Sunday, December 17, 2017

זמן הדלקת נרות חנוכה - The Earliest, Latest and Ideal Times to Light Neiros Chanukah

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
ורמינהו: מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. מאי לאו, דאי כבתה הדר מדליק לה - לא, דאי לא אדליק - מדליק. ואי נמי: לשיעורה. עד שתכלה רגל מן השוק, - ועד כמה - אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עד דכליא ריגלא דתרמודאי.
רש"י מסכת שבת דף כא עמוד ב
לשיעורה - שיהא בה שמן כשיעור הזה; רגלא דתרמודאי - שם אומה, מלקטי עצים דקים, ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם משחשכה ומבעירים בבתיהם אור, וכשצריכין לעצים - יוצאים וקונין מהן.
״דאי לא אדליק - מדליק״ - הדלקה אחר שתכלה רגל
רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה ה
אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק, וצריך ליתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק
תוספות מסכת שבת דף כא עמוד ב
דאי לא אדליק מדליק - אבל מכאן ואילך עבר הזמן אומר הר"י פורת דיש ליזהר ולהדליק בלילה מיד שלא יאחר יותר מדאי ומ"מ אם איחר ידליק מספק דהא משני שינויי אחרינא
חידושי הרשב"א מסכת שבת דף כא עמוד ב
והא נמי דקתני עד שתכלה רגל מן השוק ופרישנא דאי לא אדליק מדליק. לאו למימרא דאי לא אדליק בתוך שיעור זה אינו מדליק, דהא תנן (מגילה כ' ב') כל שמצותו בלילה כשר כל הלילה, אלא שלא עשה מצוה כתקנה דליכא פרסומי ניסא כולי האי ומיהו אי לא אדליק מדליק ולא הפסיד אלא כעושה מצוה שלא כתקנה לגמרי, וכן כתב מורי הרב ז"ל בהלכותיו
מגיד משנה הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה ה
וכתב רבינו עבר זמן זה אינו מדליק וכן לשון הגמרא מוכיח דקאמר אי לא אדליק מדליק אלמא אחר זמן זה אינו מדליק דאי לא שיעור זה מה הועיל לנו. ויש מן המפרשים נדחקין ואומרים דודאי אם לא הדליק בתוך שיעור זה מדליק כל הלילה דהא תנן (מגילה כ') כל שמצותו בלילה כשר כל הלילה אלא שלא עשה מצוה כתקנה אבל תוך זמן זה עשה מצותה כתקנה אלו דבריהם ז"ל. ולשון דאי לא אדליק קשה לפירוש זה דמצוה כתקנה אינו כל הזמן הזה דא"כ הוה להו למימר לאדלוקי
חידושי הריטב"א מסכת שבת דף כא עמוד ב
דאי לא אדליק מדליק. פי' עד ההוא שיעורא בלחוד ומכאן ואילך עבר זמנו, וכתב הרב בעל התרומות ז"ל דהני מילי לדידהו שהיו מדליקין חוץ לפתח ואין היכר לבני רשות הרבים יותר, אבל אנן דמדליקינן בפנים ואין היכר אלא לבני הבית, יכול להדליק כל הלילה ועד עמוד השחר, ולפי פירוש זה יש לפרש דה"ק דאי לא אדליק מדליק בחוץ עד ההיא שעתא, אבל בתר הכין אינו מדליק אלא בפנים, דלדידהו נמי ודאי משום דלא מצי למעבד היכירא לרשות הרבים לא נפטר מלעשות היכירא לו ולבני ביתו דהא לקמן אמרינן דבשעת הסכנה מדליקה על שולחנו ודיו
תוספות מסכת שבת דף כא עמוד ב
דאי לא אדליק מדליק - ולר"י נראה דעתה אין לחוש מתי ידליק דאנו אין לנו היכרא אלא לבני הבית שהרי מדליקין מבפנים


