משנה מסכת כלים פרק יז משנה ו - ח
כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית…כגרוגרת שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית…כזית שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני זה אגורי כשעורה
שיטת רש״י ותוס׳ - שיעור כזית הוא חצי ביצה
תוספות מסכת חולין דף קג עמוד ב
חלקו מבחוץ - פירש בקונטרס כזית אבר מן החי חלקו לשנים קודם שיתננו לתוך פיו ואכל זה לבדו ואח"כ אכל חציו השני משמע דאם נתן שני החלקים בפיו ובלען בבת אחת חייב לכ"ע ואין נראה דאם כן מאי קשיא ליה לריש לקיש היכי משכחת לה דמיחייב וכי אינו יכול לבלוע כזית בבת אחת והא אמרינן בפרק בתרא דיומא (דף פ.) דבית הבליעה מחזיק כביצת תרנגולת דגדולה יותר מגרוגרת…ואמרי׳ בפ׳ אמרו לו (כריתות דף יד.) דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים משמע דשני זיתים מחזיק
שיטת הרמב״ם - שיעור כזית הוא שליש ביצה
רמב"ם הלכות שבת פרק ח
וביצה האמורה בכל מקום היא ביצה בינונית של תרנגולין, וכל מקום שנאמר כדי לבשל ביצה הוא כדי לבשל כגרוגרת מביצה וגרוגרת אחד משלשה בביצה
מגן אברהם סימן תפו
מיהו קשה הא אמרינן בכריתות שם אין בית הבליעה מחזיק יותר משני זתים ובעלמ' אמרי' אין בית הבליע' מחזיק יותר מכביצה ונ"ל דה"ק ג' זתים אינו מחזיק מיהו להרמב"ם קשה דג' זתי' לא הוי כביצ' וצ"ל דההיא דפ' המצניע מיירי בזית קטן ואנן זית בינוני בעינן וכמ"ש הרב"י בסי' קצ"ו בשם הרוקח
אליבא דהלכתא - שלחן ערוך פסק כשיטת תוס׳
בית יוסף אורח חיים סימן תפו
ושיעור כזית נראה מדברי התוספות בסוף פרק גיד הנשה (חולין קג: ד"ה חלקו) דהוי כחצי ביצה
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תפו סעיף א
שיעור כזית, יש אומרים דהוי כחצי ביצה
בית הבחירה (מאירי) מסכת עירובין דף פג עמוד א
כל ששיערנו בסוגיא זו כביצה פירושו כביצה וקליפתה חוץ מטומאת אוכלין ששיעורה בביצה בלא קליפתה שהרי טעם כביצה שבו הוא מדכתי' האוכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכילו בבת אחת והוא כביצה והרי אין דרך לאכלה בקליפתה
משנה ברורה סימן תפו ס״ק א
דהוי כחצי ביצה - בינונית עם קליפתה ודעת הרמב"ם דכזית הוא כשליש ביצה ועיין במ"א וביאור הגר"א מש"כ בזה. ולענין דינא במצוה דאורייתא כגון במ"ע דאכילת מצה יש להחמיר ולאכול עכ"פ כחצי ביצה [אם לא שהוא חולה וקשה לו לאכול כחצי ביצה יכול לסמוך על הרמב"ם] ולענין מרור וכה"ג שהוא דרבנן יש לסמוך בדיעבד אם אכל כשליש ביצה אך לכתחלה כיון שצריך לברך על המרור נראה דאין להקל בזה אם לא שהוא אדם חלש וקשה לו יכול לסמוך ולאכול רק כשליש וכנ"ל
ערוך השולחן אורח חיים סימן תפו סעיף א
שיעור כזית תנן בפי"ז דכלים דאינו לא גדול ולא קטן אלא בינוני ע"ש וידוע המחלוקת בין רש"י ותוס' להרמב"ם דרש"י ותוס' סוברים דכזית הוא כחצי ביצה והרמב"ם סובר כשליש ביצה ולכן במצה דאורייתא פשיטא שיש לילך לחומרא ולאכול כחצי ביצה ומרור שהוא דרבנן יכול לילך לקולא ולעניין ברכה אחרונה וברכת המזון ספק ברכות להקל ולא יברך עד שיאכל כחצי ביצה ולעולם יראה אדם להוציא עצמו מידי ספק וגם בשיעורי דרבנן ראוי להדר מי שהמצוה חביבה עליו ולקיים לכל הדיעות
המדידה של הביצה - נפח או משקל
Weight - USDA - Food Safety and Inspection Service, U.S. Dep’t of Agriculture (https://www.fsis.usda.gov/food-safety/safe-food-handling-and-preparation/eggs/shell-eggs-farm-table#17)
Volume - Kitchn - What’s the Difference Between Medium, Large, Extra-Large and Jumbo Eggs? https://www.thekitchn.com/medium-large-jumbo-how-egg-sizes-actually-measure-up-ingredient-intelligence-200891
