א. מברכין ברכת חתנים בבית חתנים
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ז עמוד ב (פרק א - בתולה נשאת)
תנו רבנן מברכין ברכת חתנים בבית חתנים…תניא אידך מברכין ברכת חתנים בבית חתנים וברכת אירוסין בבית האירוסין…מאי מברך? אמר רב יהודה: בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו; ויוצר האדם; ואשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בנין עדי עד, ברוך אתה ה' יוצר האדם; שוש תשיש ותגל העקרה, בקבוץ בניה לתוכה בשמחה, ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה; שמח תשמח ריעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה; ברוך אתה ה' אמ"ה, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, אהבה ואחוה ושלום וריעות, מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם, בא"י משמח חתן עם הכלה.
רמב"ם הלכות אישות פרק י הלכה ג - הלכה ד
וצריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם הנישואין והן שש ברכות ואלו הן: ברוך אתה ה׳ אלקינו מלך העולם שהכל ברא לכבודו…ברוך אתה ה׳ משמח חתן עם הכלה.
ב. מברכין ברכת חתנים על הכוס
רמב"ם הלכות אישות פרק י הלכה ג - הלכה ד
וצריך לברך ברכת חתנים בבית החתן…ואם היה שם יין מביאין כוס של יין ומברך על היין תחלה ומסדר את כולן על הכוס ונמצא מברך שבע ברכות, ויש מקומות שנהגו להביא הדס עם היין ומברך על ההדס אחר היין ואחר כך מברך השש.
ספר הישר (חלק התשובות) סימן מה סעיף ה
עוד אחת מעט היא שהרגילו לעשות ברכת אירוסין ונישואין על כוס אחד. וע"ז יש תימה שהרי בבית חתנים נתקנה ברכת חתנים, וברכת אירוסין בבית אירוסין והואיל ובשני מקומות נתקנו א"א לכוללם ובעל כרחינו אם על כוס נתקנו שתי כוסות הם, ואם בלא כוס נתקנו הבא לעשותם על הכוס שתי כוסות יש לו לעשות כנגד תקנתם בשני מקומות ולא לעשותם שתי קדושות על כוס אחד, מידי דהוה אקידושא ואבדלתא והכי שפיר טפי. ואע"ג דלא מצינו כוס בתלמוד אלא אמרינן בריך שית, יש לנו לתפוס דרך הישרה הואיל ונהגו כוס ורב יהודאי הנהיגו. ועוד כי בברכת אירוסין היא בסקילה ובברכת נישואין היא בחנק והוא כניסת חופה. ומנהג נאה שהנהיגו רבינו שלמה בדורו להסתלק ולהתעסק בשום דבר לעשות הפסק בין ברכת אירוסין לנישואין, וימצא כתוב במחזור שתיקן הנדיב ר' שמחה.
מגיד משנה הלכות אישות פרק י הלכה ד
ואם יהיה שם יין וכו'. פי' שאין היין מעכב ודבר פשוט:
שיטה מקובצת מסכת כתובות דף ח עמוד א - תלמידי רבנו יונה
וכתבו תלמידי ה"ר יונה ז"ל וז"ל ברכת חתנים נקרא הששה ברכות שהוזכרו למעלה וההמון קוראים אותן שבע ברכות מפני שמונים מכללם ברכת בפ"ה ע"כ. וכיון דלפעמים לא מברכי לה אכסא שפיר פותח בברוך דומיא דאשר ברא ועוד שכתבו התוספות שכל אחת סמוכה לחברתה אלמא דכל אחת מעכבת לחברתה מלפתוח בברוך ואין ענין לברכת בפ"ה הכא כלל ומיהו יש אומרים דברכת הכוס מעכב כמו שכתב בעל הטורים ז"ל באבן העזר ומ"מ קשיא אידך קושיא דאקשינן מלשון התוס'.
בית שמואל סימן סב ס״ק ב
מביא כוס. בהרא"ש איתא דלא סגי בלא כוס וברמב"ם משמע דסגי בלא כוס ומ"ש בח"מ בשם המגיד דאין הכוס מעכב ל"ד כי המגיד לא כתב זאת בב"ח אלא בב"א ושם לכ"ע כוס אין מעכב כמ"ש בהרא"ש והא דמעכב יותר בב"ח משום דגמרי' ז' ברכות דוקא.
שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סב סעיף א
צריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם נשואין, והן שש ברכות. ואם יש שם יין, מביא כוס יין ומברך על היין תחלה, ומסדר את כולם על הכוס, ונמצא מברך ז' ברכות; ואם אין יין מצוי, מברך על השכר.
ג. תקנת ז׳ ברכות כל שבעה לאחר ברכת המזון
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ז עמוד ב (פרק א - בתולה נשאת)
ת"ר: מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה. אמר רב יהודה: והוא, שבאו פנים חדשות. מאי מברך? אמר רב יהודה: בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו…בא"י משמח חתן עם הכלה.
רש"י מסכת כתובות דף ז עמוד ב
והוא שבאו - אל המשתה.
רמב"ם הלכות ברכות פרק ב הלכה ט - י
בבית חתנים מברכין ברכת חתנים אחר ארבע ברכות אלו בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם, ואין מברכין ברכה זו לא עבדים ולא קטנים, עד כמה מברכין ברכה זו אם היה אלמון שנשא אלמנה מברכין אותה ביום ראשון בלבד, ואם בחור שנשא אלמנה או אלמון שנשא בתולה מברכין אותה כל שבעת ימי המשתה. ברכה זו שמוסיפין בבית חתנים היא ברכה אחרונה משבע ברכות של נישואין, במה דברים אמורים כשהיו האוכלין הם שעמדו בברכת נישואין ושמעו הברכות אבל אם היו האוכלין אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין מברכין בשבילם אחר ברכת מזון שבע ברכות כדרך שמברכין בשעת נישואין, והוא שיהיו עשרה וחתנים מן המנין.
בית יוסף אבן העזר סימן סב
ומברכין אותה כל שבעה אחר אכילה והוא שיהו שם פנים חדשות וכו'. בפרק קמא דכתובות (ז:) תנו רבנן מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה אמר רב יהודה והוא שבאו פנים חדשות:
שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סב סעיף ה
מברכין ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון, בכל סעודה וסעודה שאוכלין שם…מברכין אותה כל ז' ימי המשתה …ברכה זו שמוסיפים בבית חתנים היא ברכה אחרונה מז' ברכות, שהיא ברכת אשר ברא…במד"א, כשהיו האוכלים הם שעמדו בברכת הנשואין ושמעו הברכות..וי"א שאפילו היו בשעת החופה ושמעו הברכות, אם לא אכלו שם עד עתה, מקרי פנים חדשות ומברכים בשבילם ז' ברכות אחר ברכת המזון, וכן פשט המנהג.
ד. ברכת המזון טעונה כוס
מסכת פסחים דף קב עמוד ב - קה עמוד ב
והא תניא: הנכנס לביתו במוצאי שבת - מברך על היין, ועל המאור, ועל הבשמים, ואחר כך אומר הבדלה על הכוס. ואם אין לו אלא כוס אחד - מניחו עד לאחר המזון, ומשלשלן כולן לאחריו…..שמע מינה מיהא מתניתא תמני; שמע מינה: המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ושמע מינה: ברכה טעונה כוס
שולחן ערוך אורח חיים סימן קפב
יש שאומרים שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד, וצריך לחזור עליו, ולא יאכל אם אין לו כוס לברך עליו אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו, אפילו אם צריך לעבור זמן אכילה אחת; ולפי זה אם שנים אוכלים יחד צריך לקחת כל אחד כוס לברכת המזון; וי"א שאינה טעונה כוס אלא בשלשה; ויש אומרים שאינה טעונה כוס כלל, אפילו בשלשה. הגה: ומ"מ מצוה מן המובחר לברך על הכוס (ר"ן פרק ערבי פסחים).
ה. יסוד הדין – אין עושין מצוות חבילות חבילות
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קב עמוד ב (פרק י - ערבי פסחים)
גמרו, כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון, והשני אומר עליו קדושת היום. אמאי? ונימרינהו לתרוייהו אחדא כסא! - אמר רב הונא אמר רב ששת: אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד. מאי טעמא? - אמר רב נחמן בר יצחק: לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות. - ולא? והא תניא: הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין, ועל המאור, ועל הבשמים, ואחר כך אומר הבדלה על הכוס. ואם אין לו אלא כוס אחד - מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו. - אין לו שאני. - והא יום טוב שחל להיות אחר השבת, דאית ליה, ואמר רב: יקנ"ה! אמרי: מדלא אמר זמן - מכלל דבשביעי של פסח עסקינן, דכל מאי דהוה ליה אכיל ליה, ולית ליה. והא יום טוב ראשון, דאית ליה, ואמר אביי: יקזנ"ה, ורבא אמר יקנה"ז! - אלא: הבדלה וקידוש - חדא מילתא היא, ברכת המזון וקידוש - תרי מילי נינהו.
