מכירת יעקב ועשו
בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה פסוק לא
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי
רש"י בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה
בכרתך - לפי שהעבודה בבכורות, אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה
רד"ק בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה פסוק לא
מכרה כיום - זו הכ"ף תקרא כף האמת, כמו כי אותו כהיום תמצאן (שמואל א' ט') ויהי העם כמתאוננים (במדבר י"א) לב רשעים כמעט (משלי י' כ') כמשיגי גבול (הושע ה'), ר"ל מכירה גמורה תמכרנה לי היום והבכורה להדרו ולכבדו ולקום מפניו לפי שהיה בכור והוא לא היה ראוי לכך והיה קשה בעיניו לכבד אדם כמוהו אלא שלא יכול להמנע מזה מפני מנהג העולם. ואמרו כי כן היה מנהג להיות לו מעלה ויתרון בירושת אביו, כענין שצותה התורה על פי שנים וכל זה מכר לו
חובת כבוד לאחיך הגדול בש״ס
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קג עמוד א
הזהרו בכבוד אמכם. דאורייתא היא דכתיב: כבד את אביך ואת אמך! אשת אב הואי. אשת אב נמי דאורייתא היא, דתניא: כבד את אביך ואת אמך, את אביך - זו אשת אביך, ואת אמך - זו בעל אמך, וי"ו יתירה - לרבות את אחיך הגדול, הני מילי מחיים, אבל לאחר מיתה לא
מח׳ רמב״ם ורמב״ן - אם חובת כבוד רק בחיי אביו
רש"י מסכת כתובות דף קג עמוד א
ה"מ - דחייב בכבוד אשת אביו בחיי אביו
רמב"ם הלכות ממרים פרק ו הלכה טו
חייב אדם לכבד את אשת אביו אע"פ שאינה אמו כל זמן שאביו קיים שזה בכלל כבוד אביו, וכן מכבד בעל אמו כל זמן שאמו קיימת, אבל לאחר מיתתה אינו חייב, ומדברי סופרים שיהיה אדם חייב בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו
כסף משנה הלכות ממרים פרק ו הלכה טו
דתניא כבד את אביך ואת אמך…ומשמע ליה לרבינו דכי היכי דאינו חייב בכבוד אשת אב אלא בחיי אב ה"נ לא מיחייב בכבוד בעל אמו אלא בחיי אמו וכן משמע ליה דאשת אביו ובעל אמו כיון דמאת מרבינן להו ככתובים מפורשים דמו אבל אח גדול דלא מייתינן לה אלא מדרשה דוי"ו לא חשיב ככתוב מפורש בתורה אלא מד"ס
רדב"ז הלכות ממרים פרק ו הלכה טו
רבינו נמי מאת דריש לה אלא דיהיב טעמא מ"ש מחיים ומ"ש לאחר מיתה לפיכך אמר שזה בכלל כבוד אביו הילכך דוקא מחיים דאז הוא כבודו שיכבדו את אשתו וכבוד אמו שיכבד את בעלה וזהו שכתב רבינו ומדברי סופרים שיהיה אדם חייב בכבוד אחיו הגדול משמע דהנך מדברי תורה הן ואחיו הגדול כיון דאתא מרבויא דוא"ו קרי ליה מדברי סופרים
ערוך השולחן יורה דעה סימן רמ
וכתב הרמב"ם שחייב לכבדו כלאביו וזהו מדרבנן ע"ש
מנחת חינוך פרשת יתרו מצוה לג
נראה מדבריו דלר"מ דמוכח מיתורא דוא"ו דינו ד"ת ממש רק שקורא אותו ד"ס כידוע דרכו של הר"מ…אך ע"ש בשורש ב' השיג הר"מ על מוני המצות שמנו מצות הנדרשים בי"ג מדות למה לא מנו כיבוד אשת אב ובעל אמו ואחיו הגדול נראה להדיא דגם הנדרשים מאת הוא לשיטתו ד"ס. אך נ' דהר"מ חזר כאן מזה מחמת השגת הרמב"ן כיון דמבואר בש"ס דאוריית' הוא מודה הר"מ דהוי תורה א"כ זה הוי מה"ת וחוזר הכל אל כיבוד האבות ע"ש
השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שורש ב
הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא. הנה ביארו כי זה האיש שהוא בעל אמו אינו חייב בכבודו מפני כבוד עצמו אלא מפני שהוא כבוד לאמו בענין האיש ההוא הרי זה פטור ממנו. נמצא שלא נתרבה כאן מצוה יתירה על כבוד האבות אלא שיכבד אותם בכל ענין שיהיה להם כבוד. אבל אחיך הגדול אם חשבו הראשונים שאין המצוה כן אלא בחיי האבות לפי שהוא גנאי להם שיתבזו תולדותם והם מצטערים בזה הרבה ומנהג כל האנשים ליסר בניהם לנהוג כבוד בגדוליהם. וכן נראה שלא נתרבה בו"ו יתירה אלא כעין מה שנתרבה בעיקר התיבה ואם כן הכל חוזר אל כבוד האבות
מנחת חינוך פרשת יתרו מצוה לג
וע' רמב"ן בס' המצות דעתו דגם אחיו הגדול הוא בחיי אבות מחמת כיבודם כי רצונם בכך אבל מדברי הר"מ נראה דאף לאח"מ חייב בכיבודו דאצל א"א ובע"א כ' כ"ז שהוא קיים וכאן סתם ולא כתב זה נראה דס"ל דבכ"מ חייבי' ולא מחמת כיבוד אבות נגעו בה רק דהוא גזה"כ או דחז"ל תקנו כן…גם אם אמו א"ל השקיני מים ובעל אמו אומר השקיני מים ודאי מחויב ליתן לאמו….אך באחיו אם נאמר דאינו מחמת כיבוד האבות רק גזה"כ א"כ אינו רשאי לציית אביו ואמו אם רצונם שלא לכבדו דהוי כא"ל לעבור על ד"ת דאינו רשאי לציית להם כמבואר בש"ס
פתחי תשובה יורה דעה סימן רמ ס”ק יח
עיין בתשובת כנסת יחזקאל סימן כ"ה ד' ל"ו ע"ג שהביא דיש פלוגתא בין הרמב"ם והרמב"ן בספר השרשים אם חייב בכבוד אחיו הגדול אף לאחר מיתת אביו ואמו
אליבא דהלכתא
בית יוסף יורה דעה סימן רמ
וכתב הרא"ש בתשובה (טו:ו) דלא שנא אחיו הגדול מאמו לא שנא אחיו הגדול מאביו
שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ סעיף כב
חייב אדם בכבוד אחיו הגדול, בין שהוא אחיו מאביו בין שהוא אחיו מאמו. (ואפילו הקטן הוא ת"ח וגדול בתורה יותר מן הגדול). כן משמע לו מתשובת הרא"ש שבסעיף שאח"ז וסמ"ג ודלא כיש חולקין בזה - ב”ז
אחיו גדול שחרף וביזה לאחיו הקטן
שו"ת הרא"ש כלל טו סימן ז
וששאלת על אח הגדול שחרף וביזה לאחיו שהוא תלמיד חכם וקטן הימנו בשנים ונידו הקטן בשנים שהוא תלמיד חכם לאחיו גדול בשנים אם נדויו נדוי, משום שדרשו ואת לרבות אחיך הגדול. יפה עשה שנידהו דכיון שאינו נושא פנים בתורה אינו עושה מעשה עמך, ומן הדין אינו חייב לכבדו
שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ סעיף כג
אח גדול שחירף וביזה לאחיו שהוא ת"ח וקטן ממנו בשנים, ונידה הקטן לגדול, יפה עשה שנדוהו, דכיון שאינו נושא פנים לתורה אינו עושה מעשה עמך ואינו חייב לכבדו
ערוך השולחן יורה דעה סימן רמ סעיף מג
אח גדול שחירף וגידף לאחיו הקטן שהוא ת"ח וגער בו הקטן וקנס אותו יפה עשה דכיון דאינו נושא פנים בתורה אינו עושה מעשה עמך ואינו חייב לכבדו עכ"ל אבל בלא זה חייב לכבדו אפילו היה הקטן ת"ח והגדול אינו ת"ח - וכבוד אחיו הוא אף לאחר מיתת אביו כדמוכח מרשב"ם ב"ב קל"א: ד"ה ה"ג ע"ש
אם יש חיוב לכבד אחותו הגדולה
פתחי תשובה יורה דעה סימן רמ
חיו הגדול עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל ועי' (בשבו"י) שם שכתב עוד דדוקא לאחיו הגדול חייב לכבד ולא לאחותו הגדולה רק מדרך ארץ שלא לדבר בפני מי שגדול ממנו ע"ש
שו"ת שבות יעקב להר׳ יעקב ריישר, 1661-1732 מאשכנז, חלק א סימן עו
אי מחוי' אדם לכב' את אחותו הגדול' וכמו דאמרינן ואת אמך לרבות את אחיך הגדול אי נימא דה"ה לאחותו הגדולה ולאו דוקא קאמר הש"ס אחיך או נימא דדוקא קתני: תשובה לא ידעתי איך עלה על דעתך להוסיף על המצות דאורייתא ודרבנן דבר שלא הוזכר כלל בש"ס ולא בשו' פוסק ראשון ואחרון ואולי עוררה רעיונך מהא דאיתא במדרש פ' ויצא ותען רחל ולאה ותאמרנה לו למה מתה רחל תחלה ר' יהודא אמר מפני שדברה בפני אחותה ע"כ אי משום הא לא אריא כי הנה מלבד שאין למידין הלכה מדברי אגדה בלא"ה ליכא למילף מהמדרש זו כלום שאין זה נכנס כלל בסוג חיוב כבוד רק שהוא ביזוי לדבר בפני מי שגדול ממנו אפי' אם אינו קרוב כלל וכדאית' פ"ה דאבות שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו וע"ש בפירושיהם אבל שיהא חייב בכבוד זו לא שמענו מעולם
