חלב היוצא מבהמה טמאה
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ג הלכה א
כל מאכל היוצא ממין מן המינין האסורין שלוקין על אכילתן הרי אותו המאכל אסור באכילה מן התורה, כגון חלב בהמה וחיה הטמאים וביצי עוף ודג הטמאים
מגיד משנה הלכות מאכלות אסורות פרק ג הלכה א
כל מאכל היוצא ממין מן המינין האסורין שלוקין על אכילתן הרי אותו וכו'. זה מבואר בהרבה מקומות ומהם פ"ק דבכורות (דף ה') משנה וגמרא ופרק א"ט (דף ס"ד:) אמר חזקיה מנין לביצה טמאה שהיא מן התורה שנאמר ואת בת היענה וכי בת יש לה ליענה אלא זו
איסור אכילת חלב שחלבו עכו״ם
משנה מסכת עבודה זרה פרק ב משנה ו-ז
אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו…אלו מותרין באכילה חלב שחלבו עכו"ם וישראל רואהו
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ג הלכה יב-יג
חלב בהמה טמאה אינו נקפה ועומד כחלב הטהורה, ואם נתערב חלב טמאה בחלב בהמה טהורה כשתעמיד אותו יעמוד חלב הטהורה ויצא חלב הטמאה עם הקום של גבינה. ומפני זה יתן הדין שכל חלב הנמצא ביד עכו"ם אסור שמא ערב בו חלב בהמה טמאה
אין לחוש שיחליף כל החלב
שולחן ערוך יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קיח סעיף א
יין ובשר וחתיכת דג שאין בו סימן שהפקיד או שלח ביד עובד כוכבים, צריך שני חותמות. אבל יין מבושל ושכר, או יין שעירבו בו דברים אחרים, כגון דבש, וכן החומץ וחלב ומורייס ופת וגבינה
ש"ך יורה דעה סימן קיח ס״ק ח
ומ"ש וחלב כו'. אע"ג דחלב טעמו שמא יחליף בחלב טמא שהוא אסור מדאורייתא וכמו שנתבאר בר"ס פ"א י"ל שחלב טמא ניכר שהוא עכור כדאמרינן בעבודת כוכבים (דף ל"ה ע"ב) טהור חיור טמא ירוק וא"כ אין לחוש שיחליף כל החלב או רובו אלא יש לחוש שמא החליף מעט דאינו אסור אלא מדרבנן דמדאורייתא מין במינו בטל
ב׳ התירים: א- ישראל יושב בצדו, ב-ליכא דבר טמא בעדרו
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לט עמוד ב
גמ'. תנינא להא דת"ר: יושב ישראל בצד עדרו של עובד כוכבים ועובד כוכבים חולב לו ומביא לו, ואינו חושש. היכי דמי? אי דליכא דבר טמא בעדרו, פשיטא ואי דאיכא דבר טמא בעדרו, אמאי? לעולם דאיכא דבר טמא, וכי קאי חזי ליה, וכי יתיב לא חזי ליה, מהו דתימא: כיון דיתיב לא חזי ליה, ניחוש דלמא מייתי ומערב ביה, קמ"ל: כיון דכי קאי חזי ליה, אירתותי מירתת ולא מיערב ביה
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ג הלכה יז
ישראל שישב בצד העדר של נכרי ובא הנכרי והביא לו חלב מן העדר אף על פי שיש בעדר בהמה טמאה הרי זו מותר, ואע"פ שלא ראה אותו חולב, והוא שיכול לראותו כשהוא חולב כשיעמוד, שהנכרי מתיירא לחלוב מן הטמאה שמא יעמוד ויראה אותו
שולחן ערוך יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קטו סעיף א
חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו, אסור, שמא עירב בו חלב טמא. היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ, אם ידוע שאין לו דבר טמא בעדרו, מותר, אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב. היה לו דבר טמא בעדרו, והישראל יושב מבחוץ והעובד כוכבים חולב לצורך ישראל, אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב, אם יכול לראותו כשהוא עומד, מותר שירא שמא יעמוד ויראהו, והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל
ש"ך יורה דעה סימן קטו ס״ק ד
שירא שמא יעמוד כו'. ולפ"ז נראה דאפילו יוצא ונכנס מותר כיון דטעמא הוא משום דמירתת והכי אמרינן לקמן סי' קי"ח ור"ס קכ"ט דהמניח עובד כוכבים אצל דברים שאם הוחלפו יש בהם איסור תורה מותר ביוצא ונכנס מטעמא דמירתת וכ"כ בפרישה ס"ג והוסיף דה"ה אפילו אינו יושב תמיד אלא יוצא ונכנס ויושב שרי וכ"ש יוצא ונכנס למקום החלב:
שיטת הרמא דלכתחילה אין לסמוך על ההתירים הנ״ל
שולחן ערוך יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קטו סעיף א
חלב שחלבו עובד כוכבים…אם ידוע שאין…ישראל יושב מבחוץ…הגה: ולכתחלה צריך להיות הישראל בתחלת החליבה
ש"ך יורה דעה סימן קטו ס״ק ה
ולכתחלה כו'. קאי אפילו ארישא אאין דבר טמא בעדרו וכן הוא בפוסקים ובד"מ ות"ח כלל פ"א דין ו' ופשוט הוא
ביאור הגר"א יורה דעה סימן קטו ס״ק ד
ולכתחילה כו'. ר"ל אפילו ידוע שאין לו ד"ט בעדרו וכמש"ל שצריך יושב מבחוץ ואמרו שם משום איערובי ולאו עירובי ממש דהא אין ד"ט שם ועוד דלא חיישינן להכי כיון דאין מרויח אלא שאינו נזהר שלא ישתייר בכלי חלב טמא
שיטת הפרי חדש - אם חלב טמא ביוקר
פרי חדש יורה דעה סימן קטו
ונמצינו למדין שדינו ממש כדין מורייס של גוים שאסרוהו משום תערובת יין ואם היין ביוקר שרי, הכי נמי אם חלב טמא אינו נמצא במקום אחד, או שנמצא אלא שהוא יותר ביוקר מחלב טהור, אין לאסור שם חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אלא מותר לילך ולקנות מהגוים חלב שלהם…הכלל העולה דבעיר שלא נמצא שם חלב טמא או שהוא יותר ביוקר מחלב טהור מותר לקנות מהעכו"ם חלב שחלבו בלא ראיית ישראל כלל. וכן מצאתי המנהג פשוט פה אמשטירדאם וכן נהגתי אני ג"כ זולת קצת יחידים הנזהרים בזה. אבל בעיר שנמצא שם חלב טמא אף שאין לאותו עכו"ם שקונה ממנו דבר טמא בעדרו, מכל מקום צריך לראות קודם החליבה בכלי אולי הניח שם חלב טמא, וגם צריך לראות כל החליבה מתחילה ועד סוף או ביוצא ונכנס או בעומד שם בצד העדר באופן שלא יוכל לילך למקום אחר להביא חלב טמא לערבו עם זה, הא לאו הכי אפילו בדיעבד אסיר ודלא כמור"ם בתורת חטאת [כלל פא דין ו]. והכי מסיק הש"ך [ס"ק ח] וכן באיסור והיתר הארוך מבואר הפך מה
ערוך השולחן יורה דעה סימן קטו סעיף ו
וליתר שאת אברר לך איך שכל דברי רבותינו הקדושים הם כגחלי אש מה שהתוודה לפני בלב נשבר בהיותי יושב על כסא הוראה בעיר פלונית שאחד מהבע"ב החשובים דשם היה נוהג היתר בדבר בהיותו חוץ לביתו בעיר הגדולה במדינה וישב תדיר בשם לעסקיו והוא ועוד אורחים בשתותם חמים בבוקר בבוקר היו קונים חלב שמן שקורין סמאנ"ט אצל חנוני אינו יהודי שכנגד אכסניא שלהם ופעם אחת התחילו לחקור ביניהם מאין לוקח החנוני הקטן זה כל כך חלב שמן והלך הוא להחנוני ושאלו וא"ל החנוני אני קונה באיטליז של בשר הרבה מוח של הבהמות וממחה אותם עם הרבה חלב ומבשלם ביחד וזה הוא השמנונית אז נפלו כולם על פניהם על חטאם הגדול שאכלו טרפות ובשר בחלב והבעה"ב התודה לפני וצעק בקול כמה גדולים דברי חכמים ובאמת כך מקובלני שכל גזירת חכמים לבד טעמם הנגלה יש עוד הרבה טעמים כמוסים שלא גילו אותם והשומע ישא ברכה מאת ד' וישולם גמולו בזה ובבא [וביחוד שמעתי שבאמעריקא יש רבים מהאומות ששותים חלב חזיר מפני שמצויים שם הרבה]:
שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן קז
הפר"ח מייתי תשו' רדב"ז דפשיטא לי' דחלב לא נמנו עליו לאוסרה ומשו"ה היכא דליכא דבר טמא מצוי מותרת וכ' פר"ח שעל זה סמך בהיותו באמשטרדם אכל עמה' חלב שחלבו נכרי ר"ל כי במדינתו מקום שיצא משם שמה שכיחי חלב גמלים משא"כ במדינתנו הנה מ"ש באמשטרדם רצונו שנתאכסן אצל ספרדי' פורטוגזים שם והם נוהגים היתר עפ"י רדב"ז הנ"ל הנה בגוף הדין כבר כתבתי לעיל דעתי מש"ס ופוסקי' אך לו יהיה שיהיה דעת כהרדב"ז ועכ"פ איכא דעת רש"י בגמ' ותשו' רש"י ועוד פוסקים דס"ל לאסור ורמ"א וכ"מ כ' כוותי' ואנו נוהגים כן א"כ אפי' הלכה כאינך פוסקי' מ"מ כיון דיש דעה להחמיר כבר קבלנו אבותינו עליהם כאותה דיעה ואסור עלינו בני אשכנז מדינא ואין לו התרה…מעתה חלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו אסורה עלינו אי דאוריי' אי דרבנן כמבואר לעיל ופורץ גדר ישכנו נחש
Chalav Yisrael Part ll: – The Strict View by Rabbi Chaim Jachter
Rav Melech Schachter (father of Rav Hershel Schachter, who arrived in this country as a very young man in the early 1930s) told me that those who were lenient regarding milk assumed that they were following the lenient approach of the Pri Chadash.
אגרות משה, חלב הקאמפאניעס, ידיעה כראיה, ושיטת החז״א
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן מז
ט"ו סיון תשי"ד (1954)...ובדבר החלב של הקאמפאניעס במדינתנו אשר יש פקוח הממשלה ואם יערבו חלב בהמה טמאה יענשו וגם יסגירו את העסק שלהם שלכן ודאי מירתתי מלערב יש טעם גדול להתיר אף בלא שיטת הפר"ח משום דהעיקר דידיעה ברורה הוא כראיה ממש כהא דשבועות דף ל"ד גם לעדות דממון. וגדולה מזה איתא בתוס' יבמות דף מ"ה בשם יש מפרשים גם לדין ראיית ב"ד לטבילת גר עיי"ש. וזהו גדר אנן סהדי שמצינו בהרבה מקומות. ואף לעדי קיומא דקידושין שאף שלא ראו אלא היחוד הוא כראו הביאה ממש ונעשית א"א גמורה אף לחייב מיתה להבא עליה אחר אח"כ ושלא לתפוס בה קידושין אחרים. ויותר מזה חזינן דאף אנן סהדי פחותה מזו כהא דחזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות שהוא כראיה ממש ונחשב כהוו עדים לקיומא אף לקולא לענין שלא להצריכה גט מהשני בקטנה שלא מיאנה והגדילה וניסת לשני בכתובות דף ע"ג…ולכן בחלב שאסרו רק בחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו יש להתיר גם בישראל יודעין ידיעה ברורה דהוי כראיה. וזה שאם יערבו יענשו ויצטרכו לסגור העסק שלהם שהוא הרוחה של כמה אלפים והממשלה משגחת אליהם הוא ודאי ידיעה ברורה שהיא כראיה שלא היה בכלל איסורם. וזה הוא גם לכו"ע דאין טעם לחלוק בזה ולכן הרוצה לסמוך ולהקל יש לו טעם גדול ורשאי וכמו שמקילין בזה הרוב בנ"א שומרי תורה וגם הרבה רבנים וח"ו לומר שעושין שלא כדין. אבל מ"מ לבעלי נפש מן הראוי להחמיר ואין בזה משום יוהרא וכך אני נוהג להחמיר לעצמי אבל מי שרוצה להקל הוא עושה כדינא ואין להחשיבו כמזלזל באיסורין
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן לה
