שמות פרשת משפטים פרק כג פסוק יג
וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ
מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דכספא פרשה כ
ושם אלהים אחרים לא תזכירו. שלא תעשנו בית ועד, לא יאמר לו, היכן אתה שרוי, במקום עבודה זרה פלונית, אתה ממתין לי אצל עבודה זרה פלונית. - רבי נתן אומר הרי הוא אומר ויאמרו הבה נבנה לנו עיר וגו' [שם זה אין אנו יודעים מה הוא] נאמר כאן שם, ונאמר להלן שם, מה כאן עבודה זרה, אף להלן עבודה זרה - רבי אומר, ושם אלהים אחרים לא תזכירו, לשבח, אבל לגנאי, תלמוד לומר שקץ תשקצנו; עבודה זרה נקראת בלשון פגימה, חרם, שקץ, תועבה, פסל, מסכה, אלילים תרפים, עצבים, גילולים, שיקוצים, חמנים, אבל המקום קרוי לשון שבח, אל, אלהים, שדי, צבאות, אהיה אשר אהיה, חנון ורחום, ארך אפים ורב חסד ואמת, חסין יה, ואומר +תהלים צב טז+ להגיד כי ישר יי צורי ולא עולתה בו
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סג עמוד ב
הנודר בשמו והמקיים בשמו הרי זה בלא תעשה. הנודר בשמו והמקיים בשמו מנלן? דתניא: ושם אלהים אחרים לא תזכירו - שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית. לא ישמע על פיך - שלא ידור בשמו, ולא יקיים בשמו, ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ויקיימו בשמו. דבר אחר: לא ישמע על פיך - אזהרה למסית ולמדיח. מסית - בהדיא כתיב ביה, גוכל ישראל ישמעו ויראו וגו'! - אלא: אזהרה למדיח. ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ושיקיימו בשמו - מסייעא ליה לאבוה דשמואל, דאמר אבוה דשמואל: אסור לאדם שיעשה שותפות עם הנכרי, שמא יתחייב לו שבועה, ונשבע בעבודה זרה שלו, והתורה אמרה לא ישמע על פיך. כי אתא עולא בת בקלנבו. אמר ליה רבא: והיכא בת מר? - אמר ליה: בקלנבו. - אמר ליה: והכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו! -
רא"ש מסכת סנהדרין פרק ז סימן ג
הנודר בשמו והמקיים…לכאורה משמע דוקא בכה"ג אסור להזכיר כשמזכיר ע"ז לצורך וכן [בגמרא] לקמן כמגדון לשילה שצריך להזכיר לסימן. ומיהו נראה דבכל ענין אסור. דקרא סתמא כתיב. והאי דנקט שמור לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט שאין דרך להזכירה כלל שלא לצורך. וקמ"ל דאפילו לצורך אסור
בית יוסף יורה דעה סימן קמז
הנודר או נשבע בשם עבודה זרה לוקה. בפרק ארבע מיתות (סנהדרין ס:) תנן הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בלא תעשה פירוש לאו דושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך (שמות כג יג) ומה שכתב רבינו שלוקה על זה כן כתב הרמב"ם בפ"ה מהלכות עבודה זרה (ה"י - יא) ובביאורי לספר המדע (כסף משנה שם) כתבתי טעמו: ואסור אפילו להזכירה בשמה בחנם שלא לצורך. שם (סג:) שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית. וכתב הרא"ש (סי' ג) לכאורה משמע….עכ"ל. ורבינו כתב דאסור להזכירה אפילו שלא לצורך וכל שכן לצורך ואין לשונו מכוון דכיון שנתכוין לכך הוה ליה לכתוב כלשון הזה אסור להזכירה בשמה אפילו בחנם שלא לצורך ועוד דאע"ג דהרא"ש פשיטא ליה דלצורך אסור טפי משלא לצורך היינו משום דברייתא קתני שמור לי בצד עבודה זרה פלונית וסד"א דדוקא נקט אבל למאן דלא ידע ברייתא לא פשיטא ליה לצורך טפי משלא לצורך ואם כן כך היה לו לרבינו לכתוב אסור להזכירה בשמה בחנם בין לצורך בין שלא לצורך
שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמז
הנודר או נשבע בשם עבודת כוכבים, הרי זה לוקה. להזכירה בשמה, בין לצורך בין שלא לצורך. שם חגים שלהם שהם כשמות בני אדם, אין חשש להזכירם. והוא שלא יקראם כמו שמזכירים אותם העובדי כוכבים, בלשון חשיבות. (מרדכי ספ"ק דעבודת כוכבים בשם ראבי"ה והגהות מיימוני ורבינו ירוחם)....