ברכי יוסף יורה דעה סימן רמ ס״ק טו״ב - דין כב
יש לחקור אי אחיו לאו דוקא, וה"ה אחותו הגדולה, או דילמא אחיו הגדול דוקא, אך אחותו הגדולה אינו חייב לכבדה…וחזיתיה להרב שבות יעקב ח"א סימן ע"ו, דנשאל על זה, ותמה דאיך עלה על דעת להוסיף על המצות, פוק חזי בתשובת הרא"ש כלל ט"ו, דחייב לכבד אף אחיו הגדול מאמו, לפי דרבוי גבי אם כתיב. משמע דבלאו הכי אין להוסיף…ומה שתמה היעלה על לב להוסיף וכו', אין כאן תימה, דאין זה תוספת אלא עיקר, דאפשר דה"ה אחותו, ובכלל אחיך הגדול הוייא, ותתצב אחותו. והרי הרב צידה לדרך מאמר א' כלל ד' פרק ט"ו, כתב דחייב לכבד חמותו. והביאוהו הרב ב"ח והט"ז לקמן. אף כי בדברי רז"ל לא אשכחן אלא חמיו. ומאי אית לך למימר דאמרו חמיו וה"ה חמותו, אף אנן בדידן נימא אחיו הגדול וה"ה אחותו הגדולה. גם רבינו יונה כתב בספר היראה לכבד אחי אביו ואחי אמו, והביאו הרב ספר החרדים, דכלהו בכלל את אביך ואת אמך הוו. והרי הוא עצמו בשבות יעקב ח"ב סימן צ"ד, כתב דחייב בכבוד זקנתו, ומייתי לה מאותה שאמרו (ב"ב צא ב) וישם כסא לאם המלך זו רות. ע"ש. הגם דההיא לאו שמא מתיא. גם בספר חסידים סימן תקע"ח, כתב דחייב לקום מפני אשה זקנה, והשוה אשה לאיש. ומכל זה נראה דלא נפלאת היא ולא רחוקה אחותו הגדולה לומר שהיא בכלל וחייב לכבדה, ואין זה מוסיף על המצות. ומאי דמייתי ראיה מתשו' הרא"ש, לאו ראיה היא כל עיקר, דהרא"ש ז"ל ברישא מייתי לה מסברא, כשם שחייב בכבוד אמו, והדר מייתי לה מדוקיא דהש"ס, ואין הכי נמי דאי לא הוה אשכח האי טעמא דריבויא גבי אם כתיב, הוה פשיט לה, אלא דהיכא דאיכא לאתויי מסברא וגמרא מייתינן….עוד יש קצת סברא שחייב בכבוד אחותו הגדולה, דהא אחות קטנה ודאי דחייבת לכבד אחיה הגדול, אם יכולה לכבדו. והנה כי כן גם האח, דין הוא שחייב לכבד אחותו הגדולה.…והכי נמי יש לצדד דכיון דהאחות חייבת בכבוד אחיה הגדול - דהכי מסתברא, וכן משמע מדברי מהר"ד ויטאל בספר כתר תורה עשין ק"ן - גם האח חייב בכבוד אחותו הגדולה. אסיקנא דמחוורתא דהאי דינא דחייב לכבד לכל אחיו הגדולים ממנו זכרים ונקבות, ואף לאחר מיתת אב ואם, וככל אשר דיברנו. והכי משמע הן לפי הפשט מסתמות דברי הפוסקים, והן לפי דרך האמת שכתב רבינו האר"י זצ"ל
במקום שיש ג׳ אחים או יותר - אם יש חיוב לכבד כל אחים גדולים
שו"ת הלכות קטנות (ר׳ ישראל יעקב בן שמואל חגיז, 1620 - 1674, ממרוקו, נודע במלחמתו העיקשת במשיח השקר שבתי צבי) חלק א סימן קכג
שאלה לרבות אחיך הגדול גדול ממש הוא הראשון שכולן תחתיו וביניהם שוים או כל הגדול מחבירו קודם. תשובה מסתברא גדול האחים שנכנס במקום האב שהוא אב לכולם - עי' שבו"י ח"א סי' ע"ו וחת"ס ח"ו סי' כ
ספר קהלת יעקב להר׳ ישראל יעקב אלגאזי - 1680 - 1757 מאיזמיר, טורקיה - חלק ב סימן קו
את שדרשו רז"ל כתובות קג ע"א ואת אחיך לרבות אחיך הגדול כתב הלכות קטנות חלק א סימן קכ"ג דהיינו דוקא גדול האחים שנכנס במקום אב ולא לכל הגדול מחבירו וכ"כ בתשובת שבות יעקב ח"א סוף סימן ט' נט
שו"ת שבות יעקב להר׳ יעקב ריישר, 1661-1732 מאשכנז, חלק א סימן עו