ב' מנ"א תש"ל, 1960: בדבר חלב הקאמפאניעס שבמדינתנו שבארתי בספר אגרות משה סימן מ"ז בחיו"ד שליכא איסור חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו, אבל מ"מ מן הראוי לבעלי נפש להחמיר, שמטעם זה ודאי ראוי למנהלי ישיבות קטנות שיתנו להתלמידים חלב של אלו הקאמפאניעס שמעמידין ישראל לראות החליבה, ואף שהוא ביוקר מעט שלהישיבות עולה זה סך גדול במשך השנה והמצב של הישיבות דחוק בשנים אלו שבשביל זה מקילים באיזו ישיבות, מ"מ כדאי להחמיר כי גם זה הוא מעניני חינוך ולמוד שידעו שכדאי וראוי לבני תורה להחמיר אף כשיש רק חשש איסור, דמזה יתבוננו לראות איך לירא מאיסורין, וכל הוצאות הישיבה הרי הוא כדי לחנך דור נאמן לה' ולתורתו, ומעניני חינוך אין לצמצם. אבל במקומות הרחוקות שאין שם קאמפאניעס מחלב שישראל רואהו, והוא דבר קשה מאד להשיג חלב שישראל רואה בשעת החליבה אף ליחידים אין להם להחמיר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קטו סעיף א
הגה…שפחות שחולבות הבהמות בבית ישראל או בדיר שלהם, כל מקום שאין בית עובד כוכבים מפסיק ואין לחוש לדבר טמא, מותר אפילו לכתחלה להניח אותן לחלוב, אע"פ שאין שם ישראל כלל, דמאחר שהוא בבית ישראל או בשכונתו אין לחוש לדבר טמא
חזון איש יורה דעה הלכות מאכלי עכו״ם סימן מא, אות ד
ואמנם בשיש פיקוח הממשלה על החלב שלא יערבו חלב טמא והם צפוים לעונש על הזיוף, יש מקום לומר דהוי כשפחות החולבות דמירתתות, וכיושב בצד העדר וכשהוא עומד הוא רואה, והפר"ח כתב דאם חלב טמא ביוקר יש להתיר כמו במורייס כיון דהתירו חכמים חלב בזמן שהוא מבורר שהרי לחד לישנא התירו לעשות גבינה, ואף למאי דקיי"ל לאסור היינו משום חלב דביני אטפי, אבל אם היה אפשר להבטית מחלב טמא לא היו אוסרין וכן התירו באין בעדרו טמאה ויושב בלד העדר וכמו שהארין הפר"ח, והא דאסרו באין בעדרו טמאה ואינו יושב בצד העדר וכמש"כ המרדכי ובש"ד בשם רש"י, היינו דחשיב כחלב המופקד ביד נכרי וכמש"כ לעיל, וחיישינן דיקח חלב מן העכו"ם ויערב, אבל אם אין בכל העיר טמאה הדין נותן דהוי כעין בעדרו טמאה ויושב בצד העדר וכמש״כ הפר״ח.
האופוזיציה
קריינא דאגרתא להר׳ יעקב ישראל קנייבסקי, חלק ב, סימן קכג (עמוד קל)
ואכן אם יש פקוח הממשלה באופן שזה המוכר בחזקת חלב בהמה טהורה אם יתברר שעירב שם חלב טמא יתחייב עונש גדול, יש צדדין לדון בזה להתירא, ועובדא ידענא שבזמן המלחמה שלא היה מצוי חלב והיו משתמשים באבקת חלב והקיל מרן החזו״א זצללה״ה לחלושים מבני הישיבה להשתמש בזה מחמת פקוח הממשלה, והוא ע״פ שיטת הפרי חדש, והדברים נדפסו כעת בהחזו״א יו״ד סימן מ״א
תשובות והנהגות כרך א סימן תפ
ומה שפירשו כמה רבנים פה שהיום חלב עכו"ם מותר כיון שהממשלה מענישה על עירוב חלב אחר, עיין חזו"א יו"ד סי' מ"א סק"ד שכתב דבמקום שיש פיקוח הממשלה על החלב הנמכר שלא יערבו בו חלב בהמה טמאה וצפויים לעונש על כך דיש מקום לומר שהרי זה כישראל יושב בצד העדר. ומיהו גם לדבריו היינו כשהעונש חמור וגם בזה עיין בדברינו לעיל סימן תמ"א דהחזו"א לא התיר אלא לחולה וכו', וע"ע בדברינו שם, אבל כשהעונש קל לא חשיב אפילו פיקוח ממשלתי שבזה אין מונע אותם לערב אם רצונם בכך, וכבר פורסם מאנגליה שיש תועלת בעירוב מעט חלב "דבר אחר" שלא יתחמץ מהר, וגם יש עוד טעמים לחלב עכו"ם שצריך שמירה דוקא…סוף דבר אין בידינו להתיר החלב, ודינו כחלב עכו"ם לכל דבר, ומי ששותהו עובר על תקנת חז"ל וכליו צריכים הגעלה.
שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן פז
ולא נעלם מאתי שהגאון חזון איש ביו"ד סי' מ"א ס"ק ד' חולק בזה על הח"ס במש"כ דגזירת חלב גזירה קדמונית ונאסרה במנין גם עצם חלב טהור של גוי, והחזון איש מסכים להפר"ח, דעיקר סמיכתו של הח"ס על רש"י ע"ז ל"ה ע"א ד"ה לפי והפי' שפי' בה הח"ס על דקאי ביני איטפי דקאי על חלב טהור שנאסרה במנין תמוה דלשון רש"י מוכח דעל חלב טמא קאי יע"ש בחזון איש, הנה אספרה לכב' דלפני כ"ה שנים קודם שהדפיס החזון איש דבר זה שאל אותי אם אני מסכים שיחלוק על הח"ס, ואמרתי לו במה המדובר והשיב לי ביסוד שיטת הח"ס מרש"י הנ"ל, ואמרתי לו בעניי דלו יהא כדבריו שפירוש הח"ס בדברי רש"י תמוה, מ"מ עי"ז עדין אסור לנו לדחות שיטת הח"ס לדינא, ובפרט דאמרה למיגדר מילתא כנראה היטב בדבריו בתשובה הנ"ל
שו"ת משנה הלכות להר׳ מנשה קליין (1925-2011) חלק ד סימן קג
בדין חלב עכו"ם היכא דמירתת מעונש המדינה…נראה עיקר היתר הגאון שליט"א שתפס טעמא דסגי בישראל יושב אפילו מבחוץ ולא ראה הכלי וכו' אלא שהוא במקום שיכול לראות וכיוצא בזה הוא משום דעכו"ם מירתת וא"כ בהקאמפאניעס נמי כיון דמירתת מכח פקוח הממשלה סגי דמה לי מירתת מכח ישראל ומה לי מהממשלה העיקר שכיון שהוא מירתת אינו מערב חלב טמא אבל באמת המעיין ביו"ד בש"ך סי' קט"ו סק"ה לא כתב כן שכתב דמ"ש האו"ה דסגי ביוצא ונכנס אפילו חלבו העו"כ לצרכו הטעם דיוצא ונכנס לא הוי משום מירתת לחוד אלא משום דכיון דידע שאין דבר טמא בעדרו אע"ג שאין יכול לראותו בשעה שהוא חולב ליכא למיחש לזיוף אלא שיצא העו"כ מעדר ויזיף וכיון שיוצא ונכנס ורואה שאין העו"כ יוצא מהעדר סגי….אשר לכן נראה פשוט דמירתת לא שייך אלא במי שיודע שמי שהוא משגיח על דבר זה ובכל רגע הוא מדקדק אחריו ואחר מעשיו ובידו הוא לעשות או לא לעשות ואי אפשר להשמט ממנו אבל פקוח הממשלה שהוא דבר כללי חק המלכות ולפעמים מחפשים אחריו ולפעמים לא ואפילו יחפשו אחריו אפשר להשתמט מהם ולומר שאינו אשם בדבר וע"פ רוב הם מקבלים שוחד האינספעקטארס ויניחוהו, וגם האמת שלא יוכל לערוב שהפועלים לא יערבו ועליהם לא שייך מירתת מהחק וגם לא מהבעל הבית שכל אחד יכול להשתמט מחבירו, ואם לאחר כל המעשים יתפשוהו יענשוהו בסכום של 52 דולר וכיוצא בו שהוא ממש סכום מינימאלי אצל קאמפאני גדולה כזו ודאי לא שייך לומר בזה מירתת וכאשר באמת מעשים בכל יום אשר כמה וכמה קאמפאניס נתפסים לעבור על חוקי הממשלה בכמה דברים שמשימים במאכלים דברים נגד החק ולא מירתתי מזה.
