כנגד ארץ ישראל או כנגד צפון ודרום
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד א
תנו רבנן: סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות - יכוין לבו כנגד אביו שבשמים…היה עומד בחוץ לארץ - יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל…היה עומד בארץ ישראל - יכוין את לבו כנגד ירושלים…היה עומד בירושלים - יכוין את לבו כנגד בית המקדש…היה עומד בבית המקדש - יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים… היה עומד בבית קדשי הקדשים - יכוין את לבו כנגד בית הכפורת; היה עומד אחורי בית הכפורת - יראה עצמו כאילו לפני הכפורת; נמצא: עומד במזרח - מחזיר פניו למערב, במערב - מחזיר פניו למזרח, בדרום - מחזיר פניו לצפון, בצפון - מחזיר פניו לדרום; נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא: מאי קראה - כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות, תל שכל פיות פונים בו
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כה עמוד ב
אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום; ורבי יהושע בן לוי אמר: לעולם ידרים, שמתוך שמתחכם מתעשר, שנאמר: אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. והא רבי יהושע בן לוי אמר: שכינה במערב! דמצדד אצדודי (רש״י - מעט לצד דרום). אמר ליה רבי חנינא לרב אשי: כגון אתון דיתביתו בצפונה דא"י - אדרימו אדרומי. ומנא לן דבבל לצפונה דארץ ישראל קיימא? דכתיב: מצפון תפתח הרעה
תוספות מסכת ברכות דף ל עמוד א
לתלפיות תל שכל פיות פונים בו - וכהך שמעתתא קי"ל וכן מסקינן בלא יחפור (ב"ב דף כה:) דקאמר אתון דקיימיתון לצפונא דא"י אדרימו ולא כהני אמוראי דלעיל (שם) דפליגי אי השכינה במזרח או במערב עכשיו אנו במערבה של א"י על כן אנו פונין למזרח
טור אורח חיים הלכות תפילה סימן צד
ובקומו להתפלל יחזיר פניו למזרח דתניא סומא ומי שאינו…היה עומד בח"ל יכוין…וכהך שמעתתא קיימא לן ולא כההיא דב"ב דפליגי אמוראי בפרק לא יחפור איכא מ"ד שכינה במזרח וצריך להחזיר פניו למזרח ואיכא מ"ד שכינה במערב וצריך להחזיר פניו למערב ואנן שמחזירין פנינו למזרח מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל וכשנחזיר פנינו למזרח נמצינו מתפללין כנגד ירושלים
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן צד סעיף א - סעיף ב
בקומו להתפלל, אם היה עומד בח"ל, יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים; היה עומד בא"י, יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוין גם למקדש ולבית קה"ק; היה עומד בירושלים, יחזיר פניו למקדש ויכוין ג"כ לבית קדשי הקדשים; היה עומד אחורי הכפורת, מחזיר פניו לכפורת…הגה: ואנו שמחזירין פנינו למזרח, מפני שאנו יושבים במערבה של א"י, ונמצא פנינו לא"י - טור וסמ"ג
אם מתפלל לרוח משאר רוחות
בית יוסף אורח חיים סימן צד
