מהלך א׳: אם התפלל תפילה שלמה, אף שטעות מחייבת אותו לחזור, אין בכך כדי לחייב תשלומין
טור אורח חיים הלכות שבת סימן רצב
טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במ"ש שתים של חול מבדיל בראשונה שיש להקדים אותה שזמנה עתה ואינו מבדיל בשנייה שהיא לתשלומין של שבת….וה"מ בטעה ולא התפלל מנחה כלל אבל אם טעה והתפלל י"ח ברכות ולא הזכיר של שבת כתב ר"י אע"פ שלא יצא באותה תפלה ואילו נזכר מבע"י היה צריך להתפלל ז' ברכות אפ"ה לא יתפלל במ"ש שתים כיון שכבר התפלל י"ח ברכות.
חידושי וביאורי מהרש״ל על הטור (ר׳ שלמה לוריא, 1510-1573, מנהיגי יהדות אשכנז) סימן קח
ויש אומרים שאין צריך. נ״ב פי׳ מאחר שהתפלל תפילה שלימה אף שלא כדינה, סוף סוף התפלל י״ח ולא אמרו לשלם אלא היכא דלא התפלל כבר.
פרישה אורח חיים סימן קח ס״ק ט
מאחר שהתפלל תפילה שלמה…(מהרש"ל בחדושיו לטור).
מאמר מרדכי סימן קח ס״ק יב
וכתב הרב פריש' וז"ל וי"א שא"צ מאחר שהתפלל תפלה שלימה…עכ"ל והנה משטחיות דבריו נר' דס"ל לדעת הך י"א דכל שהתפלל תפלה שלימה אעפ"י שאינו יוצא בה אין מקום לתשלו' דלא הצריכו לשלם אלא כשלא התפלל ולפ"ז אף בטעה במנחה בחולו של מועד א"נ במנחה של ר"ח ביום ראשון ור"ח ב' ימים א"צ להשלים בלילה להתפלל ערבית שתים מאחר שכבר התפלל תפלה שלימה
מהלך ב׳: תפילת תשלומין שאינה באה למלא את החסר שנגרם מחמת תפילה שהוחסרה, אין לאומרה כלל
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כו עמוד ב (פרק ד - תפילת השחר)
ת"ר: טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת - מתפלל בליל שבת שתים, טעה ולא התפלל מנחה בשבת - מתפלל במוצאי שבת שתים של חול.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן קח סעיף י
טעה ולא התפלל מנחה בשבת, מתפלל במו"ש (שתים של חול)
תוספות מסכת ברכות דף כו עמוד ב
טעה ולא התפלל מנחה בע"ש וכו' טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל ערבית שתים - דהיינו של מוצאי שבת ומבדיל בראשונה וכו'. כתב רבינו יהודה אם טעה ולא הזכיר ר"ח במנחה לא יתפלל עוד בלילה דלמה יתפלל עוד הרי כבר התפלל כל תפלת המנחה מבעוד יום לבד ר"ח שלא הזכיר א"כ אין מרויח כלום אם יחזור ויתפלל במוצאי ר"ח הרי לא יזכיר עוד תפלת ר"ח וי"ח כבר התפלל ולא דמי להא דאמר הכא טעה ולא התפלל מנחה בשבת דמתפלל ערבית בחול שתים פירוש של חול משום שלא התפלל כלל א"כ ירויח תפלת י"ח כשמתפלל במ"ש אע"פ שלא יזכיר של שבת וא"ת והלא הוא מתפלל יותר ממה שהוא חייב להתפלל שלא היה לו להתפלל כי אם ז' ברכות והוא מתפלל י"ח בכך אין לחוש שגם בשבת היה דין שיתפלל כל י"ח רק שלא הצריכוהו מפני הטורח נמצא שמרויח כל תפלתו אבל כשטעה ולא הזכיר של ר"ח כבר התפלל א"כ לא ירויח כלום אם יתפלל במוצאי ר"ח וה"ה נמי אם התפלל במנחה בשבת י"ח שלמות ולא הזכיר של שבת נראה דלמ"ש לא יתפלל שתים דכבר התפלל י"ח ברכות
טור אורח חיים הלכות ראש חודש סימן תכב
