ו׳ חשון תשפ״ד
לבישת הטלית קטן על בגדיו
טור אורח חיים הלכות ציצית סימן ח
ויכוין בהתעטפו שצונו המקום להתעטף כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם ויעיין הציצית קודם לכן שיהו שלימים שאם נתקלקל אחד מהם הוא ברכה לבטלה ואם ירצה להתעטף מיד בקומו כדי שלא ילך ד"א בלא ציצית או שיש לו ציצית בחלוקו יכול ללובשו מיד בלא ברכה ולכשיטול ידיו ימשמש בציצית ויברך.
טור אורח חיים הלכות ציצית סימן כד
אע"פ שאין אדם חייב לקנות טלית בת ארבע כנפות כדי שיתחייב בציצית אלא דוקא אם רוצה להתכסות בטלית בת ד' כנפות חייב להטיל בה ציצית מ"מ טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית שיהיה לו בגד קטן מצוייץ שילבש אותו כל היום כי עיקר מצותה על זכירת המצות ובכל שעה ובכל רגע צריך לכך.
נימוקי יוסף (ר' יוסף חביבא, 1340 – 1420, מברצלונה) הל׳ קטנות - הלכות ציצית דף יב עמוד א
ומ"מ אותם שמתעטפים בטלית גדולה כיון שאין דרך להתעטף אלא אחר כל המלבושים ושנתנו מקטוריהם בראשיהם מצות תפילין באה לפניו תחלה ומברכין עליהם תחלה לפי שאין מעבירין על המצות ואפילו אותם שאין נוהגין אלא בטלית קטן ראוי ללבוש אותו על מלבושיהם לקיים בו יפה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ועוד שהרי דימו אותו חכמים [דף מג ב] לחותם של עבד שמקפיד בו רבו כשמכסה אותו
בית יוסף אורח חיים סימן ח
ומתוך מה שאמר רבינו או שיש לו ציצית בחלוקו. נראה שדרך טלית קטן ללבשו תחת בגדיו אבל ממה שאמר בסימן כ"ד כי עיקר מצותה על זכירת המצות ובכל שעה ובכל רגע צריך לכך נראה שעיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות וכך כתב נמוקי יוסף (ציצית יב.) בשם הריטב"א.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן ח סעיף יא
עיקר מצות טלית קטן, ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן כד סעיף א
אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות, אינו חייב בציצית. וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום, כדי שיזכור המצות בכל רגע. וע"כ יש בו חמשה קשרים, כנגד ה' חומשי תורה, וארבע כנפים, שבכל צד שיפנה יזכור. ונכון ללובשו על המלבושים. לפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפלה.
שו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן ג
והנה בב"י בשו"ע נראה בדבריו כעין סתירה בהלכה זאת ממקום אחד למשנהו. דבסי' ח' סעי' י"א פוסק בלשון: עיקר מצות טלית קטן…ומשמע מהך לישנא דעיקר מצות טלית קטן…ואילו בסי' כ"ד סעי' א' חוזר השו"ע וכותב הך דינא בלשון: ונכון ללובשו על המלבושים, ומהך לישנא של ונכון משמע דאין זה אלא למצוה מן המובחר ולא מעיקרא דדינא…וכדי שלא יצא דברי השו"ע כסתראי בהכרח לומר שגם בכותבו בסי' ח' בלשון עיקר מצות טלית קטן רצונו ג"כ לומר רק דעיקר המצוה מן המובחר הוא בכזאת, וכוונתו בלשונו לומר דאע"פ שמנהג העולם הוא ללובשו מתחת לבגדים מ"מ מי שרוצה לקיים עיקרא של מצוה זאת מן המובחר על כל תגיה ילבשהו על בגדיו
דברי חמודות (ר׳ יום-טוב ליפמן הלר, 1579-1654) הלכות קטנות הלכות ציצית אות ע
מסיק הב"י מדעיקר מצות ציצית על זכירת המצות כדלקמן וראיתם אותו וזכרתם ובכל שעה ובכל רגע הוא צריך הלכך נראה שעיקר מצות טלית קטן ללבשו (על בגדיו)...ואני תמה שהרי לא כן כתב הב"י כלל ואדרבה הרי הזכיר שהוא תחת המקטורין ואי ממה שכתב דמ"מ מצוה מן המובחר שיהא כולו מעוטף כו' לא אמר זה על טליתות הקטנים כלל אלא ר"ל שיהיה לו טלית גדול כו' וכמ"ש לעיל בשם רמ"י ז"ל ויצא לו מהא דנ"י
שו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן ג
דעתו הגדולה של הבעל דברי חמודות היתה בפשטות דבט"ק אין אפי' משום מצוה מן המובחר ללובשו מעל לבגדיו.