ו. חדא מילתא או תרי מילי – ונפק״מ לכוסות וסדר הברכות
תוספות מסכת פסחים דף קב עמוד ב
שאין אומרי' שתי קדושות על כוס אחד - ויש נוהגין בחופה מטעם זה שלא לומר שבע ברכות על כוס ברכת המזון אלא מביאין כוס אחר ואין מברכין על השני בפה"ג כיון שכבר בירך על כוס ברכת המזון כי אין נכון לברך פעמים אך רבינו משולם היה אומר הכל על כוס אחד דלא דמי לברכת המזון וקידוש דתרי מילי נינהו כדאמרי' בסמוך אבל הכא חדא מלתא היא דברכת המזון גורם לברכת נישואין וברכת אירוסין ונישואין נהגו לומר על שתי כוסות וטעמא דרגילים זה בלא זה כדאמר בכתובות (ד' ז:) מברכין ברכת האירוסין בבית אירוסין וברכת חתנים בבית חתנים ועוד דנהגו לקרות כתובה בינתים והוי הפסק ולכך מתכוונים ולכך צריך ב' כוסות.
רא"ש מסכת פסחים פרק י סימן ח
ומטעם זה נהגו בחופה שאין אומרים שש ברכות על כוס של ברכת המזון אלא מביאין כוס אחר ואומרים עליו שש ברכות ואחר כך חוזר ולוקח כוס של ברכת המזון ומברך עליו בורא פרי הגפן ואל תתמה שמביאין כוס לשש ברכות ואין אומרים עליו בורא פה"ג דכי האי גוונא אמרינן לקמן רב אשי בריך אכסא קמא ותו לא וברכת אירוסין ונשואין הנהיג רבינו משולם לעשות על כוס אחד ולא דמי להא דאמר דברכת המזון וקידוש תרתי מילי נינהו דהתם זה בא אחר הסעודה וזה בא לקדש היום ור"ת אומר שצריך שתי כוסות לפי שאומרים ברכת אירוסין בבית האירוסין וגם לפעמים אדם מקדש אשה ונושאה לאחר זמן מרובה ויש מקומות שנהגו לקרות הכתובה בינתים הלכך צריך שתי כוסות:
באור הגר"א אבן העזר סימן סב ס״ק כז
וי"א שא"צ כו'. ע"ש והר"ן כ' דמש"ש בהמ"ז וקידוש כו' משום דזה בא לפני המזון וזה לאחריו משא"כ בהבדלה וקידוש וה"ה כאן דשניהם לאחריו:
בית שמואל סימן סב ס״ק ב
ומקדימין ברכת בפה"ג ואח"כ ששה ברכות וכשמברכים בהמ"ז מברכים ששה ברכות ואח"כ בפה"ג ולא כראב"י וכ"כ בד"מ ובתשוב' מ"ב סי' מ' פוסק כראב"י וכן הוא בתו' פ' ע"פ דף ק"ב ומנהג שלנו י"ל הטעם שאל יהיה נראה דמברכים בפה"ג לצורך בהמ"ז ולא משום ז' ברכות לכן מאחרין בפה"ג כ"כ ב"ה:
ז. יסוד המחלוקת – תלות דין חבילות חבילות בחיוב כוס של ברכת חתנים
טיב קידושין סימן סב ס״ק ז ס״ק ז
יש אומרים שאין כו' על כוס ברכת המזון. כן כתבו התוס' בערבי פסחים (פסחים קב, ב ד"ה שאין) והטעם דאין עושין מצות חבילות חבילות, ונראה דהתוס' סבירא להו דברכת חתנים טעונה כוס, אבל לפי מה שכתב המחבר לעיל (ס"א) לשון הרמב"ם (אישות פ"י ה"ד) דמשמע דאין ברכת חתנים טעונה כוס אם כן לא שייך כלל הך דאין עושין מצות חבילות חבילות.