מ"ש וכהך שמעתתא קיימא לן…וכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל ותימה על המנהג שאנו נוהגים להתפלל לצפון ולדרום ולא היה לנו להתפלל אלא למזרח כדברי המחבר ונראה שיש לנו להחזיר הפנים בצד המזרח כשאנו מתפללין לצפון ולדרום כדאמרינן בפרק לא יחפור דמצדד אצדודי פירוש שהמתפלל לצפון ולדרום יש לו להטות פניו לצד ארץ ישראל עכ"ל: ומיהו רש"י (ב"ב שם ד"ה דמצדד) פירש דמצדד אצדודי מעט לצד הדרום. משמע שפניו כלפי מזרח והוא מצדד כלפי דרום כדי שיחכים או כלפי צפון כדי שיעשיר. ועם כל זה כיון דאשכחן דמצדד אצדודי מהני יש ללמוד משם למתפלל כלפי צפון או דרום דסגי בשיצדד פניו כלפי ארץ ישראל. וכן כתב סמ"ג (עשין יט קא ע"ד) גרסינן בפ"ב דבבא בתרא אתון דיתביתו לצפונה דארץ ישראל אדרימו ואנו יושבים במערב ארץ ישראל ומכוונים למזרח כנגדה ואע"פ דאמר מר הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין מכל מקום צריך לצדד פניו למזרח כדמסיק התם עכ"ל
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן צד סעיף ב
אם מתפלל לרוח משאר רוחות, יצדד פניו לצד א"י אם הוא בח"ל; ולירושלים, אם הוא בא"י; ולמקדש, אם הוא בירושלים… הגה…ומי שרוצה לקיים אמרם: הרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים, מכל מקום יצדד פניו למזרח
משנה ברורה סימן צד ס״ק ח
לרוח משאר רוחות - כגון שרוצה להחכים או להעשיר ואמרו חז"ל הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין או כגון שרוכב על החמור ואי אפשר לו להחזיר א"ע לצד א"י מ"מ יצדד פניו לקיים מה שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם
מקום הראוי להעמיד הארון בבה״כ
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנ סעיף ה
אין פותחין פתח בהכ"נ אלא כנגד הצד שמתפללין בו באותה העיר, שאם מתפללין למערב יפתחוהו למזרח, כדי שישתחוו מן הפתח נגד הארון שהוא ברוח שמתפללין נגדו
משנה ברורה סימן קנ ס״ק י
באותה העיר - ולפיכך במדינות אלו שאנו מתפללים ומשתחוים נגד מזרח (דהיינו מפני שאנו יושבין בצד מערבו של א"י) צריך לעשות פתח הביהכ"נ במערב כדי שישתחוה מן הפתח נגד ארון הקודש
משנה ברורה סימן צד ס״ק ט
ואנו שמחזירין וכו' - ולפי שצריך להתפלל לצד מזרח נהגו לקבוע ההיכל שס"ת בתוכו בכותל מזרחי ואם א"א לו לקבוע במזרח יקבע בדרום ועכ"פ לא למערב שיהיה אחורי העם להיכל ומיהו אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח
ערוך השולחן אורח חיים סימן צד
והנה רבותינו הראשונים שהיו בצרפת ואשכנז א"ש שמדינות אלו עומדות ממש במערבה של א"י אבל רבינו הרמ"א שהיה בפולין וכן מדינתינו רוסיא שעומדות בצפון העולם א"כ אנחנו נגד מערבית צפונית של א"י וכשאנו עומדים לצד מזרח אינו ממש כנגד א"י וכבר נתעוררו הגדולים בזה [לבוש ומעיו"ט שם וט"ז ומג"א] וכתבו דבאמת כשבונין הבהכ"נ יעמדו כותל מזרחית שבו הארון הקדש נוטה לצד מזרחית דרומית דאז יהיה מכוון כנגד א"י וירושלים אך אין בידינו לבנות כרצונינו כי הבנינים נעשים ע"פ רשיון הממשלה
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן צד סעיף ב
הגה…אין עושין מקום הארון וצד התפלה נגד זריחת השמש ממש, כי זהו דרך המינים, רק מכוונים נגד אמצע היום - הגהות אלפסי החדשים
ביאור הלכה סימן צד
נ"ל שטוב ונכון הוא כשעושין ב"ה שיזהר שיעשו הכותל המזרחי שעושין שם הארון ומתפללין כנגדו שתהא נוטה קצת לצד מזרחית דרומית ואז נעמוד מכוון כנגד א"י וירושלים וב"ה וק"ק וגם עי"ז לא נחזיק ידי המינים שיאמרו אנו מתפללין נגד השמש כמותם