משנה ברורה סימן ח ס״ק כה
על בגדיו - ובכתבים איתא דט"ק תחת בגדיו
שו״ת ישכיל עבדי (ר׳ עובדיה הדאיה, 1889-1969, רבה הספרדי של פתח תקווה) חלק ה סימן ג
באשר נפשו בשאלתו על מנהג אחינו כהספרדים שלובשים טלית קטן תחת הבגדים, אפי' הרבנים היותר גדולים, לא כמנהג אחינו האשכנזים שלובשים אותו על הבגדים, כפי האמר בדברי מרן באו״ח…והדבר לפלא בעיניו, איך נהגו היפך דברי מרן ז״ל…זאת אשיב, דע כי מנהג הספרדים הוא מיוסד על אדני רבינו האר״י הקדוש ז״ל, כפי שהוא בשער הכוונות דרושי הציצית דרוש ו…ואף דאנחנו הספרדים קבלנו עלינו הוראות מרן ז״ל לכל אשר יאמר כי הוא זה, אבל הרי כבר ידוש מ,ש מרן החיד״א ז״ל בברכ״י סי׳ מ״ו אות י״א וז״ל כי אף דקבלנו הוראות מרן קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל, גם הוא יורה לברכה עכ״ל…כולם מסכימים ועריבים, דבכל היכא דאין הקבלה חולקת עם הגמרא, ומחלוקת היא רק בין הפוסקים, דברי הקבלה יכיעו, ובכן כמובן שאין מקום לתמוה על מה שנהגו עדות הספרדים היפך דברי מרן ז״ל…ואדרבה התימה תפיל על מנהג אחינו האשכנזים שעושים היפך האמת.
טור יורה דעה הלכות אבילות סימן שסז
לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו…ופר"י דוקא תפילין ושאר מצות וכיוצא בהן אבל ציצית שהוא חובת הבגד מותר…אבל טליתות שלנו שאין אנו מכוונים בהן למלבוש אלא לשם מצות ציצית הוי כמו תפילין
ב"ח יורה דעה סימן שסז ס״ק ג
אבל טליתות שלנו. העולם נוהגים היתר בטליתות קטנים תחת בגדיהם כיון שהציציות מכוסות
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן יג סעיף ג
אם נודע לו בשבת, כשהוא בכרמלית, שהטלית שעליו פסול, לא יסירנו מעליו עד שיגיע לביתו, דגדול כבוד הבריות. הגה: ואפילו טלית קטן שתחת בגדיו אין צריך לפשוט
אותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם
מגן אברהם סימן ח ס״ק יג
ובכתבים דטלית קטן דוקא תחת בגדיו ע"ש, ונ"ל דצריך שיהיו הציצית מבחוץ ודלא כאותם שתוחבין אותן בהכנפות וזו היא מ"ש בגמ' אין ציצית אלא יוצא אך מל' התו' בברכות דף י"ח משמע דיוצא בזה בדיעבד ויש לדחות דאף אם המתים חייבים לא שייך גבייהו וראיתם אותו משא"כ בחי מיהו י"ל אם איתא דגבי חי כה"ג אינו יוצא א"כ היה לועג לרש…לכן נ"ל דהאנשים ההולכים בין העכו"ם יוצאין בזה אך בשעת ברכה יהיו מגולין כדי הילוך ד"א עמ"ש ס"ב:
משנה ברורה סימן ח ס״ק כה
על בגדיו…וכתב המ"א דעכ"פ צריך שיהיו הציצית מבחוץ ולא כאינך שתוחבין אותן בהכנפות. אך האנשים שהולכים בין העכו"ם יוצאין בזה ומ"מ בשעת הברכה יהיו מגולין ד"א:
משנה ברורה סימן ח ס״ק כו
יראהו - כמה דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וגו' ואותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וגו' עוד מבזין הן את מצות הש"י ועתידין הן ליתן את הדין ע"ז ומה שאומרין שהולכים בין הנכרים לזה היה די שישימו הציצית בתוך הכנף ואלו היה להם איזה דורון ממלך ב"ו שחקוק עליו שם המלך כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד וק"ו בציצית שמרמז על שם ממ"ה הקב"ה וכדלקמן בסימן כ"ד ס"ה כמה מתכבד האדם הנושא שמו עליו ואמרו חז"ל הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה ומשמע מן הכתובים דהיהודים שישארו לעת קץ יהיו מצויינים במצוה זו כמה דכתיב ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי וגו' ואמרו חז"ל ע"ז כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים וכו':
