איסור מוליד
שו"ת בית יצחק (ר׳ יצחק יהודהשמעלקא 1828 – 1905, מגליציה) תוכן העניינים יורה דעה ב - הגה לסימן לא נדפס בשנת תרנ״ה בפרעמישלא
בדין אם יוצאין בנר הדולק בלי פתילה ידי חובת נר חנוכה…הגה בפנים דברתי אודות נר עלעקטרי אזכיר בזה בדין אם רשאים לדבר בשבת ע"י מכונה הנקראת טעלעפאן. והנה לפע"ד יש איסור בדבר ושומר נפשו ירחק מזה. כי מלבד מה שמוכרח המדבר במכונה כזאת להכות מקודם בפעמון עת ירצה לדבר וזה אסור משום משמיע קול, יש לאסור עוד משום דע"י סגירת זרם העלעקטרי נולד כח עלעקטרי וזה אסור בשבת דכמו בסחופא כסא אשיראי אמרינן בביצה כ"ג דאסור משום דמוליד ריחא ה"ה דאסור לעשות עלעקטרישע פערבינדונג בשבת, ומה"ט לדעתי יש לאסור לעשות זאדאוואססער (מי סודה) בשבת משום דגם שמה מוליד הרכבה חמית [חעמישע פערבינדונג] ואין לדמות הטעלפאן להא דמבואר בשבות יעקב ח"ג סי' ל"א שהראני הרב הגדול מ' משלם סאלאט נ"י מפה"ק שכ' בזה"ל וביחוד ע"י כלים המיוחדים לדיבור ומשמיעים קול על כמה וכמה מילין..דהתשובה הנ"ל בשבו"י נכתבה מהגאון מ' דוד אפפענהיים זצ"ל עוד בשנת תפ"ב ואז לא ידעו עוד מכונת טעלעפאן שנתחדשה בזמנינו. ובודאי כלי אחר הי' לפני הגאון הנ"ל שלא הי' בה החששות האלו אבל בטעלעפאן שיש לחוש להתעוררות כח החשמל עלעקטריציטעט בודאי יש ליזהר בשבת…והנה נשאלתי בפה"ק לבוב יצ"ו עת שנתחדשה העגלה הנוסעת ע"י העלעקטריציטעט בתוך העיר [עלעקטרישע באהן בל"א] אם מותר ליסע עלי' בשבת והשבתי דאסור משום דמבואר בש"ע או"ח סי' ש"ה דאסור לישב על קרון שהעכו"ם מוליכו משום שהעכו"ם משתמש בבהמה גם שלא יחתוך זמורה …ה"ה בנ"ד שהעכו"ם המוליך פותח וסוגר כח העלעקטרי אסור לישב על קרון כזה. וגם יש לחוש דע"י ריבוי המשא מוכרח מנהל העגלה להרבות ג"כ כח העלעקטרי היינו לקרב כח העלעקטרי בהמכונה שיש לו בקרון להזרם העלעקטרי וכשישראל יושב בעגלה הוא מרבה בשבילו…ובלא"ה איכא איסור בזה משום עובדא דחול כמבואר בש"ס דביצה כ"ה ובש"ע א"ח סי' תקכ"ב סעיף ב' דאין יוצאין בכסא…ובדין אם מותר לדבר בשבת להמכונה הנקרא פאנאגראף והוא כלי המחזקת הדיבור ימים רבים זה ודאי אסור מפני שנתהוה רושם בהשעוה הנמצאת בהמכונה הזאת והוה ככותב…וכן אסור להשמיע הקול מהפאנאגראף משום משמיע קול. והנה כעת בונים בתים ועושין עלעקטרישע אפראטע בהדלת באופן כאשר יפתח "הדלת" תתמלא החדר אורה ובעת יסגר הדלת יכבה האור העלעקטריא וכן עושין בוויען בבתי המכובדות בודאי אסור לישראל לכנוס בשבת לחדר זה ולצאת ממנה דבכניסתו הוא מבעיר ובצאתו הוא מכבה. והנה כתבתי בפנים אות ח' ובספרי חיו"ד ח"א סי' ק"פ אות ד' דבגליהליכט שמחבר הזרם העלעקטרי עם חוט פלאטין הוה מכבה גחלת של מתכת ויש ספק אם אסור מדאורייתא
שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ט
בדבר השימוש במיקרופון טלפון ורמקול בימות החול לצורך תפילה בבית הכנסת ודינם לענין שבת ויו"ט…אחרי כל התיאור האמור לעיל נראה שהשומע קול שופר או מקרא מגלה ע"י טלפון או רם - קול…לא יצא כלל ידי חובתו, משום דדוקא כשרושם שמיעת האוזן נעשה באופן ישר ע"י קול השופר…קצור הדברים הוא שאין להשתמש בביהכ"נ לצרכי תפילה במיקרופון ורם - קול….עתה נפן לברר אם מותר להשתמש ברם קול בשבת ויו"ט לא לצורכי תפילה כי אם להשמיע על ידו נאומים באופן ששעון אבטומטי יחבר אותו עם הזרם בשעה הדרושה, או ישאיר אותו כל השבת דלוק ומחובר לזרם מאתמול. שאלה זו נוגעת גם לענין רדיו אם מותר להשאיר מקלט הרדיו פתוח לפני השבת…ונראה דמה שרגילים בשעת השמוש לשנות את הקול או להעביר את הקליטה מגל לגל, מסתבר דאין בזה שום איסור, כיון שלא נעשה בכך שום כבוי והדלקה, הואיל ובסבוב הרגולטור משתנה רק כח הזרם שעובר דרך המנורות מבלי להשפיע כלל על האש עצמה שבתוך המנורות…אולם ראיתי בשו"ת בית יצחק…דהאי גאון ז"ל סובר דעצם הדיבור בטלפון אסור משום השמעת קול ע"י כלי וז"ל: "כיון שאין קול המדבר נשמע רק ע"י העמפאננס…עכ״ל״…ומיהו אם ננקוט כדבריו שאסור משום השמעת קול, נמצא שאסור לדבר בשבת עם אלה אשר אזנם כבדה משמוע ומשתמשים במכשיר שמיעה, כיון שהמדבר אליו מכוין להשמיע קול בשבת ע"י המכשיר, ויהא אסור לפי"ז לקרוא לאנשים כאלה לעלות לתורה בשבת…אולם לענ"ד נראה שזה רק דיבור גרידא ואין זה אלא אולודי קלא של אדם ובכגון דא לא גזרו רבנן. אף שודאי אסור להשמיע בשבת קול אדם ע"י כלי המיוחד לכך כמו תקליט וכדומה, היינו מפני שהפעלת הכלי שמשמיע קול הוא דאסור, אבל אם הכלי ערוך מאתמול לא מצינן שגזרו חכמים על אדם שלא ידבר או לא ינגן בפיו מפני שקולו עובר גם דרך כלי ונשמע למרחקים, וכמו שהב"י עצמו מביא שם מהשבות יעקב עיי"ש, ואע"ג דיש לחוש שמא יבוא לתקן את הכלי כדי להשמיע היטב מה שמדבר או מנגן בפיו, מ"מ נלענ"ד דאין זה כלול בגזירת חז"ל והו"ל כגזירה חדשה ואין לנו להוסיף על הגזירות…אי אפשר לנו לחדש איסור שלא נזכר כדבר הזה בש"ס ופוסקים כיון שעינינו רואות שהוא רק משמיע בכך את קולו לאזנו של השומע….אך ראיתי בערה"ש של"ח אות ה' שכתב "דלהעמיד כלי שיר מערב שבת שישיר מעצמו בשבת ג"כ אסור - דכיון דהאיסור הוא שמא יתקן כלי שיר א"כ מה לי אם מנגן על ידו או מעצמו סו"ס יש חשש כשיראה שאינו יפה יתקנו". ולפי"ז מסתבר דגם בנד"ד אסור משום הך טעמא, אולם לענ"ד נראה פשוט דגזירת חז"ל היתה שלא לעשות מעשה בשבת כדי להשמיע קול משא"כ בכה"ג דבשבת לא קעביד שום מעשה והכלי מנגן מאליו שפיר שרי….