תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מא עמוד ב
ת"ר: טלית שכולה תכלת - כל מיני צבעונין פוטרין בה (רש״י: לשום לבן), חוץ מקלא אילן. מיתיבי: טלית אין פוטר בה אלא מינה, טלית שכולה תכלת - מביא תכלת וד"א ותולה בה, וקלא אילן לא יביא, ואם הביא - כשר! אמר רב נחמן בר יצחק, לא קשיא: כאן בטלית בת ארבעה חוטין, כאן בטלית בת שמונה חוטין
שיטת רש״י והרמב״ם
רש"י מסכת מנחות דף מא עמוד ב
כל מיני צבעים פוטרין בה - לשום לבן דכיון דמין כנף ליכא לקיומי בה אין לך לחזר אחר לבן אלא שיהו בה שני מינין
מיתיבי טלית אין פוטרין בה לשם לבן אלא מינה - אם אדומה היא יטיל בה שני חוטין אדומים ושני חוטין תכלת וכן שאר גוונים
רמב"ם הלכות ציצית פרק ב הלכה ח
טלית שהיא כולה אדומה או ירוקה או משאר צבעונין עושה חוטי לבן שלה כעין צבעה אם ירוקה ירוקין אם אדומה אדומין, היתה כולה תכלת עושה לבן שלה משאר צבעונין חוץ מן השחור מפני שהוא נראה כתכלת, וכורך על הכל חוט אחד תכלת כדרך שעושין בשאר ציציות שאינן צבועין
״מידי ציבעא קא גרים״ ושיטת תוס׳
תלמוד בבלי מסכת מנחות דף לח עמוד ב
אמר ליה רמי בר חמא: לא נצרכא אלא לטלית שכולה תכלת, דמצוה לאקדומי תכלת ברישא, דהכנף - מין כנף, ואי אקדים לבן ברישא לית לן בה. אמר רבא: מידי ציבעא קא גרים? אלא אמר רבא: לא נצרכא אלא לגרדומין, דאי איגרדם תכלת וקאי לבן, ואי איגרדם לבן וקאי תכלת - לית לן בה, דאמרי בני ר' חייא: גרדומי תכלת כשרין, וגרדומי אזוב כשרין
תוספות מסכת מנחות דף מא עמוד ב
אין פוטר בה אלא מינה - פי' בקונט' אם אדומה היא יטיל בה שני חוטים אדומים ותימה מידי ציבעא קגרים ושמא מדרבנן משום זה אלי ואנוהו (סוכה דף יא:) הוי [ועוד נראה דאיירי בשאר מינים כגון שיראין וכלך וסיריקין דאין פוטר אלא במינם מדאורייתא] ומה דפי' בשיראים לאו דוקא דהא אמרי' דצמר ופשתים פוטרין בהם
טור אורח חיים הלכות ציצית סימן ט
וכתב הרמב"ם שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית אם הוא אדום יעשה הציצית אדום ואם הוא ירוק יעשה הציצית ירוק וכן פי' רש"י ור"י פירש שא"צ
ֿשו"ת הרשב"א חלק ג סימן רפ
מה שאמרת בטלית צבוע שצריך להיות חוטי ציצית מאותו צבע דהכנף מין כנף בעינן דהיינו ממין צבע הכנף, והראיה מההיא דריש פרק התכלת, ושכן כתב הרמב"ם ז"ל. תשובה איברא כן כתב הרמב"ם ז"ל וכן סובר גם הראב"ד ז"ל…וכן פי' רש"י ז"ל שאם היה הטלית אדום יטיל בה חוטין אדומין. אבל אני לא ראיתי לאחד מרבותי נ"ע שחששו לזה כלל. וכן יראה לי מההיא דרבא דאמר אטו ציבעא קא גרים…אבל אני כך נראה לי דרבא לית ליה כההיא ברייתא דאין פוטר אלא מינה ומנא אמינא לה מדרמי רבא כתיב הכנף מין כנף וכתיב צמר ופשתים, הא כיצד, צמר ופשתן פוטרין בין במינן בין שלא במינן שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין, אלמא לדידיה מין כנף לא מייתי ליה בצבע אלא במינן ממש …ורבא לית ליה ברייתא דאין פוטר בה אלא מינה כמו שכתבתי…ועל כן נ"ל שעל דבר זה לא כתבה הרב אלפסי ז"ל בהלכות לפי שהוא פסק כמתני' דהתכלת ותנא דהתכלת לית ליה כההיא ברייתא וכמו שכתבתי