ח. פסק המחבר והרמ״א – כוס אחת או שתי כוסות
בית יוסף אבן העזר סימן סב
וכתבו התוספות לפי שאין עושין המצות חבילות חבילות אין מברכין ברכת המזון וברכת חתנים על כוס א׳…והרא"ש (סי' ח) כתב לפי שאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד מטעם זה נהגו…הילכך צריך ב' כוסות עכ"ל:
שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סב סעיף ט
י"א שאין לומר ז' ברכות על כוס ברכת המזון, אלא מביא כוס אחר ואומר עליו ז' ברכות, וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון ואומר עליו: בורא פרי הגפן. וי"א שאין צריך, אלא על כוס של ברכת המזון מברך ז' ברכות, וכן פשט המנהג. (במדינות אלו נוהגין כסברא הראשונה. וי"א דאפילו לאשר ברא לחוד בעינן שתי כוסות) (מ"כ מנהגים ישנים). וברכת אירוסין וברכת חתנים אומרים אותה על שני כוסות, אפילו מקדש בשעת החופה. (ונוהגין להפסיק ביניהם בקריאת הכתובה) (כ"כ התוספות ואשירי).
שו"ת יוסף אומץ (חיד״א) סימן מז
חתן שבתוך חופתו הגיע ליל התקדש חג הפסח…והנכון בעיני מה שכתבתי בספר הקטן חיים שאל ח"א סימן ע"ד אות י"ג דיברך ז' ברכות על כוס ברכת מזון כיון דמרן ז"ל פסק כן וכתב שכן המנהג. והגם שעתה אין המנהג כך. עתה בליל פסח הנכון לברך ברכת המזון ושבעה ברכות על כוס אחד.
ט. זמן והכנת הכוסות
בית שמואל סימן סב ס״ק יא
נוהגים כסברא הראשונ'. היינו דוי הסר ובה"מ על כוס א' וששה ברכות על כוס השני ובפ"ה על כוס ברכת המזון ואין אומרים דוי הסר אלא כשמברכי' ז' ברכות וכשאין אומרין ז"ב אלא א"ב אומרי' נודה לשמך, וא"צ להכין כוס השני אלא בעת שאומר הברכו' פריש' כתב ב"ח כשאנשים ונשים בחדר א' אין אומרים ש"ב דאין שמחה כשיצה"ר שולט:
ט"ז אבן העזר סימן סב ס״ק ז
על ב' כוסות. דרגילין באירוסין בלא נישואין ועוד דרגילים להפסיק בקריאת כתובה בינתים וכתב בדרישה מדכתבו מניחו לפניו ומביאין לו כוס אחר יש ללמוד דאין צריך להביא ב' כוסות יחד כמו שאנו עושין וגם פשוט דאין מברכין דוי הסר אלא על כוס ברכת המזון דהא אין בו ברכה דשייך לומר שאין עושין מצות חבילות עכ"ל ולי נראה להיפך בתרתי מילי אלו דהא אין מנהגינו לומר דוי הסר אלא כשאומרים ז' ברכות ולא כשאומרים אשר ברא לחוד ובודאי הוא נכון לעשות כן דבדוי הסר נזכר שעה ברכת ישורון בני והיינו ברכת חתנים דיש שם ברכות על העתיד על חתן וכלה וכל המתעסקים באותו מצוה ומשו"ה באשר ברא לחוד אין שם ברכה לחתן וכלה אלא הודאה לחוד אומרים נודה לשמך משו"ה אין ראיה ממ"ש שחוזר ומביא כוס אחר דשם לא היה המנהג באמירת דוי הסר כי אינו רק פיוט אחד ועל כן אין צריך להביא ב' כוסות ביחד משא"כ בינינו שאומרים דוי הסר בשביל ז' ברכות על כן יש להביא ביחד ולומר דוי הסר על כוס האחת שמייחד לז' ברכות ואחר דוי הסר מניחו ונוטל הכוס של ברכת המזון ואח"כ חוזר ונוטל את של ז' ברכות כן הוא נכון:
י. מנהגים והכרעות האחרונים
ספר הרוקח הלכות אירוסין ונישואין סימן שנב
ברכת נשואין. פרי הגפן שהכל ברא לכבודו יוצר האדם אשר יצר שוש תשיש שמח תשמח ומסיים משמח חתן וכלה אשר ברא ומסיים משמח חתן עם הכלה. ושותה המברך והחתן והכלה.