אך אעפ"י כן נלענ"ד שאין להשתמש בשבת ברם קול או ברדיו אפילו אם הם ערוכים ומיועדים לכך מאתמול…מפני שמשמעת קול ואוושא מלתא…ומיהו לענין רדיו בכה"ג שאין הקול נשמע בחוץ והוא נמוך יותר מצלצול השעון יש להסתפק אי שרי או אסור…לכאורה יש לפקפק דאפשר שלא אסרו רבנן השמעת קול בשבת כי אם דומיא דרחיים…עכשיו נברר אם מותר בשבת ויו"ט לדבר בטלפון או לא….צדדי הספק שיש בשאלה זו הם שנים: א) בהגבהת השפופרת וסיבוב טבלת המספרים הרי הוא מחבר את הטלפון עם הזרם ומפעיל אותו בכך, ונמצא שבמעשהו זה הרי הוא עושה בשבת וביו"ט מכשיר שבכחו לקלוט קולות ולהעבירם למרחקים. ב) תיכף עם סיבוב המספרים מתחיל פעמון הטלפון של אותו המספר לצלצל… ועתה נפן בתחלה לברר את הספק הראשון…. כתב הט"ז באו"ח סימן שי"ג ס"ק ז': דדוקא בכוס יש מי שמחמיר שלא לפרקו כי עיקר תשמישו שלא ע"י פירוק, משא"כ בנוד שעיקר תשמישו תמיד ע"י פירוק לא מיקרי גמר מלאכה אפי' אם הוא תוקע בחוזק השרויף. וכן דעת כל הפוסקים שכל דבר שאינו עשוי להיות קיים תמיד, אלא רגילים לפרקו ולהחזירו הרי זה מותר ואין בזה לא משום בנין ולא משום תיקון מנא….ונלענ"ד דדווקא בכה"ג שדרך תשמישו של הכלי הוא שרגילים גם לפרק אותו מרצון הטוב אז אין בהחזרתו שום מתקן ואמרינן דגם בשעה שהכלי מפורק חשיב כשלם ואינו מחוסר כלל שום תיקון….והיה נראה לכאורה לפי"ז דאין שום איסור לערוך שעון בשבת ויו"ט גם בשעה שהוא עומד לגמרי, כיון שכך תשמישו תמיד, שמפעם לפעם הוא מפסיק הילוכו ומעריכים אותו מחדש ונמצא שאין לחשוב כלל את העריכה כתיקון מנא או מכה בפטיש….וידוע שגם לענין שעון סובר השאילת יעבץ בח"א סי' מ"א כהפמ"א הנ"ל שמעיקר הדין אין שום איסור לערוך שעון בשבת אף בשעה שהוא עומד לגמרי וכתב שהוא דומה לפתיחת וסגירת מנעול של דלת בשבת עיי"ש…..ברם נראה דחבור מאוורר ומקרר עם הזרם בשבת קיל טפי מעריכת שעון ולכאורה אין בו שום איסור כיון שכך תשמישם תדיר שאין מכניסים בהם את הזרם כי אם בשעה שרוצים להשתמש בהם ואח"כ תיכף מפסיקים את החבור, ואדרבה מאוורר כזה שאי אפשר לסוגרו ולעכב תנועתו והוא הולך וסובב כל הזמן אין לך קלקול גדול מזה. וכיון שכן שפיר מסתבר דהואיל ואם היה המאוורר מתוקן על אופן זה שתנועתו נעשית לא ע"י זרם כי אם בעזרת קפיץ מסתבר שהיה מותר לעשותו גם בשבת אף להאוסרים עריכת שעון….וה"נ גם כאן אע"פ שנעשה ע"י זרם חשמלי, מ"מ כיון שע"י תנועה זו לא נעשית כלל שום מלאכה אסורה, הרי זה דומה לפותח ריחיים של מים בשבת שאם הגלגלים רק מסתובבים ולא נעשה על ידם שום טחינה מסתבר שאין לאסרו אלא משום עובדין דחול או משום דאוושא מילתא ויטעו לחשוב שהוא גם טוחן. וה"נ גם כאן נראה דלא מסתבר כלל לחלק בין זרם של חשמל לזרם של מים, וטעמא דעובדין דחול או אוושא מילתא לא שייך כלל הכא...