בענין ריחא מילתא היא ומח׳ רב ולוי
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף עו עמוד ב
אמר רב בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבילה כחוש - אסור. מאי טעמא - מפטמי מהדדי. ולוי אמר: אפילו בשר שחוטה כחוש שצלאו עם בשר נבילה שמן - מותר. מאי טעמא - ריחא בעלמא הוא, וריחא לאו מילתא היא….מאי לאו תנאי היא, דמר סבר: ריחא לאו מילתא היא, ומר סבר: ריחא מילתא היא? - ללוי - ודאי תנאי היא. לרב, נימא תנאי היא? - אמר לך רב: דכולי עלמא ריחא מילתא היא…תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא: פת שאפאה עם צלי בתנור - אסור לאכלה בכותחא. ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא - אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא. מר בר רב אשי אמר: אפילו במילחא נמי אסורה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סו עמוד ב
האי בת תיהא, עובד כוכבים בדישראל - ש"ד; ישראל בדעובד כוכבים - אביי אמר: אסור, רבא אמר: מותר. אביי אמר אסור, ריחא מילתא היא; רבא אמר מותר, ריחא לאו מילתא היא
רש"י מסכת פסחים דף עו עמוד ב
אמר לך רב דכולי עלמא ריחא מילתא - וטעמא דר' יהודה משום דפת צוננת או חבית מגופה היא, ולא עייל בה ריחא, דמי לאו איתמר עלה כו' ואף על גב דקיימי תנאי כוותיה דרב - הילכתא כוותיה דלוי, דהא איפליגו בה אביי ורבא גבי בת תיהא במסכת עבודה זרה (סו, ב), וקם ליה רבא בשיטתיה דלוי ואמר: ריחא לאו מילתא היא, ואביי ורבא הילכתא כרבא, וכן הוא בתשובת הגאונים, ואף משמו של ר' אליעזר בן יצחק נאמר לי דלא חייש לה
רי"ף מסכת חולין דף לב עמוד א
לענין בת תיהא עובד כוכבים לישראל שפיר דמי ישראל לעובד כוכבים אביי אמר אסור ורבא אמר מותר אביי אמר אסור ריחא מילתא היא ורבא אמר מותר ריחא לאו מילתא היא וקי"ל כל היכא דפליגי אביי ורבא דהלכתא כרבא בר מיע"ל קג"ם וכיון דהלכתא כרבא בהא דריחא לאו מילתא היא ממילא שמעינן מינה דהלכתא כלוי דקאי כרבא
תוספות מסכת פסחים דף עו עמוד ב
אסרה רבא מפרזיקיא כו' - מכאן פוסק ר"ת כרב ורבא נמי דשרי בבת תיהא (ע"ז דף סו:) מצי סבר כוותי ושם מפורש
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה לג
אין צולין בשר שחוטה עם בשר נבלה או בהמה טמאה בתנור אחד, ואע"פ שאין נוגעין זה בזה, ואם צלאן ה"ז מותר, ואפילו היתה האסורה שמנה הרבה והמותרת רזה שהריח אינו אוסר ואינו אוסר אלא טעמו של איסור
כסף משנה הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה לג
אין צולין בשר שחוטה עם בשר נבילה וכו'. בפ' כיצד צולין…ופסק רבינו כלוי דשרי וכן פסק בה"ג והתוס' כתבו דהלכה כרב וטענות שתי הסברות כתובות באורך בדברי הרי"ף והר"ן בפרק גיד הנשה ובפרק בתרא דע"ז כדברי התוס' והרי"ף בפ' גיד הנשה ופסק כלוי דאמר ריחא [לאו] מילתא היא מיהו כתב דע"כ לא שרי לוי אלא בדיעבד וכו'
