Saturday, November 4, 2017

טלטול תפילין בשבת - Are Tefillin Really Muktzah?


תלמוד בבלי מסכת ביצה דף יד עמוד ב - דף טו עמוד א

משנה. משלחין כלים, בין תפורין בין שאינן תפורין, ואף על פי שיש בהן כלאים, והן לצורך המועד. אבל לא סנדל המסומר, ולא מנעל שאינו תפור. רבי יהודה אומר: אף לא מנעל לבן, מפני שצריך אומן. זה הכלל: כל שנאותין בו - ביום טוב משלחין אותו….זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב. רב ששת שרא להו לרבנן לשדורי תפלין ביומא טבא. - אמר ליה אביי: והא אנן תנן: כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו! - הכי קאמר: כל שנאותין בו בחול משלחין אותו ביום טוב 

תרומת הדשן סימן ע

שאלה: מה שנמנעים ליגע ולטלטל התפילין בשבת וביו"ט, יש חשש איסור בדבר או לאו? תשובה: יראה דהיתר גמור הוא לטלטל תפילין בשבת וביו"ט, אם יש שום צורך בדבר. ומשנה שלימה היא בפ"ק דביצה: /דף טו ע"א/ משלחין תפילין ביו"ט. וקאמרינן התם דאע"ג דאין נאותין מהן ביו"ט, משלחין אותן. אלמא דמותר לטלטלן, דאל"כ היאך משלחין אותן. הנראה לע"ד כתבתי


תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ס עמוד א

ורבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: האי ספר אפטרתא - אסור למקרי ביה בשבת; מאי טעמא? דלא ניתן ליכתב. מר בר רב אשי אמר: לטלטולי נמי אסור; מ"ט? דהא לא חזי למיקרי ביה

בית יוסף אורח חיים סימן שח

ודע שבספר הנקרא מקדש כתוב שאסור לטלטל תפלין בשבת והביא ראיה מדאמרינן בפרק הניזקין (גיטין ס.) דסיפרא דאפטרתא אי לאו דשריה למיקרי ביה הוה אסור לטלטולי והאריך בזה, ואחר כך כתב ומיהו קשה לי מדאמרינן בסוף פרק קמא דיום טוב (טו.) דשרי לשדורי תפילין ביום טוב וי"ל שלא התירו אלא מטעם שהוא נהנה בשילוחן ומעתה בשבת דלית ביה דין משלחין אסור לטלטלן והאריך עוד בזה ובסוף דבריו כתב ומיהו יראה לי דלצורך גופו ולצורך מקומו מותר דבודאי לא דיינינן להו טפי מכלי שמלאכתו לאיסור והר"ר לוי ן' חביב ז"ל העתיק לשון הספר הנזכר וכתב עליו דמרגלא בפומייהו דאינשי שתפילין אסור לטלטלם וקצתם אומרים שהם מוקצה מחמת מצוה ובעיני נראה שהוא שיבוש גמור שהמחבר עצמו לא הזכיר כן אדרבה הזכיר המצוה לסיבת היתר הטלטול גם הרא"ש בתשובה (כלל כב סי' הזכיר כל דיני המוקצה והאריך בהם ולא הזכיר דבר מזה ובודאי נראה מלשונו שאין בתפילין דין מוקצה כלל דאם כן לא הוה שתיק מיניה והתוספות כתבו בסוף פרק קמא דיום טוב (טו. ד"ה הכי) שאם ירצה אדם להניח תפלין בשבת אין איסור בדבר כלל כי מה שאמרו (מנחות לו:) יצאו שבתות וימים טובים שהם עצמם אות היינו שאין צורך להניח בהם תפלין אבל אם הניחם אין איסור בדבר וכך הם דברי רש"י (ביצה טו. ד"ה זוג) והר"ן (ח. ד"ה רב) ז"ל ומשם יתבאר כי הראיה שהביא מפרק הניזקין היא בנויה על הקדמה שהתפילין אסור להניחם בשבת ואינו כן וכן כתוב בתרומת הדשן (סי' ע) דהיתר גמור הוא לטלטל תפילין אם יש שום צורך בדבר

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שח - סעיף ג-ד

כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו….בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים, קורדם לחתוך בו דבילה; בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם….כלי שמלאכתו להיתר, מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב; אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלה. כתבי הקודש ואוכלין, מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל. הגה: ותפילין אין לטלטלם כי אם לצורך (תרה"ד ועיין בב"י). ושופר אסור לטלטלו כי אם לצורך גופו או מקומו - הג"א סוף פרק במה מדליקין