תשובות והנהגות כרך א סימן כט
שאלה: ספרדים אם צריכים ציצית בחוץ - בש"ע (ח' ס"ק י"א) שעיקר מצות ציצית ללובשו על בגדיו..וע"ש במ"א בשם הקדוש האריז"ל שט"ק תחת בגדיו…ובמ"ב שם (ס"ק כ"ו) צווח דאלו המניחים הציצית במכנסים…ועיין ב"כף החיים" בשם "שער הכוונות" שאדם צריך להסתכל בציצית בכל שעה ורגע…וז"ל המהרח"ו ז"ל בשער הכוונות: רבינו האריז"ל היה לובשו למטה משאר בגדיו ע"ג חלוקו…אמנם מה שראיתי מקצת גדולי הספרדים פירסמו שציצית בחוץ שאינו אלא המצאת רבנים אשכנזים ונגד הקדוש האריז"ל, לדידן לא מיניה ולא מקצתיה, שמפורש כן בגדולי הפוסקים הלבוש השל"ה הובא בטור ובשו"ע הגר"ז, שכולם היו בקיאים מאד בתורת רבינו האר"י ז"ל, רק זהו אות וסימן, ומביא לידי יראת שמים, ומנהג וותיקין, אשריהם ואשרי חלקם, וכך עיקר מצותה כמפורש בתורה וראיתם אותו וזכרתם, וכלשון מרן המחבר בשו"ע ס' ח' "כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות", והאר"י ז"ל לא דבר כלל מהציציות רק מהבגד עצמו, שאינו על כל בגדיו, אבל פשיטא שלכו"ע אין להסתירו מעיני בנ"א, רק אדרבה להראותו ולזכור המצוות.
שו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן ג
המשנה ברורה בסי' ח' ס"ק כ"ו מחמיר מאד בזה, וס"ל דאפי' בהולכין בין הנכרים די שישימו הציצית בתוך הכנף…ונראה דמ"ש המג"א דצריך שיהיו הציצית מבחוץ אין כוונתו באופן שיהיו מבחוץ מעל לבגדיו, אלא כוונתו שיהיו תלוים ויוצאים מהטלית קטן לארכן, ולאפוקי שלא יתחוב אותן בתוך כנפותיהם…אלא דממה שכותב המג"א להלן בדבריו להליץ בעד אנשים שהולכים בין העכו"ם שיוצאין בזה, משמע לכאורה שהמדובר בנוגע למה שצריכים שהציציות יהיו גלוים ונראים מעל לבגדיו, דאם מתחת לבגדיו מה איכפת להם מהעכו"ם, אם לא שנאמר שחוששים לפן יובלטו מבחוץ באיזה דרך או מקרה שהוא ויבואו ללעוג להם ולכן תוחבים את הציציות בתוך כנפותיהם…ובע"כ מוכח מזה דהיה ברור לו להבעל מקו"ח (שהיה תלמיד מהרח"ו ז"ל) כי לדעת האר"י ז"ל צריכים גם הציציות להיות תחובים מבפנים מתחת לבגדים…ובהיות לנו ראי' מפורשת על כך בכנ"ל, אוסיף עוד זה, דבכזאת איתמר מכללא גם מדברי ספר חסד לאלפים על או"ח סי' ח' סעי' ו' שפוסק בסתמא, דמצות טלית קטן שילבשנו תחת מלבושיו ע"ג חלוקו, ומדלא מזכיר דמיהת הציצית צריך להוציאו מעל לבגדיו, משמע דהוה ס"ל דהמצוה היא עפי"ז שגם הציציות יהיו מתחת למלבושיו. ובכזאת ראינו מתנהגים באמת ככה אחינו הספרדים שכמעט כולם מקטנם ועד גדולם לרבות הנוהגים בחסידות ופרישות, שלובשים הט"ק מתחת לבגדיהם לרבות גם הציציות שמכונסים ג"כ מבפנים לבגדיהם….לאור כל האמור נלפענ"ד כי המקיל בעצמו להכניס גם ציציותיו מתחת לבגדיו בהיותו חושש לחששות שפירט בשאלתו לא הפסיד, ולא רק זאת אלא כל מי שמנהיג א"ע בדרך כלל בכזאת אין מזחיחין אותו דיש לו כר נרחב של הרבה גדולים וטובים שמתנהגים ככה בכדי לסמוך עליהם, ואשר יש לזה יסוד בדברי הגדולים בספריהם וכנ"ל. לעומת זאת, המנהיג א"ע ללכת עם ציציותיו מבחוץ מתוך כוונה לשמה שיראה לפניו הציציות תמיד וע"י ראייתן יזכור כל מצוות ד', ובפרט אצלנו האשכנזים שנפוץ להתנהג בכזאת, קדוש יאמר לו וביחוד יש מקום להנהיג עכ"פ א"ע להוציא בחוץ ב' הציצית שמלפניו…יש מקום לומר בדומה לזה גם בכגון נדו"ד דאצל חסידים ואנשי מעשה ת"ח וצדיקים נהיה הלפנים משורת הדין והמצוה מן המובחר הלזו ללכת עם הציצית בחוץ.
