תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה - מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ובשעת הסכנה - מניחה על שלחנו, ודיו
״על פתח ביתו מבחוץ״
רש"י מסכת שבת דף כא עמוד ב
מבחוץ - משום פרסומי ניסא, ולא ברשות הרבים אלא בחצרו, שבתיהן היו פתוחין לחצר
תוספות מסכת שבת דף כא עמוד ב
מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ - ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר אבל אם יש חצר לפני הבית מצוה להניח על פתח חצר דאמר לקמן חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות ואמרי' נמי נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם משמע לשני בתים
״אם היה דר בעלייה״
רש"י מסכת שבת דף כא עמוד ב
ואם היה דר בעלייה - שאין לו מקום בחצרו להניחה שם, מניחה - מבפנים, כנגד חלון הסמוך לרשות הרבים
ביאור הרא"ם על הסמ"ג (מספר בתי כהונה) - עמוד לו
פרש"י….אבל התוס שפירשו….קשה דא"כ למה ליה למיתני ואם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר, השתא בפתח ביתו שהוא סמוך לעוברי דרכים מניחו ברה"ר בחלונו שהוא גבוה מבעיא, אבל לפי' רש"י ז"ל דמפרש על פתח ביתו מבחוץ בחצרו כנגד פתח רה"ר, אתיא שפיר דאיצטריך למתנייה להא דהיה דר בעלייה מניחה, לומר שאם מבפנים כנגד החלון הסמוך לרשות הרבים
״ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו״
רש"י מסכת שבת דף כא עמוד ב
הסכנה - שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית עבודה זרה שלהם, כדאמרינן בגיטין
חידושי הריטב"א מסכת שבת דף כא עמוד ב
ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו. פי' לא סוף דבר סכנת נפשות דא"כ פשיטא דעל מצות עשה לא יהרג וכדאיתא לקמן במכילתין גבי תפילין וכדכתיבנא במסכת סנהדרין, אלא אפי' סכנת צער או איבה כמו בצרפת, ולכן פרש"י ז"ל כאן דהיינו מפני הפרסיים שלא היו מניחין להדליק נר בשום בית ביום ידוע של אידם וכדאמרינן התם (גיטין י"ז א') אתא חברא שקל שרגא, ולפיכך היה אומר מורי הרב ז"ל שכשנושב רוח שאי אפשר להדליקה בחוץ מדליקה בפנים בביתו
תוספות מסכת שבת דף מה עמוד א
שביום חג שלהם לא היו מניחין נר אלא בבית ע"ז ומאי דקמבעיא ליה בנר חנוכה טפי מבנר שבת משום דלצורך אכילה היו מניחים להם ואע"ג דבשעת הסכנה אמרינן בבמה מדליקין דמניחה על שולחנו ודיו הכא מיירי אם יארע שלא הניחה על שולחנו א"נ אומר ר"י דשעת הסכנה דלעיל לאו סכנת חברים קאמר אלא סכנת גזירה שגזרו שלא להדליק נר חנוכה
מנהג להלדיק בפנים ושנוי הלכות
תוספות מסכת שבת דף כא עמוד ב
ולר"י נראה דעתה אין לחוש מתי ידליק דאנו אין לנו היכרא אלא לבני הבית שהרי מדליקין מבפנים
שו"ת הרשב"א (1235 - 1310) חלק א סימן תקמ
שאלת עוד לענין מה שאמרו חצר שיש לה שני פתחים שצריך להדליק בשניהם משום חשדא. עכשו שאין אנו מדליקין בחוץ אלא בפנים איכא משום חשד נכנסין ויוצאין. /תשובה בשו"ת תקמ"א
ראבי"ה חלק ג - הלכות חנוכה סימן תתמג
וקבלתי מן רבינו אבא מורי הני מילי בימיהם שהיו מניחין מבחוץ אבל לדידן שמניחין מבפנים אפילו למעלה מעשרים אמה כשירה
שו"ת הריב"ש (ר׳ יצחק בר ששת ברפת, 1326–1408, חכמי ספרד) סימן קיא
המנהג הזה להדליק בבהכ"נ מנהג ותיקין הוא משום פרסומי ניסא כיון שאין אנחנו יכולין לקיים המצוה כתקנה כל אחד בביתו שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ, כדתנן (שבת כא:) בההיא דגמל טעון פשתן וכו'. וכיון שעת' שיד האומות תקפה עלינו ואין אנו יכולין לקיים המצוה כתקנה ומדליק כל אחד בפתח ביתו מבפנים ואין כאן פרסומי ניסא כי אם לבני ביתו לבד לזה הנהיגו להדליק בבהכ"נ לקיים פרסומי ניסא
שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעא סעיף ה - ח
נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ...ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר; ואם היה דר בעלייה...מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים; ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה, מניחו על שלחנו ודיו…הגה: ומיהו בזמן הזה, שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני ר"ה כלל, אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח; ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם, ואין לשנות אא"כ רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין…חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן מפני החשד; הגה: ואם מדליק בשני פתחים אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה, מיהו בזמן הזה שכולם מדליקין בפנים ממש, ואין היכר לבני ר"ה כלל, אפילו יש לחצר או לבית הרבה פתחים להרבה רוחות אין מדליקים אלא פעם אחת בפנים, כן נ"ל וכן המנהג פשוט
ט"ז אורח חיים סימן תרעא
ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה. זהו פי' התוס' בפ' כירה אבל רש"י פי' בב"מ דהסכנה שהיה יום איד לפרסיים
קושיות על המנהג
נמוקי אורח חיים (בעל מנחת אלעזר ממונקאטש) סי' תרע"א אות א
הנה מעולם ועד עתה תמהתי ולא זכיתי להבין מדוע לא יקיימו עתה המצוה כתיקונה להדליק בפתח ביתו מבחוץ משום פרסומי ניסא... והלא כתב בפירוש המחבר בזה להלכה שם ס"ה ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה' משמע דרק משום סכנה מניחו מבפנים והלא בעה"י בזה אין שום סכנה בזמנינו ולמה לא יקיימו המצוה כתיקונה בתחלה וכמצותה להדליק מבחוץ
ספר אור זרוע (ר׳ יצחק בן משה מאוסטריה, מאה ה-13) חלק ב - הלכות חנוכה סימן שכג
ת"ר נ"ח מצוה להניח' על פתח ביתו מבחו...ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם...וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות
קונטרס חנוכה (ר׳ חיים אהרן טורצין, 1917 - 1971, מתלמידיו של הגרי״ז) - סימן ג, אות ב
ויש לעיין בהא דמצוה להניחה על פתח בית מבחוץ, אם הוא מצוה מיחודת כדי לפרסם הנס, אבל עצם מצות נר חנוכה מקיים אפילו במניחה מבפנים, כמו שבעת הסכנה דמניחה על שולחנו, או דכך הוא מצות נר חנוכה להניחה מבחוץ, ומבפנים אינו מקיים המצוה כלל, אלא דבשעת הסכנה היתה תקנה מיחוחדת שידליק בפנים....ושמעתי ממרן הרב זצוקללה״ה דדין שעת הסכנה הוא תקנה מיוחדת...וכן אמר ז״ל הדליק מבפנים משום איזה אונס שהוא, ואח״כ התאפשר לו להדליק מבחוץ, חייב להדליק מבחוץ, משום דדינא דעל שולחנו רק נאמר בשת הסכנה, ובלא זה עיקר המצוה להניח על פתח הבית מבחוץ
ספר העיטור עשרת הדיברות (ר׳ יצחק בן אבא מרי מפרובאנס, במאה ה-12- הלכות חנוכה דף קיד טור ד
ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו ודיו - ואחר שנהגו על הסכנה נהגו ומי שיכול להניחה מבחוץ מניחה מבחוץ ואם לאו על פתחו
שו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן סו
הנה כבר עמד בזה האור זרוע ה' חנוכה….והנה ש"מ מדבריו דהמנהג בזמן הזה להדליק בפנים אינו משום סכנה של עכשיו, וראיתי מביאים מהעיטור...ואחר שנהגו על הסכנה נהגו...ובספר פתח הדביר בהערותיו לעיטור שם (סק"ד) כתב וז"ל ור"ל אף שאין סכנה, מ"מ נהגו להניחו על השלחן, והעיטור רצה ליישב בזה את התמיה של האו"ז על מנהגנו שאין אנו מדליקין בחצירות אע"פ שאין סכנה, היינו אחר שנהגו כן נשארו במנהגם עכ"ד
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרעא סעיף כד
והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה אצלינו מ"מ כמעט הוא מהנמנעות מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגריר גשם ושלג ורוחות חזקים וא"א להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית וכולי האי לא אטרחוהו רבנן ועוד דבזה לא יהיה היכר למצוה כל כך וגם לא בכל המקומות יניחו לעשות כך ולכן כולנו מדליקין בבית
שו"ת אמרי נועם (ר׳ רבי מאיר מדזיקוב) ח"ב סי' כ"ט
מה שהקשה על מנהגינו להדליק נר חנוכה בפנים אצל הפתח דוקא כמבואר בטור סי' תרע"א ובד"מ ולכאורה אין לזה שום מקור כי עפ"י הדין מחויב להדליק מבחוץ הנה באמת יפה תמה אך אנכי מצאתי מקור גם לזה במסכת מגילת תענית פ"ט וז"ל מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים ואם מתיירא מן הליצים מניחה על פתח ביתו מבפנים ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו והנה עכשיו בזמן הזה לא הוי שעת הסכנה חלילה רק מיקרי שרבו הליצים על כן מדליקין בפנים אצל הפתח כמבואר במגילת תענית שם