ים של שלמה מסכת כתובות פרק א סימן כא
ובתחילה נותנים שתי כוסות ביד המברך, ומקבלם בב' ידיו, זה אחר זה, ואחר כך תופס החשוב שביניהם לכוס של ברכת המזון, ומניח השני על השולחן, עד סיום ברכת המזון, ואחר כך מניח הראשון, ותופס השני, ומברך עליו שש ברכות, וחוזר ומניח, ותופס את הראשון, ומברך פרי הגפן, ושותה. ואין צריך לערות מן כוס של ברכת המזון לתוך השני, שהרי אינו פוגם, ונותן לכלה, או למסובים.
ערוך השולחן אבן העזר סימן סב סעיף יח
יש מרבותינו שכתבו דכשם שאסור לומר על כוס אחד קידוש וברהמ"ז מטעם שאין עושין מצות חבילות חבילות [פסחים ק"ב ב] שלא יהא עליו כמשוי כמו כן בברהמ"ז של נשואין אין לומר שבע ברכות על הכוס של ברהמ"ז [תוס' שם] אלא מביאין כוס ומברכין עליו ברהמ"ז ולאחר שסיים ברהמ"ז מניחו לפניו ומביאין לו כוס אחר ואומר עליו שבע ברכות ומניחו ונוטל הכוס שבירך עליו ברהמ"ז ואומר עליו בורא פה"ג או שהכל וכן מפורש במס' סופרים פי"ט הל' י"א דצריך שני כוסות ויוצא בהברכה גם על הכוס השני כיון דכוונתו גם עליו ונהגו שהמברך שותה רוב כוס ומערב שני הכוסות ביחד ונותן מזה להחתן ולהכלה לשתות
Summary:
I. ברכת חתנים at the חופה
The Gemara in כתובות (דף ז ע"ב) records the institution of reciting ברכת חתנים in בית חתנים, and provides the full text of the six blessings (seven when recited over wine). The Rambam (הל' אישות פ"י) codifies this as a requirement to recite these ברכות before the נישואין take place.
II. The Custom to Recite ברכת חתנים Over a כוס
Interestingly, the practice of reciting ברכת חתנים over a כוס of wine has no explicit source in the Gemara itself — as the בעל ספר הישר already noted, pointing out that the Talmud simply says one recites six blessings, with no mention of a כוס. Nevertheless, the practice became well established. A small window into this history is offered by the שיטה מקובצת, which notes in the name of תלמידי רבינו יונה that the six blessings are technically what is called ברכת חתנים, while the popular term שבע ברכות reflects the common practice of counting ברכת בורא פרי הגפן as part of the set — a usage that only makes sense once the custom of reciting them over a כוס had taken hold. Against this backdrop, it is somewhat surprising that the ראש appears to hold that the כוס is actually indispensable — a position the בית שמואל highlights. Ultimately, the language of the שולחן ערוך סי' ס"ב ס"א does not give the strong impression that a כוס is strictly required; it frames it conditionally — "if wine is available, one brings a כוס."
III. ברכת חתנים During שבעת ימי המשתה
Beyond the חופה itself, the Gemara (כתובות ז ע"ב) establishes that ברכת חתנים is recited after ברכת המזון at every meal throughout the שבעת ימי המשתה, provided there are פנים חדשות present. This is codified by the Rambam (הל' ברכות פ"ב) and the שולחן ערוך סי' ס"ב ס"ה.
IV. ברכת המזון Requires a כוס
A foundational backdrop to our discussion is the general principle that ברכת המזון is ideally — and according to some, obligatorily — recited over a כוס of wine. The שולחן ערוך או"ח סי' קפ"ב records the range of opinions: some hold it is required even for an individual, others only with three, and some hold there is no requirement at all, though all agree it is מצוה מן המובחר to do so.
V. The Principle of אין עושין מצוות חבילות חבילות
The Gemara in פסחים דף ק"ב ע"ב establishes that one may not recite two קדושות — two independent religious obligations — over a single כוס. The reason given by רב נחמן בר יצחק is that doing so would give the appearance of bundling מצוות together, as if they were a burden. This principle will form the central axis of the debate regarding the כוסות at a חופה.
VI. One Obligation or Two? — The Debate Between תוספות and the ראש
The Gemara itself (פסחים ק"ב ע"ב) draws a critical distinction: ברכת המזון and קידוש are שתי מילי — two separate, independent obligations — and therefore require two כוסות. הבדלה and קידוש, by contrast, are חדא מילתא — one unified thing — and may share a single כוס.