השגת הראב"ד - הלכות ציצית פרק ב הלכה ח
טלית שהיא כולה אדומה כו' עד שאינן צבועין. כתב הראב"ד ז"ל ראיתי מי שהקשה עליו ועל זאת הברייתא שהקפידה על הצבע שיהא הציצית מצבע הטלית כדי שיהא ממין הכנף והוקשה עליו מה שאמר רבא בריש התכלת מידי ציבעא גרים להיותו מין כנף, ולאו קושיא היא דהתם לענין אקדומי תכלת ללבן קא פריך דאין ראוי שיקדים תכלת ללבן בשביל הצבע אע"פ שהטלית כולו תכלת אלא ודאי מצוה להקדים לבן לתכלת אע"פ שהיא מינה והתורה אמרה על ציצית הכנף פתיל תכלת לעולם התכלת יבא על ציצית הכנף כלומר שיהא התכלת אחרון בו ומ"מ צריך שיהא בו ממין צבע הטלית כדי שיהיה בו ממין הכנף עכ"ל
תרומת הדשן סימן מו
ועוד היה נראה, דאפי' אם תופר טלית של משי בחוטין של משי, אלא שצבועין החוטין אדום או ירוק, אין להקפיד בכה"ג, שתופר סביב הנקב לחזק, דה"נ ליכא למיחש שיצרפנו עם החוטין, הואיל ולא נהגינן כלל האידנא בשום מקום רק בציציות שהן לבנים ולא צבועים. ואפי' בט"ק שהוא ממיני צבעים, לא ראיתי מימי אחד שהיה מצוייץ אלא רק בציצית לבן ולא צבוע, ואע"ג דאין קפידא בצבע כלל, מ"מ הואיל ולא נהגו כן, נראה דליכא למיגזר ביה שמא יצרפנו עם החוטין, הנלעד"כ
אליבא דהלכתא
בית יוסף אורח חיים סימן ט
וכתב הרמב"ם שצריך לעשות הציצית…וכן פירש רש"י ….והתוספות (שם ד"ה אין) הקשו על פירוש רש"י…וכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל שמצא בתשובת הרשב"א (ח"ג סי' רפ) שכתב על דין זה לא ראיתי לאחד מרבותי שחששו לזה כלל וכן נראה לי ע"כ. וגם בתרומת הדשן סימן מ"ו כתב דלא נהגינן האידנא בשום מקום…ומכל מקום כיון דהרמב"ם ורש"י סוברים שצריך שיהיה מצבע הטלית וגם התוספות והראב"ד נראה שאינם חולקין נכון ליזהר בדבר וכן ראיתי המדקדקים נוהגים לעשות הציצית מצבע הטלית
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן ט סעיף ה
י"א שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית, והמדקדקים נוהגים כן. הגה: והאשכנזים אין נוהגין לעשות הציצית רק לבנים, אף בבגדים צבועים, ואין לשנות - ת"ה סימן מ"ו
משנה ברורה סימן ט ס״ק טו
מצבע הטלית - משום זה אלי ואנוהו ויש מפרשים משום דבעינן בזה ממין הכנף
לבישת בגדי צבעונים - מנהג האשכנזים
דברי חמודות הלכות קטנות הלכות ציצית ר׳ יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין, 1579 -1654) - סימן יא
ומ"מ פה ק"ק פראג בבהכ"נ דפינחס שהייתי רגיל בה קודם שנתמניתי לאב"ד יש ארבע כנפות ממשי בצבע ירוק כחלמון ביצה וכן הציציות שבו ג"כ ממשי ירוק כחלמון ביצה והובא לכאן מרענשבורק והוא של הקדוש רבי שלמה מלכו הי"ד עוד שני דגלים שלו וגם סרגינוס שקורין קיטל
ב"ח אורח חיים סימן ט
