבילות ושני ספוגין - הרי זה זב גמור! - אמר רבינא: גד נמי מכתב כתיב, דכתיב ההערכים לגד שלחן


שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמז

מותר להזכיר שם עבודת כוכבים הכתובה בתורה, כמו כרע בל קרס נבו (ישעיהו מו, ב) העורכים לגד שולחן (ישעיהו סה, יא).  


הגהות מיימוניות הלכות עבודה זרה פרק ה אות ג

כתב רא"מ שאין אסור אלא שם שניתן לה לשם אלהות שמשמע אלהות אבל שם הדיוטות כגון שמות בעלמא כשמות העבודת כוכבים אע"פ שעשאו אלוה כיון שבזה השם אין בו אלהות ואדנות וגם לא ניתן לו לשם כך מותר וטעמא דכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו בשם אלהות הקפיד הכתוב וכן תני אלו הן אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא סטורניא וקרטסים שאלו שמות הדיוטות הם


ביאור הגר"א יורה דעה סימן קמז ס״ק ג

שם חגים כו'. ז"ל הג"מ ספ"ה כתב רא"מ שאין אסור אלא שם שניתן לה לשם אלקות אבל שם הדיוטות אע"פ שעשאוהו אלוה כיון שבזה השם אין בו אלהות ואדנות וגם לא ניתן לו לשם כך מותר דכתיב ושם אלקים כו' בשם אלהות הקפיד הכתוב וכן תנן (ע"ז ח' א') אלו כו' קלנדא סטרנורא וקרטסים שאלו שמות הדיוטות הן ובכמה מקומות הוזכר אותו האיש ותלמידיו בש"ס כו' וכ"כ המרדכי:


רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה ד

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקב"ה אלא לנסות בו רבים שנאמר ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהן ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד. אף ישוע הנצרי שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל שנאמר ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו. וכי יש מכשול גדול מזה. שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן.


שו"ת חוות יאיר סימן א השגה יא וי"ב

ומ"ש בחתימתו בהשגה זו מעין פתיחה בקנטור שהזכרתי שם פלונית בשם שמכנים אותה אחרים והוכיח מזה שאיני יודע בהוויות עולם. כתבתי קונטרס גדול על שגיונותיו ושגעונו בזה רק מטעם לא רציתי להעתיקו פה. ותמצית דברי כי אם היה בזה איזה חשש חלילה דלא ישמע על פיך ונודה לו שהוא שם ע"ז ושאסור להזכיר שמה (מה שבאמת אינו כן כמ"ש בש"ס ובפוסקים בכמה דוכתי דגוים בזמן הזה לאו עובדי ע"ז נינהו לכל מילי אחר שמאמינים בבורא שמים וארץ יתברך שמו וכל הנמצא לרעה בגוים בש"ס ופוסקים לא נכללו הם בזה רק בדרך את"ל אני אומר לפי דעתו). עליו היה ראוי להתלונן שהוא נכתב בשמה העצם ואני כתבתי וזכרתי שם המשובש ומוטעה בפיהם ואין בפיהם שמה האמיתי כלל. ואף כי המון עם מחזיקים לעון וחירוף הזכרת שם הנעבד כמו שקורין עובדיו וכן שם אמו וראוי להניחם על מנהגם מ"מ לפי האמת אין איסור כלל כמו שבכה"ג נזהרים מלהזכיר מטבע פלונית בלשונם מ"מ אין בו איסור וגמגום אפילו בפה כ"ש בכתב. ועוד דאפילו אם נקרא שם לע"ז ממש כשם אדם אין איסור להזכיר שמה מאחר דגם שמות בני אדם הם כך דומה למ"ש ר"י על לא מסקינן בשמייהו. ועוד נ"ל פשוט דוקא אם נקרא שם ע"ז אחר שנעשית ע"ז מש"כ אם היה שם לאיזה בית או אילן ואח"כ עשאוהו ע"ז שכבר נקרא בשמו לפני שהיה ע"ז וזכר לדבר מ"ש היא באת בגבולי וראי' משמות ז' כוכבי לכת שהיו עובדים ואין מונע מלהזכיר שם סטורני' הוא שבתי ויוב"ש צדק ולוציפור שם נוגה אף שהם שמות של ע"ז לעע"ז. ועוד דאין הגוים עובדים אותה ואינם מחזיקי' אותה לאלוה כלל ואפילו קצתם שמתחננים ומתפללים אליה עשאוה מליץ לא אלוה….כל זה כתבתי באגב כי חרה לי ששם עלי ח"ו דיבור רע לתא דע"ז ופוק חזי מאי עמא דבר דאין מונע מלקרות ערלות ששמם כך וכך וכן מטבע זו בעצמה קורין כך רק קצת המתחסדים בזה ובכה"ג המטילים עלינו שנאה ותחרות מא"ה חנם כמו בקצת דברים בתפילות [שאפשר לפרשם נגדם ושונאי ישראל ימצאו מקום בהמה להטיל שנאה אף שבאמת אין הפי' כך מ"מ היה לנו למנוע מהם] ובמקום אחר הארכנו בזה וכבר ארז"ל שגוים בזמן הזה לאו עע"ז הם וכל מ"ש וע"ז שהזכרנו פה הם המכחישים בבורא עולם כמ"ש מה שדי כי נעבדנו לכן אין גמגום איסור שזכר בנ"ש: 