תוספות applies this framework to the חופה and concludes that since ברכת המזון and שבע ברכות are two distinct obligations, reciting both over one כוס would violate אין עושין מצוות חבילות חבילות, and therefore two כוסות are required. However, תוספות also records the dissenting view of רבינו משולם, who held that everything may be recited over one כוס — since unlike the case of ברכת המזון and קידוש which are truly two separate matters, here ברכת המזון is itself the cause and occasion for ברכת נישואין, making them חדא מילתא. The ראש cites רבינו משולם as well but ultimately sides with the requirement for two כוסות.
Regarding the order of drinking, תוספות and the ראש differ in an important practical respect. According to Tosafos, בורא פרי הגפן is recited at the outset over the כוס designated for שבע ברכות, and then again at the end over the כוס of ברכת המזון. The ראש reverses this, holding that בורא פרי הגפן is recited only at the end over the כוס of ברכת המזון, after the שבע ברכות have been completed. The בית שמואל explains the logic behind our own practice of reciting בורא פרי הגפן at the end: so that it should not appear that the ברכה on wine is being made solely for the purpose of ברכת המזון rather than לשם שבע ברכות — therefore it is deliberately delayed to the conclusion.
The גר"א offers a cogent explanation of why שבע ברכות and ברכת המזון are indeed considered שתי מילי, he notes that ברכת המזון comes after the meal, and שבע ברכות — even when recited post-meal — functionally stand as their own independent framework, in a manner analogous to the distinction the Gemara draws regarding הבדלה and קידוש.
VII. A Foundational Question — Does the Principle of חבילות Even Apply Here?
The טיב קידושין סי' ס"ב raises an important point: the entire concern of אין עושין מצוות חבילות חבילות only applies if ברכת חתנים itself carries an independent כוס obligation. If — as the Rambam appears to hold — ברכת חתנים requires no כוס of its own, then there is no second קדושה being imposed on the כוס of ברכת המזון, and the principle of חבילות simply does not come into play. According to this reading, two כוסות would not be necessary at all.
VIII. The Debate Between the מחבר and the רמ"א — and a Surprising Note from the חיד"א
The שולחן ערוך סי' ס"ב ס"ט records both opinions: the view requiring two כוסות, and the opposing view that one כוס suffices, adding that the latter is the prevalent מנהג. The רמ"א adds that in Ashkenazi communities the custom follows the stricter opinion requiring two כוסות.
The שו"ת יוסף אומץ סי' מ"ז addresses a case where a חתן's חופה falls on ליל פסח, and rules that under those circumstances one should recite ברכת המזון and שבע ברכות over a single כוס — following the מחבר's ruling. Notably, the חיד"א acknowledges that this is a departure from the then-current practice even among Sephardim, who had by that point adopted the custom of two כוסות as well. The ruling thus reveals that the מחבר's position in favor of one כוס may represent the original Sephardic practice, while in ordinary circumstances even Sephardim follow the stricter two-כוס custom — leaving the practical gap between Sephardim and Ashkenazim narrower than the שולחן ערוך and רמ"א debate might suggest.
IX. When Are the כוסות Prepared? — The Debate Between the ט"ז and the בית שמואל
A practical dispute emerges between the בית שמואל and the ט"ז regarding when the second כוס should be filled and set out. The בית שמואל rules that there is no need to prepare both כוסות simultaneously in advance — the second כוס need only be brought at the time the ברכות are actually recited. The ט"ז disagrees on two counts. First, he argues that דוי הסר is recited specifically over the כוס designated for שבע ברכות — not over the כוס of ברכת המזון — since דוי הסר is thematically linked to שבע ברכות, containing references to future blessings for the חתן and כלה, and is therefore entirely out of place over the כוס of ברכת המזון which carries no such content. Second, and consequently, the ט"ז holds that both כוסות must be brought together from the outset, so that דוי הסר can be recited over the כוס of שבע ברכות before ברכת המזון begins — after which that כוס is set aside, ברכת המזון is recited over the second כוס, and the כוס of שבע ברכות is then picked up again for the ברכות themselves.
X. Who Drinks — and From Which כוס?
The later authorities address the practical question of who drinks from the כוסות and how. The רוקח states simply that the המברך, the חתן, and the כלה all drink from the כוס. The ים של שלמה agrees that the חתן and כלה drink, but takes a position on the mechanics: there is no need to pour from one כוס into the other, since the כוס of ברכת המזון has not been rendered פגום and can simply be given to the חתן, the כלה, or the assembled guests to drink as is. The ערוך השולחן, by contrast, describes the prevalent custom of actually mixing the two כוסות together, pouring from one into the other, and then giving from the combined cup to the חתן and כלה to drink.