וכתב הרמב"ם שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית וכולי….ונראה דמה שנהגו כל ישראל בטלית של צמר לבן הוא כדי לאפוקי נפשין מפלוגתא דרבוותא ולכן יש להזהר שלא לעשות לו טלית קטן מתחת למדיו מבגדי צבעונין או יעשה גם הציצית מצבע הטלית דאף ר"י לא אמר אלא שאינו צריך אבל אם צבען מצבע הטלית הוה מצוה מן המובחר ועוד דפשטא דתלמודא משמע כפירוש רש"י והרמב"ם ושארי ליה מאריה להסמ"ג שכתב אפירוש רש"י דלא דק גם לא כמו שכתב הרב בהגהת שלחן ערוך (ס"ה) דהאשכנזים עושין ציציות לבנים אף בבגדים צבועים ואין לשנות עכ"ד דלפענ"ד שינוי זה הגון הוא אלא מיהו בצינעא מתחת למדיו דלא ליתי לאינצויי כיון דלא נהגו לצבען ועיין בתרומת הדשן סוף סימן מ"ו
ט"ז אורח חיים סימן ט ס״ק ח
אף בבגדי' צבועי'. מ"מ ראוי למדקדק לעשות דוקא ד' כנפות או טלית קטן לבן כדי שיהיה יוצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים
מגן אברהם סימן ט ס״ק ו
מצבע הטלית. וכתב ב"ח ולכן יש לעשות הטלית לבן, ובסי' כ"ד כתב משום ודכתיב לבושיה כתלג חיור (דניאל ז:ט)
מחצית השקל אורח חיים סימן ט
ובסימן כ"ד כתב כו'. נתן עוד טעם אחר, מטעם והלכת בדרכיו להדמות אליו יתברך, דאמרינן [ראש השנה יז, ב] ויעבור ה' על פניו, אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה בטלית כשליח ציבור, ואמר כשיעשו בני לפני כסדר הזה אני מוחל להם. וכתיב לבושיה כתלג חיוור, א"כ טליתו כביכול לבן. וטעם האומרים דבעינן מצבע הטלית, משום זה אלי ואנוהו
לקט יושר - פסקים מר׳ ישראל איסרלין, ע"י תלמידו רבי יוסף ב"ר משה זצ"ל - הלכות ציצית אות כז
וזכורני שהוי מהדר לעטרה בטליתו אחר משי שהיא צבוע תכלת שקורין הימיל בלוא, או בשאר בלוא. אבל אשתו נתנה לו טלית שהמשי שלה הוי אדום, ומ"מ היה מברך עליו כמה ימים
פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן ט
עיין מ"א בשם ב"ח דוודאי יש לעשות ציצית מצבע הטלית (מיותר) [מן התורה] כדמשמע במנחות מ"א ב' בגמרא ורש"י ותוספות שם [ד"ה אין], ויש אומרים שאין לצבוע ציצית, א"כ בהכרח יעשה טלית וציצית לבינים, גם מלמד שנתעטף כו' ולבושיה כתלג חיור, וכן ראוי לעשות טלית לבן, ומה ששפת הבגד כעין תכלת בטליתות שלנו בתר עיקר הבגד אזלינן
משנה ברורה סימן ט ס״ק טז
אף בבגדים צבועים - מ"מ ראוי למדקדק לעשות דוקא ד' כנפות או ט"ק לבן כדי שיהיה יצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים גם משום דכתיב ולבושיה כתלג חיור ומה ששפת הבגד כעין תכלת בטליתות שלנו בתר עיקר הבגד אזלינן
ערוך השולחן אורח חיים סימן ט סעיף כו
הרמב"ם ז"ל פסק דחוטי לבן שבציצת ולדידן שכולן לבן צריך להיות המראה של הציצת כמראה של הטלית…וזה מבואר …והטור הביא שר"י חולק בזה וכ"כ הרשב"א בתשובה שלא נהגו כדברי הרמב"ם [ח"ג סי' ר"פ] וכ"כ התרומת הדשן בסי' מ"ו וזהו שכתב רבינו הרמ"א על דברי רבינו הב"י…כתב הוא דהאשכנזים אין נוהגים לעשות הציצת רק לבנים אף בבגדים צבועים ואין לשנות עכ"ל וכן המנהג הפשוט אך בודאי יותר טוב שגם הטלית יהיה לבן לצאת ידי דעת הרמב"ם ז"ל וכן נוהגים רבים ושלימים, וזה שאנו עושין בקצה הטליתות מראה רקיע וקורין לזה תכלת הוא לנוי בעלמא ועיקרו מראה לבן כידוע
