תלמוד בבלי מסכת סוכה דף ט עמוד ב
משנה. העושה סוכתו תחת האילן - כאילו עשאה בתוך הבית...גמרא. אמר רבא: לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו, אבל חמתו מרובה מצלתו - כשרה. ממאי - מדקתני כאילו עשאה בתוך הבית למה לי למיתני כאילו עשאה בתוך הבית? ליתני פסולה! אלא הא קמשמע לן: דאילן דומיא דבית, מה בית - צלתו מרובה מחמתו, אף אילן - צלתו מרובה מחמתו. - וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי - הא קא מצטרף סכך פסול - בהדי סכך כשר! - אמר רב פפא: בשחבטן. - אי בשחבטן, מאי למימרא? - מהו דתימא: ניגזור היכא דחבטן אטו היכא דלא חבטן, קא משמע לן דלא גזרינן.
תוספות מסכת סוכה דף ט עמוד ב
הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר - לפי שהאילן מחובר ובעינן דבר תלוש דומיא דפסולת גורן ויקב ואם הסוכה שתחת האילן מסוככת כראוי שצלתה מרובה מחמתה לאו מיסתבר שתיפסל משום צירוף סכך פסול כיון דכי שקלת ליה לפסול אכתי צלתה מרובה אלא כשאין צלתה מרובה אלא מחמת הפסול איירי
ראבי"ה חלק ב - מסכת סוכה סימן תריג
העושה סכתו תחת האילן...ורש"י פירש הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר דהא חמתו מרובה מצלתו היא אם לא על ידי צל האילן דמהני להשלים צל הסוכה. משמע מדבריו שאם הסוכה צילתה מרובה מחמתה אפילו אם האילן מיצל כנגד סכך הסוכה כשר אפילו בשלא חבטן. ולקמן חזר בו בפירושו במלתה דרבי ירמיה שאמר התחתונה כשירה ועליונה פסולה וגריס הכי מהו דתימא נגזור ליפסול התחתונה משום דקימא עליונה פעמים למעלה מעשרים אמה ולא מסיק אדעתא למיחש אתחתונה דהא צילתה מרובה מחמתה משום צירוף סכך פסול עם כשר וכו' כדאיתא בפירושיו, אלמא אפילו במקום שהתחתונה צילתה מרובה מחמתה אם העליונה למעלה מעשרים משמע שמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר לפסול. וכן בינותי נמי מדברי רבינו יב"א. וכן מסתבר, שהצל הוא מן האילן ולא מן הסוכה, שהרי אם יטול סכך הסוכה אכתי מציל האילן, <לא שנא קדם האילן לסוכה> ולא שנא קדמה סוכה לאילן, כיון שמונחין ענפי האילן כנגד הסכך הכשר זה וזה גורם פסול. ומיהו אם היה כך שענפי האילן לא היו מצילין כנגד הסכך אלא כנגד מקום האויר שבין עצי הסכך הכשר ובאותו עצי הסכך היה צילתה מרובה מחמתה לא מצטרף סכך פסול לפסול, שהרי אינן מכוונין ובסכך הכשר יש כשיעור, שאילו ינטל הפסול יש בהכשר כשיעור, ואם יטול הכשר הפסול חמתה מרובה מצילתה והוא המיעוט.