Chabad.org - Chalav Yisrael: Dairy Products (https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/90052/jewish/Chalav-Yisrael-Dairy-Products.htm)
The Sixth Rebbe, Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn (1880-1950), tells of an episode where an individual had doubts about his belief in G‑d. Rabbi Schneur Zalman of Liadi, the first Rebbe of Chabad, informed this individual that these doubts were due to the inadvertent consumption of gentile milk. The Rebbe stressed on several occasions that in the current era, with the pervasive influence of Western culture, we must be even more careful about not consuming chalav Akum. When warning of the dangers of chalav Akum, the Rebbe stressed that one must be careful even for a remote possibility that something may be chalav Akum. Considering the detrimental effect that chalav Akum has on the soul, it is proper to be particular only to use chalav Yisrael products, even if it is difficult to obtain. Certainly, where they are readily available, one is required by Jewish law to use these products exclusively. Considering the detrimental effect that Chalav Akum has on the soul, it is proper to be particular only to use Chalav Yisrael products, even if it is difficult to obtain. Certainly, where they are readily available, one is required by Jewish law to use these products exclusively.
Summary:
Based on various sources in the גמרא, the רמב״ם rules that milk of a non-kosher animal is also prohibited to consume. As explained by the רמב״ם, out of concern that a small amount of non-kosher milk would have been mixed in, one is prohibited from drinking milk that was drawn from a kosher animal by an עכו״ם, where the process was not observed by a ישראל.
The ש״ך clarifies that the concern is specifically regarding mixing in small amounts of non-kosher milk, but not full swapping of the milk, as it is assumed that a complete swap of the milk would be noticeable to the eye. (He does seem to assume that the entire potential violation would be a מדרבנן, since it would be מין במינו - which is curious, as that would then appear to result in a גזירה לגזירה.)
Based on the גמרא, the שלחן ערוך provides two basic התירים for consuming milk that was not subject to observation. First, where the flock only had kosher animals. Second, where the ישראל was sitting but could stand up at any moment and the עכו״ם milker knows that the ישראל is מקפיד to only have kosher milk. The ש״ך extends this to certainly include a יוצא ונכנס supervisor.
As further developed by the ש״ך and the גר״א, it appears from the רמ״א that on a לכתחילה basis, it may be necessary to have physical supervision in some shape or form.
Based on a רדב״ז, the פרי חדש rules that where a city only has kosher milk or where the non-kosher milk is more expensive, then the concern of חלב עכו״ם is no longer applicable and one can consume milk that was drawn by an עכו״ם. This lenient approach is critiqued by the ערוך השלחן and the חתם סופר. Nonetheless, it appears to have formed the basis of being lenient in the area of milk consumption in early twentieth century America.
Based on an established principle of ידיעה כראיה, Rav Moshe argues that the supervision of governmental authorities over the milk business is sufficient to eliminate the concern of חלב עכו״ם. He does indicate that he himself and any בעל נפש should be מחמיר. Furthermore, in another repsonsa, he specifically recommends that Torah institutions like schools should be מקפיד in the area, factoring in חנוך considerations.
While Rav Moshe explicitly stated that he was not basing his approach on the פרי חדש, the חזון איש has a similar lenient approach based on governmental supervision, but he bases his position on the פרי חדש.
Though not apparent from the original source, there are those (קריינא דאגרתא and תשובות והנהגות) who take the position that חזון איש only allowed for a lenient approach in more limited circumstances.
The שבט הלוי challenges the leniency of the חזון איש, noting that one cannot just dismiss the חתם סופר, which is essentially the position of the חזון איש, as he is relying on the פרי חדש. The משנה הלכות critiques the approach of Rav Moshe, seemingly accepting the premise of ידיעה כראיה, but reject the premise in מציאות that governmental supervision is sufficient to ensure proper enforcement.
It is cited in the name of Rabbi Schneur Zalman of Liadi that there may also be reasons that go beyond the halakhic sources cited above that would strongly support not relying on governmental supervision in this regard
No comments:
Post a Comment