וגם נלענ"ד שאין לומר דאסור עכ"פ משום "מוליד" כמו אולידי ריחא דאסור ונאמר לפי"ז שגם הולדת כח תנועה חשיב כמוליד דבר חדש, דמלבד שאין לחדש כלל חומרא זו מסברא דנפשין מוכח נמי שזה אינו ממה שלא חששו כלל כל הגדולים בעריכת שעון לאיסור מוליד, ומה שבשעת הפתיחה והסגירה של מקרר או מאוורר ניתזין במקום החבור ניצוצי אש יבואר להלן סימן י שאין לחוש לכך. אמנם נראה דאף שלכאורה דברי סברא הם, עכ"ז למעשה אפשר דשפיר יש לחוש בהכנסת זרם למאוורר ומקרר משום איסור תורה…וכן לענין טלפון ג"כ נראה דכיון שמבלעדי הזרם אין המכשיר הזה יכול כלל למלא את תפקידו, לכן אפשר שע"י החבור עם הזרם חשיב כמתקן כלי להיותו ראוי למילוי תפקיד ידוע. ונמצא דלפי"ז אפשר דשפיר חשיב בכה"ג כמכה בפטיש….כיון שמחוסר רק קריבה אמרינן דבקירוב חצאי האותיות לא חשיב כלל ככותב) משא"כ הכא כיון שהזרם משנה את עיקר תכונת הכלי ונותן בו סגולה אחרת, לכן אפשר דבכל פעם שמכניס לתוך המכונה זרם הרי זה חשיב כאילו הוא גם גומר אותו בכך לעשותו כלי….ובעיקר הדבר חושבני שקשה מאד לחדש איסור מוליד כזה שלא נזכר כלל בש"ס…נתבאר לפי זה דלענ"ד נראה דבכה"ג דלא עשה כלל שום הדלקה או כיבוי כי אם מחבר רק את הטלפון עם הזרם אין לאסור בשבת ויו"ט לא משום מכה בפטיש ולא משום מוליד. (אך חושבני שהמון העם אינו יודע כלל להבחין בכך ויכול לטעות ע"י זה לומר שמותר גם להדליק ולכבות את החשמל בשבת, ולכן אף לדידן אין להתיר דבר זה כי אם במקום צורך גדול, וכעי"ז מצינן בשאילת יעבץ הנ"ל דאע"ג שסובר דעריכת שעון בשבת דומה לפתיחת וסגירת מנעול דשרי, אפי"ה כתב שלמעשה נכון להחמיר מפני שנראה בעיני הבריות כתיקון כלי וכ"ש כאן). ועיין גם בשערי דיעה סי' קצ"ד שאף גם הוא מתיר, אך מה אעשה שכבר הורה זקן והוא הגאון מוהר"י שמעלקיש ז"ל בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' ל"א בהשמטות על דבר הטלפון אם מותר לדבר בו בשבת, ובתוך דבריו כתב שם: "דכמו בסחופא כסא אשיראי אמרינן בביצה כ"ג דאסור משום דמוליד ריחא ה"ה דאסור לעשות עלעקטרושע פארבינדונג בשבת" עכ"ל. והדבר צריך הכרעה
איסור בונה
חזון איש אורח חיים הלכות שבת סימן נ
כתב הר״מ פ״ט ה״ו דהמתיך את המתכת או המחמם עד תעשה גחלת עד שתעשה גחלת ה״ז תולדת מבשל…מן האמור נלמד דהמדליק נר החשמל בשבת, יש בו משום מחמם את הברזל שיש בו משום מבשל…ולענין מבעיר אם מקצת מן החוט נעשה גחלת אפשר דיש בו משום מבעיר לדעת הר״מ…עוד יש בזה משום תיקון מנה כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות, וקרוב הדבר דזה בונה מה״ת, כעושה כלי, וכש״כ שכל החוטין מחוברין לבית והו״ל כבונה במחובר ואין כאן משום אין בנין בכלים אלא דינו כמחובר דיש בו משום בניו וסתירה…ובפתיחת החשמל שמכניסים הזרם בהחוטין חשיב לעוןלם כתקע…ודאי חשיב בונה, ואף אם השימוש הוא לשעות מיוחדות ואח״כ פוסקו…וכן המתלמד השחזת סכין של שחיטה שהעמיד את הסכין לשון בו, אע״ג שבדעתו לפוקמו תיכף אחר שחיטה מ״מ חשיב בונה דבנין לשעה חשיב בונה
שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן יא
בירורים בענין מלאכת בונה וסותר בסגירת ופתיחת מעגל חשמלי בשבת בספר חזו"א חלק או"ח סי' נ' אות ט' לאחר שמבאר ענין מלאכת מבעיר ומבשל שיש בהדלקת חשמל בשבת כתב אח"כ: "עוד יש בזה משום תיקון מנא…וידוע שדבריו הם חדוש גדול עד מאד וכל אלה שנו"נ בעניני חשמל לא הזכירו כלל לחשוש בזה למלאכות של בונה וסותר…. ותמיהני טובא דכיון שעשוי תמיד לפתוח ולסגור איך אפשר לחושבו כבונה בשעה שאין זרם בחוטים ולא נעשה כלל שום דבר, הא לא גרע מכיסוי בור ודות שיש להם בית אחיזה….והנני מעתיק בזה את שני המכתבים של בעל החזו"א זצ"ל כלשונם. ומוצא אני לנכון להקדים שאין אני מתכוין כלל להתווכח ולהשיב עליהם כי צדיקים במיתתם קרויים חיים ועוד גדולים הם במיתתם יותר מבחייהם, ואם בחייו יראתי מלהתווכח כ"ש עכשיו, רק אמרתי לבאר בארוכה אותם הדברים שכבר העירותי בקצרה כדי שהמעיינים יתנו אל לבם לעיין בזה….כמו כן צ"ע בעיקר איסור בונה בכלים כיון שאין זה דוקא בכלים שהרי גם המגבן חייב משום בונה, א"כ המעבד והמולח וממחק את העור למה לא יתחייב גם משום בונה, ומאי שנא מעשיית פחם דחשיב כעושה כלי לצורפי זהב, וכן הצובע או מכבס כסותו ג"כ תיקן בכך את הבגד ומ"ש מכלי, למאן דסובר יש בנין בכלים…ואף אם נאמר דלענין בנין בכלים כל שבלא"ה אסור משום מלאכה לא חשיב בונה אף אם לא התרו בו אלא משום בונה בלבד, מ"מ אם כתב ביד שמאל או בכתב משיט"א שהביא המג"א בסי' תקמ"ה ס"ק כ"א מהב"ח דלא מיקרי כתב למה לא יתחייב משום בונה אם כתב דבר חשוב שראוי לכל אדם להתלמד מזה, וגם מאי שנא מתקליט שכתב הבית יצחק דמיקרי כלי מפני שאפשר על ידו להשמיע, וה"נ הרי אפשר להסתכל ולהתלמד או ליהנות, ואע"ג דהתם קעביד מעשה עם התקליט משא"כ הכא, מ"מ מנין לנו חילוק זה, הרי גם עיקר מלאכת בונה הוא בבית שזה רק קרקע עולם בלא שום מעשה, וכן יש להקשות מעוד כמה דברים, ולכן צ"ע מנין לנו דכח מחודש של תנועה חשיב בונה
שו"ת ציץ אליעזר חלק ו סימן ו
בזה אני מוצא מן החובה להוסיף כמה בירורים ובעיקר ממה שנתחדש לנו עפי"ז בקשר לסוג המכשיר - שמע החדיש העובד בלי סוללה ואשר איך שהוא יוצא שיש משום יצירת זרם בשעה שהמכשיר נכנס לפעולה וכן משום הפסקת זרם החיות עם ההפסקה מפעולתו. ויש לפי"ז לדון בדין עצם יצירת זרם וכן אי יש בזה משום מתקן מנא, וכן או משום בונה וסותר לשיטת החזו"א שהבאנו בדברינו לעיל