לבישת בגדי צבעונים - מנהג הספרדים
פסקי תשובות אורח חיים סימן ט
והספרדים אין נוהגים בכך, אלא הטלית כולו לבן ללא פסי תכלת ושחור כלל, והוא עפ"י הוראת החיד"א בשם המהרש"ל ועוד גדולים להקפיד על כך, ושכן נכון עפ"י תורת הנסתר כידוע הטעם ליודעי חן לרמוז למדת הרחמים ולסליחה וכפרה, וכמרומז ברבינו בחיי (סו"פ שלח) ובאור החיים (שם) הטוב הרמוז ממין הלבן
ים של שלמה מסכת יבמות פרק א
אכתוב ג"כ מה שמצאתי בשם ראב"ן, וז"ל, בעניין עשיית הציצית, יש לקשור תחילה קשר של קיימא, ויכרוך ז' פעמים ויקשור קשר, ויכרוך ח' פעמים, ויקשור קשר, ויכרוך י"א פעמים, ויקשור קשר, ויכרוך י"ג פעמים, ויקשור, הרי יש הכריכות ז' ח' י"א י"ג בגימטרי' טל, שנ' (ישעי' כ"ו, י"ט) טל אורות טליך, אורות בגי' ציצית וח' חוטין וה' קשרים, כלומר טל כרכים לציצית עכ"ל, ובקבלה שמעתי ששם הטל הוא בגי' ה' אחד, וטוב הוא לתפילת הדרך, להניח האגודל (בפיו) [ופיו] על המזוזה, ולומר בלחישה ובקדושה ובכיסוי פנים (כשמך) [בשמך] ט"ל אטל"ה (תפלת טל) ג' פעמים (והכל) [וג"פ טל] בגי' ה' (הוא) האלהי', וממדרש זה יראה שלא לעשות הטליתות אלא משל לבן, כצבע הציצית, שיהיו כטל אורות לבנים, וכן מצאתי בתשוב' בשם ר' ישראל מברונ' (סימן ע"ג), שנשאל מפרנס אחד, אם יש לו לעשות טלית של משי צבע ירוק לכבוד י"ט, והשיב וז"ל, ונראה שלא יעשה כן, אלא כאשר נהגו קדמונינו, ככל ישראל, שהטלית יהא לבן, ולא ראיתי ולא שמעתי לשנות המנהג, …ועוד נ"ל ראייה מסוף פרק שואל (שם קנ"ג ע"א) דדרשינן, בכל עת יהיו בגדיך לבנים (קהלת ח, ט) אילו ציצית, אלמא דבגדי לבן בעינן, וכה"ג מדרש מר' יוחנן (ר"ה י"ז ע"ב) נתעטף הקב"ה כש"צ והראה למשה כו' עשה לפני כסדר הזה, והזכירו לפני י"ג מדות ובלי ספק שלא הראה לו אלא בלבוש חיור, שנא' (דניאל ז, ט) לבושיה כתלג חיור' לרמוז מדת הרחמים. וכן אנו נוהגין, ואין לשנות המנהג' אע"ג דהמיימוני כתב בסוף הלכות ציצית (פ"ב ה"ח) דכל הצבעונים כשרים בטלית, בין אדומים בין ירוקים, וכן הא"ח כתב משמו, מ"מ לא נהגינן כן היכא דאפשר, אע"ג דגבי ארבעה כנפות שהוא טלית קטן לא קפדינן, ועושין בכל צבע, וכן ראיתי מורי מהר"ר דוד הזקן שהיה [לו] טלית קטן שחור, מ"מ בטלית בית הכנסת לא ראיתי אלא בגדי לבנים כדפי', ואף בטלית קטן יש מקפידין דוקא בלבנים עכ"ל, ומשום הכי אני נוהג בעצמי, שלא לעשות שום תפירה בטלית אלא בחוטי' לבנים, ואף העטרה שעושים בני אשכנזים על הטליתים למעלה למצוה, אין לעשות אלא מדבר לבן, משום האי טעמא, וק"ו הכנפות שלעשות אותן ממין הציצית, ומזה אין לעשות בטלית של צמר אלא כנפות של צמר, אף שהכנפות בטלים לגבי גוף הטלית, מ"מ מאחר שהציצית תלויין (מבתיכ') [מבתוכם] וכבר נאמר הכנף מין הכנף, למה נשנה.