שו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן סו
בענין הדלקת נר חנוכה בתוך הבית ע"ד הערתו מה ההיתר כעת לא להדליק בחוץ דלכאורה אין שום סכנה
הנה כבר עמד בזה האור זרוע ה' חנוכה…וראיתי מביאים מהעיטור….והנה ראיתי בספר נמוקי אורח חיים (סי' תרע"א) שתמה ג"כ על זה...אמנם בתוך דבריו מצינו קצת תרופה לתמיה זו, משום שהרוח מצוי וביותר בימות החורף בחוץ, וקרוב לודאי שתכבה בתוך זמן מצות...אבל תימא שלא הזכירו הפוסקים בנ"ח דמצותו מבחוץ מחשש זה, וא"ת שצריך להדליק מבחוץ בפנס של זכוכית, הו"ל להפוסקים להזכיר מזה….וחידוש שלא הביא מתשו' שאילת יעב"ץ (ח"א סי' קמ"ט), והביאו בשערי תשובה (סוס"י תרע"ג), דמטעם הנ"ל דכדי שיהא שמור מהרוח כתב דקרוב לומר כמעט חובה לתקן כלי כזה לנ"ח, ובודאי עשו כן בזמן הש"ס שהיו מדליקין מבחוץ….וא"כ שוב קשה אמאי לא מדליקין בחוץ באין סכנה ובפנס, וראיתי בערוך השלחן שכתב, וז"ל והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ….עכ"ל, והנה גם לדבריו הוי רק טעם לפטור מהחיוב בחוץ, אבל עדיין י"ל דהיכא דאפשר יש מצוה בחוץ, זולת מש"כ דלא יהי' היכר למצוה כ"כ כנ"ל, ולא ידעתי אמאי ל"ה היכר. אמנם לא ראינו לצדיקי הדור בחו"ל דינהגו כן, וגם בא"י הנוהגים להדליק מבחוץ הם רק מיעוטא כלפי הנוהגים להדליק בפנים, וביותר נוהגים להדליק בפנים החסידים ההולכים בדרכם של התלמידי בעש"ט ז"ל ותלמידי תלמידיהם הע"י. ונתראיתי לדעת בתשו' אמרי נועם (ח"ב סי' כ"ט) בזה"ל...וכל זה מתאים עם הרמז שיש בדבר הזה כמבואר בסה"ק בני יששכר (כסלו טבת מאמר ג') בשם ס' עוללת אפרים….סו"ד מכל הנ"ל מצינו טעמים מספיקים ונכונים להנוהגים להדליק בפנים, ונזכה בקרוב להתגלות האור הגנוז בביאת גוא"צ בבי"א
מקום הדלקה בפנים
טור אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעא
כתב בעל התרומה לדידן שמדליקין בפנים אפי' בב' רוחות די לו באחד מהן שאין היכירא אלא לבני הבית והם יודעים ששני הפתחים של איש אחד ונראה שאין להקל ואף לדידן איכא חשש כיון שמדליקין בפתח הבית העוברין רואין שלא הדליק ואיכא חשד
רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב ט חלק א
ועתה נוהגין להדליקה מבפנים לפתח הסמוך לרשות הרבים ויש שנוהגין להדליקה מבפנים לפתח הסמוך לחצר משום דשכיחי גוים וגנבי
מגן אברהם סימן תרעא ס"ק ח
ונ"ל דאם יש לו חלון הסמוך לר"ה יניחנו בחלון דבזה ליכא חשש סכנה אם לא במקום דשכיחא הזיקא
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרעא סעיף כד
ויותר טוב מן הכל דאם יש לו חלון הפתוח לרה"ר יעמידם אצל החלון ויראו גם בני רה"ר דרך החלון ואיכא פרסומי ניסא [מג"א סק"ח] וכן אני נוהג:
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן קכה
שפיר כתב המג"א דאם יש לו חלון הסמוך לרה"ר יניחנו בחלון ופי' בלב"ש טעמו דפרסומי ניסא עדיף מסברא שיכנס בין שתי מצות, ולמש"כ הוא ברור מגמ' דפרסומי ניסא הוא מעיקרי הדינים בהנרות וטעם שיכנס בין שתי מצות אינו שייך להמצוה ולזכרון הנס אלא כשהיה פרסום הנס שוה באיזה צד יניחנו להנר הכריע ההלכתא כר' שמואל מדיפתי דכניסה בין שתי מצות ממעלת ימין, אבל לא שייך שיהא עדיף ואף לא שוה למעלת פרסום ניסא שלכן אף שעיקר בזה"ז הוא ההיכר לבני הבית מאחר שא"א לנו להדליק מבחוץ מ"מ מה שאפשר לעשות ביותר פרסום ודאי יש לעשות, וכן אני נוהג שאני מדליק בחלון הנראה בחוץ להעוברים ושבים שם וכן נהג אדוני אבי הגאון זצ"ל והרבה גדולי דורות שלפנינו מהיום שנעשה א"א להדליק בחוץ וכן הוא הנכון לדינא
שו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן סו