רא"ש מסכת סוכה פרק א סימן יד
מתני' העושה סוכה תחת האילן….ומיירי שאין הסוכה צלתה מרובה מחמתה….אבל רבינו אבי העזרי כתב בשם ריב"א אם לא חבטן אפי' חמתו של האילן מרובה מצל האילן והסוכה צלתה מרובה מחמתה פסולה שהרי הצל הוא מן האילן ולא מן הסוכה שאם ניטל סכך הסוכה אכתי איכא מצל האיל
הר"ן על הרי"ף מסכת סוכה דף ד עמוד ב
ופרכינן עלה וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי והא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר פירוש שאע"פ שהסוכה בעצמה צלתה מרובה מחמתה כמו שכתבתי במשנתנו אפ"ה כיון שצל האילן שהוא פסול עומד למעלה הרי הוא מבטל צל סכך כשר שהוא למטה ממנו...ונמצא ג' דינין בדין סכך כשר ופסול האחד כשהאילן עומד על הסוכה שאפילו קדמה הסוכה וצלתה מרובה מחמתה ואין האילן צלתו מרובה מחמתו אפ"ה פסולה אא"כ תשאר הסוכה צלתה מרובה מחמתה אפילו לאחר שינטל כל מה שתחת האילן ושלא יהא מה שתחת האילן שיעור ד' טפחים במקום אחד בגדולה וג' בקטנה הא לאו הכי פוסל ואינו בטל לעולם מפני שעומד בפני עצמו וזהו שאמרו והא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר וזהו דין ראשון....א
תוספות מסכת סוכה דף י עמוד א
פירס עליה סדין מפני החמה - כתוב בתשובת הגאונים הא דקתני פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה היכא דחמתה מרובה מצלתה בלא סדין אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה כשרה ואין הסדין פוסלתה והיינו כמו שפירשתי לעיל דאין מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כיון דבלא פסול צלתה מרובה וכענין זה מפר"ת מפני החמה שמייבשת את הסכך ומתוך כך היה נעשה חמתה מרובה וכן תחתיה מפני הנשר ואם היו עלין נושרין היה חמתו מרובה והסדין מונען מליפול וכיון שהסדין גורם שעל ידו צלתו מרובה מחמתו פסול אבל לפירוש הקונטרס קשה דלמה יפסל מפני שמגין על האדם מפני החמה ומן הקיסמין מאי שנא מלנאותה ועוד מצינו לקמן פרק הישן (דף כז:) בר' יוחנן ברבי אילעי כשהגיעה חמה למרגלותיו עמד ופרס עליו סדין.
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרכו סעיף ז
ועוד שיטה יש שלא הובאה בטור וש"ע והיינו דזה שאמרנו דכשהאילן הוי צילתה מרובה מחמתה פסול בכל עניין אינו אלא כשקדם האילן להסכך אבל אם קדם הסכך הכשר להאילן והוא צילתה מרובה מחמתה שוב אין האילן הבא אח"כ פוסלה אפילו אם בהאילן ג"כ צילתה מרובה מחמתה וזהו שיטת הגאונים ושיטת רבינו תם במשנה דפירס עליה סדין מפני החמה [י'.] שכתבו התוס' והרא"ש בשמם דאין הסדין הבאה אחר הסכך הכשר פוסלת אא"כ אין בהכשר צילתה מרובה מחמתה אבל כשיש בה צילתה מרובה מחמתה שוב אין הסדין פוסלתה אע"פ שהסדין ג"כ צילתה מרובה מחמתה וכן הדין באילן דכל שהכשר קודם אין הפסול פוסלו ויראה לי דאפילו לפי שיטה זו מ"מ בסוכה שבבית אפילו הסוכה קדמה פסולה דבשם יש פסול אחר דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל השנה [רש"י י"ד. ד"ה מחלוקת] וכן מדרשא דבסוכת ולא שתחת הבית:
שפת אמת מסכת סוכה דף ט עמוד ב
וראיתי בשו"ע הרב (סי' תרכ"ו) שכ' בפשיטות דהיכא דאפי' אם ינטל מה שנפסל ע"י האילן יהי' נשאר עוד צילתה מרובה אין האילן פוסל אפי' הוא ג"כ צילתה מרובה ע"ש, והוא כמו דמשמע דעת המהרש"א לעיל והיא תימה גדולה בפרט מה שמסביר הרב שם הטעם דאילן פוסל דנראה מדבריו דכל הפסול הוא מכח צירוף סכך פסול אבל באמת ב' פסולים הם תחת אילן פסלה תורה ולא מהני בזה שום היתר כיון שהמקום פסול להעמיד שם סוכה רק היכא דחמתה דאילן מרובה דלית בי' פסול דתחת האילן בזה אתינן עלה מכח צירוף סכך פסול וכן מצאתי בהדיא ברי"ו, ובלא"ה תמהני על הרב ז"ל דהא לדידן לא משכחת האי דינא כלל כיון דקי"ל דכשהאויר וצל למעלה בשוה הוי למטה חמתה מרובה א"כ א"א להיות אילן צילתה מרובה ובין הענפים צילתה מרובה, לבד לפי מ"ש בסמוך דלא כהר"ן ולומר דאי נשאר פלגא למטה מלבד מה שתחת הענפים כשר א"כ שפיר יש מקום לדין זה ואין להאריך יותר
שו"ת אור לציון חלק ד - הערות פרק כב - דיני סוכה תחת האילן
