תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סה עמוד א
משנה. מרבין על השכר ואין מרבין על המכר. כיצד? השכיר לו את חצרו, ואמר לו: אם מעכשיו אתה נותן לי - הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה, ואם של חודש בחודש - סלע לחודש, מותר. מכר לו את שדהו, ואמר לו: אם מעכשיו אתה נותן לי - הרי היא שלך באלף זוז, אם לגורן בשנים עשר מנה - אסור. גמרא….ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור. אמר רב נחמן: טרשא שרי. איתיביה רמי בר חמא לרב נחמן, ואמרי לה רב עוקבא בר חמא לרב נחמן: ואם לגורן בשנים עשר מנה - אסור! - אמר ליה: התם - קץ ליה, הכא - לא קץ ליה...אמר רב חמא: טרשא דידי ודאי שרי. מאי טעמא - ניחא להו דליקו ברשותי, דכל היכא דקא אזלי - שבקי להו מכסא ונקוט להו שוקא והלכתא כרב חמא, והלכתא כרבי אלעזר, והלכתא כרבי ינאי, דאמר: מה לי הן ומה לי דמיהן.
רש"י מסכת בבא מציעא דף סה עמוד א
אמר רב חמא טרשא דידי ודאי שרי - מוכר פרקמטיא היה, מוכר במקום הזול כשער שהוא נמכר במקום היוקר, וממתין להן והן מעלין אותו למקום היוקר, והוא מקבל עליו אחריות דרך בהליכה, והלקוחות משתכרים בפרקמטיא שלוקחין שם במעותיו, ומביאין לכאן ואחריות החזרה עליהם, וכיון דלא מקבלי עלייהו אחריות - לא הויא מלוה גבייהו עד שהפרקמטיא נמכרת והן מקבלין המעות, ואותן המעות נעשין עליהם מלוה, ואין כאן רבית
שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג סימן תתקנה
והלכתא בטרשא כרב חמא (ב"מ ס"ה ע"ב) מכאן יש ללמוד דמותר להלות מנה לפלוני חבירו שילוהו לריוח של המלוה לבדו עד זמן שיהא ב' מנים ויהיו עד אותה שעה פקדון שיהא כל הריוח של המלוה וכשיהי' ב' מנים שמשם ואילך יהי' כל הריוח של המקבל לבד מאותן ב' מנים מיהו צריך לתת לו שכר עמלו כל זמן שהוא טורח ומלוה אותם לריוח המלוה כדאמר הכא דנקטי להו שוקא ושבקי להו מוכסא דחשיב כאלו נותן לו שכר עמלו...ומיהו בכל דהו סגי ה"נ
שולחן ערוך יורה דעה הלכות ריבית סימן קסז סעיף א
מלוה אדם לחבירו מנה, על תנאי שיתעסק בו לריוח המלוה עד שיהא שני מנים, ויהיו באחריות המלוה עד אותו זמן, ולכשיהיו שני מנים יחזרו שני המנים למלוה ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללוה, ובלבד שיתן שכר עמלו עד שיהיו שני מנים. ואם התנה עמו מתחלה, אפילו בכל שהוא שהתנה לתת לו בשכר עמלו, סגי. הגה: והוא הדין איפכא, שמלוה לו תחלה לצורך הלוה ואחר כך יעסוק בו לצורך המלוה, ונותן לו - בית יוסף
תרומת הדשן (ר׳ ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי, 1390-1460) סימן שב
שאלה: ראובן בקש למסור מעותיו לשמעון שילווה אותם בריבית, ורצה לקצוץ עמו בסך מבורר ושיהיה לו ג"כ כמעט בטחון גמור בקרן שלא יהא נפסד לו כלל האיך יעשה בהיתר? תשובה: יראה למצוא תקנה וצדדים לעשות בהיתר, אלא דמיסתפינא דשמא ע"י דקדוקי הללו ובקשות תחבולות להתיר מקח ומתן בריבית יהיה דברי תורה דומה לחוכא ואיטלולא שחוק והיתול, אמנם מ"מ אומרים וצדיקים ילכו בה….