שו"ת בית יצחק יורה דעה א סימן קנב

ע"ד השאלה אודות החברה ביקור חולים דק' אשר כינו לה שם במכתבים ונירות ובחותם האיפסלן געא. והיא שם בלשון יון המורה על בריאות ויצא עליהם ערעור כי זה שם אליל. ליונים והחולים עבדו לה. וכת"ה מפלפל אי עיקר השם מורה על בריאות. ואך חכמי יון כינו אח"כ שם זה לאליל…ולדינא יפה כתב דחלילה להזכיר שם אליל על פיו כמבואר בש"ס דסנהדרין ס"ג….ובעיקר הדין מה שכ' כת"ה דאם השם הזה עיקר ניתן על שם געזונדהייט אך היונים שהאמינו באלקות הרבה כינו זאת לע"ז לאמונתם שלכל כח וכח יש שר ואלוק נפרד. וכינו השם לע"ז שלהם אין הדבר מוכרח לאיסור אך אם מתחלה הי' שם לע"ז שלהם כך. ואח"כ מניחי הלשון קראו גם שם געזונדהייט בשם זה אז הדבר ברור לאיסור. לדעתי אין חילוק דכיון דהיונים קראו השם זה לאלוק אין לאחב"י להזכיר שם זה על פיו ואם אח"כ כפי הנראה בטלה האמונה הכוזבת ואך החכמים המליצים משתמשים בשמות האלו ליופי הלשון והמליצה. מי יודע אם לא נמצאו אומות המאמינים גם היום בענינים כאלו. ומה לנ ve2132ty 8 ו אחב"י בשמות כאלו וכי כעורה היא השם בלשונינו שפת קודש שפה יפה וברורה ביקור חולים. בשגם שיש בזה איסור ליקר שמה דע"ז ח"ו אשר שגו הרבה אלפים שנה היונים בהבליהם וברוך ד' אשר האיר עיני ישראל לפרסם אמונתו יתברך ולבטל דעות הכוזבות. על כן יפה העיר כת"ה באנשי עירו להסיר שם הזה מהחבורה עדת קודש אך א"צ לשרוף הניירות רק למחוק השמות כדברי כת"ה. ושוב הערני הרב החריף ובקי מ' ליבש מנחם לנדא נ"י דגם ממון שנזכר ושגור בפי כל היא ג"כ שם אליל הכסף אמנם יש לחלק דשם כבר נשתקע שם האליל וקראו למעות ממון ונעשה שם לסמן בו הרכוש משא"כ בשם הנ"ל הבריאות לא תקרא בלשון המתהלכת בשם זה וכאשר יכנו הבריאות בשם הזה מגמת הקורא לשם האליל על כן היא איסור ובזיון לחברה שתקרא בשם זה. והנני ידידו


Summary:

As the רא״ש makes clear from an analysis of a few sources, there is a general prohibition to mention the name of an עבודה זרה.

There is a general concept that making a mockery of עבודה זרה is permitted.  In a similar manner, תוספות explains that it is permitted to mentioned מרקוליס because it is critiquing the עבודה זרה rather than mentioning the actual name.