״דאי לא אדליק - מדליק״ - הדלקה קודם שתשקע החמה
רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה ה
אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק, וצריך ליתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק
הר"ן על הרי"ף מסכת שבת דף ט עמוד א
מצותה משתשקע החמה. לאו למימרא שלא יהא רשאי להדליק קודם זמן זה דשבת יוכיח שצריך להדליק קודם שקיעת החמה לרבה דאמר בשלהי פרקין (דף לד ב) דמשתשקע החמה הוי בין השמשות אלא עיקר מצותה קאמר ואם רצה להקדים מקדים אבל מדברי בעל הלכות ז"ל נראה דדוקא נקט משתשקע החמה ובערב שבת נמי מדליק אחר שקיעה וכרב יוסף דאמר דמשתשקע החמה עד שהכסיף העליון והשוה לתחתון יום:
בית יוסף אורח חיים סימן תרעב
אבל מדברי בעל הלכות גדולות נראה דדוקא נקט משתשקע החמה עד כאן לשונו ודברי הרמב"ם (פ"ד ה"ה) כדברי בעל הלכות גדולות שכתב אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין
אורחות חיים חלק א הלכות חנוכה סימן טו
ובערב שבת צריך להקדים נרות חנוכה להדלקת נרות שבת ונר שבת מצוה סמוך לשקיעת החמה כמו שאז"ל פ"ק דשבת כי חזיתו שמשא אריש דקלי אדליקו שרגא משום דבתר הדלקת נר אין ראוי לעשות שום מלאכה לפי' מדליק תחלה נר חנוכה ומברך בהן דלא אפשר להדליק אחר נר שבת….ומ"מ מי שהקדים אפי' בחול מפני שהוא טרוד יצא והוא שיהיה בפלג מנחה אחרונה דלא חמירי מהבדלה דאמרינן רב צלי של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס. מיהו צריך שיתן בה שמן יותר מכדי שיעור הדלקה כדי שתדליק עד שתכלה רגלא דתרמודאי וכ"כ הריא"ף ז"ל.


״משתשקע החמה״
מרדכי מסכת שבת הגהות מרדכי פרק במה מדליקין
מצותה משתשקע החמה פי' מסוף שקיעת החמה דהיינו צאת הכוכבים דשרגא בטיהרא לא מהני וכן הא דאמרינן [תענית דף יב א] כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית היינו נמי צאת הכוכבים ומתחלת שקיעתה עד צאת הכוכבים הוי מהלך ארבע מילין והא דאמרינן בזבחים דם נפסל בשקיעת החמה היינו מתחלת השקיעה לכל הפחות מדרבנן כדפרי' מתוס' ה"ר חזקיה:
חידושי הריטב"א מסכת שבת דף כא עמוד ב
ועיקר מצותה משתשקע החמה. פי' היה נראה כי סוף השקיעה דהיינו בין השמשות קאמר, דהכי משמע האי לישנא כדפירש ר"ת ז"ל בסוף פרקין (ל"ה א'), ומיהו ודאי אם רצה להדליק מתחלת השקיעה מדליק, שאם לא כן נרות של שבת אימת מדליק להו, אלא ודאי כדאמרן דכל זמן שקיעת החמה שהנר אורו מבהיק זמנם להדליק בברכה ולאפוקי קודם לכן
רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה ה
אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק, וצריך ליתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרעב סעיף ד
ודע דגם בעיקר הזמן נחלקו הרמב"ם עם הטור והש"ע דהרמב"ם כתב עם שקיעתה והיינו בתחלת השקיעה אבל הטור והש"ע כתבו בסוף השקיעה והיינו בצאת הכוכבים


״עד שתכלה רגל מן השוק״
חידושי הריטב"א מסכת שבת דף כא עמוד ב
עד דכליא רגלא דתרמודאי. פי' מוכרי עצים הנקראים תרמודאי והיו מתאחרים שם ברחוב העיר, ובכל מקום הדבר הזה כפי מה שהוא, והמנהג הפשוט ששיעורו כל זמן שחנויות המוכרים שמן וכיוצא בהם פתוחות.
רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה ה
אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק, וצריך ליתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק


אליבא דהלכתא
שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעב
אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה, לא מאחרים ולא מקדימים. ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה, ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא; הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור….הגה: י"א שבזמן הזה שמדליקין בפנים א"צ ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (ד"ע וטור בשם תוספות), ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה; ומיהו ה"מ לכתחלה, אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה
ביאור הגר"א אורח חיים סימן תרעב
סוף שקיעה. כ"כ הטור וכ"כ הרא"ש בפ"א דתענית על מש"ש כל תענית שלא שקעה כו' וכמ"ש בברכות ואגב אורחא קמ"ל כהנים אימת כו' כדתניאובא השמש וטהר ביאת שמשו כו' .אבל ברשב"א ור"ן משמע בהדיא שהוא תחילת השקיעה אלא דמשמע שם בשקיעה שניה עש"ו. וע' במרדכי ספ"ב דשבת שכ' דלשון משתשקע מוכח שהוא תחלת השקיעה כמ"ש בפ' הפועלים משיפקסו עד שיפקסו כו' וכן עיקר ועמש"ל בסי' רס"א ס"ב בארוכה:
מגן אברהם סימן תרעב
סוף שקיעתה. היינו צ"ה כמ"ש סי' תקס"ב (ב"ח): במ"ס פ"כ, מצות הדלקתו משתשקע החמה ואם הדליקו ביום אין נאותין ממנו ואין מברכין עליו שכך אמרו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו עכ"ל:  א"צ ליזהר. וידליק כשהוא לילה, ובני ביתו מקובצים יחד