תוספות מסכת פסחים דף עו עמוד ב
מכאן פוסק ר"ת כרב ורבא נמי דשרי בבת תיהא (ע"ז דף סו:) מצי סבר כוותיה ושם מפורש ובתנורים [גדולים] שלנו נראה דמותר לאפות לחם עם אותו פשטיד"א הואיל ומכוסות היטב הוי כעין שתי קדרות ואפי' פלדונ"ש שיש להרחיק אין נראה לרבי שיהא אסור שיש אויר מרובה בתנור וההבל מתפשט
תורת הבית הארוך בית ג שער ד
ופת שאפאו בתנור עם בשר וכן דגים פליגי בהו רב ולוי בפרק כיצד צולין רב אסר דקסבר ריחא מילתא היא ולוי שרי
טור יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צז
כ' הרשב"א פת שאפאו בתנור עם הבשר יש מהגאונים שאסרו לאכול אותו הפת שריחו כטעמו ויש מתירין וכן נראה ע"כ וכן פסק רש"י דריח לאו מילתא היא ומותר לאוכלו אפי' בחלב ור"ת פסק דריח מילתא היא ומיהו דווקא בתנור קטן כמו שלהם אבל בתנורים שלנו הגדולים שרי וכתב בס' המצות ופירשו לי רבותי המחזיק י"ב עשרונים זהו תנור גדול
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תערובות סימן קח סעיף א
אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם)…אם אפו או צלאו איסור והיתר תחת מחבת אחת, מגולין, אסור (תוספות) אפילו בדיעבד (שם בארוך). וה"ה אם אפו בכה"ג פת עם בשר,אסור לאכלו בחלב (ש"ד סימן ס' ומהרא"י). אבל בזה אחר זה אין לחוש (תשובת מיי' סוף הלכות מ"א ותשובת ר"י ואו"ה), אלא אם כן הזיע המחבת משניהם, דאז אסור אפילו בזה אחר זה, אם היו שניהם מגולין, דהוי ככיסוי של קדרה
פרי חדש יורה דעה סימן קח ס״ק יג
ולצורך הפסד כו'. פירוש במקום הפסד מרובה יש להתיר, אבל אי ליכא הפסד מרובה צריך בכל חתיכה וחתיכה בפני עצמה ששים נגד האיסור, זהו דעת ההג"ה. וליתא, דלפי שיטתו אף דליכא הפסד יש לצרף כל החתיכות שבתנור להתיר בששים, ולשיטתי האמיתית כל מין ריחא אפילו חריף ושמן תחת מחבת וכיוצא בכל גוונא ריחא לאו מילתא היא בדיעבד וכדכתיבנא
Using the Same Oven for Meat and Dairy, R’ Dovid Heber, star-k.org
If a pan with meat and a pan with dairy are covered, one may place both of them in an oven l’chatchila. This is true, provided that the pans do not touch each other and do not touch the “opposite” food (e.g., a meat pan may not rest on a rack with dairy residue).
בענין זיעה
שו"ת הרא"ש כלל כ סימן כו
בני שיחיה. ששאלת על אלפס חולבת אם יכולין לתת למטה בכירה תחת קדרה של בשר, נראה לי שאסור ואפילו בדיעבד אם נעשה הייתי אוסר הקדרה כי הזיע העולה מן האלפס הוא כמו חלב. כדתנן בפ"ב דמכשירין מרחץ טמאה (של מים שאובין) זיעתה טמאה וטהורה (כגון של מי מעין) בכי יותן, בריכה שבבית והבית מזיע מחמתה אם טמאה זיעת כל הבית שמחמתה טמאה. ועוד שנינו התם זיעת האדם טהורה, שתה מים טמאים והזיע זיעתו טהורה, בא במים שאובין והזיע זיעתו טמאה. מכל הלין שמעינן דזיעה היוצאת מן הדבר חשובה כאותו דבר. נמצאת זיעת האלפס חולבת היא כחלב והוה ליה כטיפת חלב שנפלה על קדרה מבחוץ שאוסר הקדרה, ואפילו יש בקדרה ששים כנגד הטפה כי הטפה אוסרת כל סביבותיה
שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צב סעיף ח
מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר, הזיעה עולה ונבלע בקדירה, ואוסרתה. הגה: אם היה חלב במחבת, בעינן ס' בתבשיל שבקדירה נגד החלב שבמחבת….וכן אם המחבת מכוסה, הכל שרי מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו דאין אוסרין זו את זו בנגיעה, כל שכן בזיעה. מיהו לכתחלה יש ליזהר בכל זה
ביאור הגר"א יורה דעה סימן צב ס״ק לט
מחבת כו'. כנ"ל ס"ב דבכיסה הוי כניער שהבל מתפשט בכולו וכאלו כולו בתוך הרוטב ובפ"ב דמכשירין מרחץ טמאה כו' הברכה שבבית כו' ב' בריכות כו' ושם ספ"ה האשה שהיו ידיה כו' היו ידיה כו':
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תערובות סימן קח סעיף א
הגה….אבל בזה אחר זה אין לחוש (תשובת מיי' סוף הלכות מ"א ותשובת ר"י ואו"ה), אלא אם כן הזיע המחבת משניהם, דאז אסור אפילו בזה אחר זה, אם היו שניהם מגולין, דהוי ככיסוי של קדרה. (ד"ע ממשמעות הרא"ש סימן צ"ג, כדלעיל סימן צ"ג)
מהלך א׳ - זיעה לאו מילתא היא
משכנות יעקב - יורה דעה - סימן לד
שאלה - זיעה היוצא ע״י האור מה דינו לענין בב״ח ויין נסף ושאר איסורין שבבתורה. תשובה הנה מדברי הריב"ש בתשובה סי רנ"ה גבי יי"ש הנעשה מסתם יין משמע דאין איסור בזה רק בסתם יין דקיי״ל דאף אם שרפו אפרו סור כאיסורי עכומ״ז…כן משמע מדבריו למעיין היטב…רק מתשובת הרא״ש לא משמע כן. אבל לכאורה ד׳ ריב״ש מסתבר יותר….וגם לשון הרמב״ם ז״ל שכ׳ עשן החמים משקין הוא חשוב כו׳ משמע לכאורה רק שחשוב משקין ולא א׳ שעשן החמין חמין הוא א״ו דרק חשוב משקין והוא רק תולדות מים ולא חמין ממש. וא״כ אין ראיה לענין איסור דהא כמא דברים מטמאין משום תולדות מים…אטו נאמר שהם מים גמורים דהא אינם רק תולדות המים…ועפ"י הדברים האלה יש מקום גדול וידים מוכיחות לדעת קצת מהאחרונים שהקילו בכמה דברים לענין זיעה היוצא ע"י האור…ויש להם על מה שיסמוכו מדברי הריב״ש עפ״י מה שביארנו…אכן לפמ״ש הדברים מוכרעים וי״מ לסמוך על המקילין בפרט במקום הפסד מרובה כי התורה חסה על ממונם
מהלך ב׳ - חובה להחזיק שני תנורים נפרדים
שו"ת חלקת יעקב (ר׳ מרדכי יעקב ברייש) יורה דעה סימן כג
בנידון השתמשות בתנור גאז, בכל פעם, מבשר לחלב. לחתני היקר, המופלג בתורה מגזע היחס, מר נחמן רוזן שליט"א בניוארק יצ"ו. מכתבך נכון השגתי בדבר שאלתך, וז"ל בכאן נוהגין באיזה מקומות, שצולין בשר או עופות בהתנור - ודרך הצלי' כך הוא, שהבשר או העוף מונח בקדרה ונצלה כך לערך שעה, ואחר שעה נוטלין הכסוי מהקדרה ונצלה כך לערך עוד שעה, באופן שהזיעה רותחת עולה מהקדרה לכל התנור ונדבק בדפנות ובכל התנור, והרבה פעמים גם נצוצות רותחות נתזין מהקדרה לכל התנור, ואחר כך אופין בתנור זה עוגות של גבינה או חלב, או סתם פת שאוכלין אחר כך עם חלב, אי יאה למיעבד הכי…חס מלהזכיר להתיר זאת לכתחילה - ואף בדיעבד יש סברא גדולה לאסור, וכמו שנבאר….