העמדת הארון במקום אחר
כנסת הגדולה הגהות טור אורח חיים סימן צד ס״ק ד
לפי שצריך להתפלל למזרח נהגו לקבוע היכל שספרי תורה בתוכו בכותל מזרחי. ומיהו, אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר, צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח. הר"ש חקאן הלוי ז"ל בתשובה כת"י
משנה ברורה סימן צד ס״ק ט
ואנו שמחזירין וכו' - ולפי שצריך להתפלל לצד מזרח נהגו לקבוע ההיכל שס"ת בתוכו בכותל מזרחי…ומיהו אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח
ביאור הלכה סימן קנ
שהוא ברוח וכו' - עיין במ"ב ולדין זה יש מקור מהתוספתא כמבואר בביאור הגר"א ע"ש וצ"ע במקומות שמפני הדוחק א"א להם בשום פנים להעמידו בכותל המזרח ומוכרחים להעמידו בצפון או בדרום לאיזה צד יתפללו הקהל אם למזרח מפני שהוא נגד ירושלים או מוטב שיתפללו כלפי הקודש דהוא הארון
שו"ת שבט הלוי חלק י סימן כ
אשר העיר, בביה"מ הוצרכו לעשות ארון הקודש לצד מזרח מחוסר מקום, אבל מקום המקדש נוטה לדרומית ביה"מ, והעירו כמה ת"ח מסתירת הגה"צ במ"ב, שבסי' צ"ד ס"ק ט'...אלו בבה"ל סי' ק"נ….לענ"ד דדבריו שבסי' צ"ד דלעולם צריך להתפלל נגד ירושלים הם העיקר להלכה ולא כספיקו בסי' ק"נ, דמלבד פשטות המשנה וחז"ל הכי יראה לשון הטור שם להדיא שכ' ובונין בה היכל להניח ס"ת ובונים אותו לרוח שמתפללים כנגדו באותה העיר כדי שיהי' פניהם מול ההיכל כשיעמדו בתפלה, ומבואר דרוח שמתפללים הוא הקובע ומזה נצמח קביעת מקום ההיכל ולא ההיכל קובע שיתפללו עי"ז לאותו רוח, וכן מסיפא דכ' כדי שיתפללו לאותו רוח שההיכל בו מוכח דלענין עצם מקום הרוח של התפלה פשוט דיתפללו נגד ירושלים, רק כדי שיהי' גם נגד ההיכל יש להמשיך את ההיכל לאותו רוח
באר היטב אורח חיים סימן צד ס״ק ג
בה"כ שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרום של העולם וכלם מתפללים נגד הארון הקודש שהוא לצד דרום יוכל להתפלל בצד מזרח אף שכל הקהל מתפללים נגד דרום ואין כאן משום יוהרא ולא משום איבה יד אליהו סימן א' וגדול אחד שם חולק עליו רק יתפלל לצד שהציבור מתפללין ע"ש
משנה ברורה סימן צד ס״ק י
בה"כ שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרום העולם וכולם מתפללים נגד ארון הקודש הוא לצד דרום אף שהוא שלא כהוגן וכנ"ל בסק"ט מ"מ הבא להתפלל שם יתפלל לצד שהצבור מתפללין אך יצדד פניו למזרח
ערוך השולחן אורח חיים סימן צד סעיף יג
אם האה"ק עומד לצד צפון או לצד דרום וכל הצבור מתפללים לאותו צד ואחד רוצה להתפלל למזרח לא יעשה כן דא"כ לא ישתחוו כולם לצד אחד ומיחזי כשתי רשויות אלא יתפלל לצד שהצבור מתפללין ויצדד עצמו קצת למזרח [וכ"מ בב"י] אך אם הוא מתפלל לבדו שם שלא בשעה שהציבור מתפללין יכול להתפלל כנגד כותל מזרח דאז לא מיחזי כשתי רשויות
שו"ת היכל יצחק (ר׳ יצחק אייזיק הלוי הרצוג) אורח חיים סימן ח
