תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד א
אמר רב חייא בר אשי אמר רב: המדליק נר של חנוכה צריך לברך. ורב ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה צריך לברך. אמר רב יהודה: יום ראשון - הרואה מברך שתים, ומדליק מברך שלש. מכאן ואילך - מדליק מברך שתים, ורואה מברך אחת. מאי ממעט? ממעט זמן. ונימעוט נס! - נס כל יומי איתיה. מאי מברך? מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה והיכן צונו? רב אויא אמר: מלא תסור
רש"י מסכת שבת דף כג עמוד א
הרואה מברך שתים - שעשה נסים ושהחיינו, שאין עליו לברך להדליק - דהא לא אדליק איהו
מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק כ הלכה ד
כיצד מברכין, ביום הראשון המדליק מברך שלש, והרואה שתים. המדליק אומר, ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של חנוכה, ומתנה ואומר, הנירות האילו אנו מדליקין על הישועות ועל הניסים ועל הנפלאות, אשר עשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים, וכל שמונת ימי חנוכה הנירות האילו קודש, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד, כדי להודות שמך על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתיך; ואומר, ברוך אתה שהחיינו; ואומר, ברוך אתה שעשה נסים. אילו למדליק, אבל לרואה, אינו אומר ביום ראשון אלא שתים, שהחיינו ושעשה. מיכאן ואילך, המדליק מברך להדליק, ומתנה; והרואה אומר, שעשה נסים.
ספר אבודרהם חנוכה
כתב ה"ר יונה שבליל ראשון מברך שלש ברכות אלו קודם ההדלקה דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. ובליל שני מברך קודם ההדלקה להדליק. ושעשה נסים מברך אחר שמדליק נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל שלישי קודם שידליק נר שלישי. וכן ברביעי וכן לכלם. ואמרינן במסכת סופרים (פ"כ ה"ד) המדליק נר חנוכה אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו ע"י כהניך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדש ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל נסיך ועל ישועתך. וכן היו נוהגין לומר ה"ר מרוטנבורק והרא"ש.
שו"ת מהרי"ק סימן קפג
ועל דבר הדלקת נרות של חנוכה אשר כתב לי הוותיק הר' ברוך יצ"ו משמך לכתוב לך מה שאמרתי לך אשתקד לשנות סדר הדלקת ליל שני מליל ראשון אני לא כך אמרתי דלמה ישנה וזה הוא שאמרתי וכן מקובלני
שו"ת מהרי"ל סימן קמה
ומה שמאחרים הנרות הללו אחר כל הברכו', נ"ל משום דאין להדליק עד שיגמור כל הג' ברכות הכא כמו שעושין בקריאת מגילה ונטילת לולב דכולהו בעינן עובר לעשייתן כב ומסכת סופרים איכא למימר דסבירא כמ"ד בירושלמיכג בשעת עשייתן. ואנו אין לנו אלא תלמוד דידן דעיקר. וכ"ש דאין מנהג פשוט לאמרה, והיאך נפסיק בטפל לבין העיקר
ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות חנוכה
ומדליקין לילה ראשונה בהכנסת יום כ"ה שני נרות ומוסיפין בכל לילה נר אחד עד בליל אחרון מדליקין ט' נרות. ומברכין בא"ה אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה. בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. שהחיינו. ואחר ההדלקה אומר: הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות - אשר - שעשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים, הנרות הללו קדש - הם - ואין לנו רשות להשתמש - לאורן - בהן זולתי לראותם - בלבד - כדי להודות - ולהלל - לשמך על נפלאותיך - ועל נסיך - ועל ישועתיך.
דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תרעו
(כתב מהרי"ל (הל' חנוכה עמ' תג אות ג, שו"ת סי' קמה) שלא התחיל בהדלקה עד סיום כל הברכות כדי שתהא הברכה עובר לעשייתו עכ"ל. אבל בתולדות אדם וחוה נתיב ט' חלק א' (סא ב) כתב בשם ה"ר יונה ז"ל שבליל ראשון מברך כל ג' ברכות קודם ההדלקה כדי שיהיו עובר לעשייתן ובליל שני מברך קודם הדלקה להדליק ושעשה ניסים לאחר הדלקת נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל שלישי על נר שלישי וכן בכל הלילות היה מברך שעשה ניסים על נר שמוסיף באותו הלילה אבל לא ראיתי רבותי נוהגין כן עד כאן לשונו וכן כתב אבודרהם (נד ב) בשם ה"ר יונה... נראה לי שיש לנהוג כמהרי"ל לברך כל הברכות קודם ההדלקה ואין חילוק בין לילה ראשונה ללילות אחרות
בית יוסף אורח חיים סימן תרעו
כתב ה"ר דוד אבודרהם (סדר הדלקת נ"ח עמ' ר ד"ה כתב) בשם ה"ר יונה שבליל ראשון מברך שלש ברכות אלו קודם ההדלקה דכל המצות מברך עליהם קודם עשייתן ובליל שני מברך קודם ההדלקה להדליק ושעשה ניסים מברך לאחר שמדליק נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל שלישי קודם שידליק נר שלישי וכן ברביעי וכן על כולם עכ"ל….קצת דוחק לומר דברכת שעשה נסים יברך ליל ראשון קודם הדלקה ובשאר לילות אחר הדלקה
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרעו סעיף ד
מליל ראשון ואילך מברך שתים להדליק ושעשה נסים אבל שהחיינו אינו אלא בפעם ראשון כמו ברגלים שאין מברכין רק פעם אחד שהחיינו אבל שעשה נסים מברכין בכל לילה שהרי כל יום היה נס בפ"ע בפך השמן ויתחיל להדליק אחר שגומר כל הברכות דצריך לברך עובר לעשייתן ואע"ג דזה שייך על ברכת להדליק אבל על שעשה נסים ושהחיינו לא שייך עובר לעשייתן וראיה שהרי גם הרואה מברך אותן כמו שיתבאר והרואה הרי מברך אחר ההדלקה וע' בסעיף י"ד
בית יוסף אורח חיים סימן תרעו
כתב ה"ר דוד אבודרהם (סדר הדלקת נ"ח עמ' ר ד"ה כתב) בשם ה"ר יונה שבליל ראשון מברך שלש ברכות אלו קודם ההדלקה דכל המצות מברך עליהם קודם עשייתן ובליל שני מברך קודם ההדלקה להדליק ושעשה ניסים מברך לאחר שמדליק נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל שלישי קודם שידליק נר שלישי וכן ברביעי וכן על כולם עכ"ל נראה מדבריו שבנר שהתחיל להדליק בליל ראשון בה מתחיל בכל הלילות
שו"ת מהרי"ק סימן קפג
ועל דבר הדלקת נרות של חנוכה אשר כתב לי הוותיק הר' ברוך יצ"ו משמך לכתוב לך מה שאמרתי לך אשתקד לשנות סדר הדלקת ליל שני מליל ראשון אני לא כך אמרתי דלמה ישנה וזה הוא שאמרתי וכן מקובלני שמאחר שכתב המרדכי בשם רבינו מאיר שיש להתחיל לצד שמאל כדי לפנות לימין משום כל הפנות וכו'. א"כ ראוי הוא להתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני ויברך ובליל שני כשיוסיף נר א' סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי לפנות לימין כדברי רבינו מאיר וכן בליל שלישי כשיוסיף עוד א' סמוך לב' נרות הראשונות יתחיל בו בנוסף ובו יתחיל הברכה ואח"כ יפנה לצד ימין וכן בכל לילה ולילה ונמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס שהרי בתוספת הימים נתוסף הנס אבל אם היה מתחיל בליל ראשון להדליק בנר השמאלית גם בליל שני ג"כ היה צריך להתחיל בו כדי לפנות לימין כדברי הר"ם וכן בליל ג' וכן כל הלילות ונמצ' שאין מברך אלא על נר אחד כל ימי חנוכה זהו שאמרתי לך וכן קבלתי וכן ראוי לעשות לפי הנראה לע"ד:
ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות חנוכה אות ב
[והתחיל בהדלקתו בצד שמאל, והיה פונה ומסיים בצד ימין, לקיים כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין. ואמר שהקשה אליו דודו מה"ר יעקב גלהויזין מנין דין זה. דהא דאמר בגמרא כל פנות כו' נאמר על שעשה המצוה דרך הילוכו. כגון גבי זריקת הדם שהיה כ"ג עולה בכבש בדרום ופונה לו לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית כו', דאחוריו היה לצד הפתח ופניו כלפי שכינה במערב. אבל העומד במקומו ועושה מצוה מנלן דיפנה לימין. ואמר דתירץ לו ג"כ מעבודת כ"ג במסכת יומא ס"פ הוציאו לו דאשכחן דעמד במקומו וזרק דרך ימינו
תרומת הדשן סימן קו
שאלה: המדליק מליל ראשון דחנוכה ואילך, באיזה צד מתחיל להדליק בנר שהוא כנגד צד ימינו או בנר שהוא כנגד צד שמאלו? תשובה: יראה דבדבר זה יש חילוק. בני רינו"ס ואגפיה מתחילין להדליק בנר שהוא כנגד צד שמאל. וגם נמצא כתוב בשם מהר"ם שהיה מדליק בנר שמאל ופונה דרך ימין, משום כל פינות שאתה פונה איננו אלא דרך ימין. ובני אושטריי"ך ואגפיהן מתחילין לצד ימין, ומדליקין כדרך שאנו בני ברית כותבין, דאפשר חשיב לה כה"ג פונה דרך ימין, ואף אם אינו פונה דרך ימין כה"ג נראה ליישב המנהג. דמשום דהאידנא ברוב מקומות ורובא דרובא דעלמא, אפילו ת"ח אין להם המזוזות בבתי חורף שבהן מדליקין. א"כ צריכין להדליקן בימין הכניסה בצד הטפח הסמוך לפתח, אף לדידן דמדליקין בפנים, כדאיתא במרדכי. וא"כ אותו נר שהוא כנגד ימינו הוא הסמוך לפתח לעולם. וכן צריך להתחיל שהוא עיקר המצות דבדידיה לחוד הוי סגי, אי לא הוי בעיא למיהוי מן המהדרין. אבל מהר"ם מזוזה היה לו בפתחו, וא"כ היה צריך להדליק בשמאל הכניסה, וא"כ נר הסמוך לפתח לעולם כנגד שמאלו. וא"ת א"כ מה צריך לטעם דכל פינות כו', תיפוק ליה משום האי טעמא? י"ל דנ"מ אם היו הנרות מסודרים מצד הפתח לצד דופן שכנגד הפתח, כמו אם הפתח במזרח והנרות מסודרים ממזרח למערב. שאז צריך להפוך פניו לדרום ולהתחיל בנר שסמוך לפתח, ולא יהפוך פניו לצפון ויתחיל באותו הנר, משום דכל הפינות כו' וק"ל למדקדק
בית יוסף אורח חיים סימן תרעו
ובתרומת הדשן (סי' קו) כתוב דבני רינוס….עד כאן לשונו ונראה שמנהג בני רינוס הוא הנכון וכפי מה שכתבתי בשם מהר"י קולון ואין לחלק בין היכא שהנרות בימין הכניסה להיכא שהם בשמאל הכניסה וכן אנו נוהגים
דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תרעו
וכן כתב מהרי"ל (שם עמ' תב אות ב, שו"ת סי' מ) להתחיל כל לילה בשמאל ולפנות לימין וכן נוהגים
שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעו סעיף ה
יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני, ובליל ב' כשיוסיף נר אחד סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף, שהוא יותר שמאלי, כדי להפנות לימין; וכן בליל ג' כשיוסיף עוד אחר סמוך לשני נרות הראשונות, יתחיל בנוסף ובו יתחיל הברכה, ואח"כ יפנה לצד ימין, וכן בכל לילה; נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס, שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס
מגן אברהם סימן תרעו ס״ק ד