ב"ח אורח חיים סימן שח

כתב עוד בית יוסף דתפילין אין בהן מוקצה והאריך בזה ואיני יודע למה הוצרכו הגדולים לישא וליתן בזה הלא מדתנן בפרק במה אשה (ס א) דלא יצאה איש בתפילין לרשות הרבים ואם יצא אינו חייב חטאת ומפרש בגמרא (סא א) דבין למאן דאמר שבת זמן תפילין ובין למאן דאמר שבת לאו זמן תפילין לא יצא דילמא שקיל להו מרישא כשבא לפנות ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים ואם יצא אינו חייב חטאת מאי טעמא דרך מלבוש עבידא אלמא דוקא ברשות הרבים לא יצא אבל בחצר יכול ללובשן דאף על גב דיצאו שבתות שהן עצמן אות ואין צריך להניחן אפילו הכי אם רצה להניחן לא קעביד איסורא מדאורייתא אלא שאין לברך עליהן ואף על גב דמדרבנן אסור להניחם בפרהסיא כדתניא בסוף פרק קמא דיום טוב (טו א) היה בא בדרך ושקעה עליו חמה וכו' היה יושב בבית המדרש וקדש עליו היום וכדכתב רבינו לעיל בסימן ל' (עמ' פג) ובסימן רס"ו (עמ' עא) מכל מקום בביתו אין איסור להניחן בצינעא ואין צריך לומר דליכא משום מוקצה נראה לי פשוט


טור אורח חיים הלכות תפילין סימן לא

שבת ויו"ט לאו זמן תפילין הן

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לא סעיף א

בשבת וי"ט אסור להניח תפילין,מפני  שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם

ט"ז אורח חיים סימן שח ס״ק ג

ותפילין אין לטלטל כ"א לצורך. ב"י הבי' דברי מהרי"ל חביב בזה דמתיר את הטלטול בתפילין דלא כספר אחד שאוסר הטלטול מטעם מוקצה כיון שאסור בהנחת תפילין דכתבו התוס' שאין איסור בהנחתן בשבת ע"כ. ותימא לי דכיון דהיתר הטלטול תלוי במה שאין איסור בהנחתן הא כבר פסק הב"י וש"ע בסי' ל"א שיש איסור בהנחתן בשבת ויו"ט כדברי הזוהר וא"כ שפיר אסור הטלטול מטעם מוקצה ולמה הסכימו ב"י ורמ"א כאן להתיר הטלטול וצ"ע

מגן אברהם סימן שח ס״ק יא

ושופר כו'. משמע דתפילין אפי' שלא לצורך גופו כלל שרי לטלטלו אלא דלא הוי ככתבי קדש דשרי לטלטלו שלא לצורך כלל אבל תפילין שרי ולא הוי ככלי שמלאכתו לאיסור דשבת א"צ אות אבל אם ירצה להניחם אין איסור בדבר כמ"ש התו' ספ"ק די"ט [ב"י] ותימא דבסי' ל"א פסק כהזוהר דהמניח תפילין בח"ה חייב מיתה כ"ש בשבת, וגם התוס' בשבת דף ס' משמע דס"ל דאסור להניח תפילין אלא דס"ל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לשלחו וכמ"ש סי' תקי"ו ע"ש דאל"כ לדידיה למה אין מניחין תפילין בשבת ומה שדייק הב"ח מדקתני לא יצא בתפילין מכלל דבבית שרי ובתו' מנחות דף ל"ו שכתבו שם דלמ"ד שבת לאו זמן תפילין אפי' בבית אסור וכ"כ המרדכי ה' תפילין ויש ליישב דה"ק דכיון דלאו זמן תפילין הוא לא מחייב למשמש בהן וחיישי' שמא יצא לר"ה ועיין בסנהדרין ריש דף ס"ח ומ"מ הוי ככלי שמלאכתו לאיסור ואסור לטלטלו כ"א לצורך גופו ומקומו כ"מ בתו' שבת דף מ"ו מיהו בש"ג רפ"ו דשבת כ' בשם הפוסקים דשרי בטלטול עסי' ש"ג סי"ח ומ"ש סל"ג:

משנה ברורה סימן שח ס״ק כד

כ"א לצורך - היינו כדי שלא יגנבו או שלא יתקלקלו בחמה וכיוצא בזה והט"ז ומ"א מחמירין וסוברין דתפלין מקרי כלי שמלאכתו לאיסור דהרי אסור להניחן בשבת וכנ"ל בסימן ל"א וע"כ אין לטלטלן כ"א בצריך לגופן [היינו כדי שישמרוהו מהמזיקין] או למקומן ומ"מ במקום הדחק יש להקל כדעה הראשונה וכמו שכתבנו בסימן ל"א בבה"ל ע"ש:

ביאור הלכה סימן לא

אסור להניח - עיין במ"ב והנה מקור הדין עיין לקמן בסימן ש"ח ס"ד בט"ז ומ"א שם. והנה בדה"ח בהלכות מוקצה סתם להחמיר דאין לטלטלם כ"א לצורך גופם או מקומם וכן משמע בברכי יוסף בסימן זה אמנם בח"א משמע דכדי שלא יפלו וה"ה לכדי שלא יגנבו נמי מותר לטלטלם וכן משמע בהפמ"ג בסימן ש"ח בסק"ג במ"ז עי"ש וכל עצם הדין הזה מבואר בסי' ש"ח דתלוי אם אסור הנחת תפילין בשבת ויו"ט שלא לשם מצוה וא"כ לפי מה שנביא בסמוך דהגר"א הוא ג"כ מהמקילין בזה א"כ ממילא הוא ג"כ מהמקילין לענין טלטול וע"כ בודאי יש להקל בשעת הדחק וכמו שכתבתי בפנים:

ערוך השולחן אורח חיים סימן שח סעיף יז

תפילין אע"פ שאין להניחם בשבת מ"מ אינם מוקצים ומותר לטלטלם לאיזה צורך שהוא אפילו מחמה לצל דלא הוה כמלאכתו לאיסור שהרי אין איסור להניחם כשאינו מכוין לשם מצוה והרי לכן נתבאר בסי' ש"א דהיוצא בתפילין בשבת אינו חייב משום דזהו דרך מלבוש ורק אינם ככתבי הקדש דמותר לטלטלם שלא לצורך כלל כמ"ש בסעיף ט"ו ותפילין אינו כן אבל כל שיש איזה צורך מותר וי"א דכיון שנתבאר בסי' ל"א ע"פ הזוהר שאסור להניחם בשבת ויו"ט הו"ל כדין כלי שמלאכתו לאיסור דאינו מותר אלא לצורך גופו ומקומו [ט"ז סק"ג ומג"א סקי"א] ולפ"ז אין היתר אלא לצורך מקומן דלצורך גופו לא שייך בתפילין כמובן ומ"מ הסומך על דיעה ראשונה לא הפסיד דאל"כ נימא דהם מוקצים מחמת חסרון כיס דהא ודאי קפיד עלייהו אלא ודאי כיון דדמיין לכתבי הקודש אין עליהם שם מוקצה כלל [ת"ש סקכ"א] ומגילת אסתר ג"כ אינה מוקצה אע"פ שאין קוראין בה בשבת כשחל פורים דמ"מ הרי היא כתבי הקדש ויש מי שאוסר [פר"ח] ונראה יותר להיתר [א"ר] ועוד יתבאר בזה בסי' תרפ"ח בס"ד ולולב ואתרוג בשבת הוה מוקצה משום דקפיד עלייהו כמ"ש בסי' תרנ"ח ושופר לא שייך קפיד עליה ודינו כמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גופו או מקומו ונייר חלק אם אינו מצניעו לכתיבה ולא קפיד עליה מותר בטלטול דראוי לכסות בו כלי או לקנוח ואם מצניעו לכתיבה הרי קפיד עליו ודינו כמוקצה מחמת חסרון כיס [מג"א סק"י] ואסור בטלטולוכ"ש ניירות שכתובין עליו חשבונות דאסור לטלטלן משום דקפיד עלייהו אבל חשבונות שעברו או מכתבים שאין צורך בהם הרי ראוים לכסות בו כליםאו ענין אחר ואינם מוקצים אא"כ השליכם לאשפה דאז צריך יחוד מע"ש כמו שיתבאר וציצית כשאינם בבגד הוי מוקצה