שיטת ר׳ משה - שני איסורי דאורייתא ושני איסורי דרבנן
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן פד
טעמי האיסור לדבר במייקראפאן /במיקרופון/ בשבת ויו"ט י"ד מנ"א תשכ"ט. מע"כ ידידי מהר"ר יצחק סידעלסקי שליט"א. בדבר לדבר בשבת ע"י מייקראפאן פשוט שאסור וכבר פרסמו אגודת הרבנים שהוא אסור, ואף שאיכא אינשי שלא ידוע להם הטעמים מחוייבים לשמוע להוראת חכמים, ואותן שהקלו לא עשו כהוגן אף אם הם רבנים ואף אם אומרים שהן גדולים בתורה. ואבאר בקיצור את הטעמים שהם שנים שיש בהם חשש איסור מדאורייתא ושנים שהם איסורים ודאים מדרבנן, (א) דיש לידע שקול הנשמע מהמייקראפאן איננו קול האדם עצמו אלא כשמדבר נעשה רושם של הברותיו שם ומה שנשמע הוא קול ההברה, וזהו חשש איסור דאורייתא במה שבדבורו נעשה רושם באיזה מקום בהמייקראפאן, ואף שאין זה כתיבה שאינם אותיות יש עכ"פ איזה חשש מלאכה מאחר שנתחדש איזה דבר שעי"ז נשמע קול רם ומרחוק אולי מכה בפטיש ואולי בונה, וצריך לעיין בברור איזו מלאכה, עכ"פ טעם זה הוא לחוש לאיסור דאורייתא, אף שלא ברור האיסור. (ב) שלפי מדת הקול נגדל הוצאת כח העלעקטרי /החשמלי/ ונמצא שבדבורו הוא מגדיל ומקטין את העלעקטרי, ורואין זה בחוש כשמחברין עוד מכונה בחשמל המודדת הדבור בהמייקראפאן למי שרוצה להשוות את קולו, שלכן אף כשלא מחברין מכונה כזו יודעין אנחנו שמשתמש בדבורו בהעלעקטרי יותר ממה שהמייקראפאן בחבורו משתמש בעצמו בלא דבורו, וכשמדבר בקול רם משתמש בעוד יותר, והשתמשות בכחות העלעקטרי יש חשש איסור דאורייתא אף בלא הבערה ויש לעיין בזה טובא למעשה. (ג) כיון שבחול הדרך לחבר המייקראפאן להעלעקטרי רק בשעה שצריכין לדבר ולא קודם, לכן אף אם לא היה שום איסור בעצם הדבור אסור זה מדרבנן, מהא שאסרו ליתן חטין לתוך ריחים של מים בע"ש אלא כדי שיטחנו בשבת…הרי מפורש שאם אין עושין כן בחול אסור, ולכן כיון דבימי החול מחברין את המייקראפאן רק כשצריך לדבר, אסור לחברו בע"ש על כל השבת כדי שידברו בו בשבת דהרי אפשר לומר שהיום קודם הדרשא וקודם התפלה חברוהו להעלעקטרי. ומטעם זה אסור להעמיד בע"ש רעדיא וטעלעוויזן /וטלביזיה/ כדי לראות ולשמוע בשבת. (ד) דאיכא בזה גם איסור כלי שיר שאסרו מטעם שמא יתקן, דאף את המייקראפאן יכולין כמעט רוב בנ"א לתקן כשמתקלקל בתוך הדבור וזה אירע הרבה פעמים, ואיסור זה הוא ג"כ איסור ברור דרבנן, ואין מועיל מה שיסגרו באופן שלא יוכלו לתקן דמה שנאסר מדרבנן אסרו בכל אופן אף כשעשו עצה שלא יתקנו. ולכן ברור שהמייקראפאן אסור להשתמש בו בשבת ויו"ט ואין להקל אף לצורך גדול ולכן אסור למע"כ לקבל משרה כזו שיצטרך לדבר ע"י מייקראפאן בשבת ויו"ט. ידידו, משה פיינשטיין.