והנה צ"ע דברי המג"א (סי' תרע"א סק"ח), שכתב דאם יש לו חלון...דשכיח היזקא עכ"ל, דמשמע מדבריו דהא דמדליקין בפנים הוי משום סכנה של עכשיו, ובחלון ליכא סכנה עכשיו, ועי' שם ביד אפרים, אבל קשה דאם ליכא סכנה המבואר בש"ס בחלון, למה הוי סכנה אם מדליקין על פתח הבית מבחוץ...דהרי גם בחלון אם שכיח היזקא אין מדליקין, כמו שמסיק המג"א בעצמו
פרדס אליעזר - חנוכה - חלק א (עמוד נד)
ראיה מוכחת לשיטת המג"א הראה הגרי"ש סופר מפעסט ז"ל בספרו תורת חיים מג"א שם מדברי הגמ' וכ"נ בשו"ע ס"ה דמצוה להניח על פתח ביתו מבחוץ ואם דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרה"ר מניח בחלון הסמוך לרה"ר הרי דבליכא סכנה ואין לו פתח לרה"ר אף אם יש לו פתח בפנים הבית מכל מקום צריך להניח בחלון הרי דפרסומי ניסא לעוברים ושבים עדיף מסברא שידליק בטפח הסמוך לפתח בפנים כדי שיכנס בין ב' מצוות
Summary:
The גמרא rules that the primary manner in which one should perform the מצוה of נר חנוכה is to place the candles outdoors by the opening of one's home.
In analyzing this requirement, רש"י and תוספות debate whether the placement should be at the entrance to the home or, where applicable, at the entrance to the חצר (which is shared by multiple homes).
The גמרא states further that where one lives in an עליה and (as explained by רש״י) does not have a location to place the candles outside (as he does not share in the ownership downstairs), he should place them in the window facing the רשות הרבים.
Lastly, the גמרא rules that where there is a סכנה, then one places the candles on his table (ie not visible to the outside) and that is sufficient.
As to the nature of the סכנה, it is explained by רש״י that this refers to a decree from the גוים that would prohibit Jews from performing the מצוה on a specific day. The ריטב״א elaborates that this is not referring to a סכנת נפשות (as that would not need to have been stated); rather, even סכנת צער או איבה would make this scenario applicable. He then reasons that this would also allow for lighting indoors where it is windy. According to תוספות, the סכנה at issue is one where there is a full decree against observing חנוכה.
Notwithstanding the apparent ruling that the candles should primarily be placed outdoors, תוספות and others note that we light indoors nowadays, further impacting other הלכות (e.g. the ideal time to light and the placement of the candles). In fact, the ריב״ש goes as far as to rule that the custom of lighting in shul developed as a function of our shifting away from lighting outside.
The אור זרוע states that he does not understand the reason for the custom to light indoors, given that there is no applicable סכנה situation nowadays.
The בעל העיטור seems to suggest, as explained by the פתח דביר, that once the practice to light outdoors developed due to סכנה, it remained in place even when the סכנה no longer existed.
The ערוך השלחן suggests that the reason is based on the cold/windy climate, rendering lighting outside not being practical.
The שו״ת אמרי נועם found an obscure חז״ל that would potentially support the practice of lighting indoors.
While the ראשונים discuss lighting indoors by the entrance (i.e. more closely connected to the original ruling of the גמרא), the מגן אברהם rules that the ideal location to light to avoid סכנה is by the window. This ruling is supported by the ערוך השלחן and אגרות משה. The מנחת יצחק raises a challenge to this approach, noting that if there is no issue of סכנה when lighting in the window, then there should also be no issue lighting outside. The פרדס אליעזר attempts to explain the position of the מגן אברהם.