ומעתה יש תקנה לעשות כל המבואר לעיל בשאילה בהיתר בדרך זה, שראובן הנותן יקבל עליו כל האחריות אפי' של גניבה ואבידה ויפריז על המידה לקבל עליו שאפי' אם יאבדו או יגנבו ויופסדו אפי' בפשיעה יהיה באחריותו. אך אם שמעון המקבל פושע בממון כ"כ שדומה הוא כמזיק בידים יתחייב שמעון באחריותו, וגם יקבל עליו שלא יהא נאמן אפי' בשבועה דאורייתא ואפי' ע"פ עדים אפי' הן ק', שלא פשע בהן פשיעה גדולה שהוא כמזיק בידים, רק אם יעידו לו הרב והש"ץ וכה"ג אנשים יושבי אהלים בעיר שיש להם ידיעה במו"מ שבעיר, המה יהיו נאמנים להעיד בראיה וידיעה גמורה. ובדרך זה יהיה בטוח בקרן שלו כשירצה לעולם, שאם אבדו יטעון ראובן שהפסידו במזיד בידים ולא יוכל שמעון לאמת דבריו רק ע"פ הרב והש"ץ, וקרוב דקרוב הוא לודאי שלא ידעו כל האחריות ושרי ליה לקצוץ כדמבואר לעיל
ספר נחלת שבעה (מאה ה-17) שטרות סימן מ
שטר עסקא שתיקן הגאון מהר"ר מענדיל ר' אביגדורש אב בית דין ור"מ דק"ק קראקא בהיתר הריוח כאשר נמצא בתיקוני שטרות דפוס דק"ק קראקא: אנחנו חתומים מטה מודים שקבלנו מזומנים מיד פלוני בר פלוני בעסקא לטובתו ואחריותו, וכל עסק טוב וסחורה טובה שיזדמן לידינו בהם יהיו מעותיו קודמין למעותינו. וככה נתנהג תמיד עד שיעלה ריוח מהן סך פלוני. ובלבד שלא נעשה חובות מדמי עסקא הנ"ל. ואם לפעמים נצטרך ליקח לצרכינו מדמי העסקא, לא נהיה נקראים שולחין בפקדון. ומיד שיעלה ריוח כנ"ל, אזי מאותו שעה והלאה יהיה כל המעות קרן וריוח בידינו הלואה גמורה עד זמן פלוני. ואז מחוייבים אנחנו לטפל בכל מה שיש לנו למכרו, ואפילו בחצי שוייה, כדי לפרוע לבעל השטר ולבאי כוחו במזומנים כנ"ל לזמן הנ"ל, כפי מה שיאמר בעל השטר או בא כוחו בדיבור הקל עלינו לפרוע כגוף החוב. ואין אנו ולא שום אדם נאמנים לומר פרוע הוא או מחול הוא שטר זה כולו או קצתו, ולא שום טענה הגורעת כח שטר חוב זה, אפילו בשבועה חמורה, ואדרבה בעל השטר ובאי כוחו נאמנים עלינו ועל באי כוחנו בדיבור הקל בלי שום אלה ושבועה. ואין אנחנו נאמנים לומר שהיה איזה הפסד ואחריות במעותיו של בעל השטר אם לא בעדים כשרים. ואם יעידו עדים כשרים שהיה הפסד במעותיו של בעל השטר הנזכר לעיל, אין אנו נאמנים לומר שהיה זה טרם או קודם שעלה ריוח הנ"ל אם לא בשבועה חמורה כמו שיחמיר עלינו בעל השטר ובאי כוחו. וכן אין אנו נאמנים לומר שלא הרוחנו כלל במעותיו של בעל השטר, או לומר שלא עלה ריוח כנ"ל, ושעסקנו בעיסקא באמונה, אם לא בשבועה חמורה כנ"ל. וכל אחד מאתנו חתומים מטה נעשה ערב קבלן בעד חבירו, ויד בעל השטר על העליונה. וקבלנו מבעל השטר פלוני בר פלוני סך פלוני בשכר עמלינו ומזונינו. כל הנ"ל קבלנו עלינו ועל יורשינו אחרינו בחרם חמור ובשבועה דאוריתא לאשר ולקיים, ואם נעבור מחוייבים אנו ליתן קנס לצדקה חומש הקרן. נעשה היום יום, פלוני שנה פלונית כאן בעיר פלונית
ביאור הגר"א יורה דעה סימן קסז
ומה מהני שנותן לו שכר עמלו הא אפילו חצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר אסור לדור בחצרו וכ"ש הלוני ודור כו' כ"ש שמתנה עמו שיעסוק בפקדונו בשביל הלואתו אף שנותן לו שכר
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף קד עמוד ב
אמרי נהרדעי: האי עיסקא, פלגא מלוה ופלגא פקדון
רש"י מסכת בבא מציעא דף קד עמוד ב
האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון - המקבל פרגמטיא מבעל הבית ושמה לה כפי דמיה שהיא שוה כאן, והוא מוליכה למקום היוקר למחצית השכר - חצי אחריות אונסים עליו כמלוה, וחצי אחריותה על בעלים כפקדון
שו"ת גינת ורדים (ר׳ אברהם בן מרדכי הלוי, 1650 - 1712) חלק יורה דעה כלל ו סימן ד