ויש לבאר שיטתם, שלשיטת התוס' שהביאה מרן בי"א קמא, הפסול בסוכה תחת האילן הוא משום שיש כאן שני סככים, וכפי שדרשה הגמ' בסוכה דף ט' ע"ב, בסכת תשבו (בסכת ללא וא"ו), ולא בסוכה שתחת הסוכה, ולא בסוכה שתחת האילן, ולא בסוכה שתחת הבית. וא"כ אם האילן חמתו מרובה מצילתו, אין כאן שני סככים, שסכך שחמתו מרובה מצילתו לא נחשב סכך. (ראה רש"י ור"ן בסוכה דף ב' ע"א במשנה שם). ואין האילן פוסל את הסכך, אלא שכיון שהאילן עצמו סכך פסול הוא, שהרי הוא מחובר, אינו מצטרף להכשיר את הסכך כשהסכך עצמו אין צילתו מרובה מחמתו אלא כשמערבו בענין שאינו ניכר. אולם שיטת הראבי"ה שהביאה מרן בי"א בתרא היא, שאף כשחמתו מרובה מצילתו קרוי סכך לענין סוכה שתחת האילן, וס"ל דאמרינן בסכת ולא בסוכה שתחת סכך פסול, ועל כן סכך המכוון כנגד ענפי האילן הרי הוא בטל, שהרי אין הוא העושה את הצל אלא האילן, והרי הוא כמי שאינו, וכאילו יש כאן למטה סכך פסול, ובעינן שיהא בסוכה סכך שצילתו מרובה מחמתו ללא מקום הסכך שכנגד ענפי האילן
שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכו סעיף א
אין לעשות סוכה תחת בית או אילן; והעושה סוכתו תחת האילן, יש אומרים שאם האילן צלתו מרובה מחמתו פסולה בכל ענין, אף אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה; אבל אם האילן חמתו מרובה מצלתו, אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא אילן, כשרה, אפילו לא השפיל הענפים למטה לערבם עם סכך הסוכה; אבל אם אין הסוכה צלתה מרובה מחמתה אלא על ידי האילן, צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך בענין שלא יהיו ניכרים ויהא סכך רבה עליהם ומבטלן. וי"א שאפילו אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא האילן, והאילן חמתו מרובה מצלתו, אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה בין שהאילן קודם בין שהסוכה קדמה, כיון שענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר. הגה: מיהו אם השפיל הענפים למטה ועירבן עם הסכך, שאינן ניכרין, בטלין והסוכה כשרה (הרא"ש והר"ן); וכן אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול, מקרי עירוב, וכשר (מרדכי פ"ק דסוכה). אבל אם הענפים כנגד האויר שבין הסכך הכשר או שהסכך הרבה שאפי' ינטל נגד האילן נשאר כשיעור) (טור), כשרה הואיל וצל הכשר הוא מרובה מחמתה, שאפילו אם ינטל האילן יש שיעור בכשר להכשיר; ובכל זה לא שאני לן בין קדם האילן לקדם הסכך, דין אחד להם.
ביאור הלכה סימן תרכו
וי"א שאפילו וכו' - ע"פ הכלל הידוע דבשני י"א פסק השו"ע כהשני גם הכא פסק לחומרא כדעת אבי העזרי וכ"כ ג"כ בפ"מ ומ"מ בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת וגם א"א לו לתקן סוכה זו להכשירה יש לסמוך על סברא הראשונה [כן כתב בא"ר והגר"ז]:
מאמר מרדכי סימן תרכו אות ז
והרי מרן ז"ל כתב סברא זו בסתם וסברת ראבי"ה בשם יש אומרים ולפי הכלל המסור בידינו העיקר אצלו כסברא קמייתא שמביא בסתם ואינו מביא היש אומרים אלא לחלוק להם כבוד או לחוש לסברתם, לכן בטעם כל דהו שיש לנו להכשיר אף לסברת היש אומרים שרינן ליה בפשיטות בלי פקפוק
שו"ת גינת ורדים חלק אורח חיים כלל ד סימן ח
שאלה רוב הבתים שבמצרים פותחין להם מקום באמצע הגג והוא נקרא בלשון ערבי דווא"ר ועושין אותו להכניס אויר ואורה לבית כי דרך חלונות מן הצד אין מקום להכניס אורה ואויר לבית מפני שהבתים דחוקין וסמוכין זו לזו ופעמים עושין על שטח הדוואר הפתוח שבכה ומעשה רשת כדי למעט הזבובים מן הבית וגם למנוע הצפורים מלירד לבית ולפעמים עושין שבכה זו מחוטי פשתן וכיוצא ופעמים עושים אותה מחוטי נחשת לכן נסתפקנו בסוכה שתהיה בבית זה תחת השבכה אם היא פסול' או כשרה יורנו מורה צדק….ונראה לומר דאע"ג דלגבי טומאה חשיב כסתום מ"מ לגבי סוכה אין דינה כסתום ושיעור אחר יש לה ונידון בה כסוכה העשויה תחת האילן שצריך שתהיה הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא צל האילן ושבכה זו אין לה צל כלל ואין לפקפק בסוכה זו דלא נאמרו שיעורי חלון רק לענין טומאה בלבד דחשיב כסתום וטעמא רבה אית בהו לחושבן כסתום שהרי אין הטומאה יכולה לעבור אל הצד השני כלל מפני דוחק הנקב ויותר נכון לדמות סוכה זו לסוכה שתחת האילן כי האילן שם הוא פסול לסוכה ואעפ"כ מכשרינן ביה כשיהיה הסכך צלתו מרובה מחמתו בלא האילן וכמשפטיו שאמרו בו א"כ כל שהסוכה צלתה מרובה מחמתה והסכך שלמעלה הימנו חמתו מרובה מצלתו לא תחוש לה כלל וגם אין להקפיד בסוכה זו בשביל שעשויה תחת דבר שמקבל טומאה כיון שדבר זה המקבל טומאה חשיב כמאן דליתיה שחמתו מרובה מצלתו.