בנר היותר ימיני. ואין חילוק בין אם מדליק בימין הפתח או בשמאל הפתח [ב"י] אבל רש"ל כ' דכשהם מונחים לימין הפתח צריך להתחיל בנר הימיני שהוא סמוך לפתח והמדקדק יניח' באורך כשפוד שיהא כולן שוין בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בשמאל ויפנה לימין וכ"כ הב"ח ומט"מ כ' בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוזה: כתב הב"ח מ"כ אדם שהדליק יכול להדליק לאשה ולברך וכגון שעומדת אצלו בשעת הברכה אבל בע"א אין לברך כיון שהמצוה מוטלת על גוף האדם עכ"ל ועסי' ח' מ"ש בשם הג"מ דמשמע דאחר יכול לברך והיא תדליק ועמ"ש סי' תל"ב ס"ב, כ' הב"ח כשאחר מברך יברך על הדלקת נר חנוכ' עכ"ל ובר"ן פ"ק דפסחים גבי הפרשת תרומות לא משמע הכי
ט"ז אורח חיים סימן תרעו ס״ק ו
יתחיל להדליק כו'. בת"ה כ' סי' ק"ו דבני ריינוס מתחילין...וכמ"ש מהרי"ק שצריך להדליק בכל לילה על הנר הנוסף….ובלבוש כ' וז"ל ואומר אני שאין פי' כל פינות כו' כמו שהם מפרשים אלא פירוש' נ"ל היא כדרך הכתיבה שאנו כותבין כו' וכ"מ מהקפת המזבח שהיה הכהן עולה בדרום והתחיל בקרן דרומית מזרחית ואח"כ מזרחית צפונית וכו' ואם הי' כהן יכול לעמוד במקומו לזרוק הרי הוא כמ"ש כו' והאריך בסברא של טבע בני אדם כשפונ' עצמו בטבעו הוא פונה כך כגון במחול וכן נ"ל הלכה למעשה כבני אוסטריי"ך עכ"ל. ונ"ל דבריו נכונים שמ"ש חכמים כל פינות וכו' פירוש התחלת הפינה ויש לך ימין ושמאל אז אנו אומרים כל שאתה מתחיל תפנה לימין והיינו בפעם הראשון שיש ב' או יותר לפניך תדליק היותר ימיני שלך ואילו נפרש שתדליק ראשון בשמאלי כדי שאח"כ תפנה לימין קשה למה יהיה הסוף עדיף יותר מהתחלה של ההדלקה שהיא עיקרית אלא ודאי מסתבר לפ' על ההתחלה כשאתה בא ויש לפניך שני צדדים תקח לך הימין ואח"כ תלך לשמאל של אותו ימין וע"כ נהגתי בעצמי הדרך היותר נכון לפע"ד שלסדר הנרות באורך סמוך להפתח כמ"ש רש"ל כדי שיהיו כל הנרות בטפח הסמוך לפתח ולהדליק בלילה ראשונה בנר שאצל הכותל ובליל שני יוסיף לו נר שני סמוך לו לצד החלל החדר ויתחיל בנר הנוסף ויסיים בנר שאצל הכותל וכן בכל לילה שאח"כ יוסיף נר לצד חלל החדר ויתחיל בו שהוא ימיני שלו ויסיים באותו שאצל הכותל ואם א"א לסדר כן יסדר אותם על הכותל בשורה מצד ימין הפתח ואע"פ שהאחרים שיוסיף לא יהיו כולם בטפח הסמוך לפתח אין חשש בזה כיון שהנר הראשון הוא באותו טפח סגי ויתחיל בכל לילה בנוסף שהוא ימין המזומן בפני האדם וידליק אח"כ עד נר שאצל הכותל כנ"ל נכון וכן בב"ה שמסדרין אותם במנורה ממזרח למערב ידליק בלילה הראשונה את היותר סמוך לצד מזרח ואח"כ יוסיף לצד מערב ויתחיל תמיד בהנוסף ועסי' תרנ"א גבי לולב ונ"ל עוד ט"א להתחיל ביותר שמאלי' שהוא ימין האדם דאל"כ הוא מעביר על המצו' במה שמוליך ידו לצד הנרו' המוכני' לפניו ושיכל ידו להדליק בנר שהוא בשמאל שלו ואחר כך ידליק במה שמונח לפניו
ט"ז אורח חיים סימן תרעו ס״ק ה
אחר שהדליק יאמר הנרות. רש"ל כ' אחר הדלקת הראשון שהוא עיקר יאמר הנרות הללו כו' ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנרות כו' ובנוסח הנרות יש ל"ו תיבת נגד הנרות של חנוכה מלבד אלו ב' תיבות הנרות הללו כלומר הנרות הללו הם ל"ו ע"כ
משנה ברורה סימן תרעו ס״ק ח
אחר שהדליק וכו' - אחר שהדליק נר הראשון שהוא העיקר אומר הנרות הללו ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנרות וכו' ובנוסח הנרות יש ל"ו תיבות נגד הנרות של חנוכה מלבד אלו שני תיבות הנרות הללו כלומר הנרות הללו הם ל"ו עכ"ל רש"ל [ובשני תיבות הנרת הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכה] ומ"מ מי שנוהג לומר הנרות הללו לאחר שהדליק הכל נמי שפיר דמי - פמ"ג