אי מחוי' אדם לכב' את אחותו הגדול'…ומטעם זה נ"ל דיפה פסק בתשובת הל' קטנות סי' קכ"ג דאינו מחויב לכבד רק אחיו הגדול שהוא הראשון ולא השני אף שגדול ממנו בשנים והטעם נ"ל כמ"ש כיון שאינו יורש גדולת אביו…לא מצינו שום חיוב רק דוקא באחיו הגדול שבכולם ותו לא כנ"ל ה"ק יעקב
ערוך השולחן יורה דעה סימן רמ סעיף מג
חייב אדם לכבד אשת אביו אע"פ שאינה אמו כל זמן שאביו קיים….וחייב אדם בכבוד אחיו הגדול בין שהוא אחיו מאביו ובין שהוא אחיו מאמו וכך דרשו חז"ל [שם] ואת לרבות אחיך הגדול ויש שכתבו דדווקא האח הראשון אבל לא השני אף שהוא גדול בשנים ממנו [באה"ט סקי"ז בשם הלק"ט וש"י] וכתב הרמב"ם שחייב לכבדו כלאביו וזהו מדרבנן ע"ש
האיך היא דרך לכבודו
יושר הורי - בירורי הלכה במצות כיבוד אב ואם - להר׳ ישראל יוסף הכהן רפפורט - יורה דעה סימן רמ - אות ה
הנה לא נתפרש בגט' ובשו"ע באיזה פרטים מחויב בכבוד אחיו הגדול כמו כבוד אביו
רמב"ם הלכות ממרים פרק ו הלכה טו
ומדברי סופרים שיהיה אדם חייב בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו
טור יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ
חייב אדם בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו
מנחת חינוך פרשת יתרו מצוה לג
והנה נראה דכל הכבוד שמחויב לאביו ולאמו חייב ג"כ באנשים הנ"ל אך מצד הסבר' כיון דכיבוד מסרו הכתוב לחכמי' א"כ באביו ואמו שייך בכבוד שלא לקרוא אותו בשמו וכדומה המבואר בר"מ וש"ע אבל אחיו אפשר דאין זה בכלל הכבוד ול"מ שיהיו נזהרים בזה כמו שמוזהרים באביו ובאמו. והנה אף דבאביו ואמו חייב בכבודם גם לאח"מ מ"מ נ"פ דאשת אביו אם מתה או בעל אמו שמת א"ח בכבודם כיון שמתו אין זה אשת אביו ולא בעל אמו כמו בנתגרשו אך אחיו הגדול חייב בכבודו לאח"מ ג"כ כיון דמ"מ הוא אחיו כנלע"ד
קימה שיש בה הידור להר׳ אברהם בן שלמה הכהן - פרק יא - כבוד אחיו הגדול
ומובא בם' מעשה איש (ח"ד פ"ד) שהחזו"א היה נזהר לקום מפני אחיו הגדול הגר"מ קרליץ והיה נזהר בכבודו באופן מיוחד כמצות התורה לרבות אחיך הגדול עכ"ד אמנם שמעתי ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאין מזה ראיה לכל אחיו הגדול דיתכן שהחזו"א קם מדין ת"ח ובפרט להידוע שהחזו"א היה קם להרבה ת"ח צעירים אפי' שלא הכירם כמש"כ הגרש"ד מונק בסו"ס והדרת פ"ז ונוסיף ג"כ דאפשר שהיה בכור ובו יותר יש ראיה לחייב בקימה וכאמור
ברכי יוסף מחזיק ברכה - חושן משפט - פרק ג - סעיף סט
גדר חיוב כבוד אחיו הגדול - כתב החיד"א בשיורי ברכה שנראה שהגם שחייב לכבד את אחיו הגדול אבל אין חייב לכבדו ״כמו אביו״ אלא חייב לכבדו יותר משאר בני אדם - וכן כתב המנחת חינוך שהעולם אין נזהרים לכבד אחיו הגדול כמו אביו ממש
Summary:
Interestingly, the רד״ק understands the nature of the sale of the בכורה from עשו to יעקב as representing a sale of the right to be honored and respected by the younger sibling.
In terms of הלכה, following a discussion of a requirement to respect the wife of one’s father, the גמרא clearly rules that there is an obligation to respect one’s older brother.