שו"ת אור לציון (ר׳ אבא שאול, מישיבת פורת יוסף בירושלים, 1924 - 1998) חלק ד - הערות פרק כב - דיני סוכה תחת האילן
שאלה. באיזה אופן סוכה הנמצאת תחת האילן כשרה….וצריך זהירות רבה בענין זה של סוכה תחת האילן, שמצוי הרבה שבונים סוכה סמוך לאילנות, ופעמים לעומד ומסתכל מן הצד נדמה שאין ענפי האילן מעל הסוכה ממש, בזמן שבאמת ענפי האילן הם ממש מעל הסכך, והרי כבר נתבאר דבעינן שתהא צילתה מרובה מחמתה ללא מקום הסכך שכנגד ענפי האילן. וכבר ראינו כמה פעמים שהיו שעמדו בצד הסוכה בזויות שונות, והיה נראה להם שאין ענפי האילן מעל הסוכה, שכן בכל זוית רואים אחרת, ובאמת לאחר בדיקה נכונה התברר שהסוכה תחת האילן. ועל כן אין למדוד אלא בקו ישר. והטוב ביותר היה להוריד מענפי האילן אנך עם חוט ומשקולת כדי לידע בודאות כנגד מה עומדים הענפים. או שיעמיד מקל גבוה בצורה ישרה כנגד הענפים. (ועל כל פנים, אפשר גם שישכב על גבו ברצפת הסוכה ויביט ישר למעלה ויראה אם הענפים נמצאים כנגד. או יעמוד ויגביה עיניו ישר למעלה ויראה כמה ענפים יש עד כנגד הדופן)...ויש לדעת שאין מדידת הצל אלא לפי החישוב אם היתה החמה עומדת למעלה בראש כל אדם בזוית ישרה, וכאן בארץ ישראל אף בתקופת תמוז החמה נוטה מעט לצד דרום אף בחצות היום, ויש לשער לפי מה שהיתה צריכה להיות החמה בראש כל אדם ממש….יש לשער לפי הצל שצריך להיות אילו היתה החמה באמצע הרקיע ממש
ישועות יעקב (ר׳ יעקב משולם אורנשטיין, 1775 - 1839) על שלחן ערוך סימן תרכו אות א
ומעתה נלע״ד ברור דאף אי נימא כשיטת ראבי״ה דאף שיש בכשר שיעור סוכה וצילתה מרובה מחמתה מ״מ פסול אם מערב בתוכה סכף כשר, היינו משום דעדיין צל הפסול עליו והוא יושב בצל הפסול, אבל בזה דסכך גבוה למעלה, אין אדם יושב בצלה, לא אמרינן דסכך שלמעלה יבטל הסכך כשר, אמנם היינו באינה רק ד״א על ד״א, אבל ברחב יותר שייך לפסול ובזה אני מפרש לשון התוס׳ ד״ה והא יצטרף סכך שכתבו בתחילה דהיכי דצילתה מרובה מחמתה מחמת סכף כשר לחוד לא מיפסל מחמת צירף סכף הפסול
סוכה כהלכתה (ר׳ יואל שורץ ושלום יוסף גלבר)פרק ה - עמוד 74 - אות ו
סכך פסול ואילן וכדומה פוסלים אפילו הם גבוהים הרבה מהסכך, ואין לדבר שיעור - עיין מקראי קודש להגרצ"פ פראנק עמ' ס"ה וכן שמעתי מהגר"ש אויערבך שליט"א
הר צבי (ר׳ צבי פסח פרנק) מס׳ סוכה דף ט עמוד ב
נשאלתי מהרה"ג ר' יצחק ויינשטיין על סוכה שצלתה מרובה מחמתה אבל למעלה ממנה יש אילן המיצל קצת על הסכך והאילן הוא למעלה מעשרים אמה אם יש סניף לקולא בזה שהאילן הוא למעלה מעשרה הנה בשו"ת חלקת יואב או"ח סימן כז הרחיב את השיטות בענין זה וסיכום דבריו דלשיטת התוס' לענין סוכה תחת האילן הגמרא דידן מיירי דגם הסוכה היתה חמתה מרובה מצלתה ועל זה פריך הגמרא דאיך יצטרף הסכך הפסול אמנם שיטת הריב"א הובא ברא"ש והרא"ש והר״ן והראב"ד בהשגות דאף אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה מכל מקום פוסל האילן כנגדו והסכך שכנגד הפסול אין מועיל כלום והוה ליה כאילו אינו וצריך שישאר הסוכה צלתה מרובה אף אחר שינטל הכשר שכנגד האילן, והריב"א בעצמו סובר דלא אמרינן שפוסל כנגדו רק בסכך פסול ממש ולא בסכך שלמעלה מעשרים והמרדכי מסביר דכיון שיש עצה שיניח הסכך באופן שיהא כשר לא מיקרי סכך פסול שיפסל כנגדו אך שיטת רש"י בדר' ירמיה גם כן כהריב"א וסובר עוד יותר דגם סכך שלמעלה מעשרים פוסל על כל פנים מדברי הגמרא רק אמר שתיהן פסולות היכי דמי כגון שהתחתונה והעליונה צלתה מרובה ועומדת למעלה מעשרים מבואר שגם למעלה מעשרים פוסל כנגדה, ובחלקת יואב שם באמת הקשה על שיטת הריב"א