כתב ר"י שאם שכח ולא התפלל יעלה ויבא במנחה שאין לו להתפלל במוצאי ר"ח ערבית שתים כיון שאין לו להזכיר של ר"ח למה יתפלל ערבית שתים כיון שכבר התפלל י"ח במנחה ולא דמי להא דאמרינן טעה ולא התפלל במנחה בשבת מתפלל במ"ש שתים של חול דשאני התם דאף בשבת היה ראוי להתפלל י"ח אלא שסלקוה מפני טורח שבת הלכך כשלא התפלל במנחה יוצא בי"ח שמתפלל במוצאי שבת דאינון נמי שייכי לשבת
מאמר מרדכי סימן קח ס״ק יב
וכתב הרב פריש'…עכ"ל והנה משטחיות דבריו נר' דס"ל….ואין זה נכון שכבר מבואר בתו' ור"י וש"פ דטעם הי"א הנ"ל הוא משו' דמאחר שאף אם יתפלל ערבי' שתים לא יתפלל אלא י"ח כמו שהתפלל במנחה ונמצא שלא ירויח כלום ממה שהתפלל כבר אין לנו להחזירו בכדי. ויצא לנו מזה דאם טעה במנחה של ח"המ וכיוצא דלכ"ע צריך לחזור ולהתפלל בלילה ערבית שתים וכן משמע בטור לקמן סי' תכ"ב והכי מוכח מדברי הרב פרישה שם וכך נראה דעת האחרונים ז"ל ובדוחק יש ליישב דבריו שבסי' זה ולכוונם למה שכתבנו והכי משמע קצת ממ"ש ס"ס התפלל י"ח כלומ' שכבר התפלל י"ח ועכשיו לא ירויח כלום בתפלת התשלומין אמנם שאר דבריו דחוקים ועיין בחי' הרשב"א ז"ל ובפר"ח ועמ"ש בסמוך:
מהלך ג׳: כל טעות בתפילה שמחייבת חזרה מחייבת גם תשלומין, אף כאשר אינה ממלאת חסרון
תוספות מסכת ברכות דף כו עמוד ב
כתב רבינו יהודה אם טעה ולא הזכיר….ומיהו ברב אלפס לא משמע כן דאפי' היכא דאינו מרויח כלום מצריך להתפלל פעם אחרת וזה לשונו…עכ"ל אלמא דמצריך להתפלל זימנא אחריתי אע"ג שלא יחזור ויתפלל פעם שניה יותר מבראשונה. כך היה נראה לה"ר משה מאלאוו"ר מתוך לשון האלפסי.
טור אורח חיים הלכות שבת סימן רצב
כתב ר"י אע"פ שלא יצא…וחכמי פרובינצא היו אומרים כיון שלא יצא ידי חובתו באותה תפלה הוי כאילו לא התפלל וצריך להתפלל שתים לערב וכתב א"א ז"ל והדבר מוכרע לכך
טור אורח חיים הלכות ראש חודש סימן תכב
כתב ר"י שאם שכח….וחכמי פרובינצא כתבו כיון שלא יצא ידי חובתו במה שמתפלל הוי ליה כאילו לא התפלל וצריך להתפלל שתים בערב אע"פ שאינו מזכיר בה של ר"ח וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין הדבר מוכרע לכך
מהלך ד׳: באומרו את תפילת התשלומין בתורת נדבה, יוצא ידי כל השיטות
רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף יח עמוד א
ואומרים רבני צרפת ז"ל דדוקא כשטעה ושכח תפלה אחת יש לה תשלומין אבל אם טעה ולא התפלל ערבית ומנחה אינו מתפלל שלשה אלא שתים אחת של שחרית ואחת של ערבית…מיהו אם ירצה להתפלל אותה בתורת נדבה ושיחדש בהם שום דבר הרשות בידו ונכון לעשות כן…ומזה הטעם אומרים ג"כ שאם טעה ולא הזכיר של ר"ח במנחה ולא נזכר ביום אינו מתפלל בערב שתים….אבל חכמי פרובינצ"א ז"ל אומרים דכיון שבאותה תפלה לא יצא ידי חיוב…ומורי הרב נר"ו היה מסופק בזה והי' אומר שהנכון לצאת מן הספק שיתפלל אותה לערב בתורת נדבה ואין צריך לחדש בה דבר כיון שהוא מתפלל אותה על דרך הספק כי שמא הלכה הוא שצריך לחזור ולהתפלל אותה לחובה ואין לך חידוש גדול מזה:
טור אורח חיים הלכות שבת סימן רצב
כתב ר"י….וחכמי פרובינצא היו אומרים….היה אומר ה"ר יונה שהנכון לצאת ידי ספק ולהתפלל אותה לערב בתורת נדבה ואין צריך לחדש בה דבר דכיון שמתפלל אותה מספק אין לך חידוש גדול מזה.