איסור מכה בפטיש - החומרות והקולות
שו״ת מנחת אשר - סימן ל - הדלקת נורות לד (LED) בשבת ויו"ט
האריך כבודו בסברא וכך הביא מרבנים שונים דבהדלקת נורות לד אין לא איסור תורה ולא איסור שבות אלא עובדין דחול בלבד…ואני לשכעצמי נראה לי דיש בסגירת המעגל לצרכים ובין לצורך מאור לכשעצמי החשמלי בין אחרים חשש מכה פטיש דאורייתא, וזאת ע״פ המבואר בירושלמי שבת מ"ד….חידוש עצום למדנו מדברי הירושלמי: דבניגוד למקובל במושכל ראשון, שחז"ל התבוננו בכל מעשה וענין אם יש בה צד דמיון לאחת מל"ט מלאכות, ואם מצאו בה צד דמיון לאחת המלאכות, קבעו בה איסור כתולדה למלאכה זו. אלא חז"ל בראשית עיונם קבעו שמעשה זה יש בו חשיבות, תיקון וחידוש, ומשום כך מלאכה הוא, ורק אחר כך התבוננו לאיזו מל"ט מלאכות הוא דומה, וקבעוהו תולדה למלאכה זו. ואם המעשה יש בו מלאכת מחשבת, אף שלא מצאו בו צד דמיון למלאכה כלשהי, קבעו שיש בו מכה בפטיש. ומלאכה זו דמכה בפטיש גדר כללי היא לכל מלאכה שיש בה חשיבות גדולה ויצירה, עד שבסברא ידענו דע"כ בכלל מלאכה הוא…ונראה לענ״ד דכך גם לגבי סגירת המעגל החשמלי על כל צורותיה ואפניה, דללא כל ספק יש בה המצאה עצומה שאין כמותה תיקון וחשיבות להניע יסודות תבל דיש בה חשש מכה בפטיש, בין במפעיל כלים תעשייתיים עצומים ובין בסגירת מעגלים אלקרוניים זעירים, וכך גם לגבי מנורת לד. סוף דבר ברור ופשוט לענ״ד דיש להתייחס להדלקת נורות לד כאל מלאכה דאורייתא לכל דבר וענין חלילה להקל בז כלל וכלל.
שו״ת מנחת אשר - סימן לב - סגירת מעגלים אלקטרוניים זעירים
והנה נתבאר לעיל (סימן ל׳) דבסגירת מעגל חשמלי יש חשש מלאכה, אם מלאכת בונה להבנת החזו״א, ואם מלאכת מכה בפטיש כדרכנו. אמנם נראה דאין זה אלא בסגירת מעגל חשמלי שיש בה תועלת ותוצאה גלויה הנראית לעיניים או לשאר חושי האדם, וככלים החשמליים השונים שהאדם מפעיל לצרכו ולהנאתו. אבל מצוי מאוד שהאדם מפעיל מערכות אלקרוניות שונות ללא משים וגורם לשינויים אלטרוניים שאין תועלתם ותוצאתן גלויה ונצרכת לנו ואין רואים כל תועלת בשינויים אלה, וכל אלא לענ״ד אין סרך מלאכה ואין בהם מלאכת מחשבת. ואבאר כונתי אגב הצגת שאלות שונות שנשאלתי בהם….טלפונים סלולריים - מתירים אנו לרופאי בתי החולים שצריכים להיות זמינים למקרה של פקו״נ לשאת על גופם טלפון…כידוע רמת הקליטה משתנה ממקום למקום…האם מותר לרופא זה לנוע ממקום למקום אף שבתנועתו גורם הוא לשינויים בצג הטלפון המצביעים על רמת הקליטה…וככל שהטכנולוגיה מתקדמת מיום ליום יהיו יותר ויותר מכשירים הדומים לכל הנ״ל, ויש לברר האם כאשר האדם גורם ללא כונה לשינויים בזרימה חשמלית ולרישום אלקטוני שיש בהם סגירת מעלים זעירים, שאין האדם יכול כלל לעקוב אחריהם, ובמאית של שניה משתנים לפעמים אותות אלה בתדירות, האם יש באלה גדר מלאכה, ולע״ד אין זה כלל בגדר מלאכה בשבת, אם משום דאין בזה גדר מלאכה כלל
Electricity on Shabbat – Part Two by Rabbi Chaim Jachter - Volume 23
Since the introduction of electric appliances in the late nineteenth century, Posekim have
endeavored to find a compelling explanation for why electric appliances that do not have a heated filament (such as LED lights and air conditioners) are forbidden on Shabbat. Rav Solovetichik is quoted as referring to this puzzle as “an enigma” and Rav Moshe Feinstein is quoted as calling it “a riddle.”