Summary:
The גמרא rules that a סוכה constructed under a tree is פסול, since it is as if it was built in one's house. The גמרא initially presents the view of רבא that where the overhanging tree provides more sun than shade, the tree is not a problem, since the tree is not comparable to a house. However, the גמרא proceeds to clarify that such a case would still be a problem, given that one would be combining סכך פסול (the tree shade) with סכך כשר.
In analyzing this discussion, תוספות rules that where the סכך provides more shade than sun, independent from the tree, than a tree which can only provides more sun than shade would not invalidate the סוכה; since there is still sufficient shade without the tree, this would not constitute combining סכך פסול and סכך כשר. The ראבי״ה, as cited in the רא״ש, argues and rules that this case would still be a problem. (He does note that if the same tree was positioned between the סכך and the floor of the סוכה, then it would be okay, since the initial shade "stemmed" from the סכך.) A third opinion is cited by תוספות in the name of רבינו תם and the גאונים. As explained by the ערוך השלחן, according to this opinion, there is no problem provided that the סוכה preceded the tree, in terms of chronology.
The אור לציון provides an explanation from a conceptual standpoint between the opinions of תופסות and the ראבי״ה.
[There is an opinion of the שלחן ערוך הרב that appears to allow for a סוכה under a tree, even where the tree provides more shade than sun. The שפת אמת takes strong issue with this opinion. The issue may relate to the accurate text of the שלחן ערוך הרב.]
The שלחן ערוך cites the opinions of תוספות and the ריב״א (but not ר״ת). The ביאור הלכה infers from the manner in which the מחבר cites the opinions that he rules stringently in accordance with the ריב״א, but allows for relying on תוספות in a שעת הדחק. It appears the מאמר מרדכי had a different text of the מחבר, leading him to conclude that the מחבר ruled in accordance with תוספות. The גינת ורדים discusses a case where one installs netting above the סוכהה to prevent bugs from entering the סוכה. It does appear that he understood the prohibition of סוכה תחת האילן to be limited to a tree which provides more shade than sun, apparently in accord with the opinion of תוספות. However, these do appear to be minority opinions and the consensus is in accord with the ביאור הלכה.
The אור לציון provides certain recommendations regarding methods to assess whether the סוכה is truly under a tree, including a reminder that the shade assessment is done based on the sun being directly on top of the סוכה.
The ישועות יעקב allows for a סוכה under a tree, provided the tree is more than 20 אמות above the סוכה. It is reported that ר׳ שלמה זלמן was strict in this regard; the הר צבי also rules stringently.
No comments:
Post a Comment