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סג עמוד ב
אמר רב נחמן: כל ליצנותא אסירא, חוץ מליצנותא דעבודה זרה
שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמז
מותר להתלוצץ בעובדי כוכבים. הגה: מותר לומר לעובד כוכבים: אלהיך יהיה בעזרך, או יצליח מעשיך - רמב"ם בפי' המשנה
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נ עמוד א
ומרקוליס כה"ג מי הוי? והא תניא, אלו הן אבני בית קוליס: אחת מכאן ואחת מכאן ואחת על גביהן! אמר רבא: כי תניא ההיא - בעיקר מרקוליס
תוספות מסכת עבודה זרה דף נ עמוד א
אבני בית קוליס - הקשה ר"ת היאך מזכירין שמה כיון שאינה כתובה בתורה דבפרק ד' מיתות (סנהדרין דף סג:) משמע דעבר ושם אלהים אחרים לא תזכירו ואור"ת דקילוס לשון שבח שמה וחכמים כנו אותה קוליס לשון לעג וקלס (תהלים מד פסוק יד) וזהו מרקוליס חילוף קילוס לשון מר דשחוטה פרק גיד הנשה (חולין דף צד.) מר דכנתא
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכד סעיף א
הרואה מרקוליס או שאר עכו"ם, אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן ארך אפים לעוברי רצונו; ואם רואה אותה בתוך ל' יום, אינו חוזר ומברך. הגה: והאידנא אין מברכים זאת הברכה, שהרי אנו מגודלים ביניהם ורואים אותם תמיד
מגן אברהם סימן רכד ס״ק א
מרקוליס. פי' חילוף קילוס דאסור להזכיר ע"א בשמה - ע"א רפ"ד
משנה ברורה סימן רכד ס״ק א
מרקוליס - היא ע"ג שעובדין אותה עי"ז שזורקין לה אבנים. ושמה העצמה קילוס ומפני שאסור להזכיר ע"ג בשמה לכך כינו אותה בשם קוליס ומר הוא חילוף בלשון ארמי ופירושו הוא חילוף קילוס
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סג עמוד ב
אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: כל עבודה זרה הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה. - והא היכא כתיבא? - דכתיב דכרע בל קרס נבו. ואי לא כתיבא - לא? מתיב רב משרשיא: ראה אחת מרובה כשלש, שהיא כמגדיון לשילה, שהן שתי טבילות ושני ספוגין - הרי זה זב גמור! - אמר רבינא: גד נמי מכתב כתיב, דכתיב ההערכים לגד שלחן
שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמז
מותר להזכיר שם עבודת כוכבים הכתובה בתורה, כמו כרע בל קרס נבו (ישעיהו מו, ב) העורכים לגד שולחן (ישעיהו סה, יא).