According to רש״י and the רמב״ם, the requirement to respect one’s older brother exists regardless of whether one’s father is still alive. Though the גמרא included such a qualification, they understand the qualification as only applying in the case of the wife of one’s father. The כסף משנה explains that the reason the respect for the wife of one’s father is limited to the life of the father is due to the extrapolation from the word את. However, one’s older brother is extrapolated from an extra ויו, which makes it an independent הלכה. This also is why the רמב״ם refers to it as מדברי סופרים. This point is also made by the רדב״ז. As implied by the כסף משנה and the רדב״ז and made explicit by the ערוך השלחן, the understanding of the רמב״ם is that the obligation in Rabbinic in nature. The מנחת חינוך argues and notes that the רמב״ם uses the phrasing מדברי סופרים even by דינים דאורייתא.
In contrast, the רמב״ן appears to understand that the nature of the requirement to respect one’s older brother is also a function of כיבוד אב, so as not to degrade their generations. As the מנחת חינוך explains, according to the רמב״ן, the obligation to respect one’s older brother is also only in effect during the life of one’s father. The פתחי תשובה citing the כנסת יחזקאל, also distills down the debate between the רמב״ם and the רמב״ן in this manner.
Incorporating the ruling of the רא״ש, the שלחן ערוך rules that one is required to respect his brother, both from his mother and from his father. Based on another ruling of the רא״ש, the מחבר does exclude a case of a brother who is מבזה his younger sibling.
In addressing an older sister, the שבות יעקב rules that there is no such requirement of כבוד, noting that there is no such mention of a requirement in ש״ס. He rejects one possible source for a requirement from a מדרש, ultimately concluding that at best, the requirement of respect would stem from a broader expectation to respect elders generally. The ברכי יוסף argues that it would seem that the extension could be made to a sister, noting various other extensions that have been made by earlier authorities. He offers a קצת סברא to support his position, noting that a younger sister is expected to be מכבד an older brother, so the reverse would logically apply as well.
In terms of whether one is expected to respect an older but not the oldest brother, the הלכות קטנות was the first to address this question, ruling that the requirement is limited to the oldest brother. In fact, the שבות יעקב uses this ruling to support his position regarding limiting extending the requirement to sisters. This view is also cited by the ערוך השלחן.
The יושר הורי notes that there are limited sources that address the exact nature of the obligation to respect one’s brother. While the language of the רמב״ם suggests that the nature of the obligation is comparable to that of the רמב״ם, the מנחת חינוך makes clear that it’s not exactly the same, such that there is no problem with calling a brother by his first name. While it is noted in the קימה שיש בה הידור that the חזון איש stood up for his older brother, the exact reasoning behind his practice is open to interpretation. The שיורי ברכה characterizes the expectation of כבוד such that he should respect him יותר משאר אדם.