ברכי יוסף אורח חיים סימן ט דין ה
הגהה לעשות הציצית רק לבנים וכו'. הרב ט"ז (סק"ה) כתב דנכון לעשות הטלית וארבע כנפות לבן, ע"ש. וכ"כ מהר"י מברונא, בתשובה הביאה מהרש"ל בים של שלמה פ"ק דיבמות סי' ג' דאתשיל מקצין עם כי תאוה נפשו טלית משי ירוק לי"ט והזהירו שלא יעשה כן אלא כאשר נהגו קדמונינו דהטלית יהא לבן ונתן טעם לדבר
מהרש"א חידושי אגדות מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב
ובספר ישן מחכמת המקובלים מצאתי וז"ל נתעטף הקב"ה באותו טלית לבנה שנתעטף בברייתו של עולם שעליו נאמר עוטה אור כשלמה שמבהיק מסוף עולם ועד סופו כו' והאריך בסוד הענין
הלכות מדי צה״ל מהר׳ שלמה אבינר
שאלה: ישנם מפקדים האוסרים לבישת ציציות לבנות כי במלחמה אסורה ללכת עם פריטי לבוש לבנים ולכן אוסרים זאת גם באימונים ניתן או לצבוע גם את הציצית בחאקי או להכניס את הציציות והשאלה מה עדיף? תשובה: שתי האפשרויות טובות עדיף לבן ולהכניס כי ציצית חאקי נראה מוזר…אמנם יש פוסקים שכותבים דלא כהגר"ש אבינר שמנהג זה אינו מעכב במקום צורך ולפיכך שבמקום צורך מבצעי יש להתיר לבישת טלית קטן צבעוני ולא לבן, ונראה שאף יהיו החיילים רשאים לצבוע את החוטים כצבע הבגד, וכשיטת הרמב"ם, מה שגם שיש אף מפוסקי האשכנזים (ב״ח שם) שבבגד צבעוני ראוי ליתן חוטים כצבע הבגד, וכן נפסק בשו"ת מלומדי מלחמה להג"ר נחום אליעזר רבינוביץ, ובספר תורת המחנה…ולגבי צבע חאקי, אזכיר שפעם היה להגר"ש אבינר ראיון משותף עם ר' שמואל חיים פפנהיים, נציג של העדה החרדית הקנאית, בעיתון החרדי ״בקהילה״, אמר הרב: ״אני בעד גיוס (גם של חרדים), אבל בהידברות, ובסוף זה יקרה, יהיה רמטכ"ל עם שטריימל חאקי,״ אמר ר' פפנהיים: ״חס וחלילה חאקי זה חוקות הגויים…״ הרב ׳ויתר' ואמר: ״בסדר, שטריימל רגיל…״
Summary:
According to רש״י and the רמב״ם, the גמרא rules that the “white” strings of the ציצית must match the color of the בגד. However, תוספות argues (as is clear in the טור) and assumes that this is not a technical requirement. The תרומת הדשן extends this point, noting that he’s never seen anyone actually match the colors.
The שלחן ערוך rules that one should ideally match, while the רמ״א notes that our practice is to only have white strings.
Based on this, the ב״ח rules that one should avoid the issue altogether by not wearing a colored בגד, a position which is also cited by the ט״ז and the מגן אברהם.
The מחצית השקל cites an additional reason to wear a white בגד.
The לקט יושר cites a practices to have a stripe on the טלית as a זכר to תכלת. The פרי מגדים as cited by the משנה ברורה rules that the stripe does not determine the color of the garment, as it’s not the primary color of the garment.
A variety of reasons are cited for ספרדים to wear exclusively white בגדים, none relating to this particular topic.
No comments:
Post a Comment