יען וביען פסקו אנשי אמנה ונושא ונותן באמונה...נותנים לבעלי חנויות...פלגא מלוה ופלגא פקדון על פי תקנת חז"ל….ספרי דדייני חשבו להתחכם לעשות באופן שיהיה הקרן והריוח בטוח דלא ליהני לרמאה ברמאותיה ועברו מעברה בתשובו' הרב מוהריב"ל בחלק שלישי סי' ס"ד וחשבו שמצאו תיקון גדול ועזרה משגב לעתות בצרה ותיקנו לכתוב נוסח שטר עיסקא כאשר בדו מלבם והם הם השטרות הנהוגים היום במצרים זה ל"ה שנה שכותבין פ' קיבל מפ' סך פ' וקבל עליו להתעסק בו כו' ושיהיה כל הריוח לבעל המעות וקבל עליו לתת ריוח קצוב כך וכך לחדש בעד הסך הנז' אע"פ שלא ירויח בו כלל וקבל עליו המתעסק כל אחריות הסך הנז' ואפי' מלסטים מזויין….בפנינו עדים ח"מ הודה ראובן שקיבל משמעון סך מאה דינרי' בתורת עיסקא לזמן י"ב חדש והתנו ביניהם שיתעסק ראובן בסך הנזכר בזמן הנזכר בכל מין עסק וריוח שיזדמן לו בכל מאמצי כחו כדי לקרב הריוח והתועלת ולהרחיק הנזק ח"ו וכל מין ריוח ותועלת שיזמין לו השי"ת בעסק הנז' בכל משך זמן הנז' יתחלק ביניהם לחצאין חלק כחלק וכן להפכו ח"ו וימצאו ברכה והודה ראובן שקיבל משמעון שכר טרחו בהקדמה חלף עבודתו וטורחו במשך זמן הנז' והתנו ביניהם שלא ישמור ראובן מעות העיסקא אלא תחת הקרקע ואם יעבור על התנאי הזה מעתה ומעכשו מחייב ראובן בכל אחריות ונזק שיארע בענין העסק ח"ו ואפי' אונסין מלסטים מזוין. עוד התנו ביניהם שאם יעלה מחצית הריוח לחלקו של שמעון עד עשרה דינרין בהמשך הזמן הנז' הוה מה טוב ומה נעים ואם יהיה שם מותר נוסף על העשרה דינרין יהיה אותו המותר לראובן המתעסק נוסף על מחצית חלק הנוגע לו ואם יפחות מחצית הריוח הנוגע לחלקו של שמעון ולא יגיע לעשרה דינרין מעתה ומעכשו קיבל עליו ראובן לישבע שבועה חמורה על דעתו ועל רצונו של שמעון שלא הרויח לתשלום העשרה דינרין וקנינו מיד ראובן ומיד שמעון על כל פרטי הדברים הנז"ל דלא כאסמכתא כו' ונשבעו שניהם אחד לאחד לגמור ולקיים כל אחד מהם כל הכתוב עליו לעיל כו' ע"כ נוסח שטר העיסקא
תורה תמימה הערות ויקרא פרק כה
והנה דבר ידוע הוא, שבדורות האחרונים המציאו היתר הלואה ברבית בהיתר עיסקא שנבאר ענינו בסמוך, ולכאורה דבר פלא הוא שלא מצינו כל רמז קל בתורה להמצאת היתר לאיסור זה, ולא נתבאר היסוד והבסיס על מה ראו חז"ל לבנות עמודי ההיתר. ונראה בזה שראו חכמינו יסוד וגם הכרח להיתר ענין זה בכלל, משום דחקרו ובאו עד תכונת האיסור הזה ביסודו ועיקרו שבתורה הבנוי ומיוסד על הענין וחי אחיך עמך, שאז בימי נתינת התורה היו עיקרי יסוד חיותם ועסקם של ישראל - עבודת האדמה, והוא היה היסוד והעמוד לעשרם ולמצבם, כי מי שהיה לו תבואות בהמון היה נחשב לעשיר, והכסף לא היה נחשב להם לעיקר ויסוד החיים, וכשהיו לוים כסף לא היה למען עשות מסחר וקנין, רק למען השג על ידו לחם ובגד למי שחסר לו כזה משדהו ועבודתו, ולפי"ז ממילא מובן כי להעני הלוה הזה לא היה כל חשבון לשלם רבית וגם להמלוה העשיר לא היה חסרון ניכר בהלואת כספו בלא רבית, אחרי כי בכלל לא היה להם עסק כספים ולא שייך בשניהם בזה וחי אחיך עמך. אבל בימי הבינים שאבדה לישראל חלק ונחלה בעבודת האדמה, ונשארו גוי החי רק על המסחר לבדו, לא יכלו עוד להחזיק באיסור רבית, כי הכסף נעשה ליסוד עיקרו לאמצעית החיים והמסחר, ונעשה עסק הרבית עסק שוה גם להלוה גם להמלוה, ושייך בשניהם בזה וחי אחיך עמך, ולכן ראו חכמים למצוא היתר לאיסור זה, וחשבו שעל דעת כן לא אסרה התורה ענין זה בכולה, כך נ"ל