ארון הקדש שבקומה העליונה בנוי לצד דרומית מזרחית, וגבאי ביהכ"נ שבקומה א' העמידו את בנין ארון הקדש נוטה לצד דרומית מערבית, וטעמם ונימוקם עמהם. האם יש בזה משום לא תתגודדו, ומשום מחזי כשתי רשויות….תשובה…והנה היום עיינתי בענין זה. לא תתגודדו - לע"ד אין כאן חשש של לא תתגודדו, שאין זה בי"ד אחד פלג מורין כדברי ב"ש ופלג מורין כדברי ב"ה, שבית המדרש שלמטה נתון תחת הנהלה אחרת וכפי הנראה לא נשאל הדבר אצל הרבנות הראשית של חיפה שקצתם הורו לעשות כמו שעשו למעלה, וקצתם הורו לעשות כמו שעשו למטה….אין בזה מפני המחלוקת מפני שאינם במקום אחד ממש. [מחזי כשתי רשויות] מצד מחזי כשתי רשויות. הנה בגמרא (ברכות דף ו' ע"ב) נאמר רק שנקרא רשע (כל המתפלל אחורי ביהכ"נ נקרא רשע), ופי' רש"י ז"ל, שנראה וכו' (נראה ככופר במי שהציבור מתפללין לפניו), זה נאמר על שטח אחד, שהקהל פנו לכיוון זה והוא לכיוון אחר, אבל במקרה דידן שלא מתפללין ביחד אלא אלו למטה ואלו למעלה…זה אינו בבחינת מחזי כשתי רשויות….ואמנם למרות הטעמים הללו, אילו באו לשאול לא הייתי מסכים לכתחילה שיעשו כך, לפי שסוף סוף הדבר מוזר ומתמיה בעיני העם, ואין להורות דבר שכזה, לכתחילה, כידוע מדרכי ההוראה של הפוסקים ז"ל, אבל מכיון שהדבר כבר נעשה וכבר הורגל, פחות או יותר הקהל בזה, ולשנות הוא ענין קשה, ע"כ אני אומר, שאם ישנו מרצונם הטוב להעמיד הארה"ק כמו למעלה בביהכ"נ הגדול תבוא עליהם ברכה, אבל לגזור עליהם, אפשר רק בכח הדין, וזה אין בידי, לפענ"ד, שבדיעבד אין כאן חשש, ומכ"מ צריך לסדר שהנכנס מן החוץ לא יראה אותם שלמעלה כשהם עומדים בתפילה
שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן יט
שאלה: רבים וכן שלמים נוהגים בבית הכנסת בשעת קבלת שבת להפוך פניהם לצד מערב, האם אין בזה איסור שמחזירים אחוריהם לארון הקודש? תשובה: הרמב"ם (בפרק י' מהלכות ספר תורה הלכה י'), וכן הטור והשלחן ערוך יורה דעה (סימן רפ"ב סעיף א') כתבו, חייב אדם לנהוג כבוד גדול בספר תורה…ולא יחזיר לו אחוריו אלא אם כן היה גבוה ממנו עשרה טפחים, אלא ישב לפניו בכובד ראש ביראה ופחד, ויכבדנו כפי כחו, שהוא העד הנאמן על כל באי עולם, שנאמר והיה שם בך לעד ע"כ…ומכל מקום הכהנים או החזן עם הספר תורה משום כבוד הצבור הופכים פניהם כלפי העם, וכמו שאמרו בסוטה (דף מ' ע"א) לעולם תהא אימת צבור עליך, שהרי הכהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה ע"ש. מבואר שלא הותר להחזיר אחוריו לארון הקודש (אף על פי שמסתמא יש גובה עשרה טפחים מהארץ לספר תורה) אלא לכבוד הצבור. ולפי זה ניחא מה שכתב הטורי זהב יורה דעה (סימן רפ"ב סק"א), שנראה שמה שנוהגים הרבנים לעמוד לדרוש לפני ארון הקודש, ומחזירים אחוריהם לארון הקודש, שאין בזה איסור מה שמחזירים אחוריהם לספר תורה, שמכיון שהספר תורה מונח בארון הקודש הוי כמו ברשות אחרת ע"כ. והטורי זהב עצמו (סימן ק"נ סק"ב) כתב בשם הלבוש, שיש להזהר בסדר הישיבה בבית הכנסת, שלא ישבו באופן שיהיה אחוריהם להיכל, שגנאי הוא לעשות כן. ועוד כדי שלא יראה העולה לספר תורה כשמשתחוה בברכות התורה מול ההיכל כאילו הוא משתחוה להם ע"ש. ולפי מה שביארנו ניחא, שאף על פי שהספר תורה גבוה עשרה טפחים, והוא ברשות אחרת, אין לעשות כן לכתחלה משום גנאי, ורק לכהנים ולזקנים הותר משום כבוד הצבור. והוא הדין לרבנים הדורשים ומבשרים צדק בקהל רב, שמותר להם להחזיר פניהם כלפי העם, למען ישמעו ולמען ילמדו…..