רשומי אהרן להר׳ אהרן פלדר כולל פסקי הלכהממרן הרב משה פיינשטיין - אורח חיים סימן ד
אין חיוב להוציא את הציציות מחוץ למכנסיים בכדי שיראה אותם בתמידות.
שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן א
שאלה: הלובש טלית קטן לקיים מצות ציצית, האם עליו להוציא את הציציות מחוץ לבגדיו, כדי שיהיו נראים בכל עת, וכמשמעות הפסוק וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה', או שיש ללבוש הטלית תחת בגדיו, ואף הציציות יהיו מכוסות בבגדיו? תשובה:...מרן הבית יוסף כתב…שעיקר מצות טלית קטן ללובשו מלמעלה, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות. וכן כתב הנימוקי יוסף בשם הריטב"א. ע"כ. וכן כתב מרן בשלחן ערוך…ומרן הבית יוסף באורח חיים (סימן כג), כתב, ויש לעיין בטלית קטן שאדם לובש מתחת למדיו, האם מותר להכנס בו לבית הקברות…ומבואר בדברי מרן הבית יוסף וכל האחרונים הנ"ל, שהמנהג הוא שהטלית קטן מכוסה תחת כל הבגדים. ושאף הציציות מכוסות. והגאון רבי מרדכי כרמי בספר מאמר מרדכי (סימן כד סק"א) העיר על דברי מרן הבית יוסף הנ"ל, שהוא סותר למה שכתב בבית יוסף ובשלחן ערוך סימן ח', שצריך ללבוש הטלית קטן על בגדיו. ותירץ, שאף שסובר מרן שיותר טוב ללבוש הטלית קטן על מלבושיו, לא נהגו כן…ועיין עוד בשו"ת הרדב"ז חלק ה' (סימן ב' אלפים וק"ו) שכתב: ובכדי לקיים מצות ציצית בכל היום, אנו לובשים טלית קטן תחת כל המלבושים…והגאון המקובל רבי חיים ויטאל בשער הכוונות (דף ז ע"ב), העיד בגודלו על רבינו האר"י זצ"ל, שהיה לובש הטלית קטן מתחת לכל מלבושיו על החלוק…ולכן מנהגינו ללבוש הטלית קטן תחת הבגדים…ובאמת שאין לתפוס על מנהג אחינו האשכנזים בזה, שכידוע הם הולכים אחר הוראות הפוסקים והשלחן ערוך, גם כשהקבלה חולקת עליהם. וכנודע. ואכמ"ל….ומכאן תשובה למה שכתב במשנה ברורה (סימן ח ס"ק כו), אותם אנשים המשימים…ולפי האמור העושים כן יש להם על מה שיסמוכו על פי דברי הפוסקים והמקובלים הנ"ל. [והמשנה ברורה עצמו (בסימן כג סק"ג) כתב, שהמנהג ללבוש טלית קטן מתחת למדיו, ולכן מותר להכנס בו לבית הקברות, ואין בו משום לועג לרש. ודוחק לפרש שכוונתו לאלה שנותנים הציצית במכנסים התחתונים, שזהו דרך בזיון, שאם כן היה לו לטעון על מה שנתנו טעם לכך מפני שהולכים בין הנוכרים, והרי ישנה אפשרות שישימו הציצית בין המכנסים העליונים לתחתונים. אלא נראה לפרש כוונת המשנה ברורה (סימן כג) שלובשו מתחת למעיל העליון, אבל כשיושב הציציות נגלות ונראות לעין]...על כל פנים אנו שהולכים בכל כיוצא בזה בעקבות דברי האר"י בודאי שכן ראוי לעשות, שהטלית הקטן יהיה תחת כל הבגדים, וגם הציציות יהיו מכוסות, וכמו שכתב הרה"ג רבי עובדיה הדאיה בישכיל עבדי חלק ה' (חלק אורח חיים סימן ג). וכן כתב הרה"ג רבי משה מלכה בשו"ת מקוה המים חלק ג' (סימן א). וכן כתב הגרא"י ולדינברג בשו"ת ציץ אליעזר חלק ח' (סימן ג). וכן עיקר.