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן סב
בענין מארטגיידז הנהוג בבתים איך עושים שלא יהיה באיסור ריבית...הנה ודאי ענין מארטגיידז שעושין במדינתנו הוא הלואה ויש בזה איסור ריבית וצריך לעשות באופן שלא יהיה ריבית…. [יש] לעשות בהיתר עיסקא ושידעו שני הצדדים ענין העיסקא ולא רק באמירה וכתיבה בעלמא שזה אינו לחש וסגולה המועילים. אלא שהוא שותפות בהעסקים שיעשה מקבל הכסף בהסך שלוקח כגון בלקח עשרת אלפים מהנותן הוי חמשה אלפים הלואה מנותן המעות להמקבל וחמשה נשארו של הנותן שנחשב בשם פקדון ונמצא שיש בהעסק מעות של שניהם מחצה למחצה ממילא יש להיות בין ריוח בין הפסד בשוה מחצה לזה ומחצה לזה. ושמו בין שניהם כפי ידיעתם שיכולין להרויח בהעסק של סך העשרה האלפים שהניחו בעיסקא למשל י"ח פראצענט ונמצא שהוא בעד חלק הנותן ט' פראצענט שהוא מחצה הריוח, ואם שמו בפחות יצטרכו להעמיד ריוח הנותן מחצה כפי שישומו שיהיה ריוח בכל העסק. ואם אח"כ יארע שלא יהיה כל כך ריוח או ח"ו הפסד אזי צריך הנותן ליקח רק מחצה מריוח שהיה ומחצה מהפסד אם היה. אבל כיון שהנותן אינו יודע כי הלא המקבל לבדו מתעסק בהם ואינו מחוייב להאמינו לכן הותנה שאם יאמר המקבל שלא היה הריוח כפי שומתם וכ"ש כשיאמר שהיה הפסד שיצטרך לישבע בשבועה חמורה בנקיטת ס"ת….וצריך שהנותן לא ידע במה הוא עוסק כדי שלא ידע הנותן בעצמו מה שהיה ויוכל להשביעו דאם ידע הנותן במה הוא עוסק הרי אפשר שידע בעצמו שהיה הפסד או שלא היה ריוח ולא שייך להשביעו אז ויהיה מוכרח ליקח פחות אם יהיה מעט ריוח וגם להפסיד אם יהיה הפסד. ואף שלקח המעות על הבית אין הכרח שהעסק הוא דוקא הבית הזה דהא אפשר שיש לו מעות לשלם עבור הבית אך שצריך אותם לעסקיו האחרים וכשנותן לו המעות יוכל לעסוק בהן העסקים האחרים ונמצא שבמעותיו עושה העסקים האחרים שלכן אף אם בבית לא יהיה ריוח צריך לישבע על שאר העסקים, והבית שנתייחד למעות אלו הוא רק למשכון….וצריך לכתוב שאם ירויחו יותר אין לנותן ריוח יותר מכפי שהתנו כדי שלא יוכל לתבוע מהמקבל כשידע שהיה יותר ולא יהיה גזל אצל המקבל כשיהיה יותר ולא ידע לתבוע ממנו. ואם הלאיערס לא ירצו לכתוב זה אלא כמו שעושין מארטגיידז שהוא בריבית, צריך לכתוב בשטר העיסקא ששטר זה הוא העיקר שהתנו ושטר המארטגיידז שנעשה ע"י הלאיערס הוא רק לבטחונות כשלא ירצה לקיים וליתן מה שחייב לנותן לפי השטר עיסקא
שו"ת שואל (ר׳ יוסף שאול הלוי נתנזון, 1810 – 1875, למברג) ומשיב מהדורה קמא חלק ג סימן קס
נשאלתי ממלמד אחד שאין לו שום מסחר רק מה שמקבל שכירות המלמדות ועתה צריך להשיא בנו ואין לו להשיאו וצריך ללות מעות על רווחים ושאל אם מותר לו להלוות על צד היתר עיסקא כיון דעיקר עיסקא הוא פלגא מלוה ופלגא פקדון והריווח הוא לאמצע או כפי מה שיתפשרו ביניהם והרי הוא אין לו שום מסחר ורק שלוקח המעות ומשיא בנו ואח"כ יקח שכירות המלמדות וישלם לו מעט מעט….נראה לפע"ד דענין היתר עיסקא הוא כל מה שירוויח ואף אם אינו בעסק זה מ"מ אי לאו שהי' לו עסק זה הי' מוכרח ליקח מעות אחר לעשות עסק זה ואז לא הי' לו מעות על העסק האחר ולפ"ז המלמד שפרנסתו מהמלמדות ואם לא יהי' לו מה לאכול לא יוכל לעבוד עבודת המלמדות ולא ירויח פרנסתו וא"כ שפיר נקרא היתר עיסקא דכל מה שאדם עושה להרוויח פרנסתו מקרי ריווח וא"כ אותו מעות הי' לו עזר שיוכל להרויח פרנסתו ושפיר נקרא עיסקא ותדע דא"כ גם פועל וכדומה שאין עוסק במסחר רק מה שהוא בבית אחד מקבל שכירתו ג"כ לא יהי' רשאי להלוות לתת שכר דירה או בעסק פרנסה ולעשות לו בגד וכדומה וע"כ דכל זה הוא לצורך פרנסתו וה"ה בזה כנלפע"ד וכאן עדיף טפי דאם משיא בנו לא יצטרך לתת מזונות לבנו ומוותר מזונותיו וכל הצטרכות שהי' צריך בשביל בנו כנלפע"ד ברור והנח להם לישראל וכו
KOLLEL CHOSHEN MISHPOT, Lakewood, NJ (https://kollelcm.com/documents) - Rabbi Eliezer Cohen
Chatzi Milveh – Chatzi Pikadon
1. Partnership. The undersigned Parties hereby obligate themselves and affirm in writing that___________("Managing Partner") has received ____________ USD from__________ ("Investing Partner"). In exchange, the Managing Partner hereby assigns to the Investing Partner a share (of equal value) in all permissible investments, businesses and real estate that the Managing Partner owns. This investment shall be owned jointly by the Investing Partner and Managing Partner. The Managing Partner is obligated to manage the investment in the manner that he believes will generate the maximum profits. 2. Profits and Losses (a) Any profits (including the rental value of the use of any property), capital gains, or losses arising from this investment shall be shared equally between the Investing Partner and the Managing Partner. However, the Managing Partner shall be paid a management fee equal to two percent of the profits generated. (b) Any claim regarding the amount of profits generated by this investment shall be verified under solemn oath, administered by an Orthodox Jewish Court of Law. (c) Any claim of loss must be verified through the testimony of two qualified witnesses before an Orthodox Jewish Court of Law. Nevertheless, to the extent necessary by Halachah to avoid violating any of the laws of Ribbis, Bais Din may accept alternate verifications. (d) It is agreed that if the Managing Partner pays to the Investing Partner the amount equal to a __% annual return, plus any other payments or benefits called for by any other agreements executed between the parties, as payment for the profits of this Iska, then the Managing Partner will not be required to make an oath. Additional profits, if any, shall be the sole property of the Managing Partner. Said payment shall not void the original assignment to the investor, but is rather the Managing Partner's purchase of the Investing Partner's share. This payment reflects a final settlement that includes the management fee. 3. Miscellaneous (a) The remaining balance of this Iska shall be returned by__________. In the event it is not returned by that date, the monies shall be considered reinvested Al Pi Heter Iska.
(b) Any profits, or payments called for by Section 2(d), that are due under the terms of this Iska, shall be paid monthly. (c) Additional documents including a promissory note, mortgage, and guarantee, have been executed by the parties. Said documents contain additional terms and conditions, which shall be interpreted in a manner consistent with the Laws of Ribbis and this Heter Iska. Any mention of a loan, interest, points, or other similar terms are for legal purposes only, and are intended to mean this Iska and the payments called for by Section 2(d). Any liens or security interest granted are intended to secure the obligations of this Iska only. To the extent necessary by Halachah, this agreement shall supersede any other agreement between the parties in regards to these funds. (d) Any payments made that are not justified by this Iska agreement, such as prepaid 'interest', points, or other fees, shall reduce the principal balance of this Iska. However, the payments made pursuant to section 2(d) above shall remain equal to the amounts described in the promissory note and/or the agreement between the Parties. 4. Dispute Resolution All disputes that may arise regarding or associated with this document shall be resolved and established exclusively by binding arbitration at a Rabbinical Court, in accordance with the terms and procedures delineated in the arbitration agreements of the Rabbinical Courts. Judgment rendered by the aforesaid authority may be entered in any court having jurisdiction thereof. This agreement shall follow the guidelines of Heter Iska as explained in Sefer Bris Yehuda. This Agreement is intended to be, and is, binding, consistent with the binding nature of all agreements, documents, obligations and acquisitions that are properly effected in an Orthodox Jewish Court of Law in accordance with the laws and rules established by Rabbinical authorities. A proper Kinyan Suddar was executed to create this partnership. This is all valid and in good standing. We hereby affix our signatures on this ________ day of _______________ 20__. ______________Managing Partner, Investing Partner, __________________________ Guarantor,
Heter Iska Klali
We the undersigned _____________________________________________________, hereby declare and admit that any agreements entered into by us with any Jewish individual or any Jewish owned company, shall be structured as an Iska partnership. The Iska partnership shall be subject to the following terms: All profits and losses shall be shared equally between the investing and managing partners. The managing partner must verify any claim of loss through the testimony of two Halachacly acceptable witnesses in an Orthodox Jewish court of law. Any claim regarding the amount of profits generated by the joint venture must be verified with a solemn oath, administered by an Orthodox Jewish court of law. In addition, the investing partner may demand full access to all legal records, documents, financial statements or receipts that the investing partner deems necessary to verify the claims of the managing partners. In the event that it is Halachacly preferable, this Iska shall be structured as Kulo Pekadon. In the event of a claim of loss, the investing partner may demand a full and immediate payment of the remaining balance of this Iska.
The managing partners obligate themselves to manage the Iska partnership in the manner deemed most beneficial to the investing partner. Any investment owned by the managing partners may be used to create this Iska partnership, provided that the venture is Halachacly permissible. The managing partner shall be paid one dollar for his/her services during the term of the Iska.
It is agreed that if the managing partner pays the amount equal to the principal, fees, points, penalties, interest, plus any other payments called for by a contract signed by the two parties, as per the payment schedule of said contract, as payment for the investing partner's share of profits, the investing partner shall waive his right to demand verification of the results of the investment. Any additional profits shall belong solely to the managing partner. These payments include the one-dollar token payment mentioned above. Any payments made that are not justified by this Iska agreement shall reduce the principal balance of this Iska. Future payments shall be increased accordingly to compensate for any discrepancy. This document shall override any other agreements, even those that do not reference this document. Any mention of loans or interest shall be interpreted as an Iska and to payments mentioned above. This declaration is legally binding and may be enforced in any Jewish or civil court, even in the event that one of the parties was unaware
of its existence. This agreement has been executed in an effective manner and with a proper Kinyan in a manner consistent affecting a halachic legal transfer and is not an "Asmachta." Signed on this day ___/___/___
Jewish Community Council of Montreal (https://dinonline.org/2010/02/24/heter-iska/)
Heter Iska-Bris Pinchas
Contract to permit a heter iska (joint venture) Note: All my financial agreements, whether private or commercial, are bound by the terms of the heter iska contract, as follows: I, ____________, the undersigned [own the store, company, or corporation________________] agree and declare the following: If this contract is to be used between two parties, sign here: We, the undersigned, [1st party]:_______________________ and [2nd party]_______________________, each and every one involved. 1. All financial and money matters in which I will be involved, or in which an agent will be involved on my behalf, whether acting as an individual or whether acting on behalf of a company, store, corporation or other such entity (including all branches and all representatives in Israel and in any other country), whether dealing with individuals or with companies, corporations, or their agents, regarding whatever I give to them or they will owe me, or regarding whatever I receive from them or I will owe them, regarding all types of credit, deposit, debts, surety, liens, mortgages, savings, dividends, bonds, and shares, including proprietorship, brokerage, commissions, trusts, and agents acting on my behalf, including payments, taxes, fees, property tax, sales, and purchases, whether by credit, payment up-front, receipt of any type of service, any other form of payment, any work received, and the like, and regarding the receipt of any products or anything of monetary value, whether received as a loan, sale, or any other form of transaction, regarding all the above mentioned, anything that could possibly involve any type of agreement that is prohibited in any way according to Jewish law, even if the words "loan," "interest," "payment for," "remaining debt," or any similar terminology are written in any document, receipt, or the like, all forms of transactions specified above will be legally considered instead as bound to the terms of this heter iska agreement as will be specified below, and any terminology written in any other document has no power to nullify the conditions specified in this heter iska document which testifies that the heter iska laws applies to all transactions. 2. All the above mentioned will be in the possession of the recipient or the debtor (hereafter referred to as the "recipient") under the terms of the heter iska as instituted according to Jewish law. The investment shall be owned jointly by the investor and recipient. Regarding profits realized, the recipient and the investor will each take fifty percent. Regarding losses resulting from business, the recipient will suffer 45 percent, and the investor will suffer 55 percent. However, the recipient is fully responsible as a hired guard (shomer sachar), as specified by Jewish law, if the funds are otherwise lost or stolen.
3. It is further agreed upon that if any transactions are made for which the above conditions are insufficient to avoid payments of issurei ribbis or, if due to the nature of the recipient's business it is known in advance that the investor will not receive a portion of the profits as mentioned below, then such transactions will legally be considered entirely as a pikadon (deposit or investment) owned entirely by the investor and for which the recipient acts only as an agent, and the recipient will be responsible for loss or theft as dictated by Jewish law for a hired guard (shomer sachar). The investor will receive 75 percent of net profits, and the recipient will receive 25 percent of net profits. If these terms are still insufficient to avoid ribbis payments (as mentioned above), then the recipient will be responsible only for loss due to negligence, and the investor will receive 75 percent of net profits, and the recipient will receive 25 percent of net profits. And if these terms are yet insufficient to avoid ribbis payments (as mentioned above), then the recipient will receive one dollar as payment for services. 4. Whether the transaction is considered an iska (joint venture) or a pikadon (deposit or investment), the recipient agrees to act in all business ventures in the best and most advantageous manner for generating profits, whether dealing with merchandise or real estate, whether regarding business ventures that are already in progress, or regarding future business ventures. In exchange for the money or debt, the investor will acquire a portion in the existing and choice merchandise and business transactions of the recipient, as determined by the appraisal of experts chosen by the investor. Likewise, in every acquisition made by the recipient from now on, he will acquire a portion on behalf of the investor and for the investor's best interest, all in the best possible manner. 5. Everything mentioned above applies even if the investment was intended only for a specific purpose. Despite any written agreements, it is agreed that whoever is in possession of the investment shall act in all of his business dealings for the best interest of the joint venture, but rights to the property acquired shall be registered in the name of the recipient. 6. It is upon the recipient to prove that he dealt with the money invested with him faithfully, according to the enactment of the Mahara"m, and if he should claim that the principal investment
has been lost, he will not be trusted except by suitable and trustworthy witnesses in accordance with Jewish law, and he will not be believed that he does not own any other property that could be collected as collateral for the investment, and also his claim to the amount of profits or the lack of profits will not be believed except by solemn oath made in accordance with Jewish law in a rabbinical court of law which is to be agreed upon with the investor, and the recipient must also exhibit a detailed explanation, ledger, and whatever documentation is in his possession, all records, and authorized statements, and all testimony and proofs whatsoever. No circumstantial evidence will be accepted to acquit the recipient from the above mentioned oath. The only evidence that will be accepted is suitable and trustworthy witnesses in accordance with Jewish law. Regarding business dealings in which the recipient was not personally involved, an oath by the employee made with the above mentioned conditions will be equally acceptable. 7. Furthermore, it is agreed upon that if the recipient gives the investor a set amount, as agreed between them, in exchange for his share of the profits, including changes in the consumer's price index, money exchange rates, and the like, gifts, grants, deliveries of merchandise paid in advance, or [for