אליבא דהלכתא - אע״פ שהש״ע פסק שראוי להתפלל בתורת נדבה, אין הלכה ברורה אם יש לפסוק כך
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן קח סעיף יא
טעה במנחה של שבת והתפלל י"ח ולא הזכיר של שבת, מתפלל במוצאי שבת שתים, ואינו מבדיל בשניה, ויתפלל אותה בתורת נדבה ואינו צריך לחדש בה דבר; וה"ה אם לא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ר"ח.
משנה ברורה סימן קח ס״ק לג
בתורת נדבה - היינו שיתנה ויאמר אם חייב אני ה"ז לחובתו וא"ל הרי זה לנדבה. ועיין בפמ"ג דה"ה כל ספק פלוגתא דרבוותא יתפלל בנדבה ובתנאי שיהא ספק פלוגתא ממש לא יחיד נגד רבים ולא קטן נגד גדול ואז דינו כמו בספק אם התפלל לעיל בסימן ק"ז סעיף א' ובשבת ויו"ט אין מתפלל תפילת ספק דאיך יתנה דאין מביאין נדבה בשבת כדלעיל בסימן ק"ז.
חיי אדם חלק א כלל כז סעיף טז
טעה ולא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ראש חודש, ואם כן אף כשיתפלל ערבית לתשלומין לא ירויח כלום שהרי כבר עבר ראש חודש ואינו מזכיר עוד, וכן אם טעה במנחה של שבת והתפלל י"ח ולא הזכיר של שבת, ואם כן לא ירויח במה שיחזור ויתפלל י"ח בערבית, הכריע בש"ע שם שיכול להתפלל בנדבה. אך כבר כתבתי בסימן הסמוך [דבזמן הזה אסור להתפלל נדבה] כיון דבתפלת נדבה צריך שיהיה בטוח שיכוין בה מרישא לסיפא, ובזמן הזה אפשר שאין מצוי איש כזה:
פרי חדש אורח חיים סימן קח סעיף יא
מתפלל במוצאי שבת שתים וכו'. אנו אין לנו בזה אלא כדברי הרשב"א [ברכות כו, ד"ה ואם] שכתב שדבר ברור הוא שאינו חוזר ומתפלל ערבית שתים, דהא טעה ולא התפלל בשבת במנחה קאמר [בגמרא שם], כלומר שלא התפלל כלל, הא התפלל אע"פ שלא הזכיר של שבת לא, וטעמא דמסתבר הוא, כיון שהוא מתפלל בתשלומיו שתים של חול. ודלא כה"ר משה מאלוורא [הובא בתוספות שם ד"ה טעה] שרצה לדקדק הפך מזה מתוך לשון האלפסי [שם יח, א] דליתא, והכי נקיטנן:
שיטת המ״א: לכ״ע כאשר הדבר שהוחסר יחזור בתשלומין, יש חובה להתפלל תשלומין
מגן אברהם סימן קח ס״ק טז
וה"ה אם לא. ונ"ל דאם בלילה ג"כ ר"ח לכ"ע יתפלל דהא ירויח שיאמר יעלה ויבא וה"ה בליל י"ט שני וה"ה אם שכח ותן טל ומטר או משיב הרוח:
באר היטב אורח חיים סימן קח ס״ק יז
ר"ח. ואם בלילה ג"כ ר"ח לכ"ע יתפלל דהוא ירויח שיאמר יעלה ויבא וה"ה בליל יום טוב שני וה"ה אם שכח ותן טל ומטר או משיב הרוח מ"א.
פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן קח ס״ק טז
והוא הדין. עיין מ"א. וודאי אם לא הזכיר יום טוב ושבת בתפלת ח"י לא יצא, אלא דאין מרויח. מה שאין כן כשעדיין יום טוב כו', עיין מה שכתבתי לעיל [ס"ק יב]:
משנה ברורה סימן קח ס״ק לד-לה
אבל אם בלילה ג"כ ר"ח לכו"ע יתפלל דהא ירויח שיאמר יעלה ויבא כ"כ המ"א והסכימו עמו [נד] האחרונים. עוד כתב המ"א דה"ה בליל יו"ט שני ור"ל אם התפלל של חול במנחה של יו"ט ראשון צריך להתפלל בלילה להשלמה לכו"ע דהא ירויח שיתפלל של יו"ט….בדיוקא נקט יעלה ויבא דאם שכח טל ומטר או משיב הרוח בשבת ור"ח במנחה או ששכח שאר דבר המצריכו לחזור ולהתפלל לכו"ע יתפלל בערב שתים דהא ירויח זה בתפילת התשלומין:
הקשיים על מגן אברהם: כיצד אפשר להשלים יעלה ויבא במעריב אם יש רק יום אחד של ראש חודש האמיתי?