בנים חביבים להר׳ אליהו הלוי ינאי מלייקווד (נדפס ב-2003) עמוד קכד
וכאן המקום להזכיר את העדות ששמע בעל ה״פתיל תכלת״ מהרב הגאון ר' שריה דבליצקי שליט"א שבני התורה ושאר המוני העם שבאשכנז נהגו ללבוש הט"ק מתחת לבגדים באופן שלא נראו הציציות לבחוץ, וכן נהגו האשכנזים בירושלים עד לפני כ50-60 שנה, אלא מאז שהתפשטו ספרי משנה ברורה שינו ממנהגם להוציא הציציות, אך מנהג אשכנז לא היה כן, לבד מהחסידים בפולניא וליטא שהיו לובשים הט״ט על בגדיהם כדעת מרן הב״י.
כורכים את הציצית מסביב לחגורתו
נפש הרב להר׳ צבי שכטר עמוד ענין ציצית אות ה (עמוד קה)
אחד מצעירי רמ"י הישיבה היה נוהג ללבוש הטלית קטן שלו למטה מכתנתו, ולהוציא את החוטים מחוץ למכנסיו ולכורכם מסביב לחגורתו, כמנהג הנפוץ כעת בהרבה ישיבות. ופעם התרעם אחד לפני רבנו על כך, שהלה נהפך להיות פארכניאק"ט, והראי', מהנהגתו בדבר ציציותיו. והקפיד רבנו על דבריו והגיב תיכף ומיד ואמר, וכי איזה חסרון יש בזה
הלא כך היה הולך הסבא שלי הגר"ח! [ועי׳ מש"כ בליקו"ת שעל הפרשיות לפ' נח]
סיכום
בנים חביבים נדפס ב-2003 להר׳ אליהו הלוי ינאי מלייקווד עמוד קנד
ולסיכום מכל הנ"ל מצינו למדים שהדרך הטובה ביותר היא לא לשנות בזה ממנהג אבותיו בשום אופן. ולעדת הספרדים משך הדורות נהגו גאוני עולם ראשונים ואחרונים, מקובלים ופשטנים את דברי האר"י ז"ל כמנהגם בזה, שהציציות של הט"ק יהיו מוסתרות מעיני כל רואה. ובלבישה כזו מקיימים בלי שום פיקפוק מצוה מעליא של ציצית, וכל המשנה להוציאם ידו על התחתונה. ובקהילות מעדת האשכנזים נהגו להוציא הציציות מחוץ לבגדיהם כפי רבותיהם, ובמיוחד אחרי שנתקבלו דברי המשנה ברורה להם. (וברור הדבר שכך רצו מז השמים שיהי' כדפרשנו.) וכ"א יכול מעיקר הדין להמשיך כמנהגו כשנמצא בין ציבור הנוהגים אחרת בלבישת הט"ק בלי לחוש ליוהרא או לאיסור ל"ת. ועוד הזכרנו ג"כ הנהגה ראויה לבחורי ישיבה הנמצאים בציבור שנוהגים להוציא את הציציות כיצד לנהוג ובמיוחד כשמרגישים שהדבר יפריע ללימודיהם וכו' שאז כולם מודים שלא ירטנו ממנהג המקום וישראל קדושים הם העדשים רצץ קונם באשר הם שם וד' יאיר עינינו בתורתו אמן
עניני יוהרא
שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן א
ומכל מקום נראה שבני הישיבות של אחינו האשכנזים שנוהגים ללכת בטלית קטן עם הציציות בחוץ, יש להם על מה שיסמוכו, ואין לחוש בזה משום יוהרא. ואף על פי שבשו"ת מהר"י מברונא (סימן צו), כתב, שבהיות שבזמנו לא היו רגילים הבחורים ללבוש טלית קטן על בגדיהם בפרהסיא, שהיה זה מנהג הרבנים בלבד, לפיכך בחור העושה כן אינו אלא מן המתמיהים, שלא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול…אולם נראה שבנידון שלנו מכיון שיש שסוברים שעיקר מצות טלית קטן שיראה הציציות ויזכור מצות ה', וכן פסק מרן השלחן ערוך, העושה כן ורוצה לצאת ידי חובת כל הדעות, אין לו לחוש ליוהרא, וכמו שכתב כיוצא בזה בספר אמרי בינה (חלק או"ח סימן יג אות ד), שהרוצה לנהוג להחמיר על עצמו כדעת איזה גדולים שמחמירים, אין לו לחוש בזה ליוהרא…מכל שכן בזמנינו שרבו האברכים ובחורי הישיבות מאחינו האשכנזים שהולכים בטלית קטן עם הציציות בחוץ לעיני כל, ומקיימים בעצמם ויגבה לבו בדרכי ה', ממילא בטל טעם האיסור של יוהרא, שהכל לפי המנהג והזמן והאדם…אולם טוב ונכון שבני הישיבות הספרדים ועדות המזרח לא ישנו ממנהג אבותיהם שנהגו ללכת על פי קבלת רבינו האר"י ז"ל, וילבשו הטלית קטן תחת בגדיהם, וגם הציציות יהיו מכוסות בבגדיהם. והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים.