וכעת נבוא לעצם השאלה, כי הנה מה שהופכים פניהם לצד מערב בשעת קבלת שבת, יש לו מקור בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכוונות…ומאחר שעושים כן למצות קבלת שבת, נראה שיש להם על מה שיסמוכו, שכיון שהספר תורה שבארון הקודש גבוה מן הארץ עשרה טפחים, אין בזה איסור ולא גנאי מה שמחזירים אחוריהם לארון הקודש. וכמו שנתבאר. וגם הלום ראיתי בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר (חלק אורח חיים סימן כ"ב), בדברי הרה"ג השואל רבי יחזקאל בנעט, שהביא המנהג שנהגו העולם כשאומרים בואי כלה בקבלת שבת, להפוך פניהם ולשחות כלפי מערב. ומזה הוכיח שלא הקפיד הלבוש (סימן ק"נ) אלא כשהוא נראה שמשתחוה לחבירו, מה שאין כן כשאומרים בואי כלה שכל הקהל הופכים פניהם ושוחים כלפי מערב, שאין לחוש לכך. וראה שם בתשובת הגאון המחבר. סוף דבר הכל נשמע שהמנהג שהופכים פניהם כלפי מערב בבית הכנסת, יסודתו בהררי קודש, ואין לפקפק בו כלל. והנח להם לישראל
Summary:
The גמרא states that when davening, one should direct himself physically towards ירושלים. In another location, the גמרא recommends facing southward when davening. It is noted by תוספות and the טור that the הלכה follows the ruling of the first גמרא, which is also the ruling of the שלחן ערוך.
Nonetheless, as noted by the בית יוסף and per the ruling of the שלחן ערוך as explained by the משנה ברורה, one may choose to follow guidance to face in a southern direction in limited circumstances.
The שלחן ערוך rules that the ארון should be placed in the section of the shul where everyone faces when davening (e.g. מזרח, where appropriate). At the same time, there is a reason to avoid placing the ארון directly in the east (so as not to appear we are davening to the sun), moving it slightly in the more south east direction.
The כנסת הגדולה rules that even where the ארון is placed in the wrong location, everyone should still daven towards ירושלים. While the משנה ברורה follows this ruling in one location, in the ביאור הלכה, he leaves the question unresolved. The שבט הלוי assumes that one should follow the משנה ברורה and ignore the placement of the ארון.
The משנה ברורה and באר היטב debate whether one should be influenced by the practice of the ציבור (i.e. if they are not facing מזרח. The ערוך השלחן notes that without question, when davening alone, one should not be influenced by the placement of the ארון.
The היכל יצחק addresses whether it would be problematic from a לא תתגודדו standpoint to have different rooms in the same shul building with an ארון facing in opposite directions. While less than ideal to construct a shul in this manner, he concludes that if it was done in such a way, it would not be a problem.
The יחוה דעת addresses whether it is a problem to turn one’s back to the ארון when reciting לכה דודי.