The הגהות מיימוניות allows for the name of an עבודה זרה to be mentioned if it’s just a regular name and not a godly name.  The גר״א cites this view as well.  In a similar manner, the חוות יאיר points out that many names of gods (e.g. Mary, Lucifer), were just regular names that then took only godly status after the fact.

The בית יצחק addresses whether a hospital that is named after a greek god of health is a problem to recite.  While initially presenting reasons to be less concerned, he concludes that it is best to avoid saying such a name.


סדר הדלקת הנרות: מימין לשמאל או משמאול לימין - Lighting Chanukah Candles - From Left to Right?

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד א

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: המדליק נר של חנוכה צריך לברך. ורב ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה צריך לברך. אמר רב יהודה: יום ראשון - הרואה מברך שתים, ומדליק מברך שלש. מכאן ואילך - מדליק מברך שתים, ורואה מברך אחת. מאי ממעט? ממעט זמן. ונימעוט נס! - נס כל יומי איתיה. מאי מברך? מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה והיכן צונו? רב אויא אמר: מלא תסור

רש"י מסכת שבת דף כג עמוד א

הרואה מברך שתים - שעשה נסים ושהחיינו, שאין עליו לברך להדליק - דהא לא אדליק איהו

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק כ הלכה ד

כיצד מברכין, ביום הראשון המדליק מברך שלש, והרואה שתים. המדליק אומר, ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של חנוכה, ומתנה ואומר, הנירות האילו אנו מדליקין על הישועות ועל הניסים ועל הנפלאות, אשר עשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים, וכל שמונת ימי חנוכה הנירות האילו קודש, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד, כדי להודות שמך על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתיך; ואומר, ברוך אתה שהחיינו; ואומר, ברוך אתה שעשה נסים. אילו למדליק, אבל לרואה, אינו אומר ביום ראשון אלא שתים, שהחיינו ושעשה. מיכאן ואילך, המדליק מברך להדליק, ומתנה; והרואה אומר, שעשה נסים.


ספר אבודרהם חנוכה

כתב ה"ר יונה שבליל ראשון מברך שלש ברכות אלו קודם ההדלקה דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. ובליל שני מברך קודם ההדלקה להדליק. ושעשה נסים מברך אחר שמדליק נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל שלישי קודם שידליק נר שלישי. וכן ברביעי וכן לכלם. ואמרינן במסכת סופרים (פ"כ ה"ד) המדליק נר חנוכה אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו ע"י כהניך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדש ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל נסיך ועל ישועתך. וכן היו נוהגין לומר ה"ר מרוטנבורק והרא"ש. 

שו"ת מהרי"ק סימן קפג

ועל דבר הדלקת נרות של חנוכה אשר כתב לי הוותיק הר' ברוך יצ"ו משמך לכתוב לך מה שאמרתי לך אשתקד לשנות סדר הדלקת ליל שני מליל ראשון אני לא כך אמרתי דלמה ישנה וזה הוא שאמרתי וכן מקובלני

שו"ת מהרי"ל סימן קמה

 ומה שמאחרים הנרות הללו אחר כל הברכו', נ"ל משום דאין להדליק עד שיגמור כל הג' ברכות הכא כמו שעושין בקריאת מגילה ונטילת לולב דכולהו בעינן עובר לעשייתן כב ומסכת סופרים איכא למימר דסבירא כמ"ד בירושלמיכג בשעת עשייתן. ואנו אין לנו אלא תלמוד דידן דעיקר. וכ"ש דאין מנהג פשוט לאמרה, והיאך נפסיק בטפל לבין העיקר

ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות חנוכה

ומדליקין לילה ראשונה בהכנסת יום כ"ה שני נרות ומוסיפין בכל לילה נר אחד עד בליל אחרון מדליקין ט' נרות. ומברכין בא"ה אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה. בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. שהחיינו. ואחר ההדלקה אומר: הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות - אשר - שעשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים, הנרות הללו קדש - הם - ואין לנו רשות להשתמש - לאורן - בהן זולתי לראותם - בלבד - כדי להודות - ולהלל - לשמך על נפלאותיך - ועל נסיך - ועל ישועתיך.


דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תרעו

(כתב מהרי"ל (הל' חנוכה עמ' תג אות ג, שו"ת סי' קמה) שלא התחיל בהדלקה עד סיום כל הברכות כדי שתהא הברכה עובר לעשייתו עכ"ל. אבל בתולדות אדם וחוה נתיב ט' חלק א' (סא ב) כתב בשם ה"ר יונה ז"ל שבליל ראשון מברך כל ג' ברכות קודם ההדלקה כדי שיהיו עובר לעשייתן ובליל שני מברך קודם הדלקה להדליק ושעשה ניסים לאחר הדלקת נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל שלישי על נר שלישי וכן בכל הלילות היה מברך שעשה ניסים על נר שמוסיף באותו הלילה אבל לא ראיתי רבותי נוהגין כן עד כאן לשונו וכן כתב אבודרהם (נד ב) בשם ה"ר יונה... נראה לי שיש לנהוג כמהרי"ל לברך כל הברכות קודם ההדלקה ואין חילוק בין לילה ראשונה ללילות אחרות

בית יוסף אורח חיים סימן תרעו

כתב ה"ר דוד אבודרהם (סדר הדלקת נ"ח עמ' ר ד"ה כתב) בשם ה"ר יונה שבליל ראשון מברך שלש ברכות אלו קודם ההדלקה דכל המצות מברך עליהם קודם עשייתן ובליל שני מברך קודם ההדלקה להדליק ושעשה ניסים מברך לאחר שמדליק נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל שלישי קודם שידליק נר שלישי וכן ברביעי וכן על כולם עכ"ל….קצת דוחק לומר דברכת שעשה נסים יברך ליל ראשון קודם הדלקה ובשאר לילות אחר הדלקה

ערוך השולחן אורח חיים סימן תרעו סעיף ד

מליל ראשון ואילך מברך שתים להדליק ושעשה נסים אבל שהחיינו אינו אלא בפעם ראשון כמו ברגלים שאין מברכין רק פעם אחד שהחיינו אבל שעשה נסים מברכין בכל לילה שהרי כל יום היה נס בפ"ע בפך השמן ויתחיל להדליק אחר שגומר כל הברכות דצריך לברך עובר לעשייתן ואע"ג דזה שייך על ברכת להדליק אבל על שעשה נסים ושהחיינו לא שייך עובר לעשייתן וראיה שהרי גם הרואה מברך אותן כמו שיתבאר והרואה הרי מברך אחר ההדלקה וע' בסעיף י"ד


בית יוסף אורח חיים סימן תרעו

כתב ה"ר דוד אבודרהם (סדר הדלקת נ"ח עמ' ר ד"ה כתב) בשם ה"ר יונה שבליל ראשון מברך שלש ברכות אלו קודם ההדלקה דכל המצות מברך עליהם קודם עשייתן ובליל שני מברך קודם ההדלקה להדליק ושעשה ניסים מברך לאחר שמדליק נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל שלישי קודם שידליק נר שלישי וכן ברביעי וכן על כולם עכ"ל נראה מדבריו שבנר שהתחיל להדליק בליל ראשון בה מתחיל בכל הלילות

שו"ת מהרי"ק סימן קפג

ועל דבר הדלקת נרות של חנוכה אשר כתב לי הוותיק הר' ברוך יצ"ו משמך לכתוב לך מה שאמרתי לך אשתקד לשנות סדר הדלקת ליל שני מליל ראשון אני לא כך אמרתי דלמה ישנה וזה הוא שאמרתי וכן מקובלני שמאחר שכתב המרדכי בשם רבינו מאיר שיש להתחיל לצד שמאל כדי לפנות לימין משום כל הפנות וכו'. א"כ ראוי הוא להתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני ויברך ובליל שני כשיוסיף נר א' סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי לפנות לימין כדברי רבינו מאיר וכן בליל שלישי כשיוסיף עוד א' סמוך לב' נרות הראשונות יתחיל בו בנוסף ובו יתחיל הברכה ואח"כ יפנה לצד ימין וכן בכל לילה ולילה ונמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס שהרי בתוספת הימים נתוסף הנס אבל אם היה מתחיל בליל ראשון להדליק בנר השמאלית גם בליל שני ג"כ היה צריך להתחיל בו כדי לפנות לימין כדברי הר"ם וכן בליל ג' וכן כל הלילות ונמצ' שאין מברך אלא על נר אחד כל ימי חנוכה זהו שאמרתי לך וכן קבלתי וכן ראוי לעשות לפי הנראה לע"ד:

ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות חנוכה אות ב

[והתחיל בהדלקתו בצד שמאל, והיה פונה ומסיים בצד ימין, לקיים כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין. ואמר שהקשה אליו דודו מה"ר יעקב גלהויזין מנין דין זה. דהא דאמר בגמרא כל פנות כו' נאמר על שעשה המצוה דרך הילוכו. כגון גבי זריקת הדם שהיה כ"ג עולה בכבש בדרום ופונה לו לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית כו', דאחוריו היה לצד הפתח ופניו כלפי שכינה במערב. אבל העומד במקומו ועושה מצוה מנלן דיפנה לימין. ואמר דתירץ לו ג"כ מעבודת כ"ג במסכת יומא ס"פ הוציאו לו דאשכחן דעמד במקומו וזרק דרך ימינו

תרומת הדשן סימן קו

שאלה: המדליק מליל ראשון דחנוכה ואילך, באיזה צד מתחיל להדליק בנר שהוא כנגד צד ימינו או בנר שהוא כנגד צד שמאלו? תשובה: יראה דבדבר זה יש חילוק. בני רינו"ס ואגפיה מתחילין להדליק בנר שהוא כנגד צד שמאל. וגם נמצא כתוב בשם מהר"ם שהיה מדליק בנר שמאל ופונה דרך ימין, משום כל פינות שאתה פונה איננו אלא דרך ימין. ובני אושטריי"ך ואגפיהן מתחילין לצד ימין, ומדליקין כדרך שאנו בני ברית כותבין, דאפשר חשיב לה כה"ג פונה דרך ימין, ואף אם אינו פונה דרך ימין כה"ג נראה ליישב המנהג. דמשום דהאידנא ברוב מקומות ורובא דרובא דעלמא, אפילו ת"ח אין להם המזוזות בבתי חורף שבהן מדליקין. א"כ צריכין להדליקן בימין הכניסה בצד הטפח הסמוך לפתח, אף לדידן דמדליקין בפנים, כדאיתא במרדכי. וא"כ אותו נר שהוא כנגד ימינו הוא הסמוך לפתח לעולם. וכן צריך להתחיל שהוא עיקר המצות דבדידיה לחוד הוי סגי, אי לא הוי בעיא למיהוי מן המהדרין. אבל מהר"ם מזוזה היה לו בפתחו, וא"כ היה צריך להדליק בשמאל הכניסה, וא"כ נר הסמוך לפתח לעולם כנגד שמאלו. וא"ת א"כ מה צריך לטעם דכל פינות כו', תיפוק ליה משום האי טעמא? י"ל דנ"מ אם היו הנרות מסודרים מצד הפתח לצד דופן שכנגד הפתח, כמו אם הפתח במזרח והנרות מסודרים ממזרח למערב. שאז צריך להפוך פניו לדרום ולהתחיל בנר שסמוך לפתח, ולא יהפוך פניו לצפון ויתחיל באותו הנר, משום דכל הפינות כו' וק"ל למדקדק

בית יוסף אורח חיים סימן תרעו

 ובתרומת הדשן (סי' קו) כתוב דבני רינוס….עד כאן לשונו ונראה שמנהג בני רינוס הוא הנכון וכפי מה שכתבתי בשם מהר"י קולון ואין לחלק בין היכא שהנרות בימין הכניסה להיכא שהם בשמאל הכניסה וכן אנו נוהגים

דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תרעו

 וכן כתב מהרי"ל (שם עמ' תב אות ב, שו"ת סי' מ) להתחיל כל לילה בשמאל ולפנות לימין וכן נוהגים


שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעו סעיף ה

יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני, ובליל ב' כשיוסיף נר אחד סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף, שהוא יותר שמאלי, כדי להפנות לימין; וכן בליל ג' כשיוסיף עוד אחר סמוך לשני נרות הראשונות, יתחיל בנוסף ובו יתחיל הברכה, ואח"כ יפנה לצד ימין, וכן בכל לילה; נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס, שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס


מגן אברהם סימן תרעו ס״ק ד

בנר היותר ימיני. ואין חילוק בין אם מדליק בימין הפתח או בשמאל הפתח [ב"י] אבל רש"ל כ' דכשהם מונחים לימין הפתח צריך להתחיל בנר הימיני שהוא סמוך לפתח והמדקדק יניח' באורך כשפוד שיהא כולן שוין בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בשמאל ויפנה לימין וכ"כ הב"ח ומט"מ כ' בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוזה: כתב הב"ח מ"כ אדם שהדליק יכול להדליק לאשה ולברך וכגון שעומדת אצלו בשעת הברכה אבל בע"א אין לברך כיון שהמצוה מוטלת על גוף האדם עכ"ל ועסי' ח' מ"ש בשם הג"מ דמשמע דאחר יכול לברך והיא תדליק ועמ"ש סי' תל"ב ס"ב, כ' הב"ח כשאחר מברך יברך על הדלקת נר חנוכ' עכ"ל ובר"ן פ"ק דפסחים גבי הפרשת תרומות לא משמע הכי

ט"ז אורח חיים סימן תרעו ס״ק ו

יתחיל להדליק כו'. בת"ה כ' סי' ק"ו דבני ריינוס מתחילין...וכמ"ש מהרי"ק שצריך להדליק בכל לילה על הנר הנוסף….ובלבוש כ' וז"ל ואומר אני שאין פי' כל פינות כו' כמו שהם מפרשים אלא פירוש' נ"ל היא כדרך הכתיבה שאנו כותבין כו' וכ"מ מהקפת המזבח שהיה הכהן עולה בדרום והתחיל בקרן דרומית מזרחית ואח"כ מזרחית צפונית וכו' ואם הי' כהן יכול לעמוד במקומו לזרוק הרי הוא כמ"ש כו' והאריך בסברא של טבע בני אדם כשפונ' עצמו בטבעו הוא פונה כך כגון במחול וכן נ"ל הלכה למעשה כבני אוסטריי"ך עכ"ל. ונ"ל דבריו נכונים שמ"ש חכמים כל פינות וכו' פירוש התחלת הפינה ויש לך ימין ושמאל אז אנו אומרים כל שאתה מתחיל תפנה לימין והיינו בפעם הראשון שיש ב' או יותר לפניך תדליק היותר ימיני שלך ואילו נפרש שתדליק ראשון בשמאלי כדי שאח"כ תפנה לימין קשה למה יהיה הסוף עדיף יותר מהתחלה של ההדלקה שהיא עיקרית אלא ודאי מסתבר לפ' על ההתחלה כשאתה בא ויש לפניך שני צדדים תקח לך הימין ואח"כ תלך לשמאל של אותו ימין וע"כ נהגתי בעצמי הדרך היותר נכון לפע"ד שלסדר הנרות באורך סמוך להפתח כמ"ש רש"ל כדי שיהיו כל הנרות בטפח הסמוך לפתח ולהדליק בלילה ראשונה בנר שאצל הכותל ובליל שני יוסיף לו נר שני סמוך לו לצד החלל החדר ויתחיל בנר הנוסף ויסיים בנר שאצל הכותל וכן בכל לילה שאח"כ יוסיף נר לצד חלל החדר ויתחיל בו שהוא ימיני שלו ויסיים באותו שאצל הכותל ואם א"א לסדר כן יסדר אותם על הכותל בשורה מצד ימין הפתח ואע"פ שהאחרים שיוסיף לא יהיו כולם בטפח הסמוך לפתח אין חשש בזה כיון שהנר הראשון הוא באותו טפח סגי ויתחיל בכל לילה בנוסף שהוא ימין המזומן בפני האדם וידליק אח"כ עד נר שאצל הכותל כנ"ל נכון וכן בב"ה שמסדרין אותם במנורה ממזרח למערב ידליק בלילה הראשונה את היותר סמוך לצד מזרח ואח"כ יוסיף לצד מערב ויתחיל תמיד בהנוסף ועסי' תרנ"א גבי לולב ונ"ל עוד ט"א להתחיל ביותר שמאלי' שהוא ימין האדם דאל"כ הוא מעביר על המצו' במה שמוליך ידו לצד הנרו' המוכני' לפניו ושיכל ידו להדליק בנר שהוא בשמאל שלו ואחר כך ידליק במה שמונח לפניו

ט"ז אורח חיים סימן תרעו ס״ק ה

אחר שהדליק יאמר הנרות. רש"ל כ' אחר הדלקת הראשון שהוא עיקר יאמר הנרות הללו כו' ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנרות כו' ובנוסח הנרות יש ל"ו תיבת נגד הנרות של חנוכה מלבד אלו ב' תיבות הנרות הללו כלומר הנרות הללו הם ל"ו ע"כ