מחצית השקל אורח חיים סימן קח ס״ק טז
ובדרך מקרה ראיתי בספר צל"ח על ברכות דף כ"ו ע"ב בתוספות ד"ה טעה כו' שהביא בשם ספר בנין אריא"ל [ח"ב בית התלמוד ברכות כו, ב] שהשיג על מ"א בשני ימים ראש חדש אם שכח יעלה ויבא מנחה שיתפלל ערבית שתים, וז"ל, שהרי ב' ימים ראש חדש הוא מספק, וממה נפשך אי ביום היה ראש חדש איך יאמר יעלה ויבא בלילה, ואם בלילה הוא ראש חדש א"כ ביום אינו ראש חדש ולא טעה כלל בתפלתו ביום, ואיך יתפלל עתה בתשלומין של תפלת היום, עכ"ל. ותירץ בספר צל"ח דכמו דבתשרי התקין ר' יוחנן בן זכאי [ראש השנה ל, ב] שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שיהיה אותו היום קודש ולמחר קודש. הוא הדין בכל ראש חדש. א"כ משכחת לה דשני הימים הם ראש חדש וליכא ממה נפשך, והאריך בזה. אבל בשני ימים טובים של גליות, אם טעה בשביעי של פסח במנחה או במנחה של עצרת, מודה לספר בנין אריא"ל דלא יתפלל ערבית שתים, ע"ש. ולענ"ד לבבי לא כן ידמה. דבאמת ידעינן בקביעא, דיומא קמא עיקר, ולכן אי שכח במנחה שביעי של פסח צריך השלמה בערבית, ואי [תימא] דא"כ איך יתפלל בלילה להשלמה תפלת יום טוב כיון דחול הוא, מה בכך הלא חכמים תקנו להתפלל גם בשמיני תפלת יום טוב וא"כ יום הוא שנתחייב בתפילת יום טוב, ואפילו לא היינו בקיאין והיה ספק גמור. אכתי י"ל כיון דחכמים תקנו להתפלל מספק בשני הימים תפלת יום טוב שפיר שייך השלמה:
רבי עקיבא איגר אורח חיים סימן קח
מג"א ס"ק טז - שיאמר יעלה ויבא. בס' בנין אריאל השיג כיון דב' ימים ר"ח הוי רק מספק. א"כ ממנ"פ אם יום ב' ר"ח לא התפלל כדינו. ואם יום א' ר"ח אין מהראוי להזכיר עכשיו יעוי"ב. ובס' צל"ח ברכות פ"ד כ' דבב' ימים ר"ח היכי דבאו עדים מן המנחה ולמעלה כיומ' אריכת' דמיא. אולם בב' י"ט של גליות האחרונה. אם ביום א' התפלל מנחה של חול אינו מתפלל ערבית ב' עיי"ש. ובס' טורי אבן רפ"ג דר"ה כ' ג"כ בפשיטות דבכל ר"ח היה התקנה דאין מקבלים עדים מן המנחה ולמעלה. ואולם ברפ"ד דר"ה כ' בהיפוך עיי"ש וע' בתשו' שי למורא סי' נ"ג. וע' במ"ש הב"י סי' קל"א בשם שבולי לקט משמע להדיא דגם בר"ח דכל השנה הדין כן דבבאו עדים מן המנחה ולמעלה היו נוהגים היום קדש ומחר קדש:
אם שכח יעלה ויבא במנחה בשבת, ויום ראשון הוא גם ראש חודש, אם יש צורך בתשלומין במעריב
מאמר מרדכי סימן קח ס״ק יב-יג
ויש להסתפק אם במ"ש היה ר"ח דנמצא שאינו מתפלל בתשלומין התפלה שהתפלל כבר ומרויח יעלה ויבוא אי צריך לחזור לכ"ע דלא שייך למימר בזה למה לנו להחזירו בכדי מאחר שמתפלל תפלה משונה ממה שהתפלל א"ד נאמר דכיון שהשינוי שמרויח בתפלת התשלומין לא היה מחוייב במנחה ולא הוה שייך ביה לא מקריא הרווחה דבעינן שירויח דבר שיהא מועיל לאותו תפלה שבא להשלים ובנדון זה אין לאותו ריוח שום שייכות לתפלה הנשלמת ולזה דעתי נוטה והכי מסתבר דלא מיבעיא לדעת הגאון ומרן והכלבו שהזכרתי בס"ט דלדידהו אפילו לכתחילה אינו מזכיר יעלה ויבא בשניה ופשיט' דאין מקום לזה הספק אלא אפי' לדעת מור"ם ז"ל ודעימיה נראה דאינו משלים לדעת הך י"א והלכך צריך להתפלל שניה בתורת נדבה. אמנם נלפק"ד דאם במוצאי שבת היה י"ט דנמצא שמתפלל ערבית שתים של י"ט דצריך לחזור ולהתפלל לכ"ע דאעפ"י שאינו מזכיר שבת בתפלתו מ"מ מתפלל שבע ברכות דומיא דתפלת שבת הנשלמת ומדברי הרב מ"א לא משמע הכי דאל"כ לא הו"ל להזכיר י"ט שני אלא כשחל י"ט במ"ש ודוק וצ"ע ועיין לקמן:
אם שכח להתפלל שחרית בפסח, כשעושה תשלומין במנחה, אל יאמר מוריד הגשם
משנה ברורה סימן קח ס״ק לו
אם לא התפלל שחרית ביום ראשון של פסח וביום שמיני עצרת כשמשלים במנחה יתפלל תפלות שוות ואם טעה בתשלומין והתפלל כמו שהיתה ראויה להתפלל בשחרית אינו חוזר וכן אם לא התפלל מנחה ביום שלפני יום שמתחילין לומר טל ומטר ומתפלל ערבית שתים ישאל מטר בשניהם ובדיעבד אם לא שאל בשל תשלומין יצא ועיין בבה"ל:
ההבדל בין ותן טל ליעלה ויבא, כי השמטת ותן טל משנה את מטבע ברכתה, ומחייב תמיד תשלומין
חידושי הגר״ח (סטנסיל) - סימן א
בענין טל ומטר - בשכח ולא אמר טל ומטר במנחה בע"ש, דהדין דמתפלל ערבית שתים, ואף דבערבית לא יזכיר טל ומטר וכבר הק׳ התוספות ברכות בשכח לומר יעלה ויבא מה מועיל מה שיתפלל ערבית שתים כיון שעכשיו כבר אינו ר"ח, ואינו אומר יעלה ויבא, אולם בטל ומטר אין להקשות כן, משום דטל ומטר הוא מסדר התפילה וכשלא אמר הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים וכאילו לא התפלל כלל, אבל יעלה ויבא רק חיוב הזכרה היא, ולא הוי כלא התפלל רק שחייב להתפלל שנים כדי שיזכיר יעלה בא, וע"כ שפיר מקשו מה מהני כשיתפלל ערבית שתים. מהגר"ח ז"ל.
שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן נד
ושמעתי בשם הגאון ר' חיים הלוי זצ"ל, על מי שהתפלל במנחה ערב שבת ושכח ולא הזכיר טל ומטר ונזכר בליל שבת, שבזה כו"ע מודו שצריך להתפלל ערבית שתים אעפ"י שבתפלת ערבית של ליל שבת בין כך לא יזכיר טל ומטר, ומחלק בענין זה בין הזכרת יעלה ויבא שהיא איננה בכלל מטבע הברכה ובין הזכרת טל ומטר שהיא ממטבע הברכה, וכל שלא הזכיר טל ומטר הוי כמשנה מטבע הברכה ולדברי הכל כאילו לא התפלל כלל. אולם נראה לי, דאם הזכרת יעלה ויבא איננה בכלל מטבע הברכה, כ"ש שהזכרת טל ומטר לאו בכלל מטבע הברכה היא, שהרי הזכרת יעלה ויבא מקומה רק בברכת רצה, ואם פתח במודים חוזר לרצה (שו"ע סימן תכב), ואילו לענין הזכרת טל ומטר קיי"ל (טושו"ע סימן קיז סעיף ה) שאם לא שאל טל ומטר ונזכר קודם שומע תפלה אין מחזירין אותו ושואל בשומע תפלה.
Summary:
In terms of whether an incorrect תפילה necessitates תשלומין a few approaches are suggested.
One possibility, as suggested by the מהרש”ל is that such a scenario never necessitates תשלומין, since a תפילה שלימה was nonetheless recited.
Alternatively, תוספות seems to rule that תשלומין is recited, provided that the replacement תפילה will fill the void that was left by the mistaken תפילה.
A third approach is that תשלומין is always recited for a mistaken תפילה.
A final approach is that by utilizing a תפילה נדבה, one should always recite תשלומין.
Though the שלחן ערוך rules in accordance with the final approach, practically, based on comments of the חיי אדם and פרי חדש, it seems that the second approach seems to be accepted. Accordingly, as explained by the מ”א, if one forgot יעלה ויבא at מנחה and its as 2-day ראש חודש, then תשלומין would be said at מעריב. Some challenge this point.
No comments:
Post a Comment