בני"ד, כשיש בעין של בשר על התנור, אי מחמת הזיעה אי משום הנצוצות, הרי דינו מבואר בש"ך יו"ד סי' צ"ב ס"ק ל"ב, דאם נשפך חלב על קרקע והוא אצל האש, ואפילו העמידו עליו קדרה צוננת הכל אסור אפילו התבשיל - ואפילו אם קינח התנור מבעין…ומשום נ"ט בר נ"ט לא שייך להתיר כמבואר בחוו"ד ריש סימן צ"ו, דבשעת בישול לא שייך נ"ט בר נ"ט…וני"ד, נוגע נמי להא דרמ"א בסי' ק"ח ס"א באפו בשר עם פת תחת המחבת בזא"ז, דאם הזיע המחבת משניהם, אם היו שניהם מגולים דאסור, משום דהוי ככסוי של קדרה - ואגב, מזה הרמ"א משמע דאף זיעת אוכלין אסור…ובני"ד, כשצולין הבשר ומעלה הבל, ואח"כ כשאופין פת מעלה ג"כ הבל, ובדבר תמידי, יש סברא לאסור אף בדיעבד…ותמצית שאלתך הוא להשתמש בבשר ואח"כ חלב בלי שום ליבון במיוחד - רק אפילו להשתמש לאחר ליבון במיוחד, וכידוע דמבשר לחלב סגי בליבון קל, ג"כ אינו נכון, דמי ציית לך לעשות בכל פעם ליבון הנדרש…ובתנורין שלנו מסתמא אם לא יתכוין בכוונה לליבון מיוחד פשיטא דלא יהני, וכדביארנו מעובדא דמילתא - אם כן פשיטא דאין להתיר
מהלך ג׳ - אין חוששין לזיעה בתנורים שלנו
ערוך השולחן יורה דעה סימן צב סעיף נה
והנה בדין זיעה מתברר לנו ממשנה דמכשירין [פ"ה מ"י] דלא שייך זיעה אלא במקום המוקף ולא במקום גלוי כמו בכירה שהקדירה התחתונה נתונה בה ועליה עומד העליונה ועולה הזיעה סביב סביב שאין לה מקום לצאת אבל במקום גלוי כבתנורים שלנו שיש אויר הזיעה עולה באויר ואינו אוסר הקדרה הסמוך לו וגם מתברר משם דדווקא כשהעליון אין בו תבשיל חם דאם יש בו ג"כ תבשיל חם שזיעה עולה ממנו ג"כ אין הזיעה של התחתון פועל בו…ולפ"ז אצלנו שהבישול במקומות הגלויים אין הזיעה אוסרת כלל והוי כנפסק הקילוח כמובן וגם אם העליון חם אין הזיעה פועלת
Kol Torah, R’ Howard Jachter, Cooking Milk and Meat in One Oven
According to the approach of Aruch Hashulchan, one would be permitted to cook milk and meat consecutively in the same oven, provided the oven is clean.The cleanliness of the oven eliminates the problem of Reicha, and the fact that we do not cook in small confined areas removes the problem of Zeiah. Rabbi Hershel Schachter routinely tells inquirers that they may adopt this approach. Rabbi Schachter reasons that the problem of Zeiah applies only to Hevel – thick steam – an assertion supported by Biur Hagra (92:39). Rav Schachter counsels, however, that one wait for the oven to cool down from dairy use before the meat use and vice versa (see Pesachim 26).