שו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן ה

תשובה לרב גדול אחד מורה מיוחד ללימוד הנחת תפילין לברי מצוה בחו"ל וישנם מספר תלמידים שאין להם אפשרות לקיים את שיעוריהם אלא בשבתות האם מותר ללמדם בשבתות הנחת תפילין הלכה למעשה….והנה לכאורה הרי נפסקה ההלכה באו"ח סי' ל"א סעי' א' דבשבת ויו"ט אסור להניח תפילין….וכמו"כ נפסקה ההלכה ברמ"א בסי' ש"ח סעי' ד' דתפילין אין לטלטלם כי אם לצורך. והיינו כדי שלא יגנבו או שלא יתקלקלו בחמה וכיוצא בזה(עיין מ"ב). והט"ז בסק"ג והמג"א בסקי"א חולקים על הרמ"א וס"ל להחמיר ביותר….וא"כ לא מיבעיא אליבא דהט"ז והמג"א בודאי שיש לאסור להניח תפילין בשבת ע"מ להתלמד דאין זהלצורך גופו ומקומו, ואפילו אליבא דהרמ"א יש לומר נמי דלטלטל לצורך להתלמד עבור מחר וליומא אחרא לא מיקרי זה כטלטול לצורך, דטלטולים לצורך נקרא רק מה שנצרך לצורך היום. אולם כתר"ה פתח לה לשאילתא דא בפיתחא דהיתרא, והוא עפ"י דעת התוס' בביצה ד' ט"ו ע"א ד"ה ה"ק דסברי דנהי דשבת ויו"ט לאו זמן תפילין מ"מ ליכא איסורא להניחן, א"כ לפי"ז אין איסור לברי - מצוה הללו להניחן...ומדברי הלבוש למדתי עוד תירוץ לכך, דכותב בסי' ש"ח סעי' ד' וז"ל: ותפילין אע"ג שמותר לטלטלן אין לטלטלו כי אם לצורך כיון שקצת הוקצו למצותן ושבת אין צריך אות עכ"ל….הרי למדנו מדברי לבוש אלה תרתי דדוקא כשמניח התפילין לשם מצות אות הוא דהוה מזלזל באות שלהם דהמשמעות של והיו לאות אינו משמע שיש בו שום איסור, ורק הוא מן המושכלות וכו'....וראה זה דמצאתי בגדולה מזו בשו"ת מוהר"י מברונא סי' מ', הוא השיב שם להתיר בפשיטות טלטול התפילין בשבת, ואת הנימוק לכך הוא מנמק בכעין הנ"ז, וז"ל: ונ"ל הטעם, דאיכא למילף מיניה כמה דינין בקשר וברצועות ובבתים ובשינין וכה"ג ולכן שרי לטלטל תפילין אפי' בלא הצלת דליקה ובלא בזיון עכ"ל. הרי מצינו בהדיא דדעת המוהר"י מברונא להתיר באמת בכלל את טלטול התפילין משום הך טעמא דראוי' להתלמד, ובלי הגבלה,וא"כ שפיר אפשר להסביר בכזאת גם טעמא דהלבוש.  ולמדנו מדברי המוהר"י מברונא להיתר טלטול התפילין בנידוננו תרי טעמא. ראשית מפני שבכלל מותרין התפילין בטלטול, ושנית, מפני שהטלטלול בנידוננו הרי באמת בא לשם מטרה זאת בכדי ללמוד וללמד סדר ההנחה….עפ"י כל הנ"ל הנני מצטרף להיתרו של כת"ר להתיר למורה ביוהניסבורג ללמד לברי - המצוה שאין להם האפשרות לקיים את שיעוריהם אלא בשבתות ללמדם סדר הנחת תפילין להלכה למעשה בשבתות דהיינו שהתלמיד יניח ויחבוש של יד ושל ראש והמורה ילמדהו כיצד ובאיזה אופן עליו להניחם, ויעשה זאת בצינעא בפנים הבית, וזאת בהתחשב במקרה המיוחד שנמצאים שם בגלות ונאלצים לקיים לימודיהם שמטילים עליהם, בבחינה של כלו מעשיכם דבר יום ביומו וד"ל. ידידו מוקירו ומכבדו ודוש"ת אליעזר יהודא וולדינברג. 

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שח סעיף יט

התפילין אין דינן כספרי הקודש ולא אפילו ככלי שמלאכתו להיתר שהרי אסור לצאת בהן לרשות הרבים וכל דבר שאסור לצאת בו אסור ללבשו כלל בשבת אפילו בתוך הבית שמא ישכח ויצא בו כמו שנתבאר בסי' ש"ג ואף להמתירין שם ללבוש בבית אין התפילין כלי שמלאכתו להיתר הואיל והן מיוחדים ללובשן לשם מצוה ובשבת אסור ללבשן לשם מצוה כמו שנתבאר בסי' ל"א לפיכך אסור לטלטלן אפילו לצורך עצמן כגון להצניען שלא יגנבו אם הוא מקום שרוב הגנבים המצויים שם הם ישראלים שלא יבאו התפילין לידי בזיון בידם.

 אבל לצורך גופן כגון בשביל שישמרוהו מן המזיקין או לצורך מקומן מותר לטלטלן כדין כלי שמלאכתו לאיסור שמכל מקום יש עליהן תורת כלי ומלבוש שהרי היוצא בהן לרשות הרבים פטור הואיל והן דרך מלבוש ותכשיט כמ"ש בסי' ש"א

שלחן שלמה סימן שח אות כב

עיין בתוס׳ שבת  שביאר אמאי לא דיינינן לתפילין כמוקצה מחמת חסרון כים כיון שמקפידים עליהם שלא להשתמש בהם שימוש אחר ותירץ דצ"ל דכתבי הקודש וכדומה קלים בדרגה אחת באיסורי מוקצה דהיינו שהתפילין דינם רק ככלי שמלאכתו לאיסור ומצינו גבי כתבי הקודש וכן לגבי אוכלין דעדיפי מכלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלם בכל גוונא אלא דעדיין יש מקום לחלק בין כתבי הקודש ואוכלין כיון דתדירין בשימוש תמיד לפיכך לא הוקצו משא"כ בתפילין וכן הקשה בתורת שבת ס"ק י' ויתכן שכוונת התוספות שבת להתיר לטלטל גם ספרים שאין תשמישם תדיר כגון מחזורים של ראש השנה ויום הכיפורים ויש חידוש בדבר דאף שהמ"ב ס"ק כ"ב מכריע כדעת הא"ר דמגילה נמי חשיב בכלל כתבי הקודש ומותר לטלטלם אפילו שלא לצורך כלל אף דמגילה אין שימושה תדיר מ"מ מחזור פחות קדש ממגילה ואפילו הכי מתיר התו"ש לטלטלו ובעיקר הדבר צריך לומר דכיון שלבישת תפילין בשבת חשיב דרך מלבוש וגם מותר להניחן בשבת לנטורי נפשיה כמו"ש הקרבן נתנאל סוף פ"ק דביצה אות ש' וגם מפני שאפשר להתלמד בהם דיני תפילין לכן אף אי חשבינן ככלי שמלאכתו לאיסור מפני שסתמן למצוה דאסור בשבת מכל מקום מוקצה מחמת חסרון כיס לא הוי כיון שאותו השימוש שמשתמשים בחול מותר גם בשבת כשאינו מתכוין למצוה ועיין לעיל סימן ל"א סעיף א' בביאור הלכה ד"ה אסור להניח דבשעת הדחק יש לחושבן ככלי שמלאכתו להיתר ומה שהקשו הט"ז והמג"א דכיון דעומד למצוה שאסור לעשותה בשבת הו"ל ככלי שמלאכתו לאיסור, אולי י"ל דרק המחשבה הוא דאסור כלומר דעצם הלבישה אינה אסורה רק הכוונה לשם מצוה 

שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן יח

ואודות דין טלטול תפילין בשבת, יעוין בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סימן ה' מה שהארכתי בזה בתשובה לרב גדולאחד אודות ללימוד הנחת תפילין לברי - מצוה בשבת כשאין אפשרות ללמדם בימות החול, והשבתי בהרחבה על זה,ובררתי את הנ"ז. וציינתי גם למ"ש בזה השאגת אריה סימנים מ"א מ"ב יעו"ש. ולשם הצורך אעתיק בכאן בקצרה מה שהעלה בסיכומם של דברים, והוא זה, דביו"ט לכו"ע שרי אם ירצה להניח תפילין לאיזה צורך, ובשבת אע"ג דליכא איסורא בהנחתן מצד עצמן, מ"מ למאן דפוסק כרב בשבת ד' ס"ד דסובר דכל מקום שאסרו חכמים לצאת בו ברה"ר אסור לצאת בו לחצר (עיין ברמב"ם בפי"ט מה' שבת ה"ח ובשו"ע סימן ש"ג סעי' י"ח, אפילו בבית אסור להניחו, ואפילו בין השמשות לא מניח כרבה בר רב הונא במנחות ד' ל"ו, אבל למאן דפוסק כר' ענני אפילו בשבת מותר לצאת בהן לחצרוכ"ש בבית יעו"ש.  וכאמור בהיקף כל מצידי צדדין יוכלו לעמוד ביתר שאת על הבירור בזה אם יועילו לעיין בבירור הנרחב שכתבתי מזה בספרי צ"א שם בסימן ה' כדיעו"ש.


No comments:

Post a Comment