הגהות מיימוניות הלכות עבודה זרה פרק ה אות ג
כתב רא"מ שאין אסור אלא שם שניתן לה לשם אלהות שמשמע אלהות אבל שם הדיוטות כגון שמות בעלמא כשמות העבודת כוכבים אע"פ שעשאו אלוה כיון שבזה השם אין בו אלהות ואדנות וגם לא ניתן לו לשם כך מותר וטעמא דכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו בשם אלהות הקפיד הכתוב וכן תני אלו הן אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא סטורניא וקרטסים שאלו שמות הדיוטות הם
ביאור הגר"א יורה דעה סימן קמז ס״ק ג
שם חגים כו'. ז"ל הג"מ ספ"ה כתב רא"מ שאין אסור אלא שם שניתן לה לשם אלקות אבל שם הדיוטות אע"פ שעשאוהו אלוה כיון שבזה השם אין בו אלהות ואדנות וגם לא ניתן לו לשם כך מותר דכתיב ושם אלקים כו' בשם אלהות הקפיד הכתוב וכן תנן (ע"ז ח' א') אלו כו' קלנדא סטרנורא וקרטסים שאלו שמות הדיוטות הן ובכמה מקומות הוזכר אותו האיש ותלמידיו בש"ס כו' וכ"כ המרדכי:
רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה ד
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקב"ה אלא לנסות בו רבים שנאמר ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהן ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד. אף ישוע הנצרי שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל שנאמר ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו. וכי יש מכשול גדול מזה. שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן.
שו"ת חוות יאיר סימן א השגה יא וי"ב
ומ"ש בחתימתו בהשגה זו מעין פתיחה בקנטור שהזכרתי שם פלונית בשם שמכנים אותה אחרים והוכיח מזה שאיני יודע בהוויות עולם. כתבתי קונטרס גדול על שגיונותיו ושגעונו בזה רק מטעם לא רציתי להעתיקו פה. ותמצית דברי כי אם היה בזה איזה חשש חלילה דלא ישמע על פיך ונודה לו שהוא שם ע"ז ושאסור להזכיר שמה (מה שבאמת אינו כן כמ"ש בש"ס ובפוסקים בכמה דוכתי דגוים בזמן הזה לאו עובדי ע"ז נינהו לכל מילי אחר שמאמינים בבורא שמים וארץ יתברך שמו וכל הנמצא לרעה בגוים בש"ס ופוסקים לא נכללו הם בזה רק בדרך את"ל אני אומר לפי דעתו). עליו היה ראוי להתלונן שהוא נכתב בשמה העצם ואני כתבתי וזכרתי שם המשובש ומוטעה בפיהם ואין בפיהם שמה האמיתי כלל. ואף כי המון עם מחזיקים לעון וחירוף הזכרת שם הנעבד כמו שקורין עובדיו וכן שם אמו וראוי להניחם על מנהגם מ"מ לפי האמת אין איסור כלל כמו שבכה"ג נזהרים מלהזכיר מטבע פלונית בלשונם מ"מ אין בו איסור וגמגום אפילו בפה כ"ש בכתב. ועוד דאפילו אם נקרא שם לע"ז ממש כשם אדם אין איסור להזכיר שמה מאחר דגם שמות בני אדם הם כך דומה למ"ש ר"י על לא מסקינן בשמייהו. ועוד נ"ל פשוט דוקא אם נקרא שם ע"ז אחר שנעשית ע"ז מש"כ אם היה שם לאיזה בית או אילן ואח"כ עשאוהו ע"ז שכבר נקרא בשמו לפני שהיה ע"ז וזכר לדבר מ"ש היא באת בגבולי וראי' משמות ז' כוכבי לכת שהיו עובדים ואין מונע מלהזכיר שם סטורני' הוא שבתי ויוב"ש צדק ולוציפור שם נוגה אף שהם שמות של ע"ז לעע"ז. ועוד דאין הגוים עובדים אותה ואינם מחזיקי' אותה לאלוה כלל ואפילו קצתם שמתחננים ומתפללים אליה עשאוה מליץ לא אלוה….כל זה כתבתי באגב כי חרה לי ששם עלי ח"ו דיבור רע לתא דע"ז ופוק חזי מאי עמא דבר דאין מונע מלקרות ערלות ששמם כך וכך וכן מטבע זו בעצמה קורין כך רק קצת המתחסדים בזה ובכה"ג המטילים עלינו שנאה ותחרות מא"ה חנם כמו בקצת דברים בתפילות [שאפשר לפרשם נגדם ושונאי ישראל ימצאו מקום בהמה להטיל שנאה אף שבאמת אין הפי' כך מ"מ היה לנו למנוע מהם] ובמקום אחר הארכנו בזה וכבר ארז"ל שגוים בזמן הזה לאו עע"ז הם וכל מ"ש וע"ז שהזכרנו פה הם המכחישים בבורא עולם כמ"ש מה שדי כי נעבדנו לכן אין גמגום איסור שזכר בנ"ש:
שו"ת בית יצחק יורה דעה א סימן קנב
ע"ד השאלה אודות החברה ביקור חולים דק' אשר כינו לה שם במכתבים ונירות ובחותם האיפסלן געא. והיא שם בלשון יון המורה על בריאות ויצא עליהם ערעור כי זה שם אליל. ליונים והחולים עבדו לה. וכת"ה מפלפל אי עיקר השם מורה על בריאות. ואך חכמי יון כינו אח"כ שם זה לאליל…ולדינא יפה כתב דחלילה להזכיר שם אליל על פיו כמבואר בש"ס דסנהדרין ס"ג….ובעיקר הדין מה שכ' כת"ה דאם השם הזה עיקר ניתן על שם געזונדהייט אך היונים שהאמינו באלקות הרבה כינו זאת לע"ז לאמונתם שלכל כח וכח יש שר ואלוק נפרד. וכינו השם לע"ז שלהם אין הדבר מוכרח לאיסור אך אם מתחלה הי' שם לע"ז שלהם כך. ואח"כ מניחי הלשון קראו גם שם געזונדהייט בשם זה אז הדבר ברור לאיסור. לדעתי אין חילוק דכיון דהיונים קראו השם זה לאלוק אין לאחב"י להזכיר שם זה על פיו ואם אח"כ כפי הנראה בטלה האמונה הכוזבת ואך החכמים המליצים משתמשים בשמות האלו ליופי הלשון והמליצה. מי יודע אם לא נמצאו אומות המאמינים גם היום בענינים כאלו. ומה לנ ve2132ty 8 ו אחב"י בשמות כאלו וכי כעורה היא השם בלשונינו שפת קודש שפה יפה וברורה ביקור חולים. בשגם שיש בזה איסור ליקר שמה דע"ז ח"ו אשר שגו הרבה אלפים שנה היונים בהבליהם וברוך ד' אשר האיר עיני ישראל לפרסם אמונתו יתברך ולבטל דעות הכוזבות. על כן יפה העיר כת"ה באנשי עירו להסיר שם הזה מהחבורה עדת קודש אך א"צ לשרוף הניירות רק למחוק השמות כדברי כת"ה. ושוב הערני הרב החריף ובקי מ' ליבש מנחם לנדא נ"י דגם ממון שנזכר ושגור בפי כל היא ג"כ שם אליל הכסף אמנם יש לחלק דשם כבר נשתקע שם האליל וקראו למעות ממון ונעשה שם לסמן בו הרכוש משא"כ בשם הנ"ל הבריאות לא תקרא בלשון המתהלכת בשם זה וכאשר יכנו הבריאות בשם הזה מגמת הקורא לשם האליל על כן היא איסור ובזיון לחברה שתקרא בשם זה. והנני ידידו
Summary:
As the רא״ש makes clear from an analysis of a few sources, there is a general prohibition to mention the name of an עבודה זרה.
There is a general concept that making a mockery of עבודה זרה is permitted. In a similar manner, תוספות explains that it is permitted to mentioned מרקוליס because it is critiquing the עבודה זרה rather than mentioning the actual name.
The הגהות מיימוניות allows for the name of an עבודה זרה to be mentioned if it’s just a regular name and not a godly name. The גר״א cites this view as well. In a similar manner, the חוות יאיר points out that many names of gods (e.g. Mary, Lucifer), were just regular names that then took only godly status after the fact.
The בית יצחק addresses whether a hospital that is named after a greek god of health is a problem to recite. While initially presenting reasons to be less concerned, he concludes that it is best to avoid saying such a name.
No comments:
Post a Comment