מהלך ד׳ - החילוק בין יבש לדבר לח
פתחי תשובה יורה דעה סימן צב ס״ק ו
הזיעה עולה ונבלע. עיין בפמ"ג א"ח בהנהגת הוראות או"ה סדר שני אות ל"ז שכתב דברמב"ם פ"ז מטומאת אוכלין דין ד' מבואר דדוקא זיעת משקין כמוהו אבל אוכלין כמו חלב המהותך אין זיעתו כמוהו א"כ יש לדון טובא אם היה מחבת מחלב למטה חם ולמעלה סמוך דבר כשר והזיעה עולה אפי' יד סולדת בזיעה אפשר יש להתיר ע"ש ועיין (בתשובת ב"ח החדשות סי' כ"ד)
תורת החטאת להרמ״א כלל לה-לו אות ו
כתב בתשובת מיימון סוף הלכות מאכלות אסורות תשובת ר"י אם אפו על כירה פשטיד"א וכפו עליו כלי של ברזל ושוב אפו תחתיו פלאדי"ן בלא ליבון או להיפך מותר כי לא נמצא ריחא ופיטום לכלי שיחזור ויפטם לאוכל ואפילו כלי בת יומא רק שלא יגע ממש עכ"ל וצריך עיון דמאי שנא מכיסוי שעל הקדירה שאוסר ואפשר לומר דהואיל והנאפה תחתיו הוא יבש אינו מעלה זיעה כמו קדירה ולכן לא קיבל רק ריחא בעלמא שאין בו ממש
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן מ
הנה בתנורי הגעז שבמדינה זו אם יש חשש זיעה בבשלו תבשיל של בשר מגולה לאסור לבשל אח"כ תבשיל של חלב מגולה שרוצה כתר"ה להתיר מג' טעמים הם טעמים קלושים. דמה שכתב בטעם א' משום שרב המרחק בין הקדרה להכותלים...וטעם הב' שהתנורים יש להם פתח בצד יציאת העשן…וטעם הג' דאם אינו ממש בזה אחר זה יש לתלות שנתייבשה….ולכן אם היה זיעה אין להתיר לבשל תבשיל בשר ותבשיל חלב מגולין אף בזה אחר זה לזמן מרובה. אבל מסופקני אם חוששין בסתמא לזיעה דלשון הרמ"א בסי' ק"ח סעי' א' שכתב בזה אחר זה אין לחוש אא"כ הזיע המחבת משניהם דאז אסור אפילו בזה אחר זה אם היו שניהן מגולין, משמע דבסתמא אין לחוש לזיעה אא"כ ידוע דהזיע משניהם. אבל אפשר דבתנורים אלו שסתומים בגג וכותלים ודאי מזיע או שיותר נוטה שיזיע. ולכן יש להחמיר למעשה שלא לבשל בהתנור קדירות מגולות…והנה אם לא נתבשל בתנור קדרות בדבר לח אלא שאפו או בשלו דברים יבשים שהם אוכלין בלא משקין איתא בפמ"ג בהקדמה לאו"ח בהנהגות השואל עם הנשאל בסדר שני סעי' ל"ז דזיעת אוכלין אינו אוסר ובחלב מהותך נמי מצדד להיתר שאין זיעתו אוסר ע"פ הרמב"ם דבפ"ז מטומאת אוכלין ה"ד אבל כתב בלשון אפשר משמע שמסתפק לדינא והובא גם בפ"ת סי' צ"ב סק"ו בלשון אפשר אבל ביבש ממש משמע שלא מסתפק כלל ומתיר בברור וא"כ באפו ובשלו רק דברים יבשים יש להתיר לדידיה בזה אחר זה אף בהזיעו. ומ"מ למעשה בודאי הזיעו יש להחמיר אבל בסתמא אין לחוש לשמא הזיעו בדברים יבשים ומותר בסתמא בזה אחר זה
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן נט
לענין התנור שאופין בו אם יש להשתמש בזה אחר זה בקדרות מגולות. פשוט שבלא הזיעו שהנידון הוא רק משום איסור ריחא בתנור קטן הא ליכא בזה אחר זה כמפורש ברמ"א…ובאם הזיע עליונו של תנור משניהם יהי אסור בבן יומו כדאיתא שם ברמ"א…ולכן רק בהזיעו שניהם אוסר הרמ"א דבהזיע האיסור הוא איסור ממש שנבלע שזה נפלט אבל עכ"פ כשקדרת ההיתר לא הזיעה לא נאסרה משום דהא לא נגע האוכל בהמחבת והתנור וע"י הזיעה הוא כנגד שאוסר כלי אף אם לא נחשוב הזיעה כרוטב דמכלי יוצא גם בלא רוטב. וגם מסתבר שהוא כרוטב….ומסתבר שבאפיה אין לחוש לזיעה אלא לבשול קדרה מגולה. וגם נראה דכשהאש למעלה אין לחוש לזיעה אף בקדרות מגולות שהוא נשרף עוד קודם שתגיע הזיעה להתנור
The Laws of Kashrus, R’ Binyomin Forst, pages 226-227
Those who possess only one oven…must first determine which type of food is most frequently cooked in the oven…Once the standard use has been determined, whether meat or dairy, one may freely use the oven for both dry foods and liquids of that type, regardless of whether the pot is open or covered. Whenever one wishes to use the oven for a type other than that designated as standard…he must be mindful of two restrictions: a) the oven should be used for dry foods only…b) in the event that one must cook liquids [of the non-standard type], it should be done in a pot that is completely covered.