שו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן ג אות ו
אוסיף בזה מה שמצאתי תשובה מעניינת בזה בשו"ת מהר"י מברונא סי' צ"ו, הוא נשאל שם על הבחורים שלובשים בטלית קטן על בגדיהם בפרהסיא ואומרים דניחא להו לקיומא מצוה בפרהסיא מי חיישינן ליוהרא או לא, והשיב דהכל לפי המנהג והזמן והאדם, ובהיות דעכשיו אין רגילים ללבוש בפרהסיא אלא רבנים והוא לבוש שניכר בין רב לבחור כ"ש דהוי מן המתמיהין ואסור וכו' ואל תתמה שהא"ז כתב תחת סרבלו והוא שקורין מנט"ל כמו שפרש"י במס' שבת משמע דלכ"ע שרי בכך, הא ליתא שהרי אפי' רבנים ות"ח אינם לובשים על הסרבלים בצניעות כל היום לכך נקט תחת הסרבל וכו' ולכן אינן רשאין ולא שבקינן להו ליטול את השם עיי"ש ביתר אריכות. ואם נמצה את עומק התשובה נראה ונבין ללמוד מזה גם על בכדומה לנידון שאלת כבו' כי אם יש מקום של שיקול בזה למיחש משום יוהרא ומשום לא כל הראוי ליטול את השם יבוא ויטול, ושיש לחוש שלא יצא עי"כ איזה חשש או אבק של חילול השם בהשוואה להנהגותיו הכלליות בקיום המצוות ודקדוקיהן, ולפי המקום והסביבה שנמצא בה, אזי אפשר להקל וללכת גם בציציות מבפנים לבגדיו, ואולי מן הראוי עוד להורות להתנהג כן לכתחילה +למה שהבאתי בשם מהר"י מברונא שדן בזה משום יוהרא.
Summary:
After noting conflicting messages that appears in the טור, the בית יוסף concludes that one should wear the טלית קטן on top of his בגדים. The שלחן ערוך codifies this rule. However, as is observed by the ציץ אליעזר, the שלחן ערוך seems to vary between suggesting this is required or preferred. Of note, the דברי חמודת seems to assume that it’s not even preferred. The משנה ברורה also quotes from the אריז״ל that the practice is not to wear it over other בגדים. The ישכיל עבדי says that ספרדים have historically followed this viewpoint. Other sources that tangentially address this topic seem to assume a general practice of wearing the ט״ק under one’s בגדים.
The מ״ב (citing from the מ״א) is critical of those that place the ציצית in the corners of their בגד, making exception for those that are הולכים בין העכו״ם. The ציץ אליעזר and רשומי אהרן (citing the view of ר׳ משה) were lenient in imposing any such requirement to wear one’s ציצית out. The בנים חביבים has an interesting explanation for the prevalence of the widespread practice to wear ציצית out today.
It is cited in נפש הרב that ר׳ חיים’s approach was to wrap the ציצית around his belt.
No comments:
Post a Comment