משנה ברורה סימן תרעו ס״ק ח

אחר שהדליק וכו' - אחר שהדליק נר הראשון שהוא העיקר אומר הנרות הללו ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנרות וכו' ובנוסח הנרות יש ל"ו תיבות נגד הנרות של חנוכה מלבד אלו שני תיבות הנרות הללו כלומר הנרות הללו הם ל"ו עכ"ל רש"ל [ובשני תיבות הנרת הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכה] ומ"מ מי שנוהג לומר הנרות הללו לאחר שהדליק הכל נמי שפיר דמי - פמ"ג

פסקי תשובות אורח חיים סימן תרעו

ויש לנו ג' שיטות, א. שיטת השו"ע והרמ"א (בדרכ"מ) - שמדליק ביום הראשון בנר הימיני שבמנורה, ואף שאינו הנר הסמוך למשקוף הפתח אלא היותר רחוק מהפתח, ובשאר הלילות מוסיף היותר שמאלי, וממנו מתחיל להדליק, והולך משמאל לימין, כי זה הפירוש כל פינות שאתה פונה פנה לימין. ב. שיטת הט"ז והפמ"ג שמפרשים 'כל פינות שאתה פונה פנה לימין' הכוונה שמתחיל תמיד בצד ימין, ואע"פ שאח"כ הולך לצד שמאל, וכפי שאנו כותבים כתב עברי, ולפי"ז יש לו להדליק בלילה הראשון הנר הסמוך למשקוף הפתח אף שהוא בצד שמאלו, כי באופן זה בשאר הלילות יתחיל להדליק בנר הימני וילך מימין לשמאל. ג. שיטת המהרש"ל והגר"א - שצריך בכל לילה להתחיל ההדלקה באותו נר שהדליק בו בלילה הראשון שהוא העיקרית ולא בנר שהוסיף, ויתחיל בלילה ראשון בנר הסמוך לפתח (כפי הט"ז), ובשאר הלילות ידליק בראשונה הנר הסמוך לפתח וילך משמאל לימין (כפי השו"ע בפירושו כל פינות וכו'). ומנהג העולם למעשה כפי שיטת השו"ע והרמ"א שכן נהג רבינו האר"י ז"ל (כמ"ש בשער הכוונות דף ק"ח ע"ג), וכן הסכימו רוב האחרונים, והוסיף המשנה ברורה בשם מט"מ שטוב ונכון אם יכול לסדר שהמנורה כולה תעמוד בתוך חלל הפתח (תחת המשקוף) שכך אף לפי המנהג כהשו"ע שמתחילים בנר הימיני תהיה ההדלקה סמוך לפתח ולא רחוק ממנו. ובימינו שבדרך כלל רוחב הכותל והמשקוף צר מאד ואם יניח את אורך המנורה לרוחב הפתח לא תהיה כולה תוך חלל המשקוף יכול30 להניח המנורה כולה תחת המשקוף (אורכה באורך הפתח סמוך למשקוף השמאלי, נגד המזוזה) וכן תהיה כולה תוך חלל הפתח


Summary:

The גמרא simply states that there are two/three ברכות to recite, without elaborating on how/when they are recited within the lighting procedure.  The מסכת סופרים adds the practice of reciting הנרות הללו.  And while it doesn’t indicate when to light, it does assume that הנרות is recited after להדליק and before שעשה נסים.


The אבודרהם cites from רבינו יונה that on the first night all ברכות are recited pre-lighting, while on the second and latter nights, שעשה נסים is recited after the first candle is lit.  However, the מהרי״ק and the מהרי״ל both reject this view, arguing that there’s no reason to distinguish between the lighting procedure (after/before שעשה נסים) for the first night and the subsequent nights.  On a related note, the ערוך השלחן does acknowledge that the ברכות of שעשה נסים and שהחיינו  are not ברכות המצוה and as such, don’t technically require עובר לעשייתן.


A secondary dispute emerges from here as to whether one starts lighting on all nights from the first candle (which appears to be the case from the רבינו יונה) or if one always lights the new candle first and then moves from left to right.  The תרומת הדשן presents two varying approaches in this regard.  The שלחן ערוך rules that the candles should start on the far right and newest candle (on the left hand side) should be lit each night.