Summary:
The גמרא cites a dispute between רב and לוי regarding a case of kosher meat roasted in an oven together with non-kosher (non-fatty) meat. רב assumes that the kosher meat absorbs some of the flavor of the non-kosher meat, while לוי disagrees. The גמרא explains that the dispute centers on whether or not we assume ריחא מילתא היא.
There is another גמרא in עבודה זרה where a similar topic is addressed: the case of whether one may smell a non-kosher wine. This appears to be the same subject matter as the case that was the subject of dispute between רב and לוי, and it is the subject of dispute between אביי (who is strict) and רבא (who is lenient). As we generally rule in accordance with רבא in such disputes, רש״י and the רי״ף follow the ruling of לוי in this regard. In contrast, רבינו תם ruled in accordance with רב, arguing that the two cases are not analogous and that רבא would also agree that we follow רב’s opinion.
As a middle position, the רמב״ם rules in accordance with לוי on the level of בדיעבד, but notes that לכתחילה one avoid cooking them together. The כסף משנה explains based on the רי״ף that the reasoning of the רמב״ם is that this was presumably the position of לוי.
Even ר״ת who was strict, includes an exception that where the oven is large, then even רב would agree that the foods can be cooked together.
Based on the רשב״א, it is evident that the same principles apply to meat and milk, such that bread cooked in a meat oven may not be eaten with dairy according to רבינו תם (unless it was a large oven).
The שלחן ערוך essentially follows the ruling of the רמב״ם on the matter. The רמ״א notes that the same rules carry over to cooking meat and milk in the same oven together, further adding that even in a large oven one should ideally avoid cooking meat and milk together. In a passing comment, the רמ״א makes clear that the only restriction is where the foods are being cooked at the same time. However, בזה אחר זה would always be acceptable, with notable exception, as discussed immediately below. Also, if one of the foods were covered, then they could be placed in the oven together at the same time.
Though the subject in the גמרא is limited to ריחא, the רא״ש introduces a new concept, זיעה, noting that there is a concern that sweat or steam which emerges from one food can then enter another food. As such, if a dairy food is placed above a meat pot, the food is rendered prohibited, even בדיעבד, as if a drop fell into the food (assuming the volume of the זיעה exceeds the 60 to 1 ratio. The שלחן ערוך rules in accordance with this opinion, with the רמ״א adding some key qualifications (e.g. this only applies where the food on the bottom that is giving off זיעה is uncovered). Furthermore, in a separate comment of the רמ״א he takes זיעה a step further, adding that it can present a concern even in a בזה אחר זה scenario.
Taking the most lenient approach, the משכנות יעקב seems to challenge the conclusion of the רא”ש and ruling of the שלחן ערוך, largely assuming that זיעה is not a point of concern. On the other extreme, the חלקת יעקב rules that two ovens are essentially a requirement, further noting that kashering between meat and dairy is not acceptable/practicable.
Based on the ערוך השלחן, Rav Schachter rules leniently in terms of switching between meat and dairy (after a cool down period), assuming that זיעה is not a concern in our larger ovens nowadays.
Based on a פרי מגדים, which is largely adopted by Rav Moshe, only liquid foods present a concern of זיעה. Based on this, as explained by R’ Forst, one would be allowed to use a “meat oven” to heat up dry dairy foods or covered liquid dairy foods.
No comments:
Post a Comment