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תפו סעיף א
שיעור כזית, יש אומרים דהוי כחצי ביצה. הגה: ויאכלנו ביחד ולא מעט מעט; ובירקות צריך למעך חלל האויר שבין הירק, ולשער שיעור הכזית בירקות עצמן ולא באויר שביניהם
משנה ברורה סימן תפו ס״ק ג
ובירקות צריך למעך חלל האויר - וה"ה אם יש חלל במצה אינו מצטרף החלל לשיעור כזית וצריך למעכו אבל אם אין חלל במצה אפילו היא רכה ועשויה כספוג א"צ למעכו
פסקי תשובות אורח חיים סימן תפו
ודע, כי מדת הכזית והכביצה משערים לפי "נפח" ולא לפי "משקל"
מדידת הנפח
R’ Mordechai Willig - How Much Matzah Do You Need to Eat - Pesach to Go, 5771
As mentioned, our eggs are about 50 cubic centimeters in volume
מדות ושיעורי תורה, ר׳ חיים פנחס בניש, פרק יג, אות ז (עמוד רכג)
הרא"ח נאה כותב דלפי דברי הרמב"ם שכתב דמשקל רביעית (ביצה ומחצה) מן המים קרוב לכ"ז כספים הנקראים דרהם בערבי, א"כ משקל נפח הביצה מים קרוב לי"ח דרהם. והיות וידוע ומקובל שמשקל הדרהם 3.205 גרם, א"כ נפח ביצה 57.6 סמ"ק. והנה כבר בררנו, שהדרהם שמדד בו הרא"ח נאה היה הדרהם שיצא במלכות טורקיה בדורות האחרונים, אבל הדרהם שיצא בימי הרמב"ם משקלו: 2.83 גרם, א"כ נפח ביצה לדעת הרמב"ם רק כ-50 סמ"ק. ברם לא השמטנו את שיטת הרא"ח נאה כיון שהיתה מיוסדת על מנהג הספרדים ומנהג ירושלים בדורות האחרונים
נשתנו הטבעים ושיטת הצל״ח והחזון איש במדדית הביצה
צל"ח מסכת פסחים דף קטז עמוד ב
והואיל וחביבא מצוה בשעתה ובלילה זו צריכין לאכול כזית מצה וכן מרור ולשתות מן ארבע כוסות רביעית של תורה, צריך אני לברר שיעור הכזית ושיעור הרביעית מה שעולה לדעתי שנתברר לי במופת שהוא שלא כדברי הש"ע, כי באמת מבואר בש"ע סימן תפ"ו ששיעור כזית הוא חצי ביצה. ואמנם לפי שנתברר לי עפ"י מדידה שהביצות המצויות עתה בימינו, הנה הביצה שלימה שבזמנינו הוא רק חצי ביצה מביצים שבהם שיעורי התורה. והמופת הזה כי שיעור חלה הוא מ"ג ביצים וחומש, והתיו"ט מדד שהוא פינט מדה ישנה שמצאתי כאן בבואי לפראג, ואני מדדתי ומצאתי שהוא פחות מפינט, ושוב עשיתי כלי המחזיק שבע אגודלים פחות ב' תשיעית באורך ורוחב ורום מרובע שהוא שיעור חלה המפורש בש"ע בי"ד סימן שכ"ד, והוא על פי חשבון של שיעור מקוה, והכלי זה מחזיק מעט יותר משמנה זיידלך שהוא שני פינט, ואם כן שני שיעורי חלה מכחישים זה את זה, ושניהם הלכה למשה מסיני, כי שיעור מ"ג ביצים וחומש הוא הלכה למשה מסיני, וכן שיעור מקוה הוא הלכה למשה מסיני, ועל כרחך שנשתנה בזמנינו, או שהאגודלים נתגדלו והמה גדולים יותר מהאגודלים שהיו בימי התנאים, או שהביצים נתקטנו והמה בזמנינו קטנים ממה שהיו בימי התנאים. וידוע שהדורות הולכים ומתמעטים ואי אפשר שאגודל שלנו גדול יותר מאגודלים שהיו בימי חכמי ש"ס. ועל כרחך הביצים בזמנינו נתמעטו. ולכן אני מזהיר שעל פינט קמח יקח החלה בלי ברכה, כי לא באתי להקל על שיעורא של התיו"ט, אבל ברכה לא יברכו עד שיהיה שני פינט קמח מחוקים ומעט יותר. וכיון שנתברר שהביצים שלנו נתקטנו על מחציתם, אם כן שיעור זית שהוא חצי ביצה הוא כביצה שלנו. וכזה אשער באכילת מצה ומרור בכל שיעורי התורה. ושיעור רביעית של תורה על פי מדה זו הוא יותר מרובע זיידל של הזיידל הישן שמצאתי פה ק"ק פראג, ובזיידל יש ג' רביעית ומחצה מרביעית של תורה לערך, ופורתא לא דייקינן לחומרא
משנה ברורה סימן רעא ס״ק סח
רובו של רביעית…דע דשיעור רביעית הוא כמעט מלא שתי קליפות מביצה בינונית של תרנגולת והוא שיעור ביצה ומחצה עם הקליפה…ויש מחמירין מאד בענין השיעורין והוכיחו דהביצים נתקטנו בזמנינו למחצית ממה שהיה בימי הגמרא וע"כ שיעור רביעית הוא בכפלים וכן נ"מ מזה לענין כזית מצה דהוא כחצי ביצה כמבואר בסי' תפ"ו ועיין בבה"ל מה שכתבנו בענין זה דנכון לחוש לדבריהם לענין קידוש של לילה
משנה ברורה סימן תפו ס״ק א
דהוי כחצי ביצה…ועתה נחזור לעניננו דע דמש"כ המחבר כזית כחצי ביצה לאו מלתא פסיקתא היא בזמנינו דיש מאחרונים שהוכיחו דביצים המצויים בזמנינו נתקטנו הרבה עד למחצה מכפי שהיו בימים הקדמונים שבהם שיערו חכמים ולפ"ז בכל מקום שהשיעור הוא כחצי ביצה צריך לשער בכביצה בזמנינו ועיין בשע"ת שהכריע שיש לחלק בזה לענין שיעורין בין דבר שחיובו מן התורה לדבר שחיובו מדרבנן כגון מרור בזה"ז ואפיקומן וכוסות ונמצא לפ"ז בזמנינו יתחייב לאכול מצה עד כשיעור ביצה ומרור יצא בדיעבד אף אם לא אכל רק כשליש ביצה וכנ"ל ועיין במש"כ לעיל סימן רע"א בבה"ל בד"ה של רביעית
חזון איש - אורח חיים - סימן לט - קונטרס השיעורים
מיהו אחרי שנקבעה הלכה ע"פ הנו"ב והגר"א מהרא"ז מרגליות והח"ס, ונתפשטה ההוראה כך, הוי כאילו קבעו ב״ד לכל ישראל את המדה לפי ראות הב״ד ונקבע שיעור חלה ע"פ מדידת האגודל…ואנו אין אנו אחראים לקבוע חשבון הנעלם ממנו, ועלינו לעשות החשבון ע"פ האצבעות שהחשבון זה מסור לנו להתנהג על ידו בכל דיני התורה, וגם נאמנים עלינו הגאונים שקבעו החשבון שהיו כולם רבנים של כל בני הגולה
מדות ושיעורי תורה, ר׳ חיים פנחס בניש, פרק יג, אות ו (עמוד רכא)
מדת הנו"ב החת"ס והגר"א - הנו״ב מדד שיעור חלה ע"פ אגודלים, והעלה דמדת קודמיו המיוסדת ע"פ מדת הביצים היא כמחצית המדה, לכן תלה שהביצים התקטנו, ומסיים ״ולכן אני מזהיר שעל פינט קמח יקח החלה בלי ברכה…אבל ברכה לא יברכו עד שיהיה שני פינט מחוקים ומעט יותר.״ ע"פ מדת הפינט שהבאנו לעיל עולה דשיעור חלה לנו"ב מעט יותר מ-4006 סמ"ק, ורוחב אגודל 2.34 ס"מ בקירוב, ומדת ביצה שיש לשער בה 93 סמ"ק
המרת נפח למשקל
מדות ושיעורי תורה, ר׳ חיים פנחס בניש, פרק יז, אות ב (עמוד רעז)
במשקל סגולי: במדידה התברר לי שמשקלה הסגולי של מצה בימינו הוא כ- 0.5 - 0.55 ממשקל המים. (ההבדלים תלויים במדת דחיסות המצה ובטריותה, אבל אין הבדל משמעותי בין מצה עבודת יד או מצת מכונה.) לכן לנוהגים כשיטת הרא"ח נאה (כזית = 27 סמ"ק) משקל כזית מצה הוא כ- 15-13.5 גרם, ולנוהגים כשיטת חזו"א (כזית = 50 סמ"ק) כ- 25 - 27.5 גרם…צ"ע הוראת החזו"א שבחצי מצת מכונה יש שיעור כזית בריוח. וכבר הקשה על דבריו הגר"י קנייבסקי שמדד ומצא שאין בחצי מצה הנ"ל שיעור כזית לשיטתו' ולכן כתב "שראוי שיהא הכזית ראשון בערך שני שליש מצה." אולם ע"פ דברינו גם שיעורו קטן ממדת 50, סמ"ק והדברים טעונים הסבר. ונראה דהסיבה לכך היא אופן המדידה שבצעו - טחינת המצה ומדידתה בכלי, שמפאת הטחינה גדל נפח המצה ונכנס בכלי המדידה פחות מצה. ונראה דהחזו"א לא חש לכך, אע"פ שיוצרת היא קולא, היות ומדת כזית סמ"ק שמדד בה היא חומרא יתרה מכמה סיבות, ולכן הקל בזה
R’ Mordechai Willig - How Much Matzah Do You Need to Eat - Pesach to Go, 5771
The volume of 22.5 cubic centimeters, which weighs about 11.25 grams, is less than two fifths of a machine-made matza, and less than one fifth of a hand-baked matza.
Dr. Haym Soloveitchik, Rupture and Reconstruction, Tradition 28.4, Summer 1994
The audit, rather, has encompassed all aspects of religious life, and its conclusions have left little untouched. The best example and also one of the earliest ones, is shiurim (minimal requisite quantities). On Pesach evening one is obliged to eat a minimal amount of matzah - a quantity equal to the size of an olive. Jews have been practicing the Seder for thousands of years, and no one paid very much attention to what that shiur was. One knew it automatically, for one had seen it eaten at one’s parents’ table innumerable Passover eves; one simply did as one’s parents had done….Custom is potent, but its true power is informal. It derives from the ability of habit to neutralize the implications of book knowledge…How many people could, for example, answer accurately: “How many inches wide is your tie or belt?” When interrogated, habit replies in approximations, a matter of discredit in the new religious atmosphere.
Summary:
Based on analysis of two sources, תוספות concludes that there a כזית is the equivalent of half a כביצה. In contrast, the רמב״ם rules that the ratio is less three to one, resulting in a smaller כזית (he assumes that גרוגרות is slightly larger than a זית). The מגן אברהם (and others - פרי חדש, ביאור הגר״א) seek to explain how to reconcile the רמב״ם with the sources cited by תוספות.
Insofar as מצה is concerned, the שלחן ערוך seems to recommend ruling strictly like תוספות. The משנה ברורה and ערוך השלחן reinforce this ruling, noting that in the area of איסורי דאורייתא, we should err in favor of stringency.
In terms of assessing the size of an egg, it is of note that one could focus on either weight or volume. Based on the רמ״א and משנה ברורה (among other מקורות), it is generally understood that the assessment must be done based on volume and not weight. As such, many opinions conclude that our eggs nowadays are in the range of 50-58 cubic centimeters, resulting in olives being 25-29 CCs. (Of note, ר׳ חיים נאה seems to reach his conclusion through a method other than assessing the size of eggs today.)
To complicate this discussion, the נודע ביהודה adds that in his opinion these figures must be doubled, as our eggs today are half the size of the eggs that were discussed by חז״ל. He reaches this conclusion by analyzing another method to calculate a כביצה based on finger width. As he rules out the possibility that people have become larger over time, he concludes that the only other explanation is that the eggs have become smaller. The חזון איש advocates for this position and the משנה ברורה also advocates caution to ensure this opinion is taken into consideration. This would result in the size of an egg today being closer to 100 CCs.
In terms of converting from CCs to מצה, it seems that there a couple methods that could be utilized. One possibility is to grind up the מצה and then assess it as the volume/CC level. It appears that this method is referenced by the מדות ושיעורי תורה in the name of the Steipler. Alternatively, he notes that one could determine the relative weight of the required CCs and then transfer that weight (e.g. in grams) over to מצה. Based on this method, he argues that a 2:1 CC to grams of מצה would be appropriate (given the relative weight of מצה). For example, if one were to require 22.5 CCs (as is required by R’ Willig), this would result in a require 11.25 grams of מצה.