פסקי תשובות אורח חיים סימן תרעו
ויש לנו ג' שיטות, א. שיטת השו"ע והרמ"א (בדרכ"מ) - שמדליק ביום הראשון בנר הימיני שבמנורה, ואף שאינו הנר הסמוך למשקוף הפתח אלא היותר רחוק מהפתח, ובשאר הלילות מוסיף היותר שמאלי, וממנו מתחיל להדליק, והולך משמאל לימין, כי זה הפירוש כל פינות שאתה פונה פנה לימין. ב. שיטת הט"ז והפמ"ג שמפרשים 'כל פינות שאתה פונה פנה לימין' הכוונה שמתחיל תמיד בצד ימין, ואע"פ שאח"כ הולך לצד שמאל, וכפי שאנו כותבים כתב עברי, ולפי"ז יש לו להדליק בלילה הראשון הנר הסמוך למשקוף הפתח אף שהוא בצד שמאלו, כי באופן זה בשאר הלילות יתחיל להדליק בנר הימני וילך מימין לשמאל. ג. שיטת המהרש"ל והגר"א - שצריך בכל לילה להתחיל ההדלקה באותו נר שהדליק בו בלילה הראשון שהוא העיקרית ולא בנר שהוסיף, ויתחיל בלילה ראשון בנר הסמוך לפתח (כפי הט"ז), ובשאר הלילות ידליק בראשונה הנר הסמוך לפתח וילך משמאל לימין (כפי השו"ע בפירושו כל פינות וכו'). ומנהג העולם למעשה כפי שיטת השו"ע והרמ"א שכן נהג רבינו האר"י ז"ל (כמ"ש בשער הכוונות דף ק"ח ע"ג), וכן הסכימו רוב האחרונים, והוסיף המשנה ברורה בשם מט"מ שטוב ונכון אם יכול לסדר שהמנורה כולה תעמוד בתוך חלל הפתח (תחת המשקוף) שכך אף לפי המנהג כהשו"ע שמתחילים בנר הימיני תהיה ההדלקה סמוך לפתח ולא רחוק ממנו. ובימינו שבדרך כלל רוחב הכותל והמשקוף צר מאד ואם יניח את אורך המנורה לרוחב הפתח לא תהיה כולה תוך חלל המשקוף יכול30 להניח המנורה כולה תחת המשקוף (אורכה באורך הפתח סמוך למשקוף השמאלי, נגד המזוזה) וכן תהיה כולה תוך חלל הפתח
Summary:
The גמרא simply states that there are two/three ברכות to recite, without elaborating on how/when they are recited within the lighting procedure. The מסכת סופרים adds the practice of reciting הנרות הללו. And while it doesn’t indicate when to light, it does assume that הנרות is recited after להדליק and before שעשה נסים.
The אבודרהם cites from רבינו יונה that on the first night all ברכות are recited pre-lighting, while on the second and latter nights, שעשה נסים is recited after the first candle is lit. However, the מהרי״ק and the מהרי״ל both reject this view, arguing that there’s no reason to distinguish between the lighting procedure (after/before שעשה נסים) for the first night and the subsequent nights. On a related note, the ערוך השלחן does acknowledge that the ברכות of שעשה נסים and שהחיינו are not ברכות המצוה and as such, don’t technically require עובר לעשייתן.
A secondary dispute emerges from here as to whether one starts lighting on all nights from the first candle (which appears to be the case from the רבינו יונה) or if one always lights the new candle first and then moves from left to right. The תרומת הדשן presents two varying approaches in this regard. The שלחן ערוך rules that the candles should start on the far right and newest candle (on the left hand side) should be lit each night.
No comments:
Post a Comment