Summary:
The בית יצחק addresses the topic of electricity on שבת. After a tangential issue involving the requirement to ring a bell (in old style phones), he addresses electricity more directly, ruling that its use should be avoided on שבת, out of concern that completing the circuit violates the principle of מוליד. He analogizes it to a case in the גמרא prohibits adding perfume to clothing, as that creates new clothing. Similarly, he prohibits making seltzer on שבת. He contrasts the case with a 16th century type of communication device that didn’t involve nearly the same issues. Furthermore, he prohibits riding on an electric powered train, as the non-Jewish driver would still be utilizing electricity and one can’t benefit from that act. Furthermore, he adds that it's a problem as the presence of that individual could result in additional electricity being expended. Lastly, he notes that there’s a problem of עובדא דחול with utilizing electricity, analogizing it to the prohibition cited in the גמרא to go outdoors on a chariot that is held on poles and carried by other people.
Rav Shlomo Zalman in an extended analysis also takes on the topic of electricity. After initially focusing on performing מצוות through a microphone (e.g. שופר), he then turns his attention to the potential implications for שבת. In addressing adjusting the radio station or volume, he notes that this shouldn’t be a problem at all, as there is no extinguishing or lighting going on; it’s simply adjusting the strength of the electric flow. He cites the opinion of the בית יצחק, commenting that while it’s ודאי אסור to turn on a microphone on שבת, there is no potential prohibition with speaking into a microphone that is already on (after all all agree that hearing aids are permitted), further noting that we can’t/shouldn’t be making new גזירות today. He argues on the ערוך השלחן where he prohibits leaving a music playing instrument activated on from before שבת as a שמא יתקן concern, noting that the שמא יתקן concern is only applicable when there is a מעשה שבת. Simply having the radio on from before שבת would not constitute such an act. He continues to make the case that even starting the flow of electricity for an refrigerator isn’t really being מתקן the object, as it’s nature of being active is through it turning on and off. In fact, he notes, it would be detrimental to the כלי if the cooling element was on all of the time. He proceeds to compare, activating, electricity for such devices to opening the flow of water for a mill, analogizing the flow of water and the flow of electricity. He notes that absent other factors (loud noises or grinding of grain), there would be no concern whatsoever. based on this analysis, he ultimately concludes that there should be no problem whatsoever neither of בונה nor of מכה בפטיש, if one were to connect the electricity to the phone, which occurs when a phone call is made. Nonetheless, in his closing analysis, he seems to conclude that the activity should be prohibited nonetheless, given that it has already been prescribed by an earlier authority, citing to the בית יצחק.
The חזון איש the topic, concluding that electricity definitively falls within the category of בונה. He reasons that given that the appliance is not functional when disconnected from the electricity, it is essentially broken and then fixed when it is activated, rendering the use of electricity an איסור דאורייתא. Rav Shlomo Zalman responds to these points in a separate תשובה.
Rav Asher Weiss rejects many of the approaches presented. Alternatively, he provides, based on a ירושלמי, a novel understanding, concluding that using electricity violates מכה בפטיש. Within this understanding he does introduce certain leniencies as well, particularly in cases where the use of electricity is more incidental.
No comments:
Post a Comment