פרי חדש אורח חיים סימן תרעב
מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק וכו' הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור. ומיהו מסתברא, שאם איחר מלהדליק שלא נשאר אלא רביע שעה או פחות עד שתכלה רגל מן השוק, אין צריך ליתן שמן אלא כשיעור זה, וזהו לדין התלמוד שההיכר הוא לעוברים ושבים, אבל האידנא לעולם בעינן שיעור הידוע
פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תרעב
ועיין פרי חדש האידנא היכרא לבני הבית בפנים לעולם צריך שיעור חצי שעה, וכן המנהג
משנה ברורה סימן תרעב
עם סוף שקיעתה - היינו צאת הכוכבים...אבל באמת יש הרבה ראשונים דס"ל דכונת הגמרא הוא על תחלת שקיעה שניה והוא בערך רבע שעה מקודם ועיין בביאור הלכה שביארנו דלאותן האנשים הנוהגין להתפלל מעריב בזמנו דהיינו אחר צאת הכוכבים נכון לנהוג כן לכתחלה להדליק קודם מעריב וכ"כ במור וקציעה וכן נהג הגר"א [אכן יטיל בה כ"כ שמן שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים] ואם לא הדליק מקודם והגיע זמן צה"כ יקדים להתפלל מעריב דהוא תדיר וגם יש בה מצות ק"ש שהיא דאורייתא:
כל הלילה - עד עמוד השחר ובברכה והיינו דוקא אם בני הבית נעורים אבל אם ישנים אין לברך עליהם אלא ידליק בלא ברכה דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה"נ לדידן. ואם בא לביתו קודם עה"ש ומצא ב"ב ישנים מן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה:
שער הציון סימן תרעב ס״ק יז
מגן אברהם ודרך החיים וחיי אדם. ובספר חמד משה האריך בזה ודעתו דאם שכח או נאנס ולא הדליק עד שישנו כולם יקיץ ב' או ג' מהם וידליק, ואם אי אפשר להקיצם, מכל מקום ידליק ויברך, דלפי דברי המגן אברהם אם יהיה אדם במקום שאין איש אף מאנשי הבית שם ידליק בלא ברכה, ולא ראינו זה בפוסקים, ואדרבה השלטי גבורים כתב בשם ריא"ז דאף אם הוא בין הנכרים לבדו צריך להדליק, ומשמע מדכתב כן בפשיטות, שידליק בברכה, אלא ודאי דאם יכול לפרסם ההדלקה בפני רבים יותר עדיף, אבל אי ליכא אנשים, בשביל זה לא יבטל המצוה, כן נראה לי וכן נוהגין העולם, עד כאן לשונו, וספק ברכות להקל, ומכל מקום מי שרוצה לנהוג כוותיה אין מוחין בידו:


תשובות והנהגות כרך ב סימן שלד
שאלה: זמן הדלקת נ"ח בשקיעה בירושלים עיה"ק נהגו אנשי ירושלים הוותיקין להדליק נ"ח עם השקיעה….והבאתי מנהג רבינו החזו"א להדליק כעשרים דקות מהשקיעה, וטעמו שאפילו אם הזמן הוא לכתחילה התחלת השקיעה, מ"מ עד חצי שעה יוצאים עכ"פ בדיעבד, והדליק רבינו החזו"א זצ"ל לערך עשרים מינוט אחרי השקיעה שאולי אז כבר צאת הכוכבים ואולי זמנה אז לכתחילה, ואפילו אם הזמן בהתחלת השקיעה מ"מ היינו עדיין תוך חצי שעה, וכן האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר זצ"ל נהג להדליק בשעה חמש בדיוק והיינו עשרים מינוט אחרי השקיעה וכמ"ש, והבנתי ממנו שכך נהג אביו הגרא"מ זצ"ל….ולא ידעתי למה מדליקין אפילו בחו"ל מהתחלת השקיעה. ולדעתי בחו"ל שהשקיעה מתאחרת זה מוקדם מדי, ולדידן עשרים מינוט בארץ ישראל הוא זמן מובחר וכמ"ש במק"א, והפרושים בירושלים עיה"ק נוהגין עם התחלת השקיעה, וכן נהג מרן הגריז"ס זצ"ל הגאב"ד דבריסק


שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן קא אות ו
זמן הדלקת נר חנוכה שיותר עדיף הוא לע"ד עשרה מינוטן /רגעים/ אחר תחלת השקיעה ויש לזה טעמים נכונים ויתן שמן שיהיה כדי להדליק שעה בערך כי תהיה הדלקתו בכאן ערך חצי שעה אחר צאת הכוכבים.


פסקי תשובות אורח חיים סימן תרעב
לדידן דפסקינן כהגאונים (וכמש"כ המ"ב וביה"ל ריש סי' רס"א) יש להדליק בתחילת השקיעה, וכן מתבאר בדברי הגר"א, וכן נוהגים אנשי ירושלים הנוהגים כהגר"א….והחזו"א זצ"ל נהג גם בהיותו בארץ ישראל להדליק הנרות 20 דקות לאחר השקיעה….ולמעשה, דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו ורבותיו, אכן בכל אופן טוב להחמיר ולתת שמן כשיעור שהנרות יהיודלוקים עד חצי שעה לאחר זמן צאת הכוכבים דשיטת רבינו תם


Summary:
The רמב״ם rules that one may not light after תכלה רגל מן השוק.  In contrast, תוספות quotes one opinion that allows lighting בדיעבד based on the second opinion in the גמרא.  The רשב״א provides a different rationale for lighting בדיעבד after שקיעה. (The מגיד משנה raises a question regarding this opinion.)  The בעל התרומות and the ר״י note that nowadays, since the פרסומי ניסא is for the בני הבית, the תכלה רגל time frame is no longer relevant.
The רמב״ם does not allow lighting before תשקע החמה.  However, the ר״ן permits lighting earlier בדיעבד, basing his proof from ערב שבת.  The אורחות חיים fixes the earliest time at פלג.
The מרדכי rules that the משתשקע refers to צאת, while the רמב״ם appears to rule that this refer to שקיעה.  The גר״א notes that the comments of the ר״ן suggests that he holds this refers to שקיעה as well.
The ריטב״א notes that עד שתכלה varies from location to location.  The רמב״ם appears to suggest a fixed time frame of 30 minutes.
The שלחן ערוך rules that the ideal time begins at צאת and continues עד שתכלה on a לכתחילה level.  However, the רמ״א quotes the opinion of תוספות that since we light inside, there is no longer the same level of concern for lighting before תכלה רגל.  
The פרי חדש, quoted by the פרי מגדים, rules that even when lighting later, the 30 minute time frame still applies.
The משנה ברורה notes that the ruling of the שלחן ערוך regarding צאת is not representative of all ראשונים, however, he seeks to balance competing interests regarding davening מעריב and lighting.
It is quoted that the חזון איש and רב משה recommended ideally lighting about 20/10 minutes after שקיעה, perhaps fulfilling multiples opinions.

The מרדכי and ר״ת rule that the earliest time to light נרות חנוכה is צאת הכוכבים.  (This is connected to ר״ת’s view in general regarding שקיעה שניה.) The רמב״ם appears to argue and rules that one should light at שקיעה, sunset.  The ר״ן notes that the גמרא was only addressing a לכתלחלה scenario, but one could light earlier as well מעיקר הדין. This ארחות חיים similarly rules (based on a proof from שבת) that one can light as early as פלג.
The ריטב״א infers from the גמרא that the latest time to light (עד שתכלה רגל מן השוק) is subject to change based on each community.  The רמב״ם may have understood the גמרא differently, establishing a fixed time frame (approximately 30 min).
With respect to whether one should continue to light after the עד שתכלה timeframe elapses, the רמב״ם rules that there is no longer any purpose in lighting anymore.  The מגיד משנה notes that this is the simple read of the גמרא where it says די לא אדליק, מדליק. The רשב״א argues and rules that עד שתכלה is the ideal time, however, one can light later, based on the general principles that מצוות of the nightime extend all night.  תוספות also lighting later based on a ספק (the אי לא אדליק was one of two possibilities rasied in the גמרא). The ריטב״א quoting from the ספר התרומה and the ר״י quoted by תוספות both rule that the עד שתכלה standard no longer applies, given that we are lighting indoors for the בני הבית.
The שלחן ערוך rules that one should light after צאת and that if one missed this timeframe, he can light all night.  He also allows בדיעבד lighting as early as פלג. The מ״ב points out that other ראשונים held that one should light at שקיעה, not waiting for צאת like the מחבר suggested.  He seems to support lighting earlier. The תשובות והנהגות quote from the חזון איש and others that lighting 20 minutes after שקיעה may be the best possible option, as it is still within 30 minutes of שקיעה but also likely satisfies the opinion that צאת is the ideal time.
The רמ״א notes the position of תוספות that we are no longer as concerned for עד שתכלה since we light indoors.  Along this line of analysis, the משנה ברורה raises a concern based on the מגן אברהם that one should not light with a ברכה if everyone is sleeping.  Based on his comments in the שער הציון, one definitely has what to rely on to still light with a ברכה.

While the מגן אברהם seems to imply that when one lights after שתכלה there would be no specific amount of time the candles need to be lit, the פרי מגדים rules that the 30 minute time frame applies even after עד שתכלה.

No comments:

Post a Comment