א. גדר עובדין דחול ויסודו
The 39 Melachos, R’ Ribiat, Volume 1, Page 127
Uvdin D’chol is a rather loose concept of the specific Halachos of which, are the province of the Poskim and qualified Rabbonim of each generation - והנה עיקר הגדרה בעובדין דחול לא נתבארו בגמ׳ וראשונים וכמעט לא מצאנו ידים ורגלים להבין הענין על בורייו.
רמב"ם הלכות שבת פרק כא הלכות א, ג, ד, יא
נאמר בתורה תשבות אפילו מדברים שאינן מלאכה חייב לשבות מהן, ודברים הרבה הן שאסרו חכמים משום שבות, מהן דברים אסורים מפני שהן דומים למלאכות ומהן דברים אסורים גזרה שמא יבוא מהן איסור סקילה, ואלו הן…אין סכין את הקרקע ואפילו היה רצוף באבנים…שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול…וכשהוא מרדה לא ירדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי הקופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא להשוות גומות…אבל לא יתן לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה כדרך שהוא עושה בחול, שאם יעשה כדרך שהוא עושה בחול שמא יכבשם בידו בתוך הקופה ויבא לידי עימור.
ב. תליית המשמרת כעובדין דחול
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלז עמוד ב - דף קלח עמוד א (פרק יט - רבי אליעזר דמילה)
איבעיא להו: תלה מאי? אמר רב יוסף: תלה - חייב חטאת. אמר ליה אביי: אלא מעתה, תלא כוזא בסיכתא (רש״י: תלה כלי קטן במגוד) הכי נמי דמיחייב? אלא אמר אביי: מדרבנן היא, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.
רמב"ם הלכות שבת פרק כא הלכה יז
אף על פי שמותר לסנן יין צלול או מים צלולין בסודרין או בכפיפה מצרית, לא יעשה גומה בסודר שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא לשמר במשמרת, וכן אסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול שמא יבא לשמר.
שו"ת הרמב"ם סימן שו
שאלה תלא כוזא בסיכתא שהוא אסור אם ללמד ממנו לכל דבר שאין תולין בשבת כגון המצנפת וכן כיוצא בהן. תשובה אין פירוש הדבר כמו שעלה על דעתכם שאסור לתלות הכוזא בסיכתא עד שתשאל ותלמוד ממנו לדברים אחרים…פירושו אמר אביי אין הטעם באיסור תליית המשמרת מפני שהוא עושה אהל אלא אסור תלייתה מדרבנן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. והנה למדת שהאיסור מדרבנן הוא תליית המשמרת לפי שהמשמרת עושה מלאכה וחייב סקילה לפיכך אסור תלייתה ודכוותא אמרינן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול אבל תליית הכוז והמצנפת וכיוצא בהן מותר לפי שאין עושין בהן מלאכה שחייבין עליה סקילה ולא אמרינן בכי הני שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחולה אם כן לא יאכל כדרך שהוא אוכל בחול ולא יסב כדרך שהוא מיסב בחול זה דבר ברור הוא למבין שאין אתה מוצא לעולם דברים שאסרו חכמים משום שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול אלא דברים שאפשר שירגילו למלאכה…וכן בתליית המשמרת שמא יבא לשמורז אבל תליית הכוז והמצנפת וכיוצא בהן מותר ולא אסרוהו חכמים שאין שם דבר לחוש שמא יעשה וכו'.
ג. בקיעת עצים לחתיכות גדולות כעובדין דחול
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שיד סעיף ט
מותר להפקיע ולחתוך קשרי השפוד שקושרים בטלה או בעוף הצלויים.
מגן אברהם סימן שיד ס״ק יד
מותר להפקיע. דפסיקת תלוש אינו אסור אלא מתקנו למדה או לעשות כלי והיתר גמור הוא לחתוך התלוש חוץ מדבר שיש בו כלי בחתיכתו אבל מקלקל בפסיקת תלוש מותר לגמרי…וכתב עוד שם המרדכי שהמבקע עצים לחתיכות גדולות לא הוי מלאכה אלא עובדא דחול והמבקע לחתיכות קטנות הוי טוחן וכ"מ בתו' ור"ן עסי' תק"א:
משנה ברורה סימן שיד ס״ק מא
כתבו הפוסקים המבקע עצים לחתיכות גדולות איסורו הוא רק מד"ס משום עובדא דחול והמבקע לחתיכות קטנות חייב משום טוחן ואם מקפיד הוא על המדה חייב משום מחתך אפילו בחתיכות גדולות:
כלכלת שבת, ר׳ ישראל ליפשיץ
אמנם עובדן דחול יש בו ג׳ אופנים, דהיינו אם שאסרו חכמים הדבר משום דדומה לא' מהל"ט מלאכות. או משום שמא ע"י כך יבא לעשות מלאכה. או משום טרחא יתירתא. וכולן נכללין בשם שבות…והחוטב עצים לחתיכות גדולות, אף דבכה"ג לא דמי לטוחן, אסרוהו מדמחזי כעובדין דחול (כמג"א סימן שי"ד ס"ק י"ד), משום דכל המסלת סלתא, מחטב עצים גסים תחלה, ויבא על ידי כך לסלת באמת סלתא. והוא האופן השני שזכרנו.
ד. מדידה של מצוה אינה מחזי כעובדין דחול
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שו סעיף ז
מותר למדוד בשבת מדידה של מצוה, כגון: למדוד אם יש במקוה מ' סאה, ולמדוד אזור מי שהוא חולה וללחוש עליו כמו שנוהגים הנשים, מותר דהוי מדידה של מצוה.
משנה ברורה סימן שו ס״ק לה
כגון למדוד וכו' - וה"ה דמותר למדוד חור שיש בכותל המפסיק אם יש בו פותח טפח להביא הטומאה מהחדר שהמת בו לחדר הסמוך לו ואע"ג שיכולין הכהנים לצאת ממנו מ"מ כיון שמודד שעורי תורה לא מחזי כעובדא דחול. וה"ה דמותר למדוד כדי לשער שיעור ששים לבטל איזה איסור דכיון דהוא להתלמד ע"ד הוראה לא הוי כעובדין דחול [פמ"ג]:
שלחן שלמה, סימן שו, ס״ק טז, אות ה
מותר למדוד בשבת מדידה של מצוה וכו׳ - בעיקר הגדרת עובדא דחול אגיד לו נאמנה שמצד הסברא נראה דהיינו בכהאי גוונא שרגילים לעשות אותו דבר בשעה שמתעסקים בדבר שאסור לעשותו בשבת, ומשום כך גם מדידה הוי ליה עובדין דחול, משום שבדרך כלל מודדין כדי לעשות אחר כך מה שאסור לעשות בשבת, [אמרתי משום כך במד חום הוא רק עובדא דחולה ולא של חול] אך אף על פי כן אין אני יודע דבר ברור בזה.
מגדל דויד, עמוד סט, אות 523
ובפנים הספר ביארתי הדינים ע"פ סברת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שלענ"ד הוא הקרוב יותר אל הדעת לפרש כמה דברים של עובדין דחול שהזכירו בגמ' ופוסקים. (שוב אחר כתבי כ"ז וסדרתי הדברים, ראיתי הספר החשוב "מחזה אליהו" (להרה"ג אליהו פאלק שליט"א) בסי' ע"א - ע"ב שהרחיב לבאר ולברר הדק היטב בגדרים דעובדא דחול, ואף שכנראה דיש להעיר קצת על דבריו, כולם נאמרים בטוב טעם מאוד, ע"ש). אח"ז בשנת תשס"א י"ל ס' "אמת ליעקב" על שו"ע מהגר"י קמנצקי זצ"ל ושם בסי' ש"ב ס"א בהע' 339, הסביר היסוד בהגדרת עובדין דחול, דהוא כל הנעשה באופן המוכשר לעשות הרבה ביחד, כי פעולות שבת המותרות הנה רק המצטריך לאותו יום עצמו. והנה דברים אלו מאירים הרבה הרבה הציורים המבוארים בש"ס בענין זה.
ה. גרירת גבינה בכלי המיוחד לכך כעובדין דחול
שו"ת הריב"ש סימן קפד
עוד כתבת שנשאלת מהו לגרוד את הגבינה בשבת בכלי שהוא מורג חרוץ בעל פיפיות הנקרא בערבי אסכרפא"ג…דעתי נוטה לאסור דהוה ליה כההיא דרב פפא דהאי מאן דפרים סלקא חייב משום טוחן…ועוד שהיה אפשר להחמיר ולאסור לגרוד הגבינה בכלי זה אפילו ביום טוב לפי שהוא מיוחד לטחינה זו והוי כפלפלין בריחים שלהם שאסרו חכמים כדאיתא (פ"ב דביצה כ"ג) אע"ג דקיי"ל דכל התבלין נדוכין כדרכן במדוכה. וכתב הרשב"א ז"ל דהוא הדין לחרדל שאין שוחקין אותו בריחים שלו, וטעמא בתרוייהו משום דהוי כעובדין דחול, כי השחיקה עצמה מותרת היא. אלא שבזה אפשר לחלק דשאני פלפלין וחרדל בריחים שלהן שהוא רגילות לשחוק בהן הרבה ביחד ומשום הכי דמי לעובדין דחול אבל בכלי זה אין דרך לגרוד אלא מה שצריך לשעתו. ומ"מ נראה שאפילו בי"ט צריך לעשות איזה שנוי דומיא דמלח שהרי אם היה עושה מערב י"ט לא היה מפיג טעמו, ואם הוא מפיג טעמו אינו צריך שנוי דומיא דתבלין שנדוכין כדרכן ביו"ט, אבל בשבת נראה שאסור בלי ספק.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכא סעיף י
אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין ראליי"ו.
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד אות ד
הריב"ש סי' קפ"ד, אסר לגרור גבינה במורג חרוץ בעל פיפיות משום עובדא דחול (ונפסק בשו"ע סי' שכ"א סעי' י') האם מותר לחתוך גבינה או ביצים בכלים המיוחדים לכך, ובכלל מה הכללים של עובדא דחול. תשובה: לפ"מ שכתבתי ליכא שום איסור דהרי זהו רק חתיכה לחלקים ולא דק דק. ומטעם עובדא דחול לא מובן וכי מה שעושין להקל המלאכה יתחשב עובדא דחול, דגם בשבת יש צורך ורצון להקל, ועובדא דחול שכתב הריב"ש שעושה טחינה דקה כמו שעושין בחול שמותר במלאכה וכן לברור בקינון ותמחוי היא מלאכה כזו שעושין בחול שלא ניכר ע"ז מלאכה עראית אלא קבועה וגם משמע שהריב"ש דחה טעם זה משום דאין דרך לגרוד אלא מה שצריך ואוסר רק מטעם ראשון עיי"ש. ועובדא דחול הוא כדכתבתי שהמלאכה נעשית עי"ז טובה כמלאכה קבועה דעושין בחול ולא ניכר ענין עשיית עראי שנעשית בלא קפידא כל כך על המלאכה שתעשה יפה. ולקיטת פירות בסי' של"ה ס"ה ודאי זהו המלאכה שעושין בלקיטת פירות להטמינן שמלקטן לסל וקופה וגם מן השדות עושין כן. ולכלי קטן שמונחין גם בשבת להאכילה ודאי מותר. והטעם דעובדא דחול מפורש זה בהברייתא שבת דף קמ"ג.
ו. ייחוד כלי לשבת מוציאו מגדר עובדין דחול
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שלח סעיף ה
אין שוחקים באגוזים, ולא בתפוחים וכיוצא בהן, משום אשווי גומות. הגה: ודוקא על גבי קרקע, אבל על גבי שלחן שרי דליכא למגזר שם משום גומות (רבינו ירוחם ח"ז). ומותר לשחוק בעצמות שקורין טשי"ך, אע"פ שמשמיעים קול, הואיל ואינן מכוונין לשיר (הגהות אלפסי סוף עירובין). וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא (ב"י), אבל בשוחק כדי להרויח, אסור, אפי' שוחק בתם ובחסר, דהוי כמקח וממכר (אגור ורמב"ם פכ"ג). ומ"מ אין למחות בנשים וקטנים, דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין (תוס' וסמ"ג והגהות מיימוני פכ"א). ולשחוק בכדור, ע"ל סי' ש"ח סעיף מ"ה.
משנה ברורה סימן שלח ס״ק כא
בעצמות וכו' - ונוהגין לעשותן של כסף שיהיו מיוחדין לשבת דאל"כ מחזי כעובדא דחול ומהר"א ששון חולק וס"ל כיון שאין תועלת בידיעת חכמת השחוק ההוא וה"ה כל מיני שחוק אסור ואף בחול יזהר משום מושב לצים וכמ"ש בסימן ש"ז סט"ז ועיין בברכי יוסף שהביא עוד בשם כמה גדולים שהחמירו בזה:
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן עח
בדבר לסרוק השערות בשבת אסור בין במסרק שהוא נקרא קאם…ורק לתקן מעט השערות מתיר המג"א שם בס"ק כ"ב בשם הריב"ש בכלי העשוי משער חזיר ולא במסרק וצריך שיהיה ע"ז כלי מיוחד לשבת כדאיתא במג"א סימן שכ"ז סק"א ועיי"ש במחצית השקל…וא"כ הוקשה לו דאין צורך לייחד כלל, ומסיק דאעפ"כ נהגו לייחד לשבת דוקא, ולא כתב טעם ואולי רק לחומרא בעלמא הוא וגם אפשר סובר כטעם הפמ"ג שכתב שלא יהיה כעובדין דחול, פי' דאם תקח אותו הבראש שמשתמשת בו גם בחול הוא עובדין דחול אף שתעשה בו דבר היתר, דל"ד לקורנס לפצוע בו אגוזים שהמעשה שעושין בו עתה אינו עובדא דחול כלל לפצוע בהקורנס דהוא רק מקרה בעלמא לפצוע בזה אבל הכא שהתקון בהשערות הוא גם עובדא דחול לתקן בהבראש שהוא גם לסרוק בו, לכן אף שלא נאסר מצד מוקצה יש מקום לאסור מצד עובדין דחול ולכן צריכה לייחד לשבת דוקא ששוב אין כאן עובדין דחול כיון שאינה נוטלת אותו הבראש שבחול אלא בראש המיוחד. וא"כ א"צ שיהיה בראש כזה שאינו שייך לעשות בו סריקת שערות הראש אף לטעם הפמ"ג וכ"ש אם נימא להמחצה"ש שרק לחומרא בעלמא מייחדין שיכולה לייחד כל בראש שתרצה.
ז. איסור טלויזיה בשבת מחמת עובדין דחול וזלזול כבוד שבת
Din Online (R’ Yosef Fleischman/R’ Flegg) (https://dinonline.org/2021/11/15/television-on-shabbos/)
Question: The Poskim write about keeping on a television or radio shabbos that it is assur because of avsha milsa. What would the issur be if the volume on the television is silenced? (Please see Shulchan Shlomo 252,4 and Igros Moshe OC 4,60 that there is no zilzul shabbos when there the issur involves no noise.) Thank you! Answer: It would still be a zilzul for the Shabbos to have the television playing.
Pninei Halakha, Chapter 22, Section 19, Music and Films on Electronic Devices
There is a clear consensus among poskim that one may not listen to the radio or watch television on Shabbat. Even if the radio or television is turned on before Shabbat so that no melakha is performed on Shabbat, it is forbidden, and for several reasons. First, if there are Jews who work at the station, one may not derive enjoyment from Shabbat desecration. Second, even if all the station’s workers are non-Jewish, one may not listen to or watch broadcasts because it belittles and detracts from the honor of Shabbat. We already saw (2:9) that some maintain that one may not leave a flour mill running before Shabbat if it will continue to run on Shabbat, because the noise of the grinding detracts from the honor of Shabbat. Listening to the radio and watching television are much more serious…Third, it is a weekday activity. Just as the prophets and Sages forbade many things that are reminiscent of weekdays, so that our behavior on Shabbat would be different from that of the workweek, so too we should prohibit listening to the radio and watching television on Shabbat. Fourth, there is a concern that the radio or television might malfunction, and the listeners or viewers might try to fix it on Shabbat…A similar concern led to the ban on using musical instruments, and the same ban should apply. For all these reasons, one may not listen to radio or watch television on Shabbat, even when they are turned on before Shabbat.
Seattle Seahawks and Shabbat, Ask Rabbi Hassan, 1/6/2014, (https://askrabbihassan.blogspot.com/)
This coming Shabbat at 1:35pm the Seahawks are playing the Saints in the playoffs. It's the ultimate test for someone who keeps Shabbat and is a crazy sports fan...This Halacha is the basis for the widespread use of timers, or "Shabbat clocks," to turn on and off lights and appliances on Shabbat. Thus, for example, one may set a timer before Shabbat to turn on and off a light, an electric fan or heating system during Shabbat. Since the person's involvement occurs only before Shabbat, and not during Shabbat, the timer's operation on Shabbat does not entail any violation. This Halacha does not extend to televisions. It is, of course, strictly forbidden to watch television on Shabbat, even if one sets the television on a timer before Shabbat, as watching television is not at all in the spirit of the day (and for Ashkenazim would also be not allowed for the noise).
WFAN, Evan Roberts and Tiki Barber, June 5, 2026
Gabe in the Bronx: So, I have a massive problem. I've been waiting virtually my entire life for one of my teams to be in a situation like this, but I'm also Jewish, and tonight's the Sabbath. So, normally what I would do is, you know, maybe record it and watch it tomorrow night, but this isn't, you know, your run of the mill Mets Padres game on a random Friday night, like the entire community is going to be talking about it. So, I don't think I can avoid getting a score. So, I just wanted to know if you guys had any advice. Evan Roberts: So, Dov once told me, Dov Kramer, when he worked here, that if you put the TV on right now, and you just leave it on, you're actually not breaking any rules, since the TV was put on before sundown. Was Dov lying to me, or is that the truth? Gabe, would that work for you, or are you breaking the rules? Gabe: Oh, Evan, I wish that would work for me…Evan Roberts: Dave in Brooklyn has a loophole. What's up, Dave? Dave in Brooklyn: Yeah, hi. So, Dov, he wasn't lying, but it's preferable not to do it before the Sabbath to turn on the TV, even though you're really allowed to. What the caller said earlier, reason why he probably won't do it is you're not meant to. That's why he wouldn't turn it on before. Evan Roberts: It's probably why Dov told me that story in confidence, and said, “Please don't share this on the air.” And then I forgot about it four years later and shared it on the air. I'm just kidding, I don't think he ever said that to me…So basically, what Dave is saying is it's frowned upon, you can do it technically, but you're not supposed to. It's like speeding.
עובדין דחול — Summary
The Definition of Uvdin D'chol and Its Foundation
The Torah's command of תשבות obligates rest even from activities that do not constitute a מלאכה. On this basis, the Rambam explains that the Sages prohibited a range of activities as שבות, including things that resemble מלאכות and things that might lead to performing one — such as carrying out ordinary tasks in their normal weekday manner. R' Ribiat notes that the precise boundaries of עובדין דחול are not spelled out in the Gemara or Rishonim, and defining what falls within its scope is left to the poskim of each generation.
Hanging a Strainer as Uvdin D'chol
The Gemara in מסכת שבת raises whether hanging a strainer incurs liability. אביי concludes it is only a rabbinic prohibition — one should not act in the manner one does during the week. The Rambam codifies this: while straining clear liquids through a cloth is permitted, hanging a strainer in the normal weekday fashion is forbidden lest one come to actually strain with it. In a responsum, the Rambam clarifies that this principle is not a general rule against hanging things on Shabbat — hanging a cup or head-covering is perfectly permitted. The Rambam makes this point forcefully: if עובדין דחול applied to every action that resembles what one does during the week, one would be forbidden to eat the way one eats during the week, or to recline the way one reclines during the week — which is plainly absurd. עובדין דחול applies only where the action has a genuine connection to a weekday מלאכה, such that performing it risks leading one to that מלאכה.
Splitting Wood into Large Pieces as Uvdin D'chol
The מגן אברהם cites the מרדכי for an important distinction: splitting wood into large pieces is rabbinically prohibited as עובדין דחול, while splitting into small pieces constitutes the מלאכה of טוחן. The משנה ברורה codifies this, adding that if one is particular about precise measurements, מחתך may apply even for large pieces. The כלכלת שבת identifies three sub-types of עובדין דחול: actions that resemble one of the ל"ט מלאכות, actions that may lead to a מלאכה, and actions involving unnecessary exertion. Splitting large pieces of wood falls into the second category — it is the kind of preparatory work that typically precedes actual grinding, so the Sages prohibited it lest one proceed to that מלאכה.
Measuring for a Mitzvah Does Not Constitute Uvdin D'chol
The שולחן ערוך rules that measuring on Shabbat is generally prohibited as עובדין דחול, but exempts measuring done in service of a מצוה, such as verifying a מקוה contains forty סאה. The משנה ברורה extends this to measuring to determine a שיעור for the purpose of a halachic ruling. The שלחן שלמה offers a conceptual explanation: measuring is typically עובדין דחול because it is normally done in preparation for something that cannot be done on Shabbat. The אמת ליעקב of ר' יעקב קמנצקי sharpens this into a broader definition: עובדין דחול is any action performed in a manner suited to doing a large quantity at once, since permitted Shabbat activity is by nature limited to what one actually needs for that day. These two approaches complement each other well — the שלחן שלמה identifies why measuring typically feels like a weekday act, and the אמת ליעקב supplies the underlying principle: it is the large-scale, systematic quality of the action that marks it as belonging to the workweek. A מצוה measurement, being a one-time check with no large-scale analog, falls outside that category entirely.
Grating Cheese with a Specialized Utensil as Uvdin D'chol
The ריב"ש was asked about grating cheese on Shabbat using a specialized grater. He raises two concerns: first, that the result resembles the מלאכה of טוחן; second — and more relevant to עובדין דחול — that using a utensil specifically designed for this purpose resembles the prohibited use of a pepper mill, which the Sages forbade even on יום טוב because it constitutes עובדין דחול. The ריב"ש notes a possible distinction: a pepper mill is typically used to grind large quantities, whereas this grater is used only for what one needs at the moment. Nevertheless, he concludes that grating cheese with such a utensil is prohibited on Shabbat, and the שולחן ערוך codifies this ruling. The אגרות משה clarifies the underlying principle: עובדין דחול applies where an action is performed in a manner associated with permanent, professional-quality work done during the week, rather than the casual, ad hoc manner appropriate for Shabbat.
Designating a Utensil for Shabbat Removes It from Uvdin D'chol
The משנה ברורה notes that dice used for games are customarily made of silver and designated specifically for Shabbat use — otherwise their use would appear as עובדין דחול. The אגרות משה addresses a similar question regarding brushing hair on Shabbat. He explains that using the same brush one uses during the week carries a dimension of עובדין דחול even when the act itself is permitted, because the brush is associated with weekday activity. Designating a specific brush for Shabbat removes this concern — the act no longer carries the appearance of a weekday activity, since one is using something set apart exclusively for Shabbat.
Television on Shabbat — Uvdin D'chol and Zilzul Shabbat
The poskim are unanimous that watching television on Shabbat is forbidden, even if it was turned on before Shabbat. The reasons include: benefiting from the work of Jews who are מחלל שבת at the broadcast station; the fact that watching television diminishes the honor of Shabbat; and the concern that one may come to fix the device if it malfunctions. Pninei Halacha adds that television watching is simply a weekday activity — just as the prophets and Sages prohibited many things that are reminiscent of the workweek, television belongs to that category.