sale on credit] payments expected for the sale of merchandise, and the like, then he will be exempt from producing any proof of his business dealings, and the remainder of the profits will belong exclusively to the recipient. 8. Likewise, it is agreed upon that all payments or gifts that are given before the start of this heter iska by the recipient to the investor will only be considered as repayment for the investment, and in the event it becomes evident that the recipient is not obligated in this payment according to the terms of this contract, the amount given will be deducted from the principle investment. 9. It is further agreed upon that if the payment is withheld beyond the time agreed upon by both parties, then the heter iska will be extended according to the terms agreed upon above until full payment is received. 10. All guarantees which might be subject to ribbis payments are bound to the terms of agreement written within this contract. 11. It is agreed upon that under any situation where it is stipulated that payments are to be made periodically, then the heter iska is terminated at the end of each payment period. If the recipient remains in possession of the money, then a new heter iska agreement will commence in accordance with the
conditions of this document. 12. If more than one person is signed as the recipient, then the term "recipient" in this document should be understood as "recipients." Likewise, if more than one person is signed as the investor, then the term "investor" in this document should be understood as "investors." And everyone involved, individually and collectively, are obligated to uphold this contract, and in the most advantageous manner for generating profits. All transactions between the undersigned which contain the possibility of any sort of issurei ribbis payments are bound by the terms of agreement within this contract. 13. All the terms of agreement stated above are final and obligate myself and any businesses that I own. It is explicitly agreed that if for whatever reason the recipient or the investor is unfamiliar with the heter iska, or even completely ignorant of it, they will act in accordance with the heter iska as specified in this contract, and all the obligations and benefits which apply to the investor of an iska or to the recipient of an iska apply to them, as specified in this contract since, according to this contract, I and any company that I own will not deal in any financial matters which could possibly contain payments of ribbis, and whoever does business with me, and with any of the companies that I own, acts in accordance with this contract.
This heter iska contract is an inseparable part of all contracts, agreements, and obligations of any
company or business that is under my management or that I own, and this contract is legally binding in every manner. In order to reinforce everything stated above, we are setting it forth in writing as a reminder, and openly publicizing these terms of agreement. All the above has been made in conjunction with an acquisition of real estate, in the presence of a prominent Jewish court of law, in the best possible manner according to Jewish law, as instituted by our sages, and all conditions within this document shall be firm and abiding. To bear witness, we have signed on day___________________ Signature:_________________Signature:_____________________.
https://www.star-k.org/images/db//hetter-iska.pdf
https://www.star-k.org/articles/kosher-lists/1508/instructions-for-using-the-hetter-iska/
1. It is vital that instructions are followed as stated in the correct sequence. Not following the procedure properly may invalidate the hetter iska. 2. Before signing a mortgage or loan document, both parties (investor and recipient) should orally state that their agreement is in accordance with the terms and conditions of this Hetter Iska. 3. If there is a mortgage or loan document it should be completed and signed. No changes or additions to that document are necessary. 4. The investor must give the recipient $1.00 (in addition to the investment) as wages for his labor. This dollar is a salary – it is not returned and is not included in the sum of money specified on the hetter iska. 5. The hetter iska must be completely filled out. The investor and recipient must sign at the bottom in the presence of a witness. The witness must be valid according to the law of the State in which the hetter iska is executed. 6. When filling in the percentage, use the percentage equivalent to the amount found on the mortgage or loan document. If the rate is not fixed, enter the agreed upon amount (e.g. if it is the prime rate plus 2% enter prime + 2%). 7. If you have any further questions, contact your Rav.
HETTER ISKA / BUSINESS AGREEMENT (To be Processed in Conjunction with Mortgage or Loan Form) Date: _____________ We, the undersigned have agreed that the monetary agreement between us is a business investment in accordance with the terms outlined by Rabbi Mendel, of blessed memory, as detailed in Nachalas Shivo Chapter Forty. ___________ (the Investor) has invested the sum of $___________ with _____________ (the Recipient) to be paid back, plus profit, as was mutually agreed upon by us. We have agreed to a condition that if the Recipient will give ______ % of the money deposited in his charge per year to the Investor, the Investor shall have no further claim to the rest of the profit. The Recipient has been given a wage for his labor. We have further agreed to use the terms loan, bond, interest or mortgage on this investment in order to expedite the collection of the funds invested and of the profit due to the Investor, through the courts, should the Recipient prove delinquent in paying the same according to this agreement. The Hetter Iska shall be binding, continuing in nature, and in force between the parties unless revoked in writing and mailed, Restricted Delivery Certified Mail, to all parties to this document. ____________________________ Signature of Investor ______________________ Witness ____________________________ Signature